סקר: ימנים חשים יותר בנוח בארץ משמאלנים  

סקר: ימנים חשים יותר בנוח בארץ משמאלנים
מחצית מהשמאלנים אינם חשים בנוח לבטא את דעותיהם בארץ. זאת לעומת רוב מוחלט של ימנים החשים "מאוד בנוח" או "די בנוח". כ-48 אחוז מהנשאלים סבורים שיש בישראל יותר מדי חופש ביטוי

מנדי גרוזמן | 8/5/2016 13:00
לימנים נוח יותר בישראל. כך עולה מסקר שפורסם היום (יום א') שהושק על ידי המכון למדיניות העם היהודי, במסגרת אינדקס הפלורליזם היהודי בישראל, ובתמיכת קרן דוידסון. על פי הסקר, מחצית מהאנשים המשתייכים לשמאל אינם חשים עצמם בנוח בישראל. זאת לעומת רוב מוחלט של אנשים המשתייכים לימין – יותר מ-90 אחוז – החשים "מאוד בנוח" או "די בנוח" לבטא עצמם

הסקר בחן גם את תדמיתן של קבוצות אוכלוסייה שונות בארץ, וכן את המידה שבה הן נתפסות כתורמות להצלחתה של המדינה. הבחינה העלתה כי חיילים הם הקבוצה הנתפסת באופן החיובי ביותר, בפער משמעותי לעומת כל קבוצה אחרת. בתחתית הרשימה נמצאו שתי קבוצות שנוטות שלא להתגייס לצה"ל: ערבים-מוסלמים וחרדים. לעומתם, הדרוזים נמצאים גבוה בסולם האהדה. נתון מעניין נוסף הוא כי יהודי התפוצות נהנים מיתר אהדה לעומת הישראלים שבחרו לעבור חיות בחו"ל.

צילום: יוסי זליגר
90 אחוז מהימנים חשים ''מאוד בנוח'' או ''די בנוח'' בארץ. עצרת התמיכה בחייל היורה בכיכר רבין. צילום: יוסי זליגר

בהמשך הציבו החוקרים שורה של שאלות, שתשובותיהן עשויות להתפרש כסותרות. כך למשל, יותר מ-60 אחוז מהיהודים בארץ השיבו לחיוב כשנשאלו אם יש לאפשר נישואים אזרחיים במדינה, מרביתם חילונים. אך לצד זאת, יותר ממחצית הנשאלים התנגדו לאפשרות שבה "יהודים יתחתנו עם לא יהודים".

לפי נתון נוסף העולה מהסקר, והמצביע על עמדות שמרניות יותר, רוב הציבור היהודי סבור שאין לאפשר לנשים להניח תפילין בכותל. בנוסף, 56 אחוז מהנשאלים היהודים סבורים שממשלת ישראל צריכה להתחשב יותר בדעת המיעוט. למרות זאת, רוב הציבור היהודי סבור ש"חילונים, מסורתיים ודתיים, יהודים טובים במידה שווה". אך לצד זאת, כמעט 48 אחוז סבורים שיש בישראל יותר מדי חופש ביטוי

בסקר שערך מכון פאנלס פוליטיקס בקרב 1000 נבדקים, 30.4 אחוז הגדירו עצמם כחילונים לחלוטין, 20.8 אחוז כחילונים קצת מסורתיים, 22.5 כמסורתיים, 4 אחוז כדתיים ליברליים, 10.3 אחוז כדתיים ו-10.1 אחוז כחרדיים.

האינדקס מזהה כי בישראל קיימות גישות שונות ולעיתים קוטביות למשמעות המושג "פלורליזם", ולאופן שבו יש ליישם אותו בפועל בחברה היהודית-ישראלית. ככלל, הציבור היהודי נוטה להסכים לעקרונות פלורליסטיים, על אף המחלוקות החריפות בין קבוצות שונות באוכלוסייה בתחומים הדתיים והפוליטיים.

המושג "פלורליזם יהודי" הוגדר על ידי המכון לצורך המחקר כ"מצב שבו יהודים בארץ ובעולם, מקבוצות חברתיות, אידיאולוגיות ודתיות שונות, בלי קשר למינם ומוצאם, יקבלו הזדמנות שווה להביע את שונותם בזירה הציבורית".

נשיא המכון אבינועם בר-יוסף ציין כי האינדקס והסקר נערכו כחלק מפרויקט מעמיק בנושא הפלורליזם בישראל בכלל ובעם היהודי בפרט, בהובלתו של שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון. "העבודה התמקדה בשלב זה באוכלוסייה היהודית בארץ. בשנה הבאה ייבחן לעומק כיצד קיום מסגרת יהודית משפיע על המיעוט שחי בתוכנו", הסביר בר-יוסף.

בר-יוסף הוסיף כי "האינדקס נועד לספק מדד שנתי אובייקטיבי ביחס למידת יכולתו של כל יהודי להרגיש במדינת היהודים בביתו. לכאורה, קיים פער משמעותי בין הדימוי הבעייתי של ישראל בקרב חלק מיהודי העולם כחברה ליברלית, פתוחה ומחבקת, לבין התמונה העולה מן העבודה על האינדקס".

"ההערכה שלי על סמך העבודה שנעשתה עד היום, היא שעיקר ההבדלים נובעים מן השונות בין השאיפה של הרוב המכריע בישראל לשמור על מסגרת מאחדת ועל האופי היהודי של המדינה, לבין המטרה שלה שותפות קהילות רבות בתפוצות ובעיקר הגורמים הליברליים בקרבן, להכיל ולחבק את כל מי שמזדהה כיהודי ומרגיש קשר כלשהו לשורשיו", העריך בר-יוסף.