הישראלים משלמים על הטיפול במסתננים 76 מיליון ש''ח בשנה.  

אחרים במדינת ישראל.

ישראל תעניק מעמד תושב ארעי ל–200 יוצאי חבל דארפור בסודאן שהגישו בקשות מקלט ולא נענו זמן רב, כך נודע ל"הארץ". מעמדם החדש, זהה לזה הניתן לאדם המוכר כפליט, יאפשר לדארפורים לעבוד ויקנה להם זכויות סוציאליות — ובראשן ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, הם יוכלו לקבל תעודת מעבר שתאפשר להם לצאת מישראל ולחזור אליה. המעמד אינו מוגבל בזמן, אך באפשרות המדינה לשלול אותו אם הנסיבות ישתנו.

את ההחלטה להעניק לדארפורים מעמד "מטעמים הומניטאריים" קיבלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי, בלחץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. זו הפעם הראשונה זה עשור שישראל תעניק מעמד מסוג זה לקבוצה גדולה של מבקשי מקלט. בפעם הקודמת היתה זו ממשלת אולמרט, שהעניקה מעמד פליט ל–600 הדארפורים הראשונים שנכנסו לישראל. פרט לקבוצה זו, ישראל הכירה עד כה בפליט אחד נוסף בלבד מסודאן, גם כן בלחץ היועמ"ש.

הפרקליטות הודיעה על ההחלטה בתשובה לערעורים שהגישו כ–20 מבקשי מקלט לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעקבות ההתעלמות של רשות האוכלוסין וההגירה מבקשות המקלט שלהם, הם פנו תחילה לבית הדין לעררים העוסק בהגירה ומעמד. חלקם הגישו בקשות מקלט לפני שלוש שנים ויותר, אך לא נענו, בדומה לכל יוצאי חבל דארפור.

בכל המקרים הורה בית הדין לרשות להעניק להם אשרת עבודה זמנית, כל עוד אינה מכריעה בבקשתם. הם ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי ודרשו לקבל מעמד תושב ארעי, הניתן לפליטים. בית המשפט צפוי היה לדון בתיקים בשבועות הקרובים.

בתשובה זהה שהגישה הפרקליטות בכל התיקים, נכתב כי לפני כשבועיים התקיימה ישיבה בראשות היועץ המשפטי לממשלה בעניין יוצאי דארפור. לאחר מכן התקיים דיון נוסף, בו השתתפו נתניהו, דרעי, מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, ממלא מקום מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אמנון שמואלי והיועץ המשפטי של הרשות עורך הדין דניאל סלומון. "הוחלט כי יינתן מעמד מסוג א/5 (תושב ארעי, א"ל) מטעמים הומניטאריים ל–200 סודאנים יוצאי חבל דארפור, בשלב זה", הודיעה המדינה לבית המשפט. המדינה ביקשה למחוק את הערעורים הפרטניים, שכן כל המערערים יזכו למעמד.

המדינה לא פירטה מה יהיו התנאים לקבלת המעמד ומדוע הוחלט להעניקו דווקא ל–200 איש, אף שבישראל יש יותר מ–2,000 דארפורים שהגישו בקשות מקלט לפני זמן רב ולא נענו. בהודעתה לבית המשפט ציינה המדינה כי זה "שלב ראשון" בטיפול ביוצאי חבל דארפור, וכי לאחר שבית המשפט העליון יכריע אם לאשר את מדיניות הגירוש של מבקשי מקלט לאוגנדה ולרואנדה, "תיבחן המדיניות בהיבט הרחב והצעדים שינקטו בהמשך". בית המשפט יכריע בסוגיה כחלק מערעור שהגישו ארגוני זכויות אדם, והוא צפוי לעשות זאת בחודשים הקרובים בשל פרישת שופטים החברים בהרכב.

עורכת הדין מיכל פומרנץ, המייצגת כמה מבקשי מקלט שצפויים לקבל עתה מעמד בעקבות הערעורים שהגישו, בירכה על הודעת המדינה. "האפשרות להודיע ללקוחות שהם יקבלו סוף סוף תעודת זהות משמחת ביותר, אבל ברור שההודעה נותנת רק מענה חלקי לבעיה", אמרה.

להחלטה להעניק מעמד לחלק מיוצאי דארפור הובילו לא רק הליכים משפטיים פרטניים, אלא גם לחץ שהפעיל המוקד לפליטים ולמהגרים. בינואר השנה פנה עורך הדין אסף וייצן מהמוקד למשנה ליועמ"ש זילבר וביקש ממנה להתערב ולהורות לרשות האוכלוסין לבדוק מיד את בקשות המקלט של יוצאי דארפור, בהתאם להתחייבותה בבית המשפט. זילבר השיבה כי היא רואה קושי משפטי במצב הנוכחי וביקשה הבהרות משר הפנים. דרעי ענה כי הוא מכיר היטב את סוגיית יוצאי דארפור, אך ברצונו להמתין להכרעת בית המשפט העליון בעניין הגירוש לאוגנדה ולרואנדה לפני שיקבל החלטות. לבסוף, בלחץ היועמ"ש, הסכים דרעי להעניק מעמד תושב ארעי ל–200 סודאנים.

המוקד לפליטים ולמהגרים מסר כי הוא "מברך את 200 פליטי דארפור שקיבלו מעמד שיאפשר להם לחיות חיים מלאים וטובים יותר בארץ. מצער שגם כשהממשלה עושה צעד בכיוון הנכון, מדובר בצעד קטן מדי, ועל פניו גם מפלה ושרירותי שכן לא ברור באילו קריטריונים ישתמשו כדי לבחור אחד על פני אחר".