סול דייוויד: ''הטעות של יוני נתניהו כמעט הביאה לאסון''  

טעויות קטלניות, כמעט אסון, הרבה מזל וגיבור לאומי שמאבד את התואר שלו — כך נראה המבצע לחילוץ בני הערובה מטיסת אייר פראנס שנחתה ב–1976 באנטבה בעיניו של ההיסטוריון הבריטי פרופ' סול דייוויד. סרט חדש, "שבעה ימים באנטבה", מבוסס על ספרו של דייוויד, "מבצע כדור הרעם: טיסה 139 והפשיטה על שדה התעופה באנטבה", שראה אור ב–2015. מחרתיים יעלה הסרט, בבימויו של חוזה פאדילה, לאקרנים בישראל.

"מהמחקר שלי עולה בבירור כי יוני נתניהו לא היה דמות מרכזית בתכנון המבצע", מכריז דייוויד בפתח דבריו על התחקיר ההיסטורי שערך עבור כתיבת ספרו. "נתניהו הצטרף למבצע בשלב מאוחר, אחרי שרוב החלטות המפתח כבר התקבלו", הוא אומר ומוסיף כי "טעות המפתח של נתניהו — אשר פתח בירי כלפי חייל אוגנדי — כמעט הביאה לאסון". לטענת סול, אחיו הבכור של ראש הממשלה הנוכחי, אשר נהרג במבצע והעניק לו את שמו הרשמי, קיבל את ההחלטה לפתוח באש בניגוד להנחיות של מוקי בצר, מפקד הכוח הפורץ. "אנחנו לא יודעים ולא נדע לעולם את הנסיבות שבגינן הוא קיבל את ההחלטה לירות", אומר דייוויד.

הרגע הדרמטי הזה, שבו יוני נתניהו פותח באש, כבר נידון לעומק במאמרים, בספרים ובסרטים קודמים. בצר אף כתב על כך מאמר ב"הארץ" ב–2016, במלאת 40 שנה למבצע המוצלח שבו חולצו בשלום כמעט כל החטופים. "מבצע אנטבה היה מושתת על עקרון ההפתעה, שהוא תנאי לכל מבצע לסיכול 'פיגוע מיקוח'", כתב בצר.

הכוח הישראלי שנחת באנטבה נע לעבר הטרמינל שבו הוחזקו החטופים, בזהות שאולה המדמה שיירה של בכירים אוגנדים. בנקודה זו פתח יוני נתניהו באש לעבר חייל אוגנדי, שלא נהרג. עקרון ההפתעה נשמט מידי הישראלים והיה חשש כי אסון מעלות, שאירע שנתיים לפני כן — ובו נרצחו בני ערובה בניסיון חילוץ כושל — יחזור על עצמו. "זה היה עלול להביא להריגת הרבה שבויים, כמו שקורה כשטרוריסטים יודעים שיש מבצע", אומר דייוויד.

"לא הייתי אומר שהוא לא גיבור. הוא היה לוחם אמיץ, שניהל מבצעים רבים לפני כן. אבל הוא גם היה גורם המפתח בכך שמבצע אנטבה כמעט נכשל לגמרי".

ואולם בפועל, המחבלים — הן הפלסטינים והן אנשי השמאל הקיצוני הגרמני שחברו להם — לא הוציאו להורג את בני הערובה גם אחרי שהמבצע נחשף. כשהוא מתבקש להסביר זאת, משתמש דייוויד במונח "תסמונת שטוקהולם הפוכה". המחבלים, לדבריו, פיתחו אמפתיה כלפי החטופים. "הם דיברו עמם, הם הכירו אותם והם התקשו להרוג אותם", הוא אומר, בהתייחסו לחוטפים הגרמנים. "זה לא היה נראה טוב, אם גרמנים שוב היו הורגים יהודים אחרי השואה", הוא מוסיף.

סוף למשא ומתן
דייוויד, בן 52, הוא היסטוריון צבאי בריטי פופולרי. הוא בעל תואר דוקטור להיסטוריה מטעם אוניברסיטת גלזגו ומכהן כפרופסור להיסטוריה צבאית באוניברסיטת באקינהגם. ברזומה שלו 12 ספרי היסטוריה פרי עטו או בעריכתו ומספר רומנים, חלקם רבי־מכר. ההתמחות שלו היא בהסבר של תהליכי קבלת החלטות סביב מבצעים צבאיים מורכבים. מקריאה בספרו האחרון, נדמה כי דווקא רכיב המזל בלט במבצע אנטבה.

"בסופו של דבר, המבצע הצליח בזכות מזל יותר מאשר כל גורם אחר. כל הסיכויים היו נגדו", מאשר סול. "חקרתי הרבה מבצעים של כוחות מיוחדים לאורך ההיסטוריה; במקרה הזה הלוגיסטיקה, המרחק, התזמון — היו כל כך הרבה בעיות. הרבה אנשים יכלו לאבד את חייהם. הדבר היה מוביל לנפילת הממשלה ולהשפלה לצה"ל, זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים. מנגד, צריך גם לתת קרדיט למספר אנשים כגון ראש הממשלה יצחק רבין, שקיבל את ההחלטה האמיצה מאוד לצאת למבצע".

במסגרת התחקיר נפגשת עם לא מעט אנשים ושמעת לא מעט גרסאות סותרות. מי הותיר עליך את הרושם הטוב ביותר?

"ראיינתי הרבה אנשים בקריירה שלי. לא תמיד אתה יכול לדעת אם אומרים לך את האמת, אבל עם הזמן אתה כבר מפתח אינסטינקט. במקרה של מוקי בצר לא היה לי ספק כי מה שהוא אמר לי היה נכון. בצר היה האיש המנוסה ביותר ביחידה ומי שהשתתף בהכי הרבה מבצעים. הוא סיפר לי איך המבצע תוכנן, איך הוא בוצע ואמר כי המהירות וההפתעה הן הכל. אחרי שנתניהו פתח באש הוא היה מזועזע, וחשש שהטרוריסטים יפוצצו את הבניין על יושביו, או יהרגו את כולם".

הוא סיפר לך גם על העימות המתמשך בינו לבין משפחת נתניהו?

"משפחת נתניהו מנסה להשחיר את שמו של בצר, אבל די להסתכל בהישגיו כדי לדעת את האמת".

המבצע סלל את דרכו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה. את הרגע הזה היטיב לתאר בן כספית בביוגרפיה החדשה שכתב על נתניהו: "הוא נסע ללוויה של אחיו כבן ניתאי, וחזר ממנה כבנימין נתניהו. באין יוני, הפכו אותו הנסיבות ל'מיועד' החדש... למי שכל ההיסטוריה היהודית והמשפחתית מוטלת על כתפיו". דייוויד מסכים עמו. "אין לי ספק בכך — ונתניהו עצמו אמר את זה — שמותו של יוני היה גורם מרכזי בהחלטתו להיכנס לפוליטיקה", הוא אומר. "לא נהיה נאיביים: היכולת להשתמש במבצע המפורסם הזה היתה שימושית מאוד עבורו. אחיו היה למרטיר".

חטופי אנטבה לאחר שחרורם
חטופי אנטבה לאחר שחרורם. צילום: ארכיון צה"ל
למבצע היו גם השלכות בינלאומיות מעבר לקריירה של נתניהו.

"נכון. אנטבה שינה לגמרי את המדיניות של האמריקאים ושל הבריטים, שהחליטו מעתה לא לנהל משא ומתן עם טרוריסטים. זה היה עבורן איתות לחוטפים: לא תוכלו לסחוט אותנו. במקרה של ישראל, זה לא תקף. ישראל תמיד תעדיף, בהיעדר אופציה צבאית, לנהל משא ומתן מאשר במקום רצח של אזרחים. אני יכול להבין את זה מבחינה רגשית, אבל מבחינה פרקטית זו טעות".

אנטבה גם היה יריית הפתיחה של פיגועים בעזרת חטיפות מטוסים. הבולט אחריו היה חטיפת טיסה 181 של לופטהנזה, שהונחתה ב–1977 במוגדישו. כיום, אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, נדמה כי טרוריסטים מעדיפים להימנע מחטיפת מטוסים. דייוויד טוען כי הטקטיקה הזאת לא נעלמה, אלא "נהפכה לנפוצה פחות, כי בעשורים האחרונים היא קשה יותר לביצוע. הטרוריסטים מתעניינים יותר ברצח ובהרס עצמם מאשר בחטיפה, אבל אם הם היו יכולים לרסק עוד מטוס בבניין — הם היו עושים את זה מחר בבוקר. זה פשוט קשה יותר כיום".

ומה חשבת על הסרט עצמו?