קבוצות דיון
סקופים
נושא #383913
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
אבישי גרינצייג
חבר מתאריך 22.10.15
51 הודעות | יום שלישי כ''ה בשבט תשע''ז
14:41 21.02.17 |

|
שקד נכנעה ללא קרב, והשופטים ממשיכים בשיטת ''חבר מביא חבר''
|
עוד לפני הוועדה למינוי שופטים, הנהלת בתי המשפט שולטת על הסינון המקדים של המועמדים באמצעות שני מנגנונים: 'ועדת השניים' המכינה את רשימת המינויים לבחירה, והאיסור על חברי הוועדה להיפגש עם מועמדים אבישי גרינצייג | 21/02/2017 רבות דובר ונכתב על שיטת מינוי השופטים בישראל, שכידוע נבחרים בוועדה שהשופטים נהנים בה מעליונות מובנית. שיטה זו מנציחה את הנוהג של "חבר מביא חבר", ומוודאת שמישהו שאיננו שייך למשפחה לא ישב חלילה על כיסא בבית המשפט העליון. אך מעבר למנגנון זה, הסובל מחוסר שקיפות ושחלקו איננו מעוגן בחוק, ישנם מנגנוני סינון ופיקוח נוספים שרובם כלל לא מוכרים לציבור, המעניקים למערכת בתי המשפט את הכוח להחליט מי ייכנס בשעריה ומי יקודם לערכאה גבוהה יותר. בהקשר זה אפשר להצביע על שני חסמים משמעותיים בפני כניסת וקידום שופטים שאינם מקובלים על המערכת: "ועדת השניים" ואיסור הראיונות. ועדת השניים היא ועדה חשאית הבודקת שופטים המועמדים לקידום מבית משפט השלום למחוזי, ומעבירה את המלצותיה לנשיא/ת בית המשפט העליון. הוועדה מורכבת משתי שופטות בדימוס: עדנה ארבל ואורית אפעל־גבאי. אף שהוועדה החלה לפעול עוד בשנת 2007, עצם קיומה נשמר בסוד במשך כשמונה שנים. לפני שנה וחצי חשפה לראשונה רויטל חובל ב'הארץ' את פעילותה החסויה של 'ועדת השניים', אולם הנהלת בתי המשפט סירבה לשתף פעולה ולספק פרטים נוספים. רק החודש, בעקבות פניית 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', ניאותה לראשונה הנהלת בתי המשפט, מתוקף החוק לחופש המידע, לחשוף את דרך התנהלות הועדה. מהמסמך, שפרטיו מתפרסמים פה לראשונה, עולה כי בתחילת פעילותה היו מסקנות והמלצות הוועדה חסויות אף בפני המועמדים עצמם. במהלך השנים ולאחר שהופעלו עליה לחצים, ניאותה הוועדה להעביר למועמדים את תמצית המלצותיה, אך הפרוטוקול עצמו נותר חסוי לחלוטין. לפני כמה חודשים (עשר שנים לאחר שהוועדה החלה לפעול), הסכימה הנשיאה נאור לחלוק את המידע הסודי שבידיה והצהירה שתמצית ההמלצות יועברו גם לעיון חברי הועדה למינוי שופטים. בקשתה של התנועה למשילות ודמוקרטיה לקבל את הפרוטוקולים נענתה בשלילה, בנימוק שהם חסויים על פי חוק. סירובה של הנהלת בתי המשפט לחשוף את הפרוטוקולים הסודיים מלא בסתירות פנימיות. מצד אחד נכתב כי "הועדה פועלת בהתנדבות כדי לסייע לנשיאת בית המשפט העליון בעבודתה… אין המדובר בוועדה סטטוטורית". ושוב בהמשך: "הוועדה המייעצת אינה ועדה קבועה בדין". מצד שני נכתב: "האמור בדיוניה והפרוטוקולים של הוועדה כמו גם וועדות המשנה שלה הנם חסויים". אם מדובר בגוף התנדבותי, ולא במעין ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, מהיכן בדיוק החיסיון? עוד נטען: "דיוני הוועדה המייעצת הם דיונים פנימיים החסויים מעצם טיבם". שוב, מה פנימי בדיוני וועדה וולונטרית המנוהלת על ידי אנשים שנמצאים כיום מחוץ למערכת? דיינים לפני שופטים? ליקוי מהותי נוסף בדרך בחירת השופטים הוא האיסור על מועמדים למחוזי ולעליון להיפגש עם חברי הוועדה לבחירת שופטים. הזכות לראיין את המועמדים לעליון ולשמוע את עמדותיהם שמורה אך ורק למרים נאור, ובמקרה של מינויים לבית המשפט המחוזי – לנאור ולחברותיה מ"ועדת השניים". התוצאה היא שחברי הוועדה נדרשים לבחור במועמדים אנונימיים לחלוטין מבחינתם, ושגישתם המשפטית אינה ידועה להם כלל. כך, בהיעדר מידע ובלית ברירה, רבים מחברי הועדה נאלצים ליישר קו עם הנשיאה נאור. חבר הוועדה ח"כ איליטוב ביטא את תסכולו מהמציאות הזו בדברים שאמר לנשיאה נאור (על פי הדיווח ב'ידיעות אחרונות'): "אני בהצבעות מרגיש נחות מכל חבר ועדה אחר כי אין לי את הכלים". שרת המשפטים איילת שקד התנגדה בתחילה לאיסור הגורף שהטילה הנשיאה נאור על הראיונות, אך לבסוף השלימה עם העניין. איש מחברי הוועדה, מלבד השופטת נאור, לא נפגש עם המועמדים לבית המשפט העליון. לא מעטות מפסיקות בג"ץ מעוררות סערות ציבוריות ומשברים פוליטיים, בעקבות ההתערבות הגוברת של השופטים בסמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. ציבור בוחריה של איילת שקד נכווה שוב ושוב ממדיניות בג"ץ. לנוכח זאת היה מצופה ששקד תילחם כדי להפסיק את השיטה, אך היא נכנעה מהר מאוד לרצונם של השופטים. לפני חצי שנה נלחמו בבית היהודי על צבע הכיפה של הדיינים בבית הדין הגדול. אינני מזלזל בעבודת הדיינים, אך הפערים בין הדיינים הסרוגים לדיינים החרדים הם מינוריים בדרך כלל. זאת ועוד, סמכותם ויכולת השפעתם של הדיינים על המדינה אפסית, לעומת הסמכות וההשפעה של שופטי בית המשפט העליון. היה מצופה מחברי הכנסת של הבית היהודי, עסקניו ועיתונאיו, שבמשך שבועות עסקו מבוקר ועד ערב בסאגת מינוי הדיינים, להשקיע לפחות את אותה אנרגיה גם במינוי השופטים. 
למרבה הצער נראה שבתחום זה החליטו בבית היהודי להרים ידיים עוד בתחילת הדרך. דמויות ראויות ושמרניות כלל לא זכו להיכלל ברשימת המועמדים, והשקט התעשייתי נותר על כנו. זהו מצב אידאלי לאליטה המשפטית הפרוגרסיבית ולמינויים שהיא חפצה ביקרם, אבל רע מאוד לדמוקרטיה, לשקיפות וליכולות לחולל סוף סוף שינוי.
הכתבה באתר מידה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: למבזק) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
שקד נכנעה ללא קרב, והשופטים ממשיכים בשיטת ''חבר מביא חבר'' |
אבישי גרינצייג |
21.02.17 14:41 |
כותרת |
הרקבון מריח עד פה |
apollo |
21.02.17 14:42 |
1 |
אכזבה |
תודה רבה |
21.02.17 14:49 |
2 |
אתמול פורסם ברוטר, אם שקד תשתוק המצב רק יחמיר והשקדיה תיבול. |
המנהיג הרחמן |
21.02.17 14:54 |
3 |
לקרוא ולא להאמין, חידלון ובכיה לדורות, הימין חייב להתעורר |
המחדש |
21.02.17 15:01 |
6 |
כחלון חבר בוועדה הוא טירפד כל שינוי בעליון וגרם לפינוי עמונה ולהשארת המסתננים. |
המנהיג הרחמן |
21.02.17 15:06 |
7 |
לא כמו מרצ. גרוע ממרצ |
Lizapr |
21.02.17 15:50 |
16 |
על הדבר הזה ייפול ויקום הבית היהודי |
הרב |
21.02.17 16:40 |
33 |
בקיצור...מר''ץ העבודה והבית היהודי +ליכוד בערך אותו הדבר.השמאלנים מתים מצחוק.. |
rolt |
21.02.17 14:55 |
4 |
למה נכנעה ? בחרו כבר ? |
דוקטור ספין |
21.02.17 15:00 |
5 |
לא... להערכתי זו כותרת וכתבה שנועדו 'לתמרץ' אותה להתעקש |
ירושלמי ציוני |
21.02.17 15:45 |
13 |
או לתמר''צ כפי שחלק סוברים כאן.. |
tristen |
21.02.17 16:38 |
32 |
עצוב! |
shabor |
21.02.17 15:11 |
8 |
בנט שנכנע ונתן למפמרית לאזרחות קביעות,ועכשיו שקד עם השופטים-צמד מאכזב! |
לימור |
21.02.17 15:35 |
9 |
בדיוק התגובה שרציתי לרשום, בהחלט מאכזב, הם חכמים גדולים על רה''מ, |
Jay |
21.02.17 15:46 |
14 |
עצוב |
yrivka |
21.02.17 15:39 |
10 |
בנד ושקד שתי לוזרים. |
מושיק |
21.02.17 15:39 |
11 |
באה ממפלגה של כלום ושום דבר |
edi |
21.02.17 15:40 |
12 |
עד שלא נגמר זה לא נגמר .... |
מאחיה |
21.02.17 15:49 |
15 |
הכותרת היא גם השורה התחתונה |
משה בן אברהם |
21.02.17 15:52 |
17 |
הציבור מצפה משרה ממפלגה ימנית לקבוע ולא לאפשר לשופטים להכניע את שלטון החוק. |
פלומה |
21.02.17 15:52 |
18 |
המפלגה שתכריז ותתחייב בבחירות הבאות שתשנה את שיטת הבחירה של השופטים תזכה לתמיכה רחבה |
MadMax |
21.02.17 15:57 |
19 |
היא מפלגת זהות בראשות פייגלין,הנה חלק ממצע המפלגה בנושא זה. |
המנהיג הרחמן |
21.02.17 16:31 |
29 |
קשקוש |
ראש פתוח |
21.02.17 15:59 |
20 |
בראבו, אכן כתבה תאורתית בלי דיון בתכלס |
גולש ירוק |
21.02.17 17:16 |
38 |
הבית היהודי בקואליציה לא מצליח להשפיע כלום. ישובים נהרסים, שמאלנים נבחרים והכל כמנהגו נוהג |
צוק איתן |
21.02.17 16:01 |
21 |
אכזבה אם זה נכון, חשבתי שהיא תביא את השינוי |
eytank |
21.02.17 16:01 |
22 |
למה מה חד''ש? |
עמוס |
21.02.17 16:02 |
23 |
אלה החדשות הרעות והחדשות הטובות הם שיהיה לנו לכל המאוחר עד הבחירות הבאות |
רק לא ביבי |
21.02.17 16:08 |
26 |
ומי יהיה במפלגה הזו? |
עמוס |
21.02.17 19:04 |
44 |
אם לא הייתם תמימים לא הייתם מתאכזבים |
נקודה החסום |
21.02.17 16:03 |
24 |
התאכזבתי סופית מבנט ושקד הלוזרים |
elihaip |
21.02.17 16:03 |
25 |
הם לא הלוזרים בסיפור. אתה הלוזר שהאמנת לביבי ולהם |
נקודה החסום |
21.02.17 16:34 |
30 |
להכריז על העליון כבית משפט לא לגיטימי |
פנחס |
21.02.17 16:12 |
27 |
עשיתי חשבון. |
תוכנית_01 |
21.02.17 16:24 |
28 |
הימין אינו בשלטון. הוא מעולם גם לא היה שם. לכן אני ב'זהות'. |
איש אחד |
21.02.17 16:37 |
31 |
השופטים סוברים שהמיועד לעליון השופט רון סוקול ''קורץ מהחומר של שופט עליון'' |
WB |
21.02.17 16:51 |
34 |
ומה היתה ההחלטה על הערעור? |
אלעדי |
21.02.17 17:12 |
37 |
הכל שפיט = הכל משיל |
שטיכמוס |
21.02.17 16:58 |
35 |
למרבה הצער, כל מה שקשור לבית היהודי ומופיע ב''מידה'' אמין כמו ''שיחה מקומית'' |
בולגקוב |
21.02.17 17:01 |
36 |
נכון |
אלעדי |
21.02.17 17:21 |
39 |
התמונה נועדה להראות שבדיינים הבית היהודי נלחם אבל אין לה כמובן קשר למציאות |
בולגקוב |
21.02.17 17:26 |
40 |
תודה |
אלעדי |
21.02.17 17:28 |
41 |
מה זכותה של הגב' נאור לאסור על חברי הוועדה להפגש עם מועמדים שהם שופטים? |
iluminati |
21.02.17 18:42 |
42 |
שקד דואגת לעצמה, למשכורתה, ולכיסאה החמים |
dave333 |
21.02.17 19:00 |
43 |
שקד נכנעה ללא קרב, והשופטים ממשיכים בשיטת ''חבר מביא חבר'' |
רק אמת |
21.02.17 22:58 |
45 |
הביקורת נגד שקד נכונה לגופה. אבל אתר התעמולה הביביסטי לא מגלה שגם כששר המשפטים היה מהליכוד |
זבנג וגמרנו |
21.02.17 23:02 |
46 |
כעת ישנה דרישה ציבורית שמצדיקה מאבק! |
רק אמת |
21.02.17 23:10 |
48 |
ממש לא. דניאל פרידמן פתח את הפולמוס הציבורי האדיר נגד החונטה המשפטית כבר בשנת 2007 |
זבנג וגמרנו |
21.02.17 23:18 |
50 |
פרידמן לא הצליח לשכנע את האדם הפשוט בנחיצות של הרפורמה. |
רק אמת |
22.02.17 00:39 |
58 |
פרידמן הצליח בגדול בדיון הציבורי ואף אחד לפניו או אחריו לא התקרב לגודל ההצלחה שלו |
זבנג וגמרנו |
22.02.17 00:49 |
59 |
.. |
אבנר וולפסון |
22.02.17 00:57 |
60 |
אם בבחירת השופטים הקרובה |
ים61 |
21.02.17 23:05 |
47 |
העם דורש את השלטון בחזרה!!! fake judges |
יאצק |
21.02.17 23:13 |
49 |
הבהלת אותי. חשבתי שכבר בחרו עוד פעם ארבעה שופטים שמאלנים. |
eli19 |
21.02.17 23:21 |
51 |
שקד אל תאכזבי! |
רק אמת |
21.02.17 23:44 |
52 |
לא התקבלה החלטה לפעול נגד la-familya? |
jud |
21.02.17 23:57 |
53 |
המהלך הזה יראה האם שקד תוכל להיות ראש ממשלה עתידית או לא,אם היא תכנע לצעדי |
לימור |
22.02.17 00:09 |
54 |
היה וזה יתרחש מפלגות הימין יאבדו שבב אחרון של אמון בוחריהם בהם |
Sham Poo |
22.02.17 00:14 |
55 |
חבל מאוד. |
הדוד תום |
22.02.17 00:22 |
56 |
אכזבת |
בר-כוכבא |
22.02.17 00:22 |
57 |
המנהיג הרחמן

חבר מתאריך 24.7.14
2473 הודעות, 20 מדרגים, 40 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ה בשבט תשע''ז
14:54 21.02.17 |

|
3. אתמול פורסם ברוטר, אם שקד תשתוק המצב רק יחמיר והשקדיה תיבול.
בתגובה להודעה מספר 0
|
השופטות שנאור מתעקשת למנות הן סדין אדום חברי הוועדה למינוי שופטים רואים את השפל התדמיתי שאליו הגיע ביהמ"ש, ומבינים שאין פרבילגיה לשמר את ההגמוניה של שופטים רדיקליים מהשבט הלבן. נאור חייבת להבין שירידה מהעץ הגבוה של מינוי בן אור ורונן איננה 'תבוסה' אלא צעד בונה אמון כלפי הציבור
הדיונים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים הגיעו למבוי סתום. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והמשנה לנשיאה אסתר חיות, מתעקשות על מינוי שופטת המחוזי בירושלים נאווה בן אור או שופטת המחוזי בתל אביב רות רונן לבית המשפט העליון. השופטות מתקשות להפנים את השינוי במדיניות הממשלה, במסגרתו שרת המשפטים גמרה אומר לסיים את התקופה שבה בית המשפט העליון ׳.
שקד ורוב חברי הוועדה דואגים בכנות לאמון הציבור במערכת המשפט. הם רואים את השפל התדמיתי שאליו הגיע המוסד בציבור, ומבינים שאין לו את הפרבילגיה לשמר את ההגמוניה של שופטים רדיקליים ואקטביסטיים מהשבט הלבן. לנאווה בן אור יש רקורד עתיק של פסיקות שנויות במחלוקת הממצבות אותה עמוק בתוך אסכולת השמאל החילוני-ליברלי. כך למשל, אחרי שבית משפט השלום קבע כי יהודה גליק שהתפרנס כמדריך תיירים על הר הבית רשאי להמשיך לעלות להר, שכן כי אין בהתנהלותו משום 'סכנה לשלום הציבור', הפרקליטות ערערה למחוזי. בן אור הייתה הכתובת האידיאלית מבחינתה לערעורים מסוג זה. גם הפעם היא לא הכזיבה וקבעה כי "פעולותיהן של הרשויות המוסמכות, אשר החליטו לאסור על כניסת המשיב להר הבית, הינן פעולות שלטוניות מובהקות". היא הפכה את פסק הדין של השלום והטילה על גליק הוצאות משפט על סך 7,500 שקלים.
הלאה, מעשה בשני מחבלים שרצחו אזרחית ישראלית בסמוך לטיילת ארמון הנציב. המחבלים נמלטו לביתם בשכונת אבו-תור וכוח משטרה שהבחין בהם ביצע מרדף. במהלך המרדף ירו לעברם השוטרים, אחד מהמחבלים נהרג. משפחת המחבל הגישה תביעת נזיקין כבדה נגד המדינה, אך שופט בית המשפט השלום דאז דוד מינץ דחה אותה על הסף. משפחת המחבל ערערה למחוזי והשופטת בן אור קיבלה את הערעור תוך התפלפלות משפטית בשאלה האם נכון להגדיר את החוליה כ'ארגון טרור' והאם השוטרים שבצעו את המרדף היו בסכנת חיים והאם הירי היה מוצדק. בתיק אחר דחתה את עתירת תושבי בית יהונתן במזרח ירושלים וקבעה כי צו האיטום שהוצא לבית הינו חלוט ובתוקף ועל העיריה לבצעו. מאידך היא קיבלה את עתירת תושבי שכונת עין ג'ויזה שבכפר וולאג'ה וקבעה כי הם זכאים לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל. היא הכירה בלימודי הרפואה באוניברסיטת אל קודס שהפכה לקן טרור בשל 'חופש העיסוק', קיבלה את עתירת מיכאל ספרד שייצג את 'עיר עמים' בדרישה לבטל את ההסכם של רשות הטבע והגנים עם עמותת אלע"ד בנוגע להפעלת הגן הלאומי 'סובב חומות ירושלים', קיבלה עתירות לאיחוד משפחות של ערביי ישראל עם פלסטינים ועוד. בעברה כיהנה בן אור במחלקה הפלילית בפרקליטות, שם הייתה שותפה בדיון אצל פרקליטת המדינה דורית בייניש שאישרה ל'שמפניה' אבישי רביב להמשיך בפעילות פרובוקטיבית ומתסיסה ליד אוניברסיטת בר אילן. נגד השופטת רות רונן קיבל נציב תלונות הציבור על השופטים את תלונת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. תחילתה של הפרשה בעתירה של עמותת "גישה" הפועלת למען זכות התנועה של הפלסטינים, בבקשה לחייב את משרד הביטחון למסור לעמותה מסמכים בנוגע למדיניות משרד הביטחון באשר למעבר אנשים וסחורות לרצועת עזה וממנה. העמותה ביקשה גם לקבל מסמך הקובע מהו המינימום התזונתי הנדרש לקיומם בכבוד של תושבי הרצועה. רונן הורתה למשרד הביטחון להעביר את המידע למרות שחוק חופש המידע לא כולל אינפורמציה בעלת משמעות ביטחונית, והוסיפה הוראה למשרד למסור את שמות קציני צה"ל ומפקדיו שעסקו בחיבור המסמך. מעבר לכשלים שבפסק הדין שעשוי היה לחשוף את ישראל לסכנות ביטחוניות עקב פרסום מידע רגיש, בסמוך ולאחר מכן נחשף בתקשורת כי איש העסקים זאב ברגמן, בעלה של השופטת, הוא חבר בהנהלת הקרן החדשה לישראל שתומכת בעמותת "גישה", וכי משפחת השופטת תרמה במשך ארבע שנים יותר מ-350 אלף שקל לקרן החדשה לישראל.
המטרה המרכזית של הוועדה למינוי שופטים היא להרגיע את המערכת: למנות שופטים ראויים, מאוזנים ושמרנים, להחזיר את אמון הציבור בבית המשפט ולשקם את מעמדו בציבוריות הישראלית. ציבור הבוחרים לא יסלח ולא ישכח לנבחריו על כשלון במטרה הנעלה הזו. נאור חייבת להבין שירידה מהעץ הגבוה אינה 'תבוסה' אלא צעד בונה אמון כלפי הציבור. מקור http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/865/144.html?hp=1&cat=479&loc=1
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
המנהיג הרחמן

חבר מתאריך 24.7.14
2473 הודעות, 20 מדרגים, 40 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ה בשבט תשע''ז
16:31 21.02.17 |

|
29. היא מפלגת זהות בראשות פייגלין,הנה חלק ממצע המפלגה בנושא זה.
בתגובה להודעה מספר 19
|
המצע הסופי בכל הנושאים יתפרסם בכנס הגדול של המפלגה בשבוע הבא ביום שלישי. מערכת המשפט מריבונות העם ל"שלטון החוק" - ובחזרה החוק והמשפט אינם רק כלים להסדרת התנהלות חיינו, אלא הם נועדו להיות הביטוי הממלכתי של התרבות, הערכים, והזהות הלאומית שלנו כעם במדינתו. שרי הממשלה אינם רק מקבלי החלטות, אלא הם שליחי העם, שנבחרו על ידו, מתוכו, כדי למשול בו, בדרך שהעם בחר שימשלו בו12. צמרת המערכת המשפטית בישראל, במצבה הנוכחי, היא הגורם העיקרי שמעוות ומשתק את יכולת הממשלה הנבחרת למשול, לנהל את המדינה לפי דרכה, לפי רצון העם וערכיו. התוצאה יקרה ביותר, בכסף, בחיי האדם, באיכות חייו, ובאבדן חירותו זהותו והיכולת לממש את ייעודו. הסעיפים העיקריים שצריך לחוקק כדי להחזיר לנבחרי העם את היכולת ליישם את מדיניותם בניהול המדינה שלנו למעננו, מבלי שבית הדין הגבוה לצדק )בג"צ(, היועץ המשפטי לממשלה, ומערכת הפרקליטות ישתקו מדיניות זאת, הם כדלהלן13: בית המשפט הגבוה לצדק14 ● "זכות העמידה" )הזכות לעתור לבג"ץ( תחזור להיות נתונה רק למי שנפגע או צפוי להיפגע בעצמו מפעולת המדינה.15 ● בג"ץ לא יהיה רשאי לבטל חוק שחוקקה הכנסת. אם מצא שופט שיש פער או סתירה בין חוקים, עליו לציין זאת בפסיקתו על מנת שהכנסת תוכל לתקן את הפגם. ● בג"ץ לא יהיה רשאי למסור החלטה מבלי למסור באותו מועד גם את הנימוקים לה. ● לבג"ץ וליועץ המשפטי לממשלה לא תהיה סמכות מעבר לזו המוגדרת להם בחוק. ● "הלכה" שקבע בג"ץ תובא לידיעת הכנסת כדי שתוכל לחוקק חוק שיחליף אותה. 12 גם אם הממשלה היא קואליציה של מפלגות, עדיין היא ושריה ומדיניותה מבטאים את בחירת העם, ויש לאפשר להם למשול בדרכם, לבצע את מדיניותם. לשם כך הם נבחרו. 13 הסעיפים המוצעים כאן לתיקון מערכת המשפט הם במהותם תמצית הנקודות העיקריות שעלו בספר "הארנק והחרב" שנכתב ע"י שר המשפטים לשעבר, הפרופסור למשפטים דניאל פרידמן, בו הוא תיאר בהרחבה והסביר את התהליכים שעברו על מערכת המשפט הישראלית מאז קום המדינה, אשר הביאו למצב הנוכחי. 14בית המשפט הגבוה לצדק )בג"ץ( הוא בית משפט מיוחד שתפקידו לדון בעתירות נגד רשויות המדינה ונגד גופים ציבוריים כאשר נטען שהם פועלים בניגוד לחוק או לצדק. באמצעות פרשנות מרחיבה מאד של מושג ה"צדק", בג"ץ הרשה לעצמו לחרוג מאד מהסמכויות שהיו אמורות להיות לו. למעשה שופטי בג"ץ נטלו לעצמם את הסמכות לבלום כל החלטה של הממשלה או חוק של הכנסת אשר אינם מתיישבים עם השקפת עולמם. כל זאת כאשר החלטות בג"ץ אינן עומדות בשום סוג של ביקורת, ומבלי ששופטי בג"ץ יישאו באחריות כלשהי על החלטותיהם. בכך, בג"ץ העמיד עצמו בפועל כסמכות העליונה, מעל לממשלה ולכנסת. 15 כך היה עד שנות השמונים של המאה העשרים, והנסיגה מעיקרון זה היא מיסודות "המהפכה המשפטית" של אהרן ברק, והיא גם הסיבה לעומס הבלתי אפשרי על בית המשפט העליון בתפקידו השני, כערכאת משפט "רגילה" עליונה, מה שגורם לעינוי דין ממושך ביותר בתיקים המגיעים לבית המשפט העליון. לא "הכל שפיט" ● לפרקליטות המדינה ולפרקליטות הצבאית אסור להתערב בתהליך קבלת החלטות ביטחוניות וביצוען. תפקידם לייעץ לפני ואחרי פעילות ביטחונית, אך לא במהלכה. ● פעילות ביטחונית תהיה נתונה לתחקור מבצעי, לשיפוט לפי "חוק השיפוט הצבאי", ולביקורת ציבורית, אך לא תהיה שפיטה על ידי בית המשפט )בג"ץ(.16 ● בית המשפט לא יהיה רשאי לשפוט בנושאי תרבות לאום ובטחון מעבר למה שהוגדר בחוק. זהו תחומם של הציבור ונבחריו. ● פרקליט או שופט יוכל לבסס עצה או פסק על "החוק הבינלאומי" רק אם הראה שהוא מסתמך על חוק ישראלי או על החלטת ממשלה אשר מחייבת את ישראל לאמנה בינלאומית בנושא הנדון. ● שופט ש"יפרש" חוקים בסתירה מהותית למשמעותם, או שיגזור עונשים שיעמדו בסתירה מהותית לחומרת או לקלות העברות שנעשו, ניתן יהיה לזמנו לשימוע בפני ועדת החוקה של הכנסת, ורוב מיוחס מבין חברי הועדה יוכל להורות לאחר מכן על העברתו מתפקידו. ● שופט שיסרב להזדהות עם המנונה וסמליה של מדינת ישראל – יועבר מתפקידו. מינוי שופטים ● בוועדה למינוי שופטים17 יכהנו בנוסף לשר המשפטים רק חברי כנסת ובחירתם תהיה חשאית. ● מועמדים למשרת שופט מחוזי או עליון יעברו שימוע פומבי בכנסת לפני הדיון במועמדותם. ● נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא ייבחרו בבחירה חשאית מבין שופטי העליון על ידי מליאת הכנסת לאחר שימוע פומבי18. היועץ המשפטי לממשלה ● תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, וראש התביעה )פרקליטות המדינה(, יפוצלו ולא יוחזקו עוד בידי אותו פקיד19. 16 סעיף זה נכתב לפני "פרשת אלאור אזריה", שבה פעילות בטחונית הועברה לבחינה משפטית לפי חוק השיפוט הצבאי מבלי שעברה קודם לכן את שלב התחקור המבצעי כראוי וכמתחייב, כלומר נפל פגם בהתנהלות בתוך צה"ל, שאינו נוגע לבג"ץ. 17 כיום, בוועדה למינוי שופטים יש 9 חברים, מתוכם 3 שופטי בית המשפט העליון, ונדרש רוב של 7 מתוך 9 כדי למנות שופט עליון. חישוב פשוט מראה שפשוט לא ניתן למנות שופט עליון בישראל מבלי ששופטי בית המשפט העליון המכהנים ירצו בו. כלומר שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי שופטי בית המשפט העליון עצמם. התוצאות ההרסניות של מצב לא-תקין זה מוכרות היטב לציבור בישראל. זה בדיוק הפוך מדמוקרטיה. הציבור יכול להחליף את מפלגת השלטון, את ראש הממשלה. הוא לא יכול להחליף את "מפלגת" בג"ץ אף פעם. את זה אנו מבקשים לתקן. 18 כיום הם ממונים אוטומטית לפי ותק כהונתם בבית המשפט העליון, ולכן ידוע 15 שנים מראש מי ימונה בעתיד. 19 כיום, האדם שאמור לייעץ משפטית לממשלה בעבודתה, לסייע לה בביצוע תפקידה, הוא אותו אדם שמנהל את חקירות המשטרה נגד שרים או מקורביהם. במצב זה, פעמים רבות היועץ הופך גם למחליט, כי השרים חוששים להתווכח איתו. התוצאה היא שיתוק פעולת הממשלה. ● אם סירב היועץ המשפטי לממשלה לייצגה בבית המשפט, רשאית הממשלה למנות לה פרקליט אחר לאותו משפט, או למנות לה יועץ משפטי קבוע אחר20. ● נבחרי ציבור )שרים, ראשי ערים( מחויבים לפעול על פי חוק אך לא יהיו חייבים לציית לעצת יועצם המשפטי. ● היועץ המשפטי לממשלה21 יהיה רשאי לקבוע "הנחיות" רק באישור שר המשפטים וראש הממשלה. ● על היועץ המשפטי לממשלה ועל ראש הפרקליטות תחול "תקופת צינון" שבה הם לא יוכלו להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון. מינוי משרתי ציבור בכירים ● נבחרי ציבור יהיו רשאים למנות לתפקידים בכירים ולמשרות אמון את מי שיחפצו בו. הם יוכלו להיעזר ב"ועדת איתור" ובייעוץ משפטי, אך לא יהיו חייבים לציית להמלצותיהם. ● לא תיפסל מועמדות אדם לתפקיד22 אלא אם יש חשד פרטני לפלילים. ● הממשלה תוכל למנות בעלי תפקידים שמשך כהונתם קצוב )רמטכ"ל וכדומה( גם בתקופת בחירות23. ביקורת על מערכת המשפט ● מבקר המדינה ימסור לכנסת ולציבור דו"ח שנתי ובו מידע סטטיסטי שישקף מגוון מדדים של עבודתם ופסיקותיהם של השופטים בישראל ושל פרקליטות המדינה. 20 גם אם אין שום חקירה או חשש לחקירה נגד מי משרי הממשלה, עדיין ממשלת ישראל היא הגוף היחיד במדינה שלא יכול לסמוך על כך שעורך הדין שלו יפעל למענו. היועץ המשפטי, מרגע שמונה לתפקידו, כלל לא מחויב לסייע לממשלה לבצע את מדיניותה שלה, ויכול )וזה גם קרה( להציג בפני בית משפט דעה הפוכה מזו של הממשלה, והממשלה לא יכולה לעשות דבר. 21הכוונה כאן לממונה על פרקליטות המדינה ולכפופים לו, לאחר שתפקיד זה יופרד מהתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. 22 הכוונה לתפקידים שהמינוי אליהם נתון בידי שרי הממשלה או בידי נבחרי ציבור אחרים. 23 כולל בתקופת ממשלת מעבר שלאחר הבחירות. אסור לשתק את התפקוד השוטף התקין של המדינה במשך חודשים לפני ואחרי קיום בחירות.
מערכת המשפט העברית חלופה מתוך זהות כאמור, החוק והמשפט אינם כלי טכני נייטרלי להסדרת התנהלות חיינו, אלא הם הביטוי הממלכתי לתרבות, הערכים, והזהות הלאומית של כל עם במדינתו . דבר זה נכון שבעתיים ביחס לעם ישראל, שמערכת המשפט המקורית שלו, המשפט העברי, נתפסה בעיניו לאורך כל התקופות ובכל התפוצות כביטוי יסודי של דרך החיים היהודית, ולא רק בתחומים הדתיים אלא דווקא ובעיקר בתחומי המשפט האזרחי. המשפט העברי, שמכורח הנסיבות של קום המדינה לא תפס את מקומו הראוי במדינת ישראל, ראוי היה להיות היסוד של מערכת המשפט הישראלית בהיותו פשוט המשפט שלנו, חלק מזהותנו כמדינה יהודית . ובפרט, שיש לו יתרונות על המשפט הקיים גם מבחינה תועלתנית מעשית24. נכון להיום, למשפט העברי כמכלול אין כל מעמד מוגדר במדינת ישראל25 , שמערכת המשפט שלה מבוססת על שילוב מאולתר של מערכות המשפט שקדמו לה, ובעיקר על המשפט האנגלי. מפלגת זהות תפעל להחייאתו המעשית המשפט העברי, בשלמותו, כמערכת שפיטה אזרחית חלופית, מקבילה למערכת המשפט הקיימת26, ונהנית מלגיטימציה מלאה של המדינה, ביחס לאלה הבוחרים להשתמש בה . מפלגת זהות רואה לנגד עיניה חזון של הקמת רשת ארצית של בתי דין עבריים, אשר ישרתו את כלל האוכלוסיה אשר תבחר לפנות אליהם, ויוסמכו מטעם המדינה לפסוק בכל תחום השיפוט האזרחי . הקמת מערכת זו תהווה נדבך מרכזי ותשתיתי של זהותה היהודית של המדינה, ואבן יסוד בתחיית התרבות היהודית כתרבות לאומית ממלכתית. 24 בפרט יש לציין את עמדתו הנחרצת של המשפט העברי נגד הימשכותם הבלתי נסבלת של משפטים ללא גבול, המכונה בהלכההיהודית"עינוידין". המשפטהעבריאיננומכירבלגיטימיותשלהיפרסותתהליךמשפטיכפיהמצויבמשפטהאזרחי הקיים. מיותר לציין שהפריסה של משפטים על פני זמן בלתי מוגדר היא מהגורמים היסודיים ההופכים את מערכת המשפט הקיימת לכמעט לא רלוונטית לפתרון הבעיות המשפטיות של אזרחים מן השורה שאין ביכולתם לפנות את כל זמנם ומשאביהם
הכלכליים לטובת התהליך המשפטי. 25 לבתי הדין הקיימים לענייני ממונות ישנו מעמד של "בורר" בלבד, כשם שיש לכל גוף פרטי העוסק בבוררות. 26 קיום מערכת משפטית כפולה שכזו איננו עומד בסתירה ממשית ליהדות, כפי שיכול להיראות ממבט ראשון. ההלכה היהודית מכירה מראש בכפילות מערכת המשפט במדינה היהודית, והשלמתה של מערכת המשפט ההלכתית על ידי מערכת המשפט האזרחית, כפי שמתבטא במובהק בספר דרשות הר"ן, דרוש י"א.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
WB

חבר מתאריך 8.7.02
14947 הודעות, 180 מדרגים, 346 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ה בשבט תשע''ז
16:51 21.02.17 |

|
34. השופטים סוברים שהמיועד לעליון השופט רון סוקול ''קורץ מהחומר של שופט עליון''
בתגובה להודעה מספר 0
|
רון סוקול נשוי לבתו-דלית של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר תיאודר אור. רון סוקול פעל נגד עם ישראל במניעת תביעה על סך מיליארד שקלים נגד 28 חברות במשק שפעלו כארגון פשיעה פעלו לביצוע הפתרון הסופי ושדדו את אזרחי המדינה! חובה לקרוא את העירור על החלטתו ההזויה של השופט רון סוקול, האם זה שופט שמשרת את העם או את ההון-אתם תשפטו! .חקירתו של מנהל המערערות איננה רק דפי חקירה מאלפים אלא דף בזיונו של אב, ודף בזיונו של עם. עם אשר שופט שאמור לשבת בקרבו בו איננו מתאמץ לשמור על האינטרסים הבסיסיים שלו לאכול פסטרמה במחיר הוגן ובמבה שלא במחיר מופקע, נמנע מזימון לחקירה של מומחה ומפרש את קביעות המומחה ואת דברי מנהל המערערות כרצונו, תוך הדבקת איספלנית על פיו של המומחה והשארת תהיות בלתי פתורות המייצרות פרכות וסרכות וירטואליות בעדותו של המומחה. וכי מה ציפה השופט כאשר ציווה על מנהל המערערות לפתוח את ארנקו הריק ולטלטלו לפני באי כוח של 19 נתבעים וצדדים בתוספת עוזריהם ונושאי כליהם ? האם ציפה הוא כי 25,000,000 ₪ הדרושים לתשלום אגרה יפלו ויתגלגלו על רצפת אולם הדיונים מתוך הארנק ? שתי חברות פיקנטי המערערות מחכות כי ייעשה צדק. . 1,000 משפחות של עובדי פיקנטי שנזרקו לביתם מחכות כי ייעשה הצדק עם פושעי הקרטל. מאות אלפי עניים, שתאגידי ענק (שמקבלים מענקים של מיליונים מהמדינה על חשבון משלם המסים) חומדים את פרוטותיהם האחרונות, מחכים כי ייעשה צדק. הרגש מתקומם, הלב מלא חימה ועלבון, אבל זו המציאות, זו ההחלטה של השופט המלומד, אלו עיקרי תוכנה, זו מוסריותה, וישפוט הקורא. הדברים הנכתבים כאן נשמעים אולי כחמורים, אבל לא חמורים הם הדברים הכתובים. חמורים ביותר הם המעשים שאותם מתארים תיאורים מאופקים אלה. http://docdro.id/QcZ0zPl
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
 |
|
dave333

חבר מתאריך 26.7.08
38539 הודעות, 277 מדרגים, 539 נקודות. ראה משוב | יום שלישי כ''ה בשבט תשע''ז
19:00 21.02.17 |

|
43. שקד דואגת לעצמה, למשכורתה, ולכיסאה החמים
בתגובה להודעה מספר 0
|
חוץ מלפזר סיסמאות, כדי לאכלס את כיסאה החמים, אין בה שום שליחות או תועלת לבוחר הימני, אלא לאותה פמיליה, שפועלת ללא מפריע מתחת לעיניה של שקד, ושקד היא חותמת הגומי למעשיהם. תודה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
רק אמת
חבר מתאריך 25.11.16
295 הודעות |
22:58 21.02.17 |

|
45. שקד נכנעה ללא קרב, והשופטים ממשיכים בשיטת ''חבר מביא חבר''
בתגובה להודעה מספר 0
|
רבות דובר ונכתב על שיטת מינוי השופטים בישראל, שכידוע נבחרים בוועדה שהשופטים נהנים בה מעליונות מובנית. שיטה זו מנציחה את הנוהג של "חבר מביא חבר", ומוודאת שמישהו שאיננו שייך למשפחה לא ישב חלילה על כיסא בבית המשפט העליון. אך מעבר למנגנון זה, הסובל מחוסר שקיפות ושחלקו איננו מעוגן בחוק, ישנם מנגנוני סינון ופיקוח נוספים שרובם כלל לא מוכרים לציבור, המעניקים למערכת בתי המשפט את הכוח להחליט מי ייכנס בשעריה ומי יקודם לערכאה גבוהה יותר. בהקשר זה אפשר להצביע על שני חסמים משמעותיים בפני כניסת וקידום שופטים שאינם מקובלים על המערכת: "ועדת השניים" ואיסור הראיונות. ועדת השניים היא ועדה חשאית הבודקת שופטים המועמדים לקידום מבית משפט השלום למחוזי, ומעבירה את המלצותיה לנשיא/ת בית המשפט העליון. הוועדה מורכבת משתי שופטות בדימוס: עדנה ארבל ואורית אפעל־גבאי. אף שהוועדה החלה לפעול עוד בשנת 2007, עצם קיומה נשמר בסוד במשך כשמונה שנים. לפני שנה וחצי חשפה לראשונה רויטל חובל ב'הארץ' את פעילותה החסויה של 'ועדת השניים', אולם הנהלת בתי המשפט סירבה לשתף פעולה ולספק פרטים נוספים. רק החודש, בעקבות פניית 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', ניאותה לראשונה הנהלת בתי המשפט, מתוקף החוק לחופש המידע, לחשוף את דרך התנהלות הועדה. מהמסמך, שפרטיו מתפרסמים פה לראשונה, עולה כי בתחילת פעילותה היו מסקנות והמלצות הוועדה חסויות אף בפני המועמדים עצמם. במהלך השנים ולאחר שהופעלו עליה לחצים, ניאותה הוועדה להעביר למועמדים את תמצית המלצותיה, אך הפרוטוקול עצמו נותר חסוי לחלוטין. לפני כמה חודשים (עשר שנים לאחר שהוועדה החלה לפעול), הסכימה הנשיאה נאור לחלוק את המידע הסודי שבידיה והצהירה שתמצית ההמלצות יועברו גם לעיון חברי הועדה למינוי שופטים.
בקשתה של התנועה למשילות ודמוקרטיה לקבל את הפרוטוקולים נענתה בשלילה, בנימוק שהם חסויים על פי חוק. סירובה של הנהלת בתי המשפט לחשוף את הפרוטוקולים הסודיים מלא בסתירות פנימיות. מצד אחד נכתב כי "הועדה פועלת בהתנדבות כדי לסייע לנשיאת בית המשפט העליון בעבודתה… אין המדובר בוועדה סטטוטורית". ושוב בהמשך: "הוועדה המייעצת אינה ועדה קבועה בדין". מצד שני נכתב: "האמור בדיוניה והפרוטוקולים של הוועדה כמו גם וועדות המשנה שלה הנם חסויים". אם מדובר בגוף התנדבותי, ולא במעין ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, מהיכן בדיוק החיסיון? עוד נטען: "דיוני הוועדה המייעצת הם דיונים פנימיים החסויים מעצם טיבם". שוב, מה פנימי בדיוני וועדה וולונטרית המנוהלת על ידי אנשים שנמצאים כיום מחוץ למערכת?
דיינים לפני שופטים? ליקוי מהותי נוסף בדרך בחירת השופטים הוא האיסור על מועמדים למחוזי ולעליון להיפגש עם חברי הוועדה לבחירת שופטים. הזכות לראיין את המועמדים לעליון ולשמוע את עמדותיהם שמורה אך ורק למרים נאור, ובמקרה של מינויים לבית המשפט המחוזי – לנאור ולחברותיה מ"ועדת השניים". התוצאה היא שחברי הוועדה נדרשים לבחור במועמדים אנונימיים לחלוטין מבחינתם, ושגישתם המשפטית אינה ידועה להם כלל. כך, בהיעדר מידע ובלית ברירה, רבים מחברי הועדה נאלצים ליישר קו עם הנשיאה נאור. חבר הוועדה ח"כ איליטוב ביטא את תסכולו מהמציאות הזו בדברים שאמר לנשיאה נאור (על פי הדיווח ב'ידיעות אחרונות'): "אני בהצבעות מרגיש נחות מכל חבר ועדה אחר כי אין לי את הכלים". שרת המשפטים איילת שקד התנגדה בתחילה לאיסור הגורף שהטילה הנשיאה נאור על הראיונות, אך לבסוף השלימה עם העניין. איש מחברי הוועדה, מלבד השופטת נאור, לא נפגש עם המועמדים לבית המשפט העליון. לא מעטות מפסיקות בג"ץ מעוררות סערות ציבוריות ומשברים פוליטיים, בעקבות ההתערבות הגוברת של השופטים בסמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. ציבור בוחריה של איילת שקד נכווה שוב ושוב ממדיניות בג"ץ. לנוכח זאת היה מצופה ששקד תילחם כדי להפסיק את השיטה, אך היא נכנעה מהר מאוד לרצונם של השופטים. לפני חצי שנה נלחמו בבית היהודי על צבע הכיפה של הדיינים בבית הדין הגדול. אינני מזלזל בעבודת הדיינים, אך הפערים בין הדיינים הסרוגים לדיינים החרדים הם מינוריים בדרך כלל. זאת ועוד, סמכותם ויכולת השפעתם של הדיינים על המדינה אפסית, לעומת הסמכות וההשפעה של שופטי בית המשפט העליון. היה מצופה מחברי הכנסת של הבית היהודי, עסקניו ועיתונאיו, שבמשך שבועות עסקו מבוקר ועד ערב בסאגת מינוי הדיינים, להשקיע לפחות את אותה אנרגיה גם במינוי השופטים. למרבה הצער נראה שבתחום זה החליטו בבית היהודי להרים ידיים עוד בתחילת הדרך. דמויות ראויות ושמרניות כלל לא זכו להיכלל ברשימת המועמדים, והשקט התעשייתי נותר על כנו. זהו מצב אידאלי לאליטה המשפטית הפרוגרסיבית ולמינויים שהיא חפצה ביקרם, אבל רע מאוד לדמוקרטיה, לשקיפות וליכולות לחולל סוף סוף שינוי. http://mida.org.il/2017/02/21/%d7%a9%d7%a7%d7%93-%d7%a0%d7%9b%d7%a0%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%99/ צו השעה!- חוק צינון ליועמ"ש למינוי לעליון. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
 |
|
 |
זבנג וגמרנו
חבר מתאריך 2.4.12
28859 הודעות |
23:18 21.02.17 |

|
50. ממש לא. דניאל פרידמן פתח את הפולמוס הציבורי האדיר נגד החונטה המשפטית כבר בשנת 2007
בתגובה להודעה מספר 48
|
בגיבוי מלא של העיתון הנפוץ במדינה, ידיעות אחרונות. ותנחש מי לא רק שלא הצטרף לסייע לו אלא אפילו תקף אותו בנושא? נכון, הליכוד ונתניהו. נתניהו היה אז באופוזיציה, לא הייתה לו שום מחויבות לברק, לבני ומרידור, הוא היה חופשי לדבר ולהצביע בכנסת כמו שהוא באמת חושב. ומה הוא עשה? התגייס למענה של החונטה המשפטית. נתניהו וברק נחלצים לעזרת בייניש - Nfc 02 אוגוסט 2007 מאת: עידן יוסף יושב-ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, אמר כי צריך להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם מי האמבט. יו"ר הליכוד התייחס לעימות בין שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, לבין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. בראיון לרשת ב' הציע נתניהו להיזהר מאוד ולעשות הכל ברגישות רבה. הוא ביקש כי השר פרידמן יפעל להנמכת הלהבות, ואמר כי יש "להתכנס במקום מבודד, לשבת ולהגיע להסכמות בשיתוף אנשי משפט בעלי שם עולמי". לדברי נתניהו, גם אליו הגיעו טענות על בית המשפט העליון אותן בדק. הוא אמר כי הוא סבור כי דרושות רפורמות, אך על הדבר להיעשות ככל הניתן בהסכמה מתוך הכרה בעצמאות ובעליונות בית המשפט העליון. הוא קרא לכבד את בית המשפט וסמכותו, ואמר כי פגיעה ביציבות, ביוקרה ובחוסן בית המשפט מבלי להקפיד על עיקרון הפרדת הרשויות, יהפכו את בית המשפט לעוד סיעה פוליטית. "יציבות ומוּגנות ביהמ"ש היא יציבות יסוד הדמוקרטיה", אמר נתניהו. http://www.shelly.org.il/node/503 כבר חתמת על העצומה לשחרור גיבור ישראל שחיסל את המחבל? |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
|