גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #577585 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 577585
החדשות החמות לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 14.3.16
15181 הודעות, 95 מדרגים, 170 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''ד באלול תשע''ט    13:23   24.09.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

לראשונה מובאים לעיון פרוטוקולי דיוני ההתייעצויות שערך נשיא המדינה חיים הרצוג לקראת הקמת ממשלת האחדות בשנת 84  

 
  
*דוברות בית הנשיא*
לשימושכם למייל זה מצורפים גם המסמכים המקוריים בג'מבו מייל, ותמונות הפרוטוקולים.
בתום סבב ההתייעצויות בבית הנשיא אמש, מובאים לעיון הציבור לראשונה פרוטוקולי דיוני ההתייעצויות שערך נשיא המדינה השישי חיים הרצוג ז"ל לקראת הקמת ממשלת האחדות בשנת 1984:
הנשיא הרצוג לסיעות הליכוד והמערך ב-1984:
"...אני לא בא במקום אף אחד, ואני לא מנסה להיות מתווך. אני יודע בדיוק את מקומי. אבל בעניין זה מה שדחף אותי היה האווירה בציבור שבאה לידי ביטוי בקריאות נרגשות והסטריות שמגיעות יום יום. אתמול בבוקר אי אפשר היה לתקשר עם הבית, כמעט כל היום, הכל סתום. קיבלתי מכתבים גם מחו"ל, נרגשים מאד. ויש תחושה שעומדים ערב איזה אסון וצריך לעשות משהו. לכן התחושה היא שיותר קל לנקוט בצעדים החריפים שמתבקשים באמצעות ממשלה רחבה ככל האפשר, נקרא לזה ממשלת אחדות לאומית או כל שם אחר..."
 
הבחירות לכנסת האחת עשרה התקיימו ב-23 ביולי 1984, כ"ג בתמוז ה'תשמ"ד והן הוקדמו ממועדן המקורי ב-5 בנובמבר 1985, כ"א בחשוון ה'תשמ"ו. בראשות המערך עמד שמעון פרס ז"ל ובראשות הליכוד עמד יצחק שמיר ז"ל.
בבחירות לכנסת ה-11 התמודדו 26 רשימות, ומתוכן עברו את אחוז החסימה 15. אל מערכת הבחירות הזאת נכנס המערך בעמדה עדיפה, אך איבד מכוחו. הוא אמנם ניצח את הליכוד והפך לרשימה הגדולה ביותר, אבל במאזן הבין-גושי לא חל שינוי של ממש. מבחינה תאורטית יכול היה המערך להקים ממשלה צרה בתמיכתן של חד"ש ושל הרשימה המתקדמת לשלום, אבל מנהיגיו שללו אפשרות זו ופעלו לצירופה של אחת המפלגות הדתיות לקואליציה. המפלגות הדתיות סירבו להיכנס לממשלה צרה בראשות המערך, והמערכת הפוליטית נקלעה למבוי סתום.
מול הציבור הישראלי עמדו שני גושים שווים לערך מבחינת גודלם, המייצגים קשת רחבה של העם, אך לא ניתן היה להכריע ביניהם.
המפלגות הדתיות סירבו להיעתר לפניות להקים ממשלה עם המערך ולבסוף, על פרס המליצו 60 חברי כנסת להרכבת הממשלה (המערך, יחד, רצ, שינוי, חד"ש, הרשימה המתקדמת ואומץ) בעוד שעל שמיר המליצו 54 (הליכוד, התחייה, ש"ס, אגודת ישראל ומורשה), כשהמפד"ל ותמ"י (ח"כ אהרון אבוחצירא) תומכים בממשלת אחדות ומאיר כהנא (כך) לא הוזמן לבית הנשיא.
הרכבת הממשלה אכן הוטלה על פרס אולם הוא לא הצליח להשיג רוב לממשלה בראשותו: המפד"ל היו מוכנים להצטרף אליו כדי שתיק הדתות לא יעבור אל ש"ס, אולם פרס לא מצא סיעה נוספת שתתמוך במועמדותו. לאחר התערבותו האישית וחסרת התקדים עד אותם ימים של נשיא המדינה חיים הרצוג ולאחר שעזר ויצמן תמך בכך, נמצא הפתרון — "רוטציה" בה ישמש שמעון פרס כראש ממשלה במשך שנתיים, שלאחריהן יוחלף ביצחק שמיר.
אל הממשלה הצטרפו "יחד", מפלגתו של עזר ויצמן כמו גם המפד"ל, אגודת ישראל, ש"ס, מורשה, שינוי ואומץ סיעתו של יגאל הורביץ. בממשלה תמכו 97 חברי כנסת. בממשלה שהושבעה היו 25 שרים, והיא הייתה הגדולה ביותר עד אז. ממשלת האחדות שהוקמה על בסיס זה מילאה את כל תקופת כהונתה.
ברוח התקופה הנוכחית, מביא בית הנשיא את פרוטוקולי הדיונים המרכזיים שניהל הנשיא הרצוג באותם הימים.
במסגרת ההתייעצויות אז, הן הליכוד והן המערך סברו כי על יושב ראש סיעתם לקבל את מלאכת הרכבת הממשלה, גם במסגרת ממשלת אחדות.
הליכוד סברו כי לשמיר הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה, בעוד המערך סברו כי נתון המפלגה הגדולה מכריע את הכף לטובתם. בטרם קרא הרצוג לסיעות המערך והליכוד להתייעצויות הוא ערך פגישות  עם ראשי המערך והליכוד שמיר ופרס אליה מתייחסים הדוברים ברשומות בדברם על שארע אתמול.
מובאים לעיונכם ציטוטים נבחרים מפגישת הנשיא הרצוג עם סיעת הליכוד ב- ג' באב התשמ"ד, 1 באוגוסט 1984:
הנשיא הרצוג: לפני שאתחיל השיחה הפורמלית ברצוני למסור לכם כי בחבילת הדואר שאני מחזיק בידי, והיא רק מהבוקר, יש פניות רבות מאזרחים בעד ממשלת אחדות לאומית, אבל במגמה לשנות את שיטת הבחירות. יש כאן גם פניות רבות בעניין הרב כהנא. אתמול אי אפשר היה להשיג את הלשכה הזאת בטלפון עקב פניות רבות של אזרחים המודאגים מן המצב והמתחננים לפעול בכיוון של הקמת ממשלת אחדות לאומית.
(...) זה היה אחד הדברים שדחף אותי לקיים את הפגישות אתמול, כי כל יום יש לי חבילות דואר כאלה, יש גם פניות מחוץ לארץ, וכפי שאמרתי רבים מבקשים לפעול למען הקמת ממשלת אחדות לאומית. איני יודע מה תהיינה תוצאות הפגישות שקיימתי אתמול, הודעתי אתמול לכל אחת מהמפלגות שאינני בא במקום אף אחד מהן, איני רואה את עצמי כמתווך, רציתי לתת דחיפה שהיא בדרך, לפי מה שאני מרגיש, רצון העם, וזהו רצון כנה מאוד, שנובע מדאגה עמוקה ובתקווה שהדחיפה הזאת או עצם המפגשים ועצם הדיבורים תהיה להם דינמיקה משלהם.
הבוקר התחלתי בהתייעצויות הפורמליות עם המפלגות, אתמול בערב קיבלתי את התוצאות הסופיות של הבחירות, שהבוקר הן נכנסות לפרסום ברשומות ואנחנו יכולים להתחיל בהתייעצויות.
ח"כ פנחס גולדשטיין: אדוני הנשיא, הנשיאות זה מוסד על שבדרך כלל לא נוטל לעצמו יזמות פוליטיות, אבל כאשר נשיא, ונשיאי ישראל עשו זאת די מעט, מרגיש שהוא צריך לעשות משהו הוא עושה. והמבחן האמיתי הוא לא העשייה אלא תחושת העם והמכתבים והמברקים שהנשיא מקבל.
(...) לראשונה אני רוצה להגיד שנשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג הביע משאלת רוב העם בישראל בזה שנטל יזמה וקרא להקמת ממשלת אחדות לאומית. (...) אינני יודע אם הבחירות הללו נתנו חיזוק לדעה של שינוי שיטת הבחירות. לדעתי אולי הן נתנו דווקא חיזוק לנסות אולי משטר נשיאותי. לדעתי צריך לבדוק את הנושא הזה.
השרה שרה דורון ואתה סבים וסבתות, כפי שגיליתם לנו את הסוד, אני מוכרח להודות שעדיין אינני סבא לכן אני אולי אשתמש דווקא או אמשיך בקו זה ואגיד שבקרב הדור הצעיר ואני מצר על כך שלו נתנו רק לצעירים לקבוע את הממשלה, היה לנו רוב מוחלט, לליכוד ולתחיה. אילו היה עושים בחירות בין ילדים בכלל מצב הליכוד היה יוצא מן הכלל.
(..) אני מסוג האנשים שמאמין שמה שאתה עושה ערב בחירות אתה צריך לקיים אחרי הבחירות. ואם הליכוד במצעו דיבר בחיוב רב על שמירה על ערכי היהדות, ואם אנחנו מדברים על אחדות לאומית, לפי דעתי צריך להאמין שמה שאמר הליכוד בנושא הזה הוא מכוון לו. אם אני יכול לומר שחלק ניכר מהמפלגות הדתיות, לפחות כך התבטאו נכון להתווסף מצדדים בממשלה- אם נקרא לזה ממשלת ליכוד לאומי- בממשלת בראשות יצחק שמיר.
(..) נקודה שניה היא, אמרתי קודם שאני מאמין שמה שאתה אומר ערב בחירות צריך להאמין בו, שאם לא הרי זו שיטת פסולה. הליכוד הודיע במערכת הבחירות שלו שהוא מצטרף לממשלת אחדות לאומית. המערך תקף את הצורך ואמר את כל מה שאמר ח"כ רוני מילוא. אם לתת למישהו להרכיב ממשלת אחדות לאומית צריך לתת אותה בידיו של מי שמאמין בכך. שהרי מי שאינו מאמין לפחות כך דיבר, אינני יודע אם התכוון לכך.
(...) אדוני הנשיא, אני חושב שממשלת אחדות לאומית היא צורך השעה, ואני מוכן להגביל אותה כפי שהוא תוגבל בתוקף הנסיבות. הבחירות לכנסת ה-11 היא חגיגה של מפלגות קטנות. לדעתי עוד ניצחון כזה ואבדנו, ובכנסת ה-12 אני מעריך שחלקן של המפלגות הקטנות יפחת מאוד, בין אם נשנה את שיטת הבחירות ובין אם לא נשנה את שיטת הבחירות. נכון. אני משוכנע ששתי המפלגות הגדולות יעשו יד אחת לאור הצרכים של מדינת ישראל להגדיל את אחוז החסימה או לשנות את שיטת הבחירות.
כחבר כנסת אני לפעמים מקנא במוסד הנשיאות. בימים אלה זה המוסד הכי מעניין במדינה. . זה מה שרציתי להגיד.
הנשיא: אני מודה לכם עבור כל ההערות, אתם עזרתם לי בתהליך החשיבה כפי שאתם יודעים הייתה יוזמה ויש עכשיו גם מצב חוקי, וישנו גם המצב החוקי וגם ההערות שלכם בעניין היוזמה, נראה גם מה ילך היום. (...) אנחנו בכל זאת חיים במציאות מסוימת והעמדות- בינתיים אני לא יודע מה יהיה בשיחות האחרות- אבל העמדות של שתי המפלגות הגדולות ברורות לגמרי, האחת של המערך והאחת שלכם. ועכשיו מתחיל התור הארוך של האחרים ואני אשמע גם אותם.
(...) אני רק רוצה לשאול אתכם שתי שאלות להבהרה: 1. אני מבין שאם אני מטיל על יצחק שמיר את התפקיד הרי הדבר הראשון שהוא עושה זה לפנות אל המערך לנסות להקים ממשלת אחדות לאומית. זאת הבנתי ממנו אתמול. היום אנחנו בשיחות פורמליות, אתמול היו שיחות בלתי פורמליות.
ח"כ רוני מילוא: צריך לסייג את הטלת התפקיד שהכוונה היא לצורך הקמת ממשלת אחדות לאומית.
הנשיא: יש בעיה פרלמנטרית, אני מתייעץ עם כל המפלגות, אני יכול להגיד לכם מניסיוני בפעם הקודמת כל דמיון בין מה שאומרים בחוץ לבין מה שאומרים בחדר הזה הוא מקרי לגמרי. אני מבטיח לכם. אין לי הרבה ניסיון אבל יש לי ניסיון מהפעם הקודמת וזה מה שמסתבר לי. כך שאינני יודע, אני קורא עיתונים כמוכם, אבל אני יודע שזה המצב.
אני רוצה לדעת, והיה אם ייווצר מצב ולפי הדרישה המרבית להטיל את הרכבת הממשלה על המערך, האם הליכוד יהיה מוכן להצטרף לממשלת אחדות לאומית כזאת? שאלתי אותה שאלה הבוקר בשני הכיוונים.
ח"כ רוני מילוא: התשובה לכך היא בזה, שבאם הנשיא יסייג את הטלת התפקיד בכך שמה שמוטל על המועמד הוא להרכיב ממשלת אחדות לאומית הכל פתוח לשיחות. אם לא יהיה הסיוג בכך שהטלת התפקיד הוא לצורך הקמת ממשלת אחדות לאומית, אני משוכנע לצערי שאם התפקיד יוטל על המערך לא תקום ממשלת אחדות לאומית. הוא יעדיף את השותפות ההיסטורית עם מפ"ם, ואת כל הדברים כמו שאמר אהוד אולמרט לפני ההליכה לליכוד. אצלנו המצב הוא שונה. אנחנו לצורך העניין נקים ממשלת אחדות לאומית.
הנשיא: אני משוכנע שישאלו אתכם את השאלה הזאת כאן בחוץ, כי גם לקודמים הציגו אותה שאלה.
ח"כ פנחס גולדשטיין: אפשר לתת תשובה בסגנון צברי. אנשים שאין להם בנים אומרים שלא משנה מה יוולד להם העיקר שיוולד בן. לא משנה על מי תטיל את התפקיד, העיקר שתטיל אותו על שמיר.
ח"כ אהוד אולמרט: התשובה שלנו היא בהחלט ברורה, אני חושב, כפי שראש הממשלה הודיע אנחנו רוצים לקיים משא ומתן.
הנשיא: אני אתמול לא ראיתי את החדשות בטלויוזיה.
סגן השר משה קצב: שהנשיא שואל שתי שאלות. שאלה ראשונה היתה: אם הנשיא יטיל על יצחק שמיר את התפקיד של הרכבת הממשלה הוא יילך אך ורק להרכבת ממשלת אחדות לאומית. והוא ילך בראש וראשונה למערך. השאלה השניה היתה: אם הנשיא יטיל על המערך...
הנשיא: אני רק יכול להביע משאלה, הבעתי את המשאלה הזאת אתמול, נתתי לזה גם תאוצה, התגובה בציבור היא טובה ולפי הערכתי היא יוצרת מצב שמנהיגי המפלגות אינם יכולים להתעלם ממנו.
 
שיחות ההתייעצות עם סיעת המערך ב-1.8.1984, ג' באב התשמ"ד:
משה שחל: אדוני הנשיא אני מברך על ההזדמנות. אני חושב שתקופת כהונתך היא תקופה מאד מעניינת מבחינה פוליטית—
הנשיא: מבחינה קונסטיטוציונית.
משה שחל: מבחינה קונסטיטוציונית. אני מדבר על האספקט הזה. וחשיבותה, לדעתי, לדורות הבאים היא מכרעת ללא כל ספק. כבר למעשה יצרת תקדים ב-1983, מעניין, חשוב. והייתי אומר שאפילו המהלך של אתמול הוא בעצמו חידוש במבנה החוקתי שלנו. החשיבות שאני מייחס לאירועים שמתרחשים היום במסגרת ההתייעצויות עם הנשיא הם בבחינת קביעת הלכה להרבה זמן. כאשר יש מי שמנסה לחדש הלכות שאין להן בסיס בעיקר בטענות שהועלו אמש על ידי שניים מחברי הליכוד: אתמול אחד, השני הבוקר- רוני מילוא ואהוד אולמרט- דברים שההיגיון המשפטי אינו סובל אותם. ובכן, על פי חוק, המסורת ורצון הבוחר אני חושב שהמועמד שאנחנו ממליצים עליו, שמעון פרס, הוא המועמד שעל פי שלושה קריטריונים אלה ראוי שיזכה להמלצתך.
על פי חוק, למעשה חוק יסוד: הממשלה, בסעיף 6 בו העניק לנשיא המדינה שיקול דעת רחב ביותר בקביעת המועמד, הוא לא חייב אותו להתייעץ עם כל הסיעות, נאמר שהוא רשאי להתייעץ עם נציגי סיעות הכנסת. נקודה זאת היא חשובה בעיניי מפני שהיא כבר אומרת מיניה וביה שאין משמעות למי שיבוא ויאמר יש סיכום של מספרים, יש לאחד 54 ולשני- 55. מפני שמה נאמר? נאמר- משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה לאחר שיתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מכבי הכנסת שהודיע לנשיא תוך שלושה ימים מיום שנשאל שהוא מוכן לקבל את התפקיד הזה, כלומר אילו הייתה כוונה לבוא ולומר שהנשיא כאילו סופר את אלה שבאים אליו והוא שוקל את מבחן הסיכויים, היו באים ואומרים לו אדוני הנשיא, אתה חייב לשאול את פי כולם, ולאחר שעשית את החשבון האריתמטי אתה תבוא ותטיל. ולא כן הוא. נתנו לנשיא שיקול דעת רחב ביותר. במיוחד הדוגמא הזאת טובה למקרה שלנו.
(...) באין 61 ממליצים לאף אחד מהמועמדים, לדעתי, מבחן המסורת הוא המבחן המחייב. על פי המסורת שהייתה מאז קום המדינה ועד היום, הטלת התפקיד הייתה על המועמד של הסיעה הגדולה. הסטייה הייתה רק אחת: ב-1983 לאחר התפטרותו של מר בגין, כאשר אדוני מילא את תפקיד הנשיא. אז היה מצב שבו באו למעשה עם 61 חתימות - -
הנשיא: 64 חתימות.
משה שחל: 64 חתימות. זאת אומרת יותר מ-61, באו אל הנשיא ואמרו לו הנה יש לנו עובדה מוגמרת.
הנשיא: אמרו שזה נמצא על השולחן.
משה שחל: באין מצב כזה, הנשיא צריך לחזור למסורת שהייתה. נקודה שנייה, אני לא יודע מה מבחינת הצד האריתמטי, אני חושב שהנשיא יתרשם מהסיעות שיהיו אצלו, אף אחד לא יודע, אבל לנו ברור שהליכוד איננו יכול להצביע היום על סיעות שיש לה רוב של 61. כל מה שייאמר הוא איננו אלא אומדן של ספקולציה בלבד, כי המשא ומתן לא הסתיים, הוא נמצא בשלביו הראשונים, ההתחלתיים, אנחנו יכולים לבוא ולהגיד, קיימנו שיחות עם סיעות, הליכוד קיים שיחות עם סיעות, לנו יש סיבה להאמין שסיכויינו טובים יותר, אבל לדעתי המבחן החשוב ביותר הוא של רצון הציבור, רצון העם.
(...) מה העם אומר בשיטת בחירות כמו שלנו? באין שיטה אחרת שמעניקה רוב מוחלט לסיעה אחת, הסיעה הגדולה היא הביטוי לרצונו של העם. מי לי יותר מאשר אדם שמבחינה ציבורית ללא ספק הוא בעל שיעור קומה, יהיו חילוקי הדעות הפוליטיים איתו אשר יהיו, כמו מר בגין בעצמו, אשר על התקדים הזה התבסס בעת הרכבת הממשלה ב-1981. ואני, ברשותך אדוני הנשיא, אתייחס לדבריו. הדברים שהיו בישיבה השביעית של הכנסת העשירית, בה' באב תשמ"א, 15 באוגוסט ב-1981. במושב הראשון, חוברת ג' עמוד 82, ואני מצטט מעמוד 83. אומר ראש הממשלה מנחם בגין: "....... ההבדל הוא של יותר מ-10,000 קולות." מה הייתה הטענה של מר בגין?  ועל זה המשיך את כל הוויכוח, הוא אמר, כי קיבל יותר מהמערך ב-10,000 קולות. והוא ממשיך: "האם יותר מ-10,000 קולות של אנשים נמחקים?" ואחר כך הוא קורא למר פרס, "אתה מתמטיקאי, אינשטיין חדש, אתה מנסה להעלים 10,000 קולות?" ועל זה הוא התבסס. הוא אמר, זה רצון העם. רצון העם היה במתן מספר קולות רב יותר לסיעה הגדולה. וזה ביטוי רצון הבוחר.
עמ' 8-
עדנה סולודר: אנחנו נמצאים במצב ללא תקדים מבחינת ההתפתחות הכלכלית והמצב הזה הביא אולי את תוצאות ההצבעה שהן בכל זאת מצד אחד כאילו נתנו לשני גושים איזה שהוא שיווין, ומתבטא רצון העם לאחדות. ומצד שני רוב ברור, והזכירו כבר את דבריו של בגין שהסתמך על רוב של 10,000 קולות ואמר שזה נותן מנדט מוסרי ממשי, על אחת כמה וכמה רוב של 63,000 קולות שנתנו בעצם בכורה ברורה על מי להטיל את האחריות לניסיון לבנות ולתקן את שיבוש הערכים הזה. אני מעריכה, אני לא חוקרת צפונות לב, אבל אני מעריכה שהמצב הזה של המדינה מחד גיסא ותוצאות ההצבעה מאידך גיסא, הביאו אותך כבוד הנשיא, לנקיטת אותו צעד שהוא גם חסר תקדים, גם בגלל גודל האחריות, כי לא ניתן להשאיר את המדינה במצב כזה לאורך זמן. לכן אני רוצה לחזק את הבקשה וההכרה שלנו ואנו מקווים שאתה אכן תטיל את הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה, שהעם נתן לו רוב כזה- ואמר חבר הכנסת משה ברעם- אולי פחות מאשר ציפינו אבל רוב מאד ברור הצביע למערך בראשות שמעון פרס ואנחנו מקווים שאכן תוטל עליו הרכבת הממשלה.
עמ' 10
הנשיא: אני מודה לכם גם על המאמץ וגם על הטיעונים העניינים החשובים. אני רוצה להבהיר כפי שהבהרתי אתמול, שאני לא בא במקום אף אחד, ואני לא מנסה להיות מתווך. אני יודע בדיוק את מקומי. אבל בעניין זה מה שדחף אותי היה האווירה בציבור שבאה לידי ביטוי בקריאות נרגשות והיסטריות שמגיעות יום יום. אתמול בבוקר אי אפשר היה לתקשר עם הבית, כמעט כל היום, הכל סתום. קיבלתי מכתבים גם מחו"ל, נרגשים מאד. ויש תחושה שעומדים ערב איזה אסון וצריך לעשות משהו. לכן התחושה היא שיותר קל לנקוט בצעדים החריפים שמתבקשים באמצעות ממשלה רחבה ככל האפשר, נקרא לזה ממשלת אחדות לאומית או כל שם אחר.
בשיחה אתמול, כמובן בכוונת תחילה, לא עוררתי את בעיית ההנהגה, מי יעמוד בראש. אני מאד נזהרתי בעניין זה אחרת אני נכנס לוויכוח, ואני גם לא נכנסתי לעניין הזה- העלו את העניין שהיות ואתה התחלת צריך לתת זמן לעניין הזה. אני הבהרתי שהתהליך צריך להימשך. יש תהליך חוקי שמחייב אותי ואני אלך לפי החוק. אבל כוונתי, ואני יודע מראש שהיוזמה שלי לא תיצור ממשלת אחדות לאומית מיד אבל היא תיתן ביטוי לרצון העם והיא יוצרת דינמיקה שמי שמוטל עליו לא יוכל להתעלם ממנה וגם שני הצדדים לא יוכלו להתעלם ממנה. הרבה מאד תלוי באווירה. לי ברור היום, אתם אמרתם שתעשו את זה מיד, דרך אגב הייתי מעדיף שהנושא הזה לא יהפוך לוויכוח, אל תעשו את זה לוויכוח עקרוני אם אני צריך להמשיך או לא, אני אסתמך על המפלגות הקטנות בעניין הזה, אני אסתמך על רוב המפלגות. אתם אמרתם כך, הם יאמרו כנראה להיפך. לפי ההתבטאויות באמצעי התקשורת, והיתר יאמרו מה שיאמרו הן ביחס למצב הפרלמנטרי והן ביחס לעניין זה. הייתי רוצה שהנושא הזה יקבל פרופיל נמוך.
אני רוצה לשאול אתכם שאלות מספר. כאשר דיברתי על ממשלת אחדות לאומית אתמול, גם עם משלחת המערך וגם עם משלחת הליכוד, אמרתי להם שאם אני יכול לתת ביטוי למה שנוגע אלינו, רק מברקים וטלפונים, הייתי אומר שרואים את הבעיה העיקרית ככלכלית. חושבים שזה עניין של יצירת עדיפויות לאומיות, וחושבים שזו בעיה שניתן להתגבר עליה תוך תקופה מסוימת, להתחיל את ההבראה תוך שנתיים, ובינתיים רוצים להקפיא את רוב הבעיות פרט לעניין הכלכלי. אגיד לכם כקוריוז, רק אתמול קיבלתי מכתב זועק לשמיים מאנגליה ממי שהיה שגריר בריטניה בישראל בזמנו, אחד מהם בעבר, שהוא אבל וחפוי ראש, "מה קרה לחברה שלכם?" הוא אומר, "לפי דעתי צריכה לקום ממשלת אחדות עם ארבע משימות: אחת- כלכלית. שנייה- לצאת מלבנון, שלישית- לשנות את שיטת הבחירות והרביעית- לשפר בעולם את תדמיתה של ישראל." אני לא מבקש מכם. רק מביא לתשומת לבכם שמה שהוא כתב בא לידי ביטוי במכתבים של כל היהודים. לדעתי זה גם דבר הגיוני.
אני עומד בפני בעיה, ואני אכריע. אני לא יודע אם הייתי רץ לתפקיד הזה לו ידעתי שאני אעמוד משך שנה אחת בשתי הזדמנויות כאלה (...) אבל כיוון שזה המצב וכך רצה הגורל אני אעשה זאת.
אבל אני רוצה לשאול אתכם: אני מבין שאם אני מטיל על המועמד של המערך שהוא יהיה מוכן ונכון לפתוח מיד בהליכים של הקמת ממשלת אחדות לאומית. האם אני צודק בזה?
חיים בר-לב: בפירוש.
הנשיא: והיה אם לאחר כל הוויכוחים וכל הבירורים ולאחר ששמעתי את כל המפלגות הקטנות והבינוניות, יתבהר מצב כפי שהיה בפעם הקודמת שהעדיפות היא בידי הליכוד, מה תהיה עמדתכם לגבי ממשלת אחדות לאומית תחת הליכוד?
חיים בר-לב: אני רוצה לומר בעקבות הדברים הזהירים של משה והניתוח המשפטי ושל חברים אחרים, התזה שמשה ביסס פה משפטית, והיא נכונה, אומרת שגם אם יש יותר חברי כנסת הממליצים בפנייך להטיל על נציג הליכוד מאשר על המערך, אבל הם לא מגיעים לרוב, לפי תוצאות הבחירות צריך גם אז להטיל על שמעון פרס, וזאת טענה נכונה. לא הייתי רוצה שאתה תקבל מזה רושם שזה המצב הנתון...
הנשיא: והיה אם לאחר כל ההתייעצויות יתברר לי שיש רוב לליכוד, רוב מוחשי. מה תהיה עמדתכם אז לגבי ממשלת אחדות לאומית?
חיים בר לב: אני רואה בהנחה כזאת די היפותטית במצב שאני מכיר אותו, ואני מעריך שאתה לא תגיע למסקנה הזאת. אבל אם אנחנו מניחים הנחה כזאת ואתה תטיל על שמיר והוא יזמין אותנו לשיחות- בוודאי שנלך.
 
מצורף הקישור לסריקות המסמכים המקוריים:
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.aspx?sid=70387A3265524558465050464B3342347436653838673D3D&rm=7959744655386B466C2B7666336E72776574713945745352545230465873304D576E31496C5545763858493D
קרדיט צילום: שימוש ללא תשלום
לפרטים נוספים:
דוברות בית הנשיא- 02-6707256/1



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד




תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות