אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון סקופים נושא #42166 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 42166
kitzz לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 7.5.07
79708 הודעות, 361 מדרגים, 704 נקודות.  ראה משוב
יום שני ו' באלול תשע''ג    10:45   12.08.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הנכים משלמים על ניגודי העניינים של רופאים בוועדות הביטוח הלאומי  

 
   עבור מאות אלפי תובעי קצבת נכות, שנים של תשלום ביטוח לאומי מתנקזות לדקות ספורות בוועדות הרפואיות חורצות הגורלות ■ מחקר חדש מגלה: במערב מקפידים על הפרדה בין מי שקובע אחוזי נכות לבין הגוף שמשלם ■ בישראל, הביטוח הלאומי עדיין מנהל את הוועדות הרפואיות

חיים רייזלר, 59, מכיר מקרוב מאוד את הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי: כנכה קטוע רגל, שגם ברגלו השנייה התגלה גידול סרטני שגרר סיבוכים נוספים, הוא הגיש כבר כמה תביעות למוסד, המגובות במסמכים רפואיים מפורטים מהרופאים שמטפלים בו.

"זה טקס די קבוע", מספר רייזלר. "אני מגיע לוועדה, והתחושה היא שהכל ידוע מראש: לא מתייחסים לחוות הדעת של הרופאים המומחים שמטפלים בי, שאני מצרף; אני מגיש ערר - ודבר לא משתנה; אני פונה לבית הדין לעבודה, שמחזיר את התיק לאותה ועדת הערר עם שאלות הבהרה - ושוב מתקבלת אותה החלטה".


משרדי המוסד לביטוח הלאומי
צילום: ניר כפרי

רייזלר, כמו נכים רבים אחרים בישראל, חוזר שוב ושוב לוועדות הרפואיות ומנסה להילחם על הגדלת אחוזי הנכות שלו, שקובעים את הקצבה החודשית שיקבל. בזמנו הפנוי הוא מנהל בשנים האחרונות בהתנדבות פורום סיוע לנכים, שמתמודדים מול המוסד לביטוח לאומי, ומלווה אותם בנבכי הוועדות הרפואיות.

"המסקנה שלי היא שהיחס בוועדות קלוקל, ומלת המפתח היא שילוב וניגוד אינטרסים", הוא אומר. "לא יכול להיות שאותו מקום גם גובה את הכסף, גם מפעיל את הוועדה שקובעת אחוזי נכות וגם משלם. נכים רבים לא מקבלים את הזכויות שמגיעות להם, אחרים מקבלים אותן רק לאחר מאבק מתיש ומיותר. בכל חברה מתוקנת זה לא היה צריך להיות כך. לפעמים המוסד לביטוח לאומי מתרץ זאת בכך שיש רמאים - ואני אומר שמי שמרמה מגיע לו עונש, אבל למה להעניש את מי שלא מרמה?"

הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי חורצות גורלות: זהו המקום ואלה האנשים שקובעים את אחוזי הנכות שמקבלים מאות אלפי התובעים, וכנגזרת מכך - האם יקבלו קצבת נכות חודשית, ואם כן, מה יהיה גובהה. שנים של תשלום עבור ביטוח לאומי מתנקזות לאותן דקות בודדות מול הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

למרבה הצער, לוועדות האלה יצא שם רע למדי: בדומה למקרה של רייזלר, רבים מתלוננים על יחס לא הוגן ולעתים גם קשוח ומזלזל בוועדות, על תחושה של סרט נע, שלא מאפשר לתובעים להשמיע את עמדתם, ועל תחושות של אי־צדק כללי בהתנהלות מול הוועדות. התחושות האלה ידועות ומוכרות, ואף קיבלו אישוש וחיזוק בדו"ח מבקר המדינה מ–2010, שמצא בין השאר כי ביותר ממחצית מהמקרים שבהם הוגש ערעור על החלטות הוועדה, הערעור התקבל וההחלטה שונתה - ובמרבית המקרים ההחלטה החדשה התקבלה על סמך אותם מסמכים שהוגשו לוועדה הראשונה, והשינוי הוביל מאי קבלת קצבה כלל לקבלת קצבה.



עוד נמצא כי איכות השירות שניתן לתובעים קצבת נכות היא ירודה: משך הטיפול בתביעה ארוך בהרבה מהנדרש, לא תמיד נשמרת צנעת הפרט של התובעים, לא תמיד נרשם פרוטוקול ולתובעים לא ניתן פתחון פה מספק.

משקל מכריע לרופא האישי

ועדות ציבוריות שונות בדקו את הנושא וחזרו עם מסקנה ברורה: הבעיה המרכזית בפעולת הוועדות הרפואיות בישראל היא התלות בין חברי הוועדות לבין המוסד שמשלם בסופו של דבר את הגמלה - המוסד לביטוח לאומי ‏(ראו מסגרת‏).

נכון להיום, המוסד לביטוח לאומי הוא שמנהל מראשיתו ועד סופו את תהליך קביעת הזכאות. התלות הזו יוצרת לא מעט פעמים ניגוד עניינים מובנה: הרופאים אמורים לפסוק עצמאית ובלי קשר לאינטרסים של המוסד, אך מנגד הם תלויים בו לפרנסתם.

במחקר חדש, שמתפרסם כאן לראשונה, נמצא כי בניגוד לישראל, מדינות רבות בעולם המערבי הפנימו היטב את בעיית ניגוד העניינים הפוטנציאלי, ונוקטות באמצעים כדי ליצור הפרדה בין הרופאים הפוסקים לבין המוסד המשלם את הגמלאות. המחקר הוזמן על ידי המרכז למימוש זכויות רפואיות ובוצע על ידי חברת הייעוץ והמחקר לקסידל, המתמחה במחקר השוואתי בינלאומי בנושאי משפט ורגולציה. הוא נערך בתשע מדינות מערביות, ובדק מהם יחסי הגומלין בין המוסדות שמשלמים את הזכויות הסוציאליות ברחבי העולם ‏(גופים המקבילים לביטוח הלאומי בישראל‏), לבין הגופים האחראים על קביעת הזכאות וגובה הטבות אלה ‏(גופים המקבילים לוועדות הרפואיות בישראל‏).

תוצאות המחקר חד־משמעיות: בכל המדינות שנבדקו נהוגה הפרדה מבנית בין הגוף שמשלם את הקצבאות לבין הגוף שאחראי לקביעת הזכאות, או לפחות קיימים מנגנונים שמבטיחים את עצמאותם של גורמים אלה. כך למשל, ברוסיה הגוף האחראי על ביצוע הבדיקות הרפואיות וקביעת הזכאות הוא נפרד לחלוטין מהביטוח הלאומי, מתוקצב בנפרד והרופאים בו ממונים על ידי סוכנות פדרלית נפרדת. בגרמניה, בחלק מתחומי הביטוח מבוצעת ההכרעה בעניין הזכאות על ידי מועצות עצמאיות, וכך גם בשווייץ. גם בבלגיה ובאיטליה קיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין הגופים.


חיים רייזלר
צילום: רמי שלוש


במדינות אחרות המצב דומה יותר לישראל, והגוף האחראי על קביעת הזכאות הוא הגוף המממן או גוף התלוי בו, אך בניגוד לישראל, קיימים במדינות אלה מנגנונים שונים שנועדו להקפיד על עצמאות ההכרעה. כך למשל, באוסטריה קיים פיקוח חיצוני של המדינה על הנעשה בוועדות, ויש דיני עבודה נוקשים, שמקשים על פיטורי רופא שקובע זכאות ללא סיבה. בבלגיה, 
הרופא האישי של המבוטח זכאי להיות נוכח בוועדה ולהעיר הערות מקצועיות.

בנוסף, נמצא כי ברוב המדינות ניתן משקל מכריע לרופא האישי של התובע בקבלת החלטה לגבי הזכאות - דבר שנשמע הגיוני ביותר - הוא הרי זה שמכיר יותר טוב מכולם את המטופל. עם זאת, בישראל אין לרופא המטפל כל תפקיד או מעמד בוועדה הרפואית, והוועדות מתנהלות על ידי רופאים ‏(לרוב רופא בודד‏) שאינם מכירים את התובע ואת ההיסטוריה הרפואית שלו, ומקדישים כמה דקות בודדות ללימוד התיק. לרופא האישי אסור להשתתף בוועדה הראשונה, אך הוא יכול להצטרף לתובע בוועדת הערר, שבה הוא יכול לחוות את חוות דעתו הרפואית.

בפועל, אומרים אנשי מקצוע, נדיר מאוד שתובע מגיע לוועדה עם רופא. "רופאי הביטוח הלאומי רואים את עצמם כאוטוריטה נפרדת ולא זקוקים לרופא שיפרש את הממצאים שפרושים בפניהם", אומר מקור שמעורב בעבודת הוועדות.

במקרים רבים בעבר, עלו תלונות מצד תובעי קצבת נכות על כך שיש פער בלתי נתפש ומקומם בין קביעות של רופאים מומחים מקצועיים לגבי מצבם הרפואי, לבין פסיקות רופאי המוסד לביטוח לאומי, שאינם מכירים אותם ועיינו בתיק שלהם במשך זמן קצר בלבד. לעומת זאת, בארה"ב, בקנדה ובספרד ניתן משקל גבוה ולעתים אף בלעדי לחוות דעתו של הרופא האישי של התובע. בארה"ב, הרופא המטפל קובע באופן כמעט בלעדי את זכאותו של התובע. אם הביטוח הלאומי האמריקאי מערער על הקביעה ומבקש בדיקות נוספות - ייערכו בדיקות אלה לרוב על ידי הרופא האישי. נוהג דומה נמצא בקנדה, בספרד ובשווייץ.



"רופאים מבינים את המסר ומיישרים קו"

ומה קורה בישראל? חברי הוועדות מתמנים על ידי המוסד לביטוח לאומי, וחברי ועדות הערר אמנם ממונים באופן פורמלי על ידי שר הרווחה, אך בפועל קיימות זיקה ותלות גדולות ביניהן לבין המוסד לביטוח לאומי. והיכן מתנהלות פיסית הוועדות, שיקבעו בסופו של דבר את זכאותו של אדם לקצבה? בישראל, רובן המכריע מתקיימות בתוך מתקני המוסד לביטוח לאומי, תחת עינו הפקוחה של המוסד, ותוך פגיעה ברורה בעיקרון ההפרדה בין הוועדות לגוף שמשלם את הקצבה.

הקירבה הזו היא לא רק עניין גיאוגרפי או פיסי, אלא בעלת משמעות נוספת, שמזכירה לרופאים מיהו ה"מעסיק" שלהם. במחקר הבינלאומי נמצא כי רק ב–20% מהמדינות מבוצעות הבדיקות במיקומים השייכים לביטוח הלאומי המקומי. בנוסף, בישראל רופא בכיר במוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשבץ את הרופאים לוועדות - דבר שלדעת מומחים הוא קריטי ביצירת התלות ביניהם לבין המוסד.

"רופאים מספרים לי לא אחת שלוחצים עליהם לקבל החלטה מסוימת ורומזים להם שלמוסד לביטוח לאומי קשה לחיות עם החלטות נדיבות מדי", אומרת לבנת פורן, מנכ"לית המרכז למימוש זכויות רפואיות.

גם עו"ד רז לביא, המתמחה בחוק הביטוח הלאומי ועוסק במימוש זכויות רפואיות, מכיר את זה מקרוב: "אם יש רופא ספציפי שפוסק ככל העולה על רוחו, בלי להתחשב בשום שיקולים חיצוניים, יכולים להפסיק לזמן אותו. ואכן, יש רופאים שאתה קולט פתאום שנעלמים מהמפה. השאר מבינים טוב מאוד את המסר ומיישרים קו עם האינטרסים של המוסד".

לדברי לביא, "זו הסכמה בשתיקה: אנחנו לא ניתן אחוזי נכות גבוהים מדי ואתם תזמנו אותנו. יש לזה משמעות כלכלית קריטית עבור הרבה מהרופאים: רובם פנסיונרים, ושכרם מהוועדות מגיע לעתים ל–30–40 אלף שקל בחודש. הם תלויים בהכנסה הזאת. כתוצאה מכך, אנחנו רואים הרכבים ממש קבועים - למשל, בוועדות ברמת גן, בנתניה ובתל אביב - וגם רופאים, שאף שיש עליהם הרבה תלונות מצד הפונים, ממשיכים בתפקידם".



לבנת פורן
צילום: תומר אפלבאום


לדברי פורן, "המוסד לביטוח לאומי טוען שאין לו אינטרס, ולא משנה לו אם אדם מקבל או לא מקבל קצבה, אבל בפועל אנחנו רואים בכל פעולה את האינטרסים הגלויים והסמויים שלו. אנחנו רואים שהביטוח הלאומי כל הזמן נלחם בזכאים. הוועדות מאוד מקשות ובחלק מהמקרים מאוד משפילות. לכן, חייבים להפריד בין הגוף המחליט והמשלם. צריך להיות גוף חיצוני, אובייקטיבי, שלא חושב על כמה ההחלטה עולה. הרופא צריך להסתכל על אדם ולהחליט אם הוא בנכות, במצב סיעודי, באובדן כושר עבודה - ואם כן, צריך לקבל את הזכאויות שלו. אם לא - לא. ברגע שהחליט כן או לא, הוא צריך להעביר את ההחלטה לביטוח לאומי או לקרן הפנסיה - והן צריכות לשלם. המצב הזה הרבה יותר בריא".

אולי מישהו דואג שזה יעלה למדינה יותר כסף.

פורן: "אי אפשר להגיד שזה יעלה כסף, כי עכשיו הרופאים יפסקו באופן אובייקטיבי. מבחינת הקמת מנגנון חדש, התקציב כבר קיים. כבר כיום משלמים לרופאים. אפשר, למשל, לקיים את הוועדות האלה במסגרת קופת החולים - מכיוון שהיא זו שמכירה באמת ובתמים את המבוטח, יש לה את כל המידע עליו, ולכן זה הכי נכון להקים ועדות כאלה דרכה".

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, הצהיר כבר לפני שנה בראיון ל–TheMarker כי הוא מעוניין להוציא את ועדת הערר מידי המוסד, אולי לבתי החולים הציבוריים. "הרי תמיד יטענו נגדי שזה המוסד לביטוח לאומי שמערער על עצמו", אמר מור יוסף בראיון, "אז אני מעדיף שזה יהיה בחוץ ושלא יהיו טענות כלפי".

באחרונה גם הצהירו שר הרווחה, מאיר כהן, ומור יוסף במשותף, כי בתוך ארבעה חודשים יועברו ועדות הערר לגורם בלתי תלוי. השר כהן אף הצהיר: "לא יכול להיות שאזרח שיערער נגד החלטת ועדה רפואית של הביטוח הלאומי יהיה תלוי בוועדה שכפופה אף היא 
לביטוח הלאומי. זה אבסורד שאין כמותו".

"כולנו באיזשהו שלב נגיע לפתח של המוסד הזה, בין אם זה לקצבת זקנה, נכות או סיעוד", אומר לביא. "התלות של הרופאים בוועדות במוסד לביטוח לאומי היא שורש הבעיה, וצריך לנתק אותם משם כדי שנרגיש שהם משוחררים. לא פעם רופאים אומרים לי 'הידיים שלי קשורות על ידי הנחיות'. למעשה, הוא אומר: 'אם לא היה אומרים לי מה לעשות, הייתי מחליט אחרת".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "הרופאים בוועדות הרפואיות הם מומחים בתחומם, ומקצועיותם אינה מוטלת בספק - רובם עוסקים ברפואה בבתי החולים ובקופות החולים, חלקם בכירים ביותר. החלטותיהם בוועדות מתבססות על מקצועיותם וניסיונם הרפואי ואינן נגועות בשום שיקול זר. הוועדות הן שיפוטיות וסוברניות בהחלטותיהן, והביטוח הלאומי אינו מתערב בהחלטותיהן. גם על החלטות ועדות הערר ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה בשתי ערכאות, ולשם כך להיעזר בסיוע משפטי הניתן חינם על ידי המדינה".

באשר למהלך של שר הרווחה ומנכ"ל הביטוח הלאומי להוצאת את ועדות הערר מהביטוח הלאומי, נמסר מהביטוח הלאומי כי "המהלך לא בא לערער על המקצועיות של הוועדות, אלא לתת משנה תוקף לנראות ולשקיפות שלהן. על פי התוכנית, הוועדות יהיו מחוץ לביטוח לאומי. בינתיים, המהלך נתקל בהתנגדות ועד העובדים, שהכריז סכסוך עבודה על כך".

משתלם להגיש ערעור

מפעל הוועדות הרפואיות הוא מפעל אדיר: כ–250 אלף ועדות רפואיות מתנהלות בשנה, ורבים מאד מבין התובעים, כ–80 אלף, מגישים ערעור לוועדות הערר. לפי מידע שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי 2010, שיעור ניכר מהערעורים ‏(60%‏) שהוגשו על ידי תובעים בתחום נפגעי העבודה בשנה הקודמת ‏(2009‏) הסתיימו לטובת התובע - כלומר, נקבעו לתובע אחוזי נכות גבוהים יותר מהוועדה הראשונה.

לפי נתונים אלה, הסיכון בערעור מינימלי: רק ב–4% מהמקרים שבהם התובע עירער על ההחלטה, הוחלט להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לו.

"אחד הפרופסורים באוניברסיטה לימד אותי: על כל החלטה שאתה מקבל, תגיש ערעור - במקרה הכי גרוע יגידו לך לא", אומר עו"ד רז לביא. "הרופאים בוועדות ערר מקלים יותר, כי הרופאים בדרג ראשון לא נתונים לשום ביקורת, ואילו העררים נתונים לביקורת של בית הדין לעבודה, אז היכולת שלהם להתחמק מוגבלת. זו שיטת מצליח".

הבדל מרכזי בין ועדות הערר לוועדות הבסיסיות הוא במספר הרופאים: רופא אחד בוועדה הראשונה, מול שניים־שלושה רופאים בוועדות הערר. פרופ' אשר אור נוי, שעמד בראש ועדות שבחנו את התלות של הרופאים בביטוח הלאומי, אמר בוועדה לפניות הציבור כי זהו הבדל קריטי. לדבריו, הוועדה בראשותו המליצה על הרחבת כל הוועדות הרפואיות להרכבים של שניים־שלושה רופאים, הן כדי למנוע מצב שבו רופא אמור לפסוק בתחום רפואי שכלל אינו מכיר ‏(למשל, אורתופד שאמור לפסוק בבעיה קרדיולוגית‏), והן כדי להטיל מעין פיקוח פנימי על הרופאים. "כך לא יקרה מצב שרופא לא מסתכל על הניירות, מפני שאם הם שניים או שלושה רופאים, הם יתביישו לא להסתכל על הניירות. אתם יודעים מה זה קונסיליום ‏(התייעצות משותפת של רופאים לצורך אבחון, רל"ג‏) - אין דבר כזה, כי אנשים מכינים את עצמם עוד קודם לכן", אומר אור נוי.

לדברי ד"ר זאב פלדמן, נוירו־כירורג שמשתתף באופן קבוע בוועדות ערר של הביטוח הלאומי ברמלה, הוא לא חש מעולם כל לחץ חיצוני לפסוק באופן מגביל: "אני פוסק מאוד רחב־לב ונותן אחוזי נכות ביד רחבה, ועל אף זאת מעולם לא פנו אלי מהביטוח הלאומי והרימו גבה על הפסיקות שלי". לדבריו, אכן בחלק ניכר מהמקרים מחליטה הוועדה שבה הוא חבר לשנות החלטות של דרג ראשון, אך הוא אינו מייחס זאת לבעיה בדרג הראשון: "זו לא מתמטיקה, אלא התרשמות ופירוש התקנות. אני חושב שזה לגיטימי לחלוטין שיש דעות שונות ושהחלטות משתנות, כפי שלא כל החלטה של שופט בבית משפט שלום מתקבלת על ידי מחוזי. לטעמי, העובדה שמשנים הרבה החלטות מעידה על כך שהמערכת יחסית אובייקטיבית, ולא מקובעת על אינטרסים של צד אחד".

ארבע ועדות ציבוריות, מבקר המדינה ובג"ץ לא הצליחו לשנות את המצב

>> בעיית התלות של הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי רחוקה מלהיות סודית או לא מוכרת למערכת: לא פחות מארבע ועדות ציבוריות, בנוסף למבקר המדינה ובג"ץ, דנו במהלך השנים בבעיה והמליצו על פתרונות שונים - אך עד היום, לא יושמה אף אחת מההמלצות המרכזיות של גורמים אלה, שדיברו באופן מפורש על הפרדת הוועדות מהמוסד.

ב–2001 מונתה ועדה מקצועית בראשות השופט מנחם גולדברג כדי לטפל בנושא. הוועדה המליצה להוציא את הוועדות הרפואיות מתחום אחריותו של המוסד לביטוח לאומי לגוף שיהיה כפוף להנהלת בתי המשפט, ולהעביר את הסמכות למנות רופאים לוועדות משר הרווחה לשר הבריאות.

שנה לאחר מכן מונתה ועדה בראשות פרופ' אשר אור נוי, שהמליצה אף היא לנקוט בפעולות הפרדה, שבראשן הוצאת ועדות הערר מהמוסד לביטוח לאומי כצעד ביניים לפני הוצאת הוועדות הרפואיות. כן המליצה הוועדה להקים רשות נפרדת שתנהל את הוועדות הרפואיות - רשות שתהיה כפופה מבחינה מקצועית למשרד הבריאות - ושהרופאים חברי הוועדות ייבחרו באמצעות מכרז ויחויבו לעבור הדרכות שוטפות בנושאי נכויות.

ב–2005 הוקמה ועדה נוספת, הפעם בראשות השופט אפרים לרון, שהמליצה להשאיר את הוועדות במוסד לביטוח לאומי - אך להקים ועדה לקביעת כללים והסדרים לבחירת רופאים ושיבוצם בוועדות הרפואיות. ב–2007 הוקמה ועדה נוספת, שוב בראשות אור נוי, שהמליצה שוב על הקמת גוף חיצוני מקצועי הכפוף למשרד הבריאות, שיטפל בכל נושא הוועדות הרפואיות, ושמתפקידו יהיה גם לייעץ, לבקר ולפקח על הוועדות.

גם בג"ץ נדרש לנושא, וב–2004 קבע כי חיוני לקבוע הסדר חקיקתי חדש ומתוקן. מבקר המדינה המליץ ב–2009 למשרדי הבריאות והרווחה לשקול לשנות את ההסדר הקיים, "בין אם על ידי הוצאת הוועדות מהביטוח הלאומי, ובין בדרך אחרת שתחזק את אי־תלותן".

בוועדה לפניות הציבור שנערכה ב–2011, אמר פרופ' אור נוי כי "מי שמנע את זה ‏(את יישום ההחלטות, רל"ג‏) היה משרד האוצר. אני לא יודע מה היה מאחורי הקלעים לגבי עמדתו של המוסד לביטוח לאומי. הנושא הזה היה אמור לעלות בסביבות 10 מיליון שקל לרשות נפרדת. הטיעון הוא, כמו בכל מקום בעולם, כי מאחר שוועדות הערעור הן רשות שיפוטית, הן לא צריכות להיות במוסד לביטוח לאומי". לדברי אור נוי, "מה שקרה הוא שאנחנו הוצאנו המלצות ביניים לפני ארבע שנים, שלחנו אותן למשרדי האוצר, הבריאות, הרווחה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד המשפטים. כולם אישרו את ההמלצות - כולל משרד הרווחה, שר הרווחה דאז, יצחק הרצוג, ומנכ"ל המשרד. כמובן שלא יצא מזה שום דבר, בגלל התנגדות האוצר. ייתכן, אינני יודע, שהיו גם כל מיני זרמים במוסד לביטוח לאומי עצמו".

ועדות רפואיות - שאלות ותשובות

האם בישראל אסור לרופא האישי של התובע להיות נוכח בוועדה?

על פי חוק ביטוח לאומי, לרופאים אישיים מותר להגיע רק לוועדות מדרג שני ‏(ועדות ערר‏). בפועל, גם לוועדות האלה הם כמעט שלא מגיעים.

האם יש איזשהו משקל לחוות דעת של רופא המשפחה/הרופא המטפל?

בפועל, אין משקל להמלצותיו של הרופא האישי המטפל, או למסמכים המועברים מטעמו. רופאי הביטוח הלאומי רואים את עצמם כאוטוריטה בנושא. לכן, הרופאים האישיים לא מגיעים גם לוועדות שבהן מותר להם להימצא.

מי כן יכול להיכנס עם התובע לוועדה?

לפי חוק הביטוח הלאומי: עו"ד, רו"ח, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים, נציג ארגון מעסיקים, או אדם אחר שמתקיימים עבורו התנאים שנקבעו לכך - למשל, יועץ מס מוסמך, שבידו תעודה לייצג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי.

מי בישראל משלם את משכורתם של רופאי 
הוועדות?

את המשכורות של הרופאים בוועדות מדרגה ראשונה לנכות כללית - משלם המוסד לביטוח לאומי. את המשכורות של שאר הרופאים משלם משרד הרווחה.

מי בוחר את הרופאים שמשתתפים בוועדות?

את הרופאים בוחר הרופא הראשי של המוסד לביטוח לאומי לכל הוועדות. בתיאוריה אמור להיות רופא מטעם משרד הרווחה שיבחר את הרופאים, אבל בפועל רופא הביטוח הלאומי עצמו מייעץ לשר הרווחה אילו רופאים למנות.

האם ניתן לפטר רופאים בוועדות שאינם ממלאים את תפקידם כראוי?

ניתן להפסיק לזמן אותם לוועדות, אך גופים ועורכי דין שמטפלים במימוש זכויות רפואיות, אומרים כי גם רופאים שיש עליהם תלונות קשות ממשיכים לעבוד בוועדות.

האם הוועדות כולן מתקיימות בתוך מתקני המוסד לביטוח לאומי?

יותר מ-90% מהוועדות מתקיימות בין כותלי המוסד לביטוח לאומי. חלק קטן מהוועדות מתקיים בבתי החולים בית לוינשטיין ותל השומר.


http://www.themarker.com/consumer/health/1.2094112

https://www.facebook.com/lohetzi/?fref=ts


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות