הורי החיילים מחטיבת כפיר מוסרים שסיפור הבדואים הוא שקר וכזב, ואינו תואם את סיפור ילדיהם  

הורי החיילים מכפיר לא שותקים.

הורי החיילים מוסרים שסיפור הבדואים הוא שקר וכזב, אינו תואם לא את סיפור ילדיהם ולא את דרכם המוסרית של בניהם.

הבנים סיפרו כך עליהם ועל חבריהם:
החיילים נסעו במיניבוס ועצרו להתרעננות בתחנת דלק בדרום.
בזמן ההתרעננות הם נכנסו לקנות דברים בחנות של התחנה שם ישבו קבוצת נערים בדואים.
הנערים הבדואים נעצו עיניים בחיילים ואף שאלו שאלות מוזרות את החיילים.
לקראת סיום ההתרעננות בזמן שכבר כול החיילים עלו למיניבוס חוץ משניים אחרונים התחילו הבדואים לקלל את שני החיילים שנותרו לבד ואחר כך אף אימו עליהם בדקירות סכין בזמן שחלקם מכניסים ידיים לכיסים.
בתגובה שני החיילים הסתובבו לעבר הבדואים כדי לא לקבל סכין בגב, אחד מהבדואים ניסה לתפוס באחד החיילים חברו בא לעזרתו והתחילה ההתגוששות ביניהם.
לבנתיים החיילים במיניבוס זיהו את הבלאגן וירדו במהירות לעזרת חבריהם.
לאחר שהניסו את הבדואים לתוך התחנת דלק בדקו שאין יהודים בתחנה כדי שלא יפגעו מתגובת נקמה של הבדואים.
לאחר מכן עלו החיילים בחזרה למיניבוס כדי להמשיך בנסיעה לפעילות מבצעית.

משם החיילים מיהרו לפעילות מבצעית ולא יכלו לעסוק בטיפול כולל של האירוע.

מעבר לכך ההורים ציינו שהבנים סיפרו שהבדואים צעקו לעבר החיילים "יהודים מסריחים", "בואו לרהט ונהרג אותכם".

ההורים מוסרים שהם מחזקים את בניהם שמוסרים את נפשם למען עם ישראל ומדינת ישראל, ואינם מוכנים שאיומי דקירה בסכין וקללות על חיילים יעברו בשתיקה.
הם קוראים למשטרה לחקור את הבדואים ולנהוג בהם ביד קשה.