"ארץ ישראל היפה" - א"י בזמן שלוט מפא"י. "ארץ ישראל הישנה והטובה" - ישראל לפני שהמזרחים "הרימו ראש".
"אמיץ" - מנהיג שמאל המבצע מדיניות שמאל אבדנית.
"אנשי רוח" - אמנים מהשמאל.
"אפרטהייד" - יהודים מתגוננים מהבאים להורגם.
"בג"צ" - הדאוס אכס מאכינה (הפתרון האלוהי המפתיע) של השמאל.
"הגדה המערבית" - בל נאמר יהודה ושומרון כדי שההדיוטות לא יזכרו שזאת ארץ אבותינו.
"גזעני" - אחד שאומר לערבים את האמת על עצמם.
"דיכוי" - נסיון לאכוף החוק במגזר הערבי.
"דיקטטורה" - מצב בו הימין בשלטון.
"הסכם אוסלו" - גשר המכביה של המדיניות הישראלית, ה"פל קל" של הדיפלומטיה הישראלית.
"הסתה" - ביקורת שמשמיע ימני על אנשי שמאל.
"הסתה בוטה" - ימני הטוען כי אנשי שמאל מסויימים מעודדים טרור.
"האיחוד האירופאי" - מקורות הנילוס של השמאל.
"ועדת חקירה" - השלב האחרון של כל מבצע צבאי המנוהל ע"י ממשלה ימנית.
"זכות השיבה" - אף מראיין בתקשורת לא ישאל מרואיין ערבי היא מה עמדתו בסוגייה כדי לא לקלקל את הקונספציה שההתנחלויות הן המכשול לשלום.
"חקירה פלילית" - חומר להסרת יריבים פוליטיים.
"חברה צודקת" - מה שיהיה כאן כשהשמאל יגיע לשלטון ולא היה כאן כשהשמאל היה בשלטון.
"חוק עוקף בג"צ" - סימן לכנסת מתמרדת.
"טרור" - ענף יצוא בכלכלה הפלסטינית - סטארטאפ פלשתיני.
"יחסים עם ארה"ב" - עד להגעת טראמפ היחסים היו השוט לנפנף בו נגד הימין, מועמדי השמאל התחרו ביניהם מי יהיה יותר מתואם עם ארה"ב. עליית טראמפ הינה שיברו של החלום.
"הכיבוש" - נראטיב ערבי שיקרי שהתנחל בלבבות השמאל.
"ליברלי" - אדם בעל השקפות שמאליות.
"ליברליזם פרוגרסיבי" - הליברליות אינה עניין של בחירה אלא של כפייה.
"לאומי" - לאומני לייט.
"לאומני" - איש ימין המאמין בחזון הציוני.
"מנהיגות" - תכונה שמפגין רק ראש ממשלה מהשמאל או כזה שחצה את הקווים שמאלה. הנחיות לשימוש: אם המנהיג מתנהג בפזיזות יש להוסיף את המילה "אמיצה", אם הוא היה זריז בגרימת נזקים היסטוריים יש להוסיף את המילה "נחושה".
"מגוון דעות" - מגוון הדעות של מחנה השמאל.
"מעגל דמים" - הם יורים, טובחים ופוגעים ואנחנו מגיבים - גם אם לא נגיב הם ימשיכו לירות. מוצג בשמאל כמעגל, כדי לשמור על "סימטריה מוסרית".
"מפלגות המרכז" - מפלגות השמאל שמיתגו עצמן מחדש.
"מדמנה פוליטית" - מצב המתאר מערכת פוליטית בה יש רוב לימין והמערכת הפוליטית אינה מפיקה את התפוקות להן מצפה השמאל.
"נאור" - בעל השקפות שמאליות.
"הציבור הנאור" - מחנה השמאל.
"נחישות" - ביצוע ויישום מדיניות שמאל תוך גרימה מהירה של נזקים היסטורים - ראה אובמה שהיה נחוש מאוד.
"נרטיב" - אין אמת. הכל סובייקטיבי.
"הנרטיב הערבי" - השקרים והאגדות שהערבים אוהבים לספר על עברם.
"נכבה" - ה"טרגדיה" הערבית. הנחיות לשימוש: אין להזכיר את העובדה כי הערבים איימו בריש גלי לרצוח את כל היישוב היהודי בא"י, וזאת כדי לא להקהות מעוצמת הטרגדיה. כמו כן אין לציין כי רוב הערבים ברחו לנוכח קריאה של מנהיגיהם ולנוכח החשש שלהם כי היהודים יעשו להם בדיוק מה שהם תכננו לעשות ליהודים.
"נישול" - הריסת בתים שנבנו שלא כחוק.
"סרוב פקודה" - מימין - גורר דיון בשאלת אחדות העם והצורך לכבד הכרעות הרוב, חובה לציית לדין מלכות וסיכון ערך צה"ל כצבא העם. משמאל - גורר דיון בגבולות שלטון הרוב על המיעוט והנכונות לשלם את מחיר המצפון.
"סרבן גיוס" - אם חרדי אז מדובר בטפיל חברתי. אם שמאלני אדם מצפוני הנכון לשלם על מימוש השקפת עולמו.
"עוול היסטורי" - סירוב היהודים להיטבח ב-48 ו-67.
"פתרון צודק" - שם קוד למימוש "זכות השיבה".
"פליטות" - אחד מענפי הכלכלה העיקריים ברשות הפלשתינית.
"פרוגרסיבי" - לשון נקייה לפאשיסטיקלי קורקט.
"פירות השלום" - מושג הלקוח מימי אוסלו העליזים שרבין ושר אוצרו בייגה שוחט ניהלו כלכלת בחירות גרעונית ביותר כדי לגרום לציבור לחוש ב"פירות השלום". זה כמעט הסתיים בקריסה נוסח יוון וארגנטינה. נתניהו נאלץ להציל את ישראל מקריסה.
"פלורליזם" - סובלנות למגוון הדעות שאינן סובלניות לאחר, כמו הליברליות, הניאו ליברליות, הפרוגרסיב - ליברליות והאיסלם.
"קרבנות השלום" - חללי אוסלו.
"שלום של אמיצים" - הסכם נטול שיקול דעת עליו חותם מנהיג שמאל.
"שמאל" - אחד מענפי הייצוא של ישראל. אולי כל עמותות וארגוני השמאל מלעיזים, אך מבחינה כלכלית הם מכניסים כסף זר ארצה.
"יהדות התפוצות" - מיעוט של ספק-יהודים עשירים ליברלים, תומכי אובמה, הילרי וסורוס, ג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".
"שנוי במחלוקת" - כל אדם מפורסם בעל דעות ימניות שאי אפשר להגדיר אותו מיד כמתנחל דתי קיצוני מסוכן, ייכנס לקטגוריה של "שנוי במחלוקת".
*******
"פלסטינים"/"פלשתינאים" - שם מכובס ל-"בני הגרורה הערבית"/"האוייב הערבי".
"ערבי-ישראלי" - שם מכובס ל-"בן הגרורה הערבית שהוא גם גיס חמישי" כאשר מדובר על דיווח על פשע ו/או פיגוע שהנ"ל ביצע.
"נתין-זר" - שם מכובס ל-"מסתנן", שהוא בעצמו שם מכובס ל-"פולש".
"צעיר"/"אלמוני"/"רעול-פנים"/"בן-מיעוטים" - שם מכובס שניתן לאחד מהנ"ל בדיווחים ראשוניים על פשע ו/או פיגוע שהנ"ל ביצעו.
*******
מכבסת מילים: המילון השלם לנאורים בעיני עצמם / חיים נבון / מקור ראשון עבודה עברית היא גזענות וזמנים אפלים הם כל דבר שימני עושה. כל מה שרציתם לדעת על השמאל ולא היה לכם את מי לשאול
אמיץ - אמן גאוני (ע"ע) המעז לצאת כנגד פוליטיקאי גזעני (ע"ע), שאין לו כל השפעה על הקריירה שלו. האמיץ חוזר בפרהסיה על הקלישאות הנאורות האופנתיות, שמשננים בהתלהבות השכם והערב כל האנשים שיקבעו את גורל הקריירה שלו: שכניו, עמיתיו, מנהליו, מפריסי הפרסים והעיתונאים.
בור - כל מי שלא מצטט את הסיסמאות העבשות שניסחו כמה אינטלקטואלים צרפתים מעורפלים ואומללים לפני ארבעים שנה.
בחירות - לפניהן - שנה של ביטחון עצמי הולך ומסלים בניצחון השמאל; אחריהן - שנה של הטחת עלבונות בימין, במסווה של חשבון נפש (ע"ע).
גאוני - איש השמאל הקיצוני.
גזעני - איש הימין, או אפילו השמאל הציוני הוותיק.
דיכוי - רעל סמוי הזורם בכל מסגרת חיים שיש בה שמחה, סיפוק ומשמעות: משפחה, קהילה, עם. הדיכוי הוא ערמומי מאוד, ואפשר לראותו רק אחרי הכשרה אינטנסיבית בעגה הפוסט־מודרנית. לכן הבורים (ע"ע) לא רואים אותו.
הדרת נשים - כל הפרדה בין נשים לגברים, בפרט במקומות שבהם היא נהוגה מימים ימימה, כמו בצבא ובבית הכנסת; חוץ מאשר בתחומים שבאמת חשובים, כמו כדורגל.
ויכוח לגיטימי - מחלוקת בין זהבה גלאון לדב חנין.
זכויות האדם - כל דבר שמישהו רוצה ויכול להתפרש כקריאת תיגר כנגד מוסדות מסורתיים הופך מיד לזכות.
זכות להורות, זכות לאהבה חופשית, זכות למימוש עצמי, זכות לריבונות לאומית, אלא אם כן זה הלאום שלנו.
זמנים אפלים - כל דבר שימני עושה מזכיר זמנים אפלים, כי גם היטלר אכל ארוחת בוקר. אגב, חשוב מאוד לא להזכיר שמרבית המשטרים האפלים במאה העשרים היו משטרי שמאל.
חופש אקדמי - הזכות המוקנית למרצה להטיף לקהל השבוי של הסטודנטים את דעותיו המשונות כנגד רוב אזרחי ישראל בנושאים שאינם קשורים לשיעור, ובתמורה לקבל משכורת עד אחרית ימיו מכספי האזרחים הללו.
חופש הביטוי - הערך העילאי. אלא אם כן מדובר ברב קרים, או ברב לוינשטיין, או בח"כ סמוטריץ', או באדם דתי שרוצה לארגן ערב שירה לגברים. לסיכום: צריך חופש דיבור מוחלט, כל עוד מדובר בוויכוח לגיטימי (ע"ע).
חלון הזדמנויות היסטורי לשלום - כל רגע נתון. בארבעים וארבע שנות חיי, מעולם לא שמעתי איש שמאל אומר: חלון ההזדמנויות סגור עכשיו, יאללה - תתנחלו.
חשבון נפש - התבצרות בעמדות השמאל הקיצוני, במסווה של הכאה על חטא: "לא הצלחנו לרדת אל העם", "לא מספיק להיות צודקים", "אנחנו אינטלקטואלים מדי".
טיפשות, טירוף, טמטום - מישהו שהעז לחשוב לבד.
ימין קיצוני - ימין.
כבוד האדם - שמאל.
לאומיות - פשיזם, תועבה, אשליה, קהילה מדומיינת.
לאומיות פלסטינית - עובדה היסטורית, הישג נפלא של רוח האדם, בשביל זה שווה להילחם.
מדינת שב"כ - ליבוביץ' חזה זאת ב־67', ובלי ספק היה נביא. הנה, בדרך לעבודה עצרו אותנו אנשי שב"כ במחסום באיילון, וירו בכל אדם שלישי. טוב, זה לא, אבל פעם ראיתי מרחוק שב"כניק.
נאור - כל מצביעי מרצ הם נאורים. עובדה: הם הצביעו מרצ.
סובלנות - הנכונות לסבול כל דעה, אפילו הקיצונית והמרגיזה ביותר, כל עוד היא מרגיזה אחרים ולא את הנאור עצמו. אשוח נוצרי - כן, דוכן חב"ד - לא; שוברים שתיקה בבתי ספר - ודאי, רבנים בגני ילדים - על גופתי.
עבודה עברית - גזענות (ע"ע).
פתיחות - וולטר אמר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, אבל אני מוכן למות למען זכותך לומר אותם. הנאור העכשווי אומר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, ולכן תשתוק.
צדק חברתי - הכינוי הנאור לחברה שהעיקרון המארגן שלה הוא קנאה: עדיף שכולנו נרוויח פחות, ובלבד שהעשירים לא ירוויחו הרבה יותר ממני.
קפיטליזם חזירי - הכינוי הנאור לחברה שדורשת חמלה לעניים ממני וממך, במקום להפוך אותה למונופול סוציאליסטי של פקידי משרד החמלה הממשלתי.
רצח רבין - דומני שהצעירים כבר מאמינים שביבי ממש לחץ על ההדק.
שלטון החוק - החובה לציית לכל חוק, אלא אם כן הוא ממש לא מוצא חן בעיני הנאורים. חוקים שלהם חייבים לציית: חוק ההתנתקות, חוקי תכנון ובנייה ליהודים ביש"ע. חוקים שלהם לא צריך לציית: איסור פתיחת חנויות בשבת, איסור נישואין מחוץ לרבנות, איסור על עישון סמים, חוקי תכנון ובנייה לערבים.
תגנה! - דרישה פולחנית־טקסית מכל איש ימין, אם מישהו שקצת דומה לו ביצע פשע. אורי אורבך היה נוהג להשיב: גיניתי במשרד.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/884/614.html?hp=1&cat=479&loc=10
תגוביות:
1.שנון ובמקום ואם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. מכל מקום, חבל על המאמץ. הנאורים בעיני עצמם לא קוראים אותך ולא סופרים אותך, ואילו הבורים, נחמדים מכדי לעזור לך נגד ההשתקה.
2.גינויי השמאל מופעלים בעיקר נגד הימין ומעט מאוד נגד פשעי חבריהם...
3.מושג חשוב שהושמט ממילון-הנאורים:
הדתה: כינוי כאילו-אקדמי ונייטרלי, בעל ניחוח אנטישמי מובהק, לכל סממן מסורתי ואפילו הבסיסי ביותר. מינוח הפוך אינו קיים משום מה.
4.מושג הפוך ל"הדתה": שלטון השמאל לדורותיו.
5.ומי בעיקר אחראי להתקבעות המושגים הללו כפי שהשמאל מפרש אותם, אם לא אתם, הפובליצסטים הימניים, שבפורומים עם השמאל, אתם עוברים לסדר היום כאשר מושמעים הביטויים הללו? מתי נתתם בשיניים לדובר שמאלני שמחלחל לתודעה של כולנו דמורליזציה בצורת אמירה "כולנו יודעים איך ייראה הפתרון"? מתי מחיתם כאשר מושמע הביטוי השפל "הגדה המערבית"? מתי מחיתם כאשר נשמע הביטוי "כיבוש", כאילו מדובר בעובדה מדעית? מתי נתתם בשיניים
לשמאלני שמדבר על "החוק הבינלאומי" כאשר כולנו יודעים שמדובר במינוח שקרי? האשימו רק את עצמכם.
6. 100 שנים של בולשביזם בצורות שונות שתכליתו: כל מי שחושב בשונה מהם מוקע על עמוד הקלון וכל מי שמונע מהם לשלוט - עובר מסע דמוניזציה.
7.מי שמסכל כל מגמה לאומית יהודית בחקיקה במדינה הזו הם אוסף החלאות מבג"צ.
8."יהדות התפוצות" - מיעוט של ספק-יהודים עשירים, ליברלים, תומכי אובמה, הילרי, סורוס וג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".
9.עמוס עוז: על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". ( ידיעות אחרונות, 8.6.89 )
ישעיהו לייבוביץ': "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם".
( הארץ, 27.9.85 )
זאב שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ( "דבר" 1988)
"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות...כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק...". ( "הארץ" 2001 )
דוד גרוסמן: "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש". (הארץ, 12.3.03)
מאיר שלו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה''ל, והוא התותח הקדוש" ( ידיעות אחרונות, י''ט בחשון תשס''ג )
"התותח הקדוש" - כך כונה התותח בו השתמשו לרצח 16 יהודים באניה אלטלנה.
יהונתן גפן: "…שלוש שנים, ויצחק עדיין נרצח. הוא עדיין נרצח משום שאלה שהסיתו נגדו בנאומי בחירות כשארון המתים שלו עובר ברקע, בעוד האיש חי ורודף שלום, ומשום כך הם אחראים לפחות מבחינה מוסרית וציבורית להירצחו, לא תאמינו, עדיין מכהנים בממשלת ישראל ומנהיגים אתכם".
( סופשבוע, מעריב, 30.10.98 )
10.חופש עיתונאי זה להוריד את מסכות הצביעות מפרצופי השמאל הישראלי, שממציא את השפה העברית לפי השקפת עולמו החשוך, מתוך תקוה להשתלט על הגיונם של אנשי מחנה השפויים הענק התומך בימין.
*****
https://rotter.net/forum/ihaveasay/18768.shtml#1
*******
לסיכום:
מה בדיוק חושב לעצמו בנט שהחליט לתת לה קביעות לגוראון? מה? למה ימנים ממנים סמולנים קיצוניים לכל תפקיד ולמי נבוא בטענות?
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
