גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #584549 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 584549        
doroneli לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.5.19
1107 הודעות, 3 מדרגים, 6 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    08:34   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

75 שנה להוצאה להורג של חנה סנש: הסיפור שלא סופר  

 
  
מי לקח את הגופה לאחר ההוצאה להורג בחצר בית הכלא? התקלות המוזרות בהבאת הארון עם העצמות לארץ, והסיפור המרגש על המצבה המקורית. לרגל יום השנה להירצחה של סנש - הסיפורים שלא סופרו על המסע הביתה של הצנחנית היהודייה

הילה קובו
יום שבת, 09 בנובמבר 2019, 08:09

סצנת הסיום של הסרט האמריקני "מלחמתה של חנה" מציגה בפירוט את הוצאתה להורג של הגיבורה היהודית חנה סנש ב-7 בנובמבר 1944, בדיוק לפני 75 שנים. דמותה של חנה, שעברה עינויים קשים בכלא, נראתה כעת נקייה מחבלות, שערה מסודר, מובלת בידי שוביה בחולצה לבנה במסדרונות הכלא אל החצר, שם היא מוצבת בפני כיתת יורים. היא מסרבת לכסות את עיניה ומביטה מבט אחרון בשמיים. הקצין יורה פקודות, ההדקים נלחצים, חנה מתמוטטת וצונחת לשלג (היה כזה במציאות בתחילת נובמבר?). המצלמה מתמקדת בצעירה השרועה כשהיא פקוחת עיניים זמן ממושך יחסית, אולי רמז לעדות לפיה סנש לא מתה מיד מהירי.

הסרט מ-1988 בבימויו של מנחם גולן התבסס בין היתר על ספרו של אחד מצנחני היישוב יואל פלגי, ויחד עם ספרו של עודד בצר "הצנחנית שלא שבה" היה מקור מרכזי ללימוד על סנש בתרבות הישראלית בדור האחרון.

ומה קרה ברגעים שלאחר מותה? היכן נקברה הצנחנית היהודייה שהוצאה להורג בכלא בבודפשט בגלל אשמת בגידה במולדת, כיצד ועל ידי מי הובאה לקבורה? איך נראתה מצבתה, כיצד נודע מקום קבורתה לאמה - ומה אנחנו יודעים על מסעו של הארון של הגיבורה הלאומית לארץ?

פרטים אלה אינם חקוקים בזיכרון הקולקטיבי או ידועים לציבור הרחב; חלקם נותרו עלומים עד היום והם קרקע לגרסאות ופרשנויות. סיפור נשכח ומעניין במיוחד הוא סיפור האנדרטה הייחודית שהוצבה במקום קבורתה שנה לאחר מותה והובאה לישראל 57 שנים לאחר שהועלו עצמותיה של סנש.

סליחה מאימא
אניקו (חנה) סנש נולדה בבודפשט ביולי 1921 למשפחה אמידה ומתבוללת. אביה בלה שנפטר בגיל צעיר היה סופר נודע בארצו וגם היא הצטיינה בתחום זה. כשנמנע ממנה לכהן במועצה הספרותית של בית ספרה הנוצרי בגלל יהדותה, התחדדה תודעתה הציונית ובספטמבר 1939, כשהייתה בת 18, הגיעה לארץ ישראל המנדטורית; ראשית לבית הספר החקלאי בנהלל וכשנתיים אחר כך לקבוצת שדות-ים שבחולות קיסריה.

ב-1943 התנדבה סנש לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה בת 37 צנחנים עבריים מהיישוב. תכניתם, לאחר אימונים רבים, הייתה לצנוח בארצות מוצאם באירופה, לארגן שם את היהודים לעלייה לארץ ולהצילם מהצורר הנאצי; אבל בדיעבד - ואולי גם בזמן אמת - זו נחשבה משימת התאבדות שערכה הסימבולי עלה על סיכויי הצלחתה.

במרץ 1944 צנחה ביוגוסלביה והצטרפה לקבוצת פרטיזנים מקומית, שלושה חודשים לאחר מכן חצתה את הגבול להונגריה ובאותו יום נתפסה בקרבת הגבול. היא נלקחה לבית כלא צבאי בבודפשט והואשמה בריגול ו"בגידה במולדת", שכן נולדה בהונגריה. בכלא סנש עברה עינויים לאחר שסירבה לגלות מה האות הסודי של משדר הרדיו שהיה עמה. בין היתר, סופר על כך שהוכתה וציפורניה נעקרו, בעבר נכתב גם ש"רגליה נשברו ולחייה הוורודות היו מכוסות פצעי מוגלה".

הגרמנים החלו בכיבוש הונגריה כמה חודשים קודם לכן, אבל ריכוזם ושילוחם של היהודים בבודפשט נדחה לשלב האחרון. זו הסיבה שאמה של חנה, קתרינה סנש, היתה עדיין בחיים ואפילו הסתובבה בחופשיות יחסית בעיר, בהתחלה מבלי לדעת שבתה עצורה שם.

"יום אחד קצינים גרמנים הגיעו לדירה של סבתא שלי", מספר איתן סנש, הבן של גיורא שהוא אחיה היחיד של חנה. "לקחו אותה איתם ואז הכניסו את חנה לחדר, כשהיא הייתה חבולה ופצועה מהחקירות. זה היה המפגש הראשון ביניהן אחרי שהן לא התראו כמה שנים". ההונגרים השאירו את קתרינה סנש עוד חודשיים במעצר כאמצעי לחץ על בתה, אך ככל הנראה עם כיבוש העיר הסופי בידי הגרמנים היא שוחררה.

באוקטובר 1944 החל משפטה של חנה, שבו הודתה כי באה להציל יהודים, ועל פי עדויות נשאה "נאום אמיץ בבית המשפט". לאחר שנגזר עליה גזר דין מוות, קצין מבית הסוהר נכנס לתאה והודיע לה כי היא עומדת להיות מוצאת להורג. הקצין הציע לה לבקש חנינה, אך היא סירבה ודרשה להגיש ערעור. בקשתה לא כובדה ובשעה 10 בבוקר, לפני שהסתיים משפטה, הובלה חנה לחצר הכלא והוצאה להורג, כשהיא בת 23.

"באותו יום סבתא שלי באה לפגוש את השופט שלה בבית הכלא, וכשהוא הגיע לחדר הוא אמר לה שעכשיו הוא חוזר מהוצאה להורג של הבת שלה", נזכר איתן סנש. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שני מכתבים שכתבה כמה ימים לפני מותה. אחד מהם יועד לאמה: "אמא אהובה! רק זאת אוכל להגיד לך: מיליוני תודות. וסליחתך אבקש אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין כאן צורך עוד במילים... באהבה אין קץ - בתך".

לפי ד"ר אנה סלאי, חוקרת ספרות ילידת הונגריה, הכלא הצבאי שבחצרו בוצעה ההוצאה להורג נמצא ברחוב מרגיט בבודפשט. מקום קבורתה הראשון של סנש נמצא בבית הקברות היהודי הגדול שברחוב קוזמה, בית עלמין ענק הכולל על פי הערכות מאות אלפי קברים. המרחק בין שני האתרים - 18 קילומטרים. "הכלא היה בבודה, החלק המערבי, והשני בפשט, החלק המזרחי. לגמרי שני חלקים שונים של העיר", מסבירה השבוע ד"ר סלאי.

עד השלב הזה הצטברו עדויות שונות על קורותיה של סנש - היומן שכתבה או עדותו של יואל פלגי, אחד הצנחנים ששהה עמה בכלא - אולם בנקודה זו הדברים מתערפלים. עד היום לא ברור מי בדיוק נטל את גופת הצנחנית היהודייה לאחר ההוצאה להורג, מי טיפל בה והביאה לקבורה בצד השני של העיר, או איזה טקס נערך לה.

"את הפרטים האלה אני באמת לא קראתי בשום מקום וגם סבתא שלי או אבא שלי לא סיפרו על זה", אומר השבוע האחיין איתן סנש לוואלה! NEWS. "אבל הרי הקהילה היהודית ידעה על המעצר והמשפט של חנה. סבתא שלי הייתה שם, היא שכרה עורך דין שיעזור בהגנה של חנה, היא גם ביקשה מקסטנר שיעזור לה לקבל אישורי כניסה לכלא", הוסיף. "ממה שאני מבין, גורמים מהקהילה היהודית, שידעו שחנה יהודייה, הסיעו את גופתה לבית העלמין היהודי".

האלמונים מבית הקברות
פרופ' יהודית באומל-שוורץ מאוניברסיטת בר-אילן, שחקרה את המיתוסים סביב צנחני היישוב, פוסקת אף היא כי "אף אחד לא יודע מי לקח את הגופה". עם זאת, היא מזכירה שבאופן כללי היהודים בהונגריה, בטח בעיר הגדולה, היו מעורים לגמרי בחברה הכללית, בוודאי משפחת סנש המורחבת שכמה מחבריה נישאו להונגרים. "לא מופרך שאיזה שומר בחצר שם הכיר וידע וסיפר. ההונגרים לא עברו איזו אינדוקטרינציה כמו בגרמניה בשנות ה-30' וזה לא שכל הונגרי שנא יהודים".

על פי פרסומים שונים, סנש נקברה בחלקת "המרטירים" - "הקדושים". ד"ר סלאי, שסייעה לאיתן סנש בביקוריו בבודפשט ומכירה את האזור לא זוכרת כזו חלקה: "יש שם אזור לרבנים ולראשי הקהילה אבל אני לא יודעת לגבי חלקה מסוימת שבה חנה נקברה. מה שבטוח, זה לא רחוק מהקבר של אביה". היא הוסיפה כי "לאחר הקבורה שמו מין סימן כזה ששמים בתוך האדמה לפני שיש מצבה, שאולי לא כתוב עליו השם אלא איזה מספר".

זמן קצר לאחר הוצאתה של סנש להורג, החל ריכוז היהודים בגטו בודפשט והאם קתרינה סנש נלקחה לצעדת מוות, ממנה הצליחה בהמשך להשתחרר. "רק לשמוע על הסיפור הזה ייקח חמישה ימים", מחייך הנכד. "רק אחרי הכיבוש של בודפשט בידי הצבא האדום והשחרור מידי הנאצים, סבתא שלי הצליחה להגיע בחזרה לדירה שלה בבודה, שם היא פגשה אדם שידע על מקום קבורתה של חנה. הוא לקח אותה לבית הקברות והראה לה".

קתרינה סנש ביקשה לכבד את זיכרון בתה בבית הקברות היהודי והחליטה לפנות לאמן ההונגרי אנדראס בק. "הוא היה ידוע בהונגריה באותה תקופה, בגלל זה היא פנתה אליו", מספרת ד"ר סלאי. "ביקשה ממנו לעשות פסל אבן עם תבליט של אישה".

"בגלל האיסור של 'לא תעשה לך פסל' סבתא שלי דאגה שיתקבל אישור מהקהילה היהודית להציב אותה במקום", ממשיך איתן סנש. "זו הייתה אישה ללא פנים וזו למעשה הייתה המצבה. מתחת היה השיר 'אשרי הגפרור' ועליה היו גם הפרטים של חנה". את המצבה קתרינה לא הספיקה לראות בשנים אלה במו עיניה. כשזו הונחה על הקבר בבודפשט, אמה של הצנחנית כבר הייתה בארץ, לאחר שחצתה את הגבול לרומניה והגיעה באמצעות אוניית מעפילים.

מסע הלוויה כמו של הרצל
גורמים בקהילה היהודית בבודפשט אולי ידעו על מותה של סנש, אבל עברו מספר שבועות עד שליישוב העברי בארץ הגיעו הידיעות על גורל שבעת הצנחנים שנתפסו ונרצחו. המאמצים הראשונים להביא אותם לקבורה בארץ נעשו חודשים ספורים לאחר שנודע דבר מותם, אבל הם נתקלו בין היתר בסירוב ממשלת הונגריה וגם התנגשו בנוהל הבריטי לפיו יש לקבור חיילים רק במקום נפילתם.

לאחר הקמת המדינה נוצר חלון הזדמנויות שאפשר את מבצע העלאת עצמותיה של חנה סנש, וזה יצא לפועל בחורף 1950. חלקו הראשון, שמתואר בפרוטרוט בספרה של פרופ' באומל-שוורץ: "גיבורים למופת: צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי", היה עתיר תקלות, או כפי שיהודה וגמן, אחד מאוצרי התערוכה בבית חנה סנש, ניסח זאת בחיוך השבוע: "האישה האמיצה הזאת לא הפסיקה לעשות צרות גם לאחר מותה".

לפי התכנית, לאחר הוצאת העצמות מהקבר בבודפשט, הארון של סנש היה אמור להגיע לאיטליה דרך וינה ומשם להפליג ארצה. ההפלגה לארץ יצאה לדרך בליווי של זאב פרדס, חבר קיבוץ שדות-ים וידיד של חנה; מנחם כהן, איש המדור להנצחת החייל במשרד הביטחון, ואחיה של סנש, גיורא.

אבל האיטלקים סירבו במפתיע לאפשר את מעבר הארון ברכבת בטיעון של שמירה על בריאות הציבור.
"המשא ומתן נמשך אחד-עשר ימים ומריטת העצבים היתה גדולה", סיפר בעבר פרדס. לפי עדותו בפני ד"ר באומל-שוורץ, הם נשלחו על ידי הנהלת מדור להנצחת החייל פעמיים לאופרה ופעם אחת למועדון לילה בווינה כדי להעביר את הזמן. "מה חשבתם, שיום ולילה נעמוד כמשמרת כבוד סביב הארון"? תהה בבדיחות.

השיבוש הבא התרחש בגבול אוסטריה-איטליה. המלווים של הארון לא ידעו שבנקודה זו מתחלפים הקטרים, ועם התנתקות הקטר התנתק גם קרון המשא שבו היה הארון עם עצמותיה של סנש. "לא ידענו מה לעשות", סיפר גיורא סנש על הסצנה הקפקאית.

"רצתי לאחראי על התחנה ובכמה מילים באיטלקית שעוד זכרתי מימי הבריגדה ניסיתי להסביר לו שאני נמצא שם עם אחותי הפרטיזנית שאני לוקח הביתה". להפתעתו, בעל התחנה קיבל את סיפורו בהתלהבות, "בעל התחנה מבין ומתחיל להתלהב: 'פרטיזן, פרטיזן, גם אני הייתי פרטיזן, איפה האחות? אני רוצה להכיר אותה'. אז אני פותח את דלת קרון המשא ומצביע על הארון ואומר: 'הנה אחותי'". רק לאחר לילה נטול שינה התקבל אישור מהבירה האיטלקית וניתן היה להמשיך עם הקרון. אחרי עצירה להספדים בקהילה היהודית ברומא, הוא המשיך לנאפולי ומשם עלה על האונייה "קדמה".

כעבור ארבעה ימים של הפלגה יצאה לקראתם אוניית חיל הים במפרץ חיפה, וב-27 במרס הגיעה 'קדמה' לחיפה כשעל סיפונה מונח הארון כשהוא עטוף שחורים ומשמר כבוד של שישה צנחנים ממלחמת העולם השנייה וחברים מקיבוץ שדות-ים עומדים לידו. יחידה של חיל הצנחנים בצה"ל שימשה כמשמר כבוד עם הורדת הארון אל החוף, ובהמשך הוחלף הכיסוי השחור בדגל ישראל. באותה שעה המתינו על הרציף אלפים.

כך החלה ההלוויה הממלכתית בת היומיים של הצנחנית חנה סנש ששבה סוף-סוף למולדת. בניגוד לחלק האירופי של המבצע, חלק זה התנהל בסדר מופתי ותוכנן כמבצע צבאי לכל דבר, בדומה למסע ההלוויה הנרחב שנערך שבעה חודשים קודם ליהודי הונגרי אחר, בנימין זאב הרצל.

מהטקס בחיפה, הארון הועבר לטקס נוסף בקיבוץ שדות-ים, שם, בין היתר, הורדו זרי פרחים במצנח, ושלושה צנחנים שצנחו על חולות קיסריה הביאו את הפרחים אל הארון והצדיעו לו. מהקיבוץ הגיע הארון גם לתל אביב, שם נסגרו בתי מלאכה לאורך מסלול הארון לאות אבל לאומי, ומתל אביב יצא הארון להספדים גם בירושלים ולקבורה בחלקה הצבאית בהר הרצל.

בכבישי ישראל נסעה השיירה לפי הנחיות מדוקדקות: הארון ואחריו קומנדקר עם הזרים הרשמיים, מכוניות עם המשפחה, נציגי חילות הצבא, הקיבוץ, הממשלה, משרד הביטחון, הרמטכ"ל, צנחני מלחמת העולם השנייה ולבסוף הקהל המלווה. אופנועים של המשטרה הצבאית והאזרחית הובילו את השיירה ונסעו אחריה. המצבה שהונחה על קברה של חנה סנש בארץ הייתה מצבה צבאית "תקנית" ועליה סמל מצנח.

במסע המפואר הזה הובאו רק עצמותיה של סנש, לאחר שבמרץ 1950 הוצאו מהקבר בבודפשט בנוכחות נציג השלטונות, נציג של המשפחה בהונגריה, אנשי החברה הקדישא המקומית ונציגות דיפלומטית ישראלית. לוח האבן המפוסל ששימש כמצבה נותר במקום. לפי איתן סנש, קתרינה סנש ראתה אותו לראשונה רק כשהגיעה לביקור בהונגריה בשנות ה-60'.

"בשנת 94' עשיתי טיול שורשים עם אבא שלי וראינו את המצבה בבית הקברות", מסביר איתן. "בקושי מצאנו את המקום וזה עמד שם מוזנח, מלא קוצים ועזובה. כשהיו פה עדיין חברים מהמשפחה המורחבת שלנו הם עוד טיפלו בזה אבל גם זה נגמר", הוסיף. "זה מאוד הפריע לי, אז אמרתי לאבי שהמקום הכי נכון שזה יעמוד זה בית חנה סנש".

המצבה שנשכחה
אם כן, מדוע לא הועלתה המצבה כבר ב-1950? לדבריו של איתן, "זה לא מובן מאליו שבשנה הזו, עם השלטון הקומוניסטי בהונגריה, התבצעה בכלל הוצאת והעלאת העצמות. זה פשוט נותר לעמוד שם".

בשלב זה התחיל לנבוט "מבצע העלאת אבן המצבה", שהתגבש במשך כמה שנים, והיא אכן הועברה בסופו של דבר לבית חנה סנש בקיבוץ שדות-ים, על ידי אגף ההנצחה במשרד הבטחון, ובסיוע מפעל אבן קיסר. הפסלת יעל ארצי, בת הקיבוץ שעיצבה בין היתר את אנדרטת הבזלת לזכר רבין, שיפצה אותה ועיצבה את מקום הצבתה, ברחבת הדשא שמול בית חנה.

ב-7 בנובמבר 2007, 63 שנה לאחר מותה של הצנחנית שלא שבה, תם גם המסע הזה בטקס שנערך בקיבוץ בהשתתפות בני משפחה, אנשי ציבור, ומחלקת צנחנים שניצבה בפני המצבה שהפכה אנדרטה.
קתרינה סנש לא זכתה לראות את המצבה שביקשה לבנות מגיעה לארץ, ולמשפחה לא היה קשר עם הפסל ההונגרי. במקום הקבר המקורי בבית העלמין קוזמה ניצב היום לוח זיכרון עם כיתוב בהונגרית ועברית.

להחזיר עטרה ליושנה
בשנים שלאחר מותה, סנש הצעירה הפכה לגיבורה לאומית כשאחריה "במדרג" הזיכרון עמדו הצנחנים המבוגרים יותר אנצו סרני, שצנח בצפון איטליה, נתפס ונרצח במחנה דכאו וחביבה רייק, שנחתה בסלובקיה, נתפסה והושלכה קבר אחים מקומי. שאר ארבעת הצנחנים שנהרגו במבצע נותרו כמעט אלמונים.

"בסיפור של סנש היו כל 'הקריטריונים' להפוך אותה לסמל של מבצע הצניחה כולו ולעמוד ראשונה בפנתיאון הגבורה", מסבירה פרופ' באומל-שוורץ. "תיעוד המשפט שלה, הבחירה במוות במקום להיכנע לקלון אישי ולאומי, גילה הצעיר, נשיותה - אך גם תומתה - וגם נפשה הפיוטית והארכיון הספרותי שהיא הותירה אחריה".

שיריה המפורסמים ביותר הם "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי") שכתבה בשדות-ים ב-1942 ו"אשרי הגפרור", שנכתב ביוגוסלביה לפני שעברה להונגריה, שניהם הולחנו והחדירו את דמותה לתודעת הציבור.

הקיץ שמענו על שני מיזמים אמנותיים הקשורים בחנה סנש - בחו"ל. ג'ולי רוברטסון, אמנית אמריקנית ממוצא יפני הנציחה את סנש בציור קיר ענקי בסן דייגו, ובתיאטרון היידי בניו יורק עלתה הצגת יחיד על חיי הצנחנית העברייה, בכיכובה של שחקנית ממוצא ירדני.

דווקא בישראל הרימו פחות את כפפת ההנצחה בעשורים האחרונים. בית חנה סנש הוקם כבר ב-1950 כדי להנציח את זכרה של בת הקיבוץ, וב-1991 נפתח לביקורי קבוצות עד לינואר 2017. היום הוא סגור לשיפוצים ואמור להיפתח בחודש מאי השנה, עם אודיטוריום גדול ותערוכה חדשה ומקיפה, שם יוצגו תמונות שטרם פורסמו בציבור, חלקן מופיעות בכתבה זו.

"האירועים לציון 75 להוצאתה להורג נדחו השנה", אומרת אדוה פלגי, מנהלת בית חנה וחברת קיבוץ שדות-ים. "אבל אנחנו מקווים שעם פתיחת הבית המחודש תוחזר עטרה ליושנה, יגיעו מבקרים לראות את הבית, את האנדרטה שבחוץ ואת הסביבה המשודרגת שלה ויושלם עוד מעגל בסיפור המרגש הזה".

ואילו פרופ' באומל-שוורץ חותמת את השיחה השבוע בהתרגשות תוך אזכור דמותה של חנה: "היא הייתה מטורפת שהיא הולכת לסיפור הזה. היא הייתה יכולה להציל את עצמה כל כך הרבה פעמים. דחילק, תני להם את הקוד של הרדיו, המלחמה הולכת להיגמר. כמה צעירה. בגיל שלי היום ובגיל שבו היא מתה היא הייתה יכולה להיות הנכדה שלי. איזו בחורה היא הייתה, איזו גיבורה".

https://news.walla.co.il/item/3322367



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  כתוב יפה אניהיא 09.11.19 09:22 1
     בכיף doroneli 09.11.19 10:09 2
  75 שנה לוצאה להורג של חנה סנש: הסיפור שלא סופר. סיסו מהתברואה 09.11.19 08:51 3
     בראוו סיסו... חשוב לי 09.11.19 09:19 4
         יש גם רחוב על שמה המקביל לדרך השלום בתל אביב ציוני 09.11.19 09:57 6
             מעט מידי. אלפי רחובות בישראל נקראים על שמות בריטים, ערבים ושאר ירקות. אחד באפריל 09.11.19 11:01 13
     כתבה יפה ומרגשת מירי 09.11.19 09:52 5
     מעניין . תודה על הכתבה yd33 09.11.19 10:06 7
     כתבה מרגשת מאד אור_יקרות 09.11.19 10:06 8
         אלי אלי כמו לקוח מספר הספרים - ארבע שרות שהשורה האחרונה היא ''פתיח'' לשורה הראשונה. אחד באפריל 09.11.19 11:24 16
     פרסמתי. כפול doroneli 09.11.19 10:09 9
     מי הסגיר את חנה סנש לידי הנאצים - הסיפור שלא רוצים להזכיר דודידו 09.11.19 13:07 20
         בהחלט. ממליץ מאוד לקרוא את כחש liozc 09.11.19 18:38 21
  מעניין ומרגש, תודה על הבאת הכתבה. עדי 09.11.19 10:27 10
  נפלא ומרגש מר מייט 09.11.19 10:47 11
  יכול להיות שקרבנה לא היה לשווא Big Joe 09.11.19 11:01 12
     זאת השערה, לטעמי גם ללא שום בסיס. אחד באפריל 09.11.19 11:12 14
         אהרונסון מבסס את דבריו על מסמכים Big Joe 09.11.19 11:19 15
             אוהב אותך, לא אוהב להתווכח איתך. להיסטוריה (כמו לכל מעשה/מקרה ביום יום) יש אלפי זויות אחד באפריל 09.11.19 11:29 17
                 הכותרת שלי התחילה ב''יכול להיות''. אני לא מתכחש לכך שכמעט כל מחקר היסטורי חייב להתמודד עם ספקות Big Joe 09.11.19 11:58 19
  תודה רבה פוסט מעניין וחשוב מאוד Ethics 4 All 09.11.19 11:44 18
  לא הבנתי מה הרעיון לשים כאן תמונת השחקנית ששיחקה את חנה סנש בסרט המפורסם Hermon 09.11.19 19:00 22
     Big Joe 09.11.19 20:18 24
  מרגש neriazm 09.11.19 19:06 23
  כתבה מיוחדת על אישה מיוחדת גולני שלי 10.11.19 00:39 25

   
   
אניהיא לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 6.1.16
26046 הודעות, 208 מדרגים, 408 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    09:22   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. כתוב יפה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
תודה על הכתבה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
doroneli לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.5.19
1107 הודעות, 3 מדרגים, 6 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    10:09   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. בכיף  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
סיסו מהתברואה לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 13.5.19
3935 הודעות, 50 מדרגים, 88 נקודות.  ראה משוב
   08:51   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. 75 שנה לוצאה להורג של חנה סנש: הסיפור שלא סופר.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

מי לקח את הגופה לאחר ההוצאה להורג בחצר בית הכלא? התקלות המוזרות בהבאת הארון עם העצמות לארץ, והסיפור המרגש על המצבה המקורית. לרגל יום השנה להירצחה של סנש - הסיפורים שלא סופרו על המסע הביתה של הצנחנית היהודייה
הילה קובו

סצנת הסיום של הסרט האמריקני "מלחמתה של חנה" מציגה בפירוט את הוצאתה להורג של הגיבורה היהודית חנה סנש ב-7 בנובמבר 1944, בדיוק לפני 75 שנים. דמותה של חנה, שעברה עינויים קשים בכלא, נראתה כעת נקייה מחבלות, שערה מסודר, מובלת בידי שוביה בחולצה לבנה במסדרונות הכלא אל החצר, שם היא מוצבת בפני כיתת יורים. היא מסרבת לכסות את עיניה ומביטה מבט אחרון בשמיים. הקצין יורה פקודות, ההדקים נלחצים, חנה מתמוטטת וצונחת לשלג (היה כזה במציאות בתחילת נובמבר?). המצלמה מתמקדת בצעירה השרועה כשהיא פקוחת עיניים זמן ממושך יחסית, אולי רמז לעדות לפיה סנש לא מתה מיד מהירי.

הסרט מ-1988 בבימויו של מנחם גולן התבסס בין היתר על ספרו של אחד מצנחני היישוב יואל פלגי, ויחד עם ספרו של עודד בצר "הצנחנית שלא שבה" היה מקור מרכזי ללימוד על סנש בתרבות הישראלית בדור האחרון.

ומה קרה ברגעים שלאחר מותה? היכן נקברה הצנחנית היהודייה שהוצאה להורג בכלא בבודפשט בגלל אשמת בגידה במולדת, כיצד ועל ידי מי הובאה לקבורה? איך נראתה מצבתה, כיצד נודע מקום קבורתה לאמה - ומה אנחנו יודעים על מסעו של הארון של הגיבורה הלאומית לארץ?

פרטים אלה אינם חקוקים בזיכרון הקולקטיבי או ידועים לציבור הרחב; חלקם נותרו עלומים עד היום והם קרקע לגרסאות ופרשנויות. סיפור נשכח ומעניין במיוחד הוא סיפור האנדרטה הייחודית שהוצבה במקום קבורתה שנה לאחר מותה והובאה לישראל 57 שנים לאחר שהועלו עצמותיה של סנש.


אניקו (חנה) סנש נולדה בבודפשט ביולי 1921 למשפחה אמידה ומתבוללת. אביה בלה שנפטר בגיל צעיר היה סופר נודע בארצו וגם היא הצטיינה בתחום זה. כשנמנע ממנה לכהן במועצה הספרותית של בית ספרה הנוצרי בגלל יהדותה, התחדדה תודעתה הציונית ובספטמבר 1939, כשהייתה בת 18, הגיעה לארץ ישראל המנדטורית; ראשית לבית הספר החקלאי בנהלל וכשנתיים אחר כך לקבוצת שדות-ים שבחולות קיסריה.

ב-1943 התנדבה סנש לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה בת 37 צנחנים עבריים מהיישוב. תכניתם, לאחר אימונים רבים, הייתה לצנוח בארצות מוצאם באירופה, לארגן שם את היהודים לעלייה לארץ ולהצילם מהצורר הנאצי; אבל בדיעבד - ואולי גם בזמן אמת - זו נחשבה משימת התאבדות שערכה הסימבולי עלה על סיכויי הצלחתה.

במרץ 1944 צנחה ביוגוסלביה והצטרפה לקבוצת פרטיזנים מקומית, שלושה חודשים לאחר מכן חצתה את הגבול להונגריה ובאותו יום נתפסה בקרבת הגבול. היא נלקחה לבית כלא צבאי בבודפשט והואשמה בריגול ו"בגידה במולדת", שכן נולדה בהונגריה. בכלא סנש עברה עינויים לאחר שסירבה לגלות מה האות הסודי של משדר הרדיו שהיה עמה. בין היתר, סופר על כך שהוכתה וציפורניה נעקרו, בעבר נכתב גם ש"רגליה נשברו ולחייה הוורודות היו מכוסות פצעי מוגלה".


הגרמנים החלו בכיבוש הונגריה כמה חודשים קודם לכן, אבל ריכוזם ושילוחם של היהודים בבודפשט נדחה לשלב האחרון. זו הסיבה שאמה של חנה, קתרינה סנש, היתה עדיין בחיים ואפילו הסתובבה בחופשיות יחסית בעיר, בהתחלה מבלי לדעת שבתה עצורה שם.

"יום אחד קצינים גרמנים הגיעו לדירה של סבתא שלי", מספר איתן סנש, הבן של גיורא שהוא אחיה היחיד של חנה. "לקחו אותה איתם ואז הכניסו את חנה לחדר, כשהיא הייתה חבולה ופצועה מהחקירות. זה היה המפגש הראשון ביניהן אחרי שהן לא התראו כמה שנים". ההונגרים השאירו את קתרינה סנש עוד חודשיים במעצר כאמצעי לחץ על בתה, אך ככל הנראה עם כיבוש העיר הסופי בידי הגרמנים היא שוחררה.

באוקטובר 1944 החל משפטה של חנה, שבו הודתה כי באה להציל יהודים, ועל פי עדויות נשאה "נאום אמיץ בבית המשפט". לאחר שנגזר עליה גזר דין מוות, קצין מבית הסוהר נכנס לתאה והודיע לה כי היא עומדת להיות מוצאת להורג. הקצין הציע לה לבקש חנינה, אך היא סירבה ודרשה להגיש ערעור. בקשתה לא כובדה ובשעה 10 בבוקר, לפני שהסתיים משפטה, הובלה חנה לחצר הכלא והוצאה להורג, כשהיא בת 23.

"באותו יום סבתא שלי באה לפגוש את השופט שלה בבית הכלא, וכשהוא הגיע לחדר הוא אמר לה שעכשיו הוא חוזר מהוצאה להורג של הבת שלה", נזכר איתן סנש. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שני מכתבים שכתבה כמה ימים לפני מותה. אחד מהם יועד לאמה: "אמא אהובה! רק זאת אוכל להגיד לך: מיליוני תודות. וסליחתך אבקש אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין כאן צורך עוד במילים... באהבה אין קץ - בתך".

לפי ד"ר אנה סלאי, חוקרת ספרות ילידת הונגריה, הכלא הצבאי שבחצרו בוצעה ההוצאה להורג נמצא ברחוב מרגיט בבודפשט. מקום קבורתה הראשון של סנש נמצא בבית הקברות היהודי הגדול שברחוב קוזמה, בית עלמין ענק הכולל על פי הערכות מאות אלפי קברים. המרחק בין שני האתרים - 18 קילומטרים. "הכלא היה בבודה, החלק המערבי, והשני בפשט, החלק המזרחי. לגמרי שני חלקים שונים של העיר", מסבירה השבוע ד"ר סלאי.

עד השלב הזה הצטברו עדויות שונות על קורותיה של סנש - היומן שכתבה או עדותו של יואל פלגי, אחד הצנחנים ששהה עמה בכלא - אולם בנקודה זו הדברים מתערפלים. עד היום לא ברור מי בדיוק נטל את גופת הצנחנית היהודייה לאחר ההוצאה להורג, מי טיפל בה והביאה לקבורה בצד השני של העיר, או איזה טקס נערך לה.

"את הפרטים האלה אני באמת לא קראתי בשום מקום וגם סבתא שלי או אבא שלי לא סיפרו על זה", אומר השבוע האחיין איתן סנש לוואלה! NEWS. "אבל הרי הקהילה היהודית ידעה על המעצר והמשפט של חנה. סבתא שלי הייתה שם, היא שכרה עורך דין שיעזור בהגנה של חנה, היא גם ביקשה מקסטנר שיעזור לה לקבל אישורי כניסה לכלא", הוסיף. "ממה שאני מבין, גורמים מהקהילה היהודית, שידעו שחנה יהודייה, הסיעו את גופתה לבית העלמין היהודי".

האלמונים מבית הקברות
פרופ' יהודית באומל-שוורץ מאוניברסיטת בר-אילן, שחקרה את המיתוסים סביב צנחני היישוב, פוסקת אף היא כי "אף אחד לא יודע מי לקח את הגופה". עם זאת, היא מזכירה שבאופן כללי היהודים בהונגריה, בטח בעיר הגדולה, היו מעורים לגמרי בחברה הכללית, בוודאי משפחת סנש המורחבת שכמה מחבריה נישאו להונגרים. "לא מופרך שאיזה שומר בחצר שם הכיר וידע וסיפר. ההונגרים לא עברו איזו אינדוקטרינציה כמו בגרמניה בשנות ה-30' וזה לא שכל הונגרי שנא יהודים".

על פי פרסומים שונים, סנש נקברה בחלקת "המרטירים" - "הקדושים". ד"ר סלאי, שסייעה לאיתן סנש בביקוריו בבודפשט ומכירה את האזור לא זוכרת כזו חלקה: "יש שם אזור לרבנים ולראשי הקהילה אבל אני לא יודעת לגבי חלקה מסוימת שבה חנה נקברה. מה שבטוח, זה לא רחוק מהקבר של אביה". היא הוסיפה כי "לאחר הקבורה שמו מין סימן כזה ששמים בתוך האדמה לפני שיש מצבה, שאולי לא כתוב עליו השם אלא איזה מספר".


זמן קצר לאחר הוצאתה של סנש להורג, החל ריכוז היהודים בגטו בודפשט והאם קתרינה סנש נלקחה לצעדת מוות, ממנה הצליחה בהמשך להשתחרר. "רק לשמוע על הסיפור הזה ייקח חמישה ימים", מחייך הנכד. "רק אחרי הכיבוש של בודפשט בידי הצבא האדום והשחרור מידי הנאצים, סבתא שלי הצליחה להגיע בחזרה לדירה שלה בבודה, שם היא פגשה אדם שידע על מקום קבורתה של חנה. הוא לקח אותה לבית הקברות והראה לה".

קתרינה סנש ביקשה לכבד את זיכרון בתה בבית הקברות היהודי והחליטה לפנות לאמן ההונגרי אנדראס בק. "הוא היה ידוע בהונגריה באותה תקופה, בגלל זה היא פנתה אליו", מספרת ד"ר סלאי. "ביקשה ממנו לעשות פסל אבן עם תבליט של אישה".

"בגלל האיסור של 'לא תעשה לך פסל' סבתא שלי דאגה שיתקבל אישור מהקהילה היהודית להציב אותה במקום", ממשיך איתן סנש. "זו הייתה אישה ללא פנים וזו למעשה הייתה המצבה. מתחת היה השיר 'אשרי הגפרור' ועליה היו גם הפרטים של חנה". את המצבה קתרינה לא הספיקה לראות בשנים אלה במו עיניה. כשזו הונחה על הקבר בבודפשט, אמה של הצנחנית כבר הייתה בארץ, לאחר שחצתה את הגבול לרומניה והגיעה באמצעות אוניית מעפילים.

מסע הלוויה כמו של הרצל
גורמים בקהילה היהודית בבודפשט אולי ידעו על מותה של סנש, אבל עברו מספר שבועות עד שליישוב העברי בארץ הגיעו הידיעות על גורל שבעת הצנחנים שנתפסו ונרצחו. המאמצים הראשונים להביא אותם לקבורה בארץ נעשו חודשים ספורים לאחר שנודע דבר מותם, אבל הם נתקלו בין היתר בסירוב ממשלת הונגריה וגם התנגשו בנוהל הבריטי לפיו יש לקבור חיילים רק במקום נפילתם.

לאחר הקמת המדינה נוצר חלון הזדמנויות שאפשר את מבצע העלאת עצמותיה של חנה סנש, וזה יצא לפועל בחורף 1950. חלקו הראשון, שמתואר בפרוטרוט בספרה של פרופ' באומל-שוורץ: "גיבורים למופת: צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי", היה עתיר תקלות, או כפי שיהודה וגמן, אחד מאוצרי התערוכה בבית חנה סנש, ניסח זאת בחיוך השבוע: "האישה האמיצה הזאת לא הפסיקה לעשות צרות גם לאחר מותה".

לפי התכנית, לאחר הוצאת העצמות מהקבר בבודפשט, הארון של סנש היה אמור להגיע לאיטליה דרך וינה ומשם להפליג ארצה. ההפלגה לארץ יצאה לדרך בליווי של זאב פרדס, חבר קיבוץ שדות-ים וידיד של חנה; מנחם כהן, איש המדור להנצחת החייל במשרד הביטחון, ואחיה של סנש, גיורא.

אבל האיטלקים סירבו במפתיע לאפשר את מעבר הארון ברכבת בטיעון של שמירה על בריאות הציבור.

"המשא ומתן נמשך אחד-עשר ימים ומריטת העצבים היתה גדולה", סיפר בעבר פרדס. לפי עדותו בפני ד"ר באומל-שוורץ, הם נשלחו על ידי הנהלת מדור להנצחת החייל פעמיים לאופרה ופעם אחת למועדון לילה בווינה כדי להעביר את הזמן. "מה חשבתם, שיום ולילה נעמוד כמשמרת כבוד סביב הארון"? תהה בבדיחות.

השיבוש הבא התרחש בגבול אוסטריה-איטליה. המלווים של הארון לא ידעו שבנקודה זו מתחלפים הקטרים, ועם התנתקות הקטר התנתק גם קרון המשא שבו היה הארון עם עצמותיה של סנש. "לא ידענו מה לעשות", סיפר גיורא סנש על הסצנה הקפקאית.

טקס העלאת עצמותיה וקבורתה בישראל של הלוחמת והצנחנית חנה סנש ברחבת עיריית חיפה.1950 (לשכת העיתונות הממשלתית)מסע ההלוויה לסנש בחיפה ב-1950 (צילום: לע"מ)
"רצתי לאחראי על התחנה ובכמה מילים באיטלקית שעוד זכרתי מימי הבריגדה ניסיתי להסביר לו שאני נמצא שם עם אחותי הפרטיזנית שאני לוקח הביתה". להפתעתו, בעל התחנה קיבל את סיפורו בהתלהבות, "בעל התחנה מבין ומתחיל להתלהב: 'פרטיזן, פרטיזן, גם אני הייתי פרטיזן, איפה האחות? אני רוצה להכיר אותה'. אז אני פותח את דלת קרון המשא ומצביע על הארון ואומר: 'הנה אחותי'". רק לאחר לילה נטול שינה התקבל אישור מהבירה האיטלקית וניתן היה להמשיך עם הקרון. אחרי עצירה להספדים בקהילה היהודית ברומא, הוא המשיך לנאפולי ומשם עלה על האונייה "קדמה".

כעבור ארבעה ימים של הפלגה יצאה לקראתם אוניית חיל הים במפרץ חיפה, וב-27 במרס הגיעה 'קדמה' לחיפה כשעל סיפונה מונח הארון כשהוא עטוף שחורים ומשמר כבוד של שישה צנחנים ממלחמת העולם השנייה וחברים מקיבוץ שדות-ים עומדים לידו. יחידה של חיל הצנחנים בצה"ל שימשה כמשמר כבוד עם הורדת הארון אל החוף, ובהמשך הוחלף הכיסוי השחור בדגל ישראל. באותה שעה המתינו על הרציף אלפים.

משמר הכבוד לחנה סנש , חיפה 1950 (לשכת העיתונות הממשלתית)משמר כבוד בחולות קיסריה כחלק ממסע ההלוויה (צילום: לע"מ)
כך החלה ההלוויה הממלכתית בת היומיים של הצנחנית חנה סנש ששבה סוף-סוף למולדת. בניגוד לחלק האירופי של המבצע, חלק זה התנהל בסדר מופתי ותוכנן כמבצע צבאי לכל דבר, בדומה למסע ההלוויה הנרחב שנערך שבעה חודשים קודם ליהודי הונגרי אחר, בנימין זאב הרצל.

מהטקס בחיפה, הארון הועבר לטקס נוסף בקיבוץ שדות-ים, שם, בין היתר, הורדו זרי פרחים במצנח, ושלושה צנחנים שצנחו על חולות קיסריה הביאו את הפרחים אל הארון והצדיעו לו. מהקיבוץ הגיע הארון גם לתל אביב, שם נסגרו בתי מלאכה לאורך מסלול הארון לאות אבל לאומי, ומתל אביב יצא הארון להספדים גם בירושלים ולקבורה בחלקה הצבאית בהר הרצל.

בכבישי ישראל נסעה השיירה לפי הנחיות מדוקדקות: הארון ואחריו קומנדקר עם הזרים הרשמיים, מכוניות עם המשפחה, נציגי חילות הצבא, הקיבוץ, הממשלה, משרד הביטחון, הרמטכ"ל, צנחני מלחמת העולם השנייה ולבסוף הקהל המלווה. אופנועים של המשטרה הצבאית והאזרחית הובילו את השיירה ונסעו אחריה. המצבה שהונחה על קברה של חנה סנש בארץ הייתה מצבה צבאית "תקנית" ועליה סמל מצנח.

קבר חנה סנש בהר הרצל (לשכת העיתונות הממשלתית)מצנח על האבן, המצבה הצבאית בהר הרצל (צילום: לע"מ)
במסע המפואר הזה הובאו רק עצמותיה של סנש, לאחר שבמרץ 1950 הוצאו מהקבר בבודפשט בנוכחות נציג השלטונות, נציג של המשפחה בהונגריה, אנשי החברה הקדישא המקומית ונציגות דיפלומטית ישראלית. לוח האבן המפוסל ששימש כמצבה נותר במקום. לפי איתן סנש, קתרינה סנש ראתה אותו לראשונה רק כשהגיעה לביקור בהונגריה בשנות ה-60'.

"בשנת 94' עשיתי טיול שורשים עם אבא שלי וראינו את המצבה בבית הקברות", מסביר איתן. "בקושי מצאנו את המקום וזה עמד שם מוזנח, מלא קוצים ועזובה. כשהיו פה עדיין חברים מהמשפחה המורחבת שלנו הם עוד טיפלו בזה אבל גם זה נגמר", הוסיף. "זה מאוד הפריע לי, אז אמרתי לאבי שהמקום הכי נכון שזה יעמוד זה בית חנה סנש".

המצבה שנשכחה
אם כן, מדוע לא הועלתה המצבה כבר ב-1950? לדבריו של איתן, "זה לא מובן מאליו שבשנה הזו, עם השלטון הקומוניסטי בהונגריה, התבצעה בכלל הוצאת והעלאת העצמות. זה פשוט נותר לעמוד שם".

בשלב זה התחיל לנבוט "מבצע העלאת אבן המצבה", שהתגבש במשך כמה שנים, והיא אכן הועברה בסופו של דבר לבית חנה סנש בקיבוץ שדות-ים, על ידי אגף ההנצחה במשרד הבטחון, ובסיוע מפעל אבן קיסר. הפסלת יעל ארצי, בת הקיבוץ שעיצבה בין היתר את אנדרטת הבזלת לזכר רבין, שיפצה אותה ועיצבה את מקום הצבתה, ברחבת הדשא שמול בית חנה.

ב-7 בנובמבר 2007, 63 שנה לאחר מותה של הצנחנית שלא שבה, תם גם המסע הזה בטקס שנערך בקיבוץ בהשתתפות בני משפחה, אנשי ציבור, ומחלקת צנחנים שניצבה בפני המצבה שהפכה אנדרטה.

קתרינה סנש לא זכתה לראות את המצבה שביקשה לבנות מגיעה לארץ, ולמשפחה לא היה קשר עם הפסל ההונגרי. במקום הקבר המקורי בבית העלמין קוזמה ניצב היום לוח זיכרון עם כיתוב בהונגרית ועברית.

אנדרטה לזכרה של חנה סנש נבנתה ע"י האמן ההונגרי ANDREAS BECK,שדות ים 2007 (Creative Commons)המצבה המקורית הגיעה לשדות-ים ב-2007 (צילום: Creative Commons )
להחזיר עטרה ליושנה
בשנים שלאחר מותה, סנש הצעירה הפכה לגיבורה לאומית כשאחריה "במדרג" הזיכרון עמדו הצנחנים המבוגרים יותר אנצו סרני, שצנח בצפון איטליה, נתפס ונרצח במחנה דכאו וחביבה רייק, שנחתה בסלובקיה, נתפסה והושלכה קבר אחים מקומי. שאר ארבעת הצנחנים שנהרגו במבצע נותרו כמעט אלמונים.

"בסיפור של סנש היו כל 'הקריטריונים' להפוך אותה לסמל של מבצע הצניחה כולו ולעמוד ראשונה בפנתיאון הגבורה", מסבירה פרופ' באומל-שוורץ. "תיעוד המשפט שלה, הבחירה במוות במקום להיכנע לקלון אישי ולאומי, גילה הצעיר, נשיותה - אך גם תומתה - וגם נפשה הפיוטית והארכיון הספרותי שהיא הותירה אחריה".

שיריה המפורסמים ביותר הם "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי") שכתבה בשדות-ים ב-1942 ו"אשרי הגפרור", שנכתב ביוגוסלביה לפני שעברה להונגריה, שניהם הולחנו והחדירו את דמותה לתודעת הציבור.

חנה סנש במהלך עובדת בבנייה בקיבוץ שדות ים (אתר רשמי , ארכיון בית חנה סנש, קיבוץ שדות-ים)סנש, מקדימה, בעבודות בנייה בקיבוץ, תמונה שטרם נראתה (מתוך ארכיון בית חנה, שדות-ים)
הקיץ שמענו על שני מיזמים אמנותיים הקשורים בחנה סנש - בחו"ל. ג'ולי רוברטסון, אמנית אמריקנית ממוצא יפני הנציחה את סנש בציור קיר ענקי בסן דייגו, ובתיאטרון היידי בניו יורק עלתה הצגת יחיד על חיי הצנחנית העברייה, בכיכובה של שחקנית ממוצא ירדני.

דווקא בישראל הרימו פחות את כפפת ההנצחה בעשורים האחרונים. בית חנה סנש הוקם כבר ב-1950 כדי להנציח את זכרה של בת הקיבוץ, וב-1991 נפתח לביקורי קבוצות עד לינואר 2017. היום הוא סגור לשיפוצים ואמור להיפתח בחודש מאי השנה, עם אודיטוריום גדול ותערוכה חדשה ומקיפה, שם יוצגו תמונות שטרם פורסמו בציבור, חלקן מופיעות בכתבה זו.

"האירועים לציון 75 להוצאתה להורג נדחו השנה", אומרת אדוה פלגי, מנהלת בית חנה וחברת קיבוץ שדות-ים. "אבל אנחנו מקווים שעם פתיחת הבית המחודש תוחזר עטרה ליושנה, יגיעו מבקרים לראות את הבית, את האנדרטה שבחוץ ואת הסביבה המשודרגת שלה ויושלם עוד מעגל בסיפור המרגש הזה".

ואילו פרופ' באומל-שוורץ חותמת את השיחה השבוע בהתרגשות תוך אזכור דמותה של חנה: "היא הייתה מטורפת שהיא הולכת לסיפור הזה. היא הייתה יכולה להציל את עצמה כל כך הרבה פעמים. דחילק, תני להם את הקוד של הרדיו, המלחמה הולכת להיגמר. כמה צעירה. בגיל שלי היום ובגיל שבו היא מתה היא הייתה יכולה להיות הנכדה שלי. איזו בחורה היא הייתה, איזו גיבורה".

https://news.walla.co.il/item/3322367



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חשוב לי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 4.2.16
3826 הודעות, 44 מדרגים, 88 נקודות.  ראה משוב
   09:19   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. בראוו סיסו...  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
אחד הפוסטים המרגשים שהועלו בפורום מאז שאני מכיר אותו.
להשלמת המידע.
שני הצנחנים הנוספים שהיו עם חנה סנש, נתפסו והוצאו להורג, הונצחו אף הם.
על שמה של חביבה רייק נקרא הקיבוץ להבות חביבה ועל שמו של אנציו סירני נקרא הקיבוץ נצר סירני.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ציוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 25.3.14
6401 הודעות, 52 מדרגים, 96 נקודות.  ראה משוב
   09:57   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. יש גם רחוב על שמה המקביל לדרך השלום בתל אביב  
בתגובה להודעה מספר 4
 
  


"שבו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים״ ולא רק אלה שמיים וארץ מתגאים בו


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אחד באפריל
חבר מתאריך 2.4.12
17208 הודעות
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:01   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. מעט מידי. אלפי רחובות בישראל נקראים על שמות בריטים, ערבים ושאר ירקות.  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
למה לאלנבי (למשל) יש בכל עיר מרכזית רחוב מרכזי על שמו ?
החינוך לציונות, ליהדות, לגבורה יהודית, לחוכמה יהודית מתחיל בזה -
שמות הרחובות.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מירי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 27.8.19
651 הודעות, 3 מדרגים, 6 נקודות.  ראה משוב
   09:52   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. כתבה יפה ומרגשת  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
yd33 לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 5.8.10
18377 הודעות, 111 מדרגים, 220 נקודות.  ראה משוב
   10:06   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. מעניין . תודה על הכתבה  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אור_יקרות לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 10.12.07
60689 הודעות, 324 מדרגים, 572 נקודות.  ראה משוב
   10:06   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. כתבה מרגשת מאד  
בתגובה להודעה מספר 3
 



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב



לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אחד באפריל
חבר מתאריך 2.4.12
17208 הודעות
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:24   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. אלי אלי כמו לקוח מספר הספרים - ארבע שרות שהשורה האחרונה היא ''פתיח'' לשורה הראשונה.  
בתגובה להודעה מספר 8
 
  
יראו וילמדו החרדים: ציונית, עובדת, אדמה, חייל בצבא הגנה לישראל-
בצעה מבצע גבורה/התאבדות למען הצלת יהודים ו...(עוד הרבה לפני)
לא שחכה להיות יהודיה ולהתפלל/לברך/להתפעל על הטוב שעשה לנו.

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
doroneli לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.5.19
1107 הודעות, 3 מדרגים, 6 נקודות.  ראה משוב
   10:09   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. פרסמתי. כפול  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
https://rotter.net/forum/scoops1/584549.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דודידו לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 12.9.17
9298 הודעות, 56 מדרגים, 108 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    13:07   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. מי הסגיר את חנה סנש לידי הנאצים - הסיפור שלא רוצים להזכיר  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
מדוע הסגיר קסטנר את הצנחנים לגסטפו?

מעדותה של אמה של חנה סנש עולה שקסטנר
למעשה מסר אותה ואת יואל פלגי לידי הנאצים.

https://mida.org.il/2017/03/06/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%95/


מתוך הספר "פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים",
בתיק פלילי 124/53
היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד.
בפני נשיא בית המשפט ד"ר בנימין הלוי
הוצאת ספרים קרני בע"מ, תשט"ז

http://www.daat.ac.il/daat/dilema/senesh/senesh3.htm

מסקנות
נסכם את העובדות העיקריות שהוכחו ללא כל ספק על ידי העדויות שנזכרו עד כה. הוכח שקסטנר הכריח את שני הצנחנים על ידי לחץ מצפוני כבד ביותר, שהפעיל עליהם בסתר ועל רקע הסברות כוזבות, לוותר על תפקידם; שקסטנר הודיע על שני הצנחנים לראש הגסטפו; שקסטנר ניסה להביא את שני הצנחנים על ידי הלחץ והתחבולות הנ"ל להסגרת עצמם בידי הגסטפו, ושהצליח בכך בשלב זה בנוגע לפלגי. כמו כן הוכח שפעולות אלה לא בוצעו לטובת הצנחנים, אלא להפך - העמידו את חייהם בסכנה;

ההסבר האמיתי לפעולותיו הנ"ל של קסטנר נעוץ ביחסיו עם השלטון הנאצי. כל מפעלו עד יום בוא הצנחנים היה למעשה - הצלת 700 נפש המיוחסים באמצעות הס"ס מתוך חצי מיליון יהודי ערי השדה שגורשו לאושוויץ. גם הניצולים האלה לא הגיעו עדיין לחוף מבטחים. אלא רק עד בודפשט, שם הצטרפו אליהם 500 נפש ממיוחסי עיר הבירה ועשיריה, וכל 1200 מועמדי ההצלה - ובכללם יותר מ- 20 נפש ממשפחת קסטנר (אשתו, אמו, אחיו, חותנו ועוד) וכן רוב ידידיו וחבריו - חיכו במחנה המיוחסים של ה-ס"ס ברח' קולומבוס בכיליון עיניים לצאת הרכבת המובטחת לספרד. כל תקוותיו של קסטנר לצאת הרכבת היו תלויות באייכמן, שהיה עלול להתעלל בו שוב ברגע האחרון, כפי שעשה ב- .3.6 (פסקה 39), וכן בקלגס, ראש הגסטפו, שב- .3.6 התערב אצל אייכמן לטובת קסטנר ושגם בימים אלה לפני צאת הרכבת עמדה הוועדה במגע הדוק אתו (עדות קסטנר וגב' ברנד).

"אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות".
קסטנר חש מיד עם בואם של שני הצנחנים בסכנה שהופעתם של שני קציני "הגנה" אלה בשעה זו בבודפשט מהוה בשבילו ובשביל מפעלו המושתת על קשרים הדוקים עם ראשי ה- ס"ס. מבוכתו של קסטנר ותגובתו הספונטנית השלילית על הופעתם (פסקה 84) אינן מעידות על רגשי שמחה ועידוד, כפי שהוא מתארם בעדותו ובדו"ח (ע' 71). לא זו בלבד ש"במערבולת המאורעות נטשנו מזמן את התקוה לבואם של שלושת החברים", כפי שהוא אומר בדו"ח; האמת היא שקסטנר נטש מזמן כל עמדה אפשרית שהייתה מתיישבת עם בוא הצנחנים ומשימתם. כל פעולות התנגדות יהודית, ובייחוד ציונית, בקרב יהודי בודפשט הייתה עלולה לסכל מיד את סכויי מפעלו - הצלת רכבת ברגן בלזן - ולסכן את כל קשריו עם הנאצים.

יתר על כן, בואם של הצנחנים סיבך את קסטנר בתסבוכת שנגעה בשרשי נאמנותו. מצד אחד נדרש קסטנר לתת מחסה וסיוע לשני חברי ה"הגנה", שסמכו על נאמנותו כעל דבר המובן מאליו. מצד שני קיבל קסטנר מזמן על עצמו נאמנות בפועל כלפי המשטר הנאצי, לא מתוך אהבת הנאצים חלילה, אלא בכורח המציאות, כתנאי מקודם ויסוד מוסד לכל מפעלו המשותף עם הנאצים התלוי בחסדם. אייכמן וקלגס סמכו ויכלו לסמוך על קסטנר, כי כל הביטחונות והמשכונות היו בידם. האינטרסים החיוניים ביותר שלו - מפעל ההצלה, גורל הניצולים, גורל קרוביו, גורלו וביטחונו הוא - כפו על קסטנר נאמנות לשליט. המשטר הטוטליטרי לא סבל "נאמנות כפולה".

קסטנר היה תלוי לא רק באייכמן, ראש תליינים, אלא במידה לא פחותה ממנו בקלגס, השליט הנאצי הממונה על הגסטפו ועל כל עניני הביטחון. קלגס עזר לקסטנר לא רק על ידי התערבותו אצל אייכמן להצלת המיוחסים, אלא פרש את חסותו - חסות הגסטפו - על עצם קיום ועדת ההצלה ועל פעולותיה (פסקה 36). קלגס התערב מדי פעם בפעם אצל השלטונות ההונגריים כדי לשחרר את חברי הועדה ממאסר, אפילו כשהיו נגדם הוכחות של זיוף תעודות לצרכי "טיול" וכיו"ב. קלגס העביר לועדה באמצעות אייכמן סכום כסף גדול של מטבע זר ומכתבים סודיים שנפלו בידי הגסטפו. עוד הגב' סנש, שביקרה במשרדו של קסטנר באוקטובר, העידה לפי תומה: "זה היה בית שהגסטפו לא נגעה בו" (ד' 40-39). קסטנר אינו מכחיש את חסות הגסטפו, להפך - היא משמשת חלק מגרסתו בפרשת הצנחנים. ללא חסותו של קלגס לא היה קסטנר יכול להתקיים ולפעול בבודפשט הנאצית אפילו יום אחד.

חסות הגסטפו חייבה את קסטנר להיות נאמן לגסטפו. אי אפשר היה ליהנות יום יום מחסדי השליט העריץ ללא יחס גומלין. קסטנר שהכיר מקרוב את משטר הדמים הנאצי, לא יכול היה להעיז לסטות מנאמנות זו כמלוא הנימה. מגע סודי של קסטנר עם צנחני צבא האויב, אף ידיעה על בואם ללא גילוי הידיעה לגסטפו, היו מהווים הפרה חמורה ומסוכנת של נאמנותו למשטר הנאצי. האינטרס החיוני של קסטנר להתקיים ולפעול בחסות המשטר הנאצי חייב אותו להודיע לקלגס בהקדם האפשרי על בוא הצנחנים.

אסון הצנחנים היה שהם הופנו אל איש חסותה של הגסטפו, אדם שבגלל תלותו במשטר הנאצי לא היה יכול לשמור סוד, ומה גם סוד צבאי, מפני פטרוניו, אף לא היה יכול להתייחס בחיוב למשימת הצנחנים, ושסופו היה, בגלל תלותו החזקה במשטר הנאצי, להסגיר את הצנחנים בידי האויב.

לקסטנר ולנאצים היה עניין משותף בחיזוק מעמדו הציוני וסמכותו היהודית - פנימית של קסטנר. כבר עמדנו על כך (פסקה 65) שאייכמן לא היה נותן חיי יהודים במתנה לד"ר קסטנר הפרט, אלא לבעל עמדת מפתח בציבור היהודי. הייתה זו השיטה הנאצית הבדוקה בכל אירופה הכבושה, מנורוגיה ועד צרפת והונגריה, הכבושה. הנאצים הרימו את קסטנר לראש יהודי הונגריה, כדי לשלוט ולרדות באמצעותו ביהדות הונגריה המתחסלת. כדי שקסטנר יהיה בעל ערך לנאצים, היה עליו להיות בעל סמכות יהודית פנימית. סמכותו היהודית והציונית של קסטנר שמשה כח מיקוח בהסכם ההצלה שלו עם הנאצים. בלשון פשוטה: הרוצחים הנאצים ויתרו על רציחת כמה יהודים ואפשרו לקסטנר להצילם, על מנת שקסטנר יהיה השליט הממשי על ארגון ההצלה וההגנה היהודית ובאמצעותו יוכלו להחניק כל התנגדות רצינית באיבה. במידה שקסטנר שלט בארגון ההצלה, וההגנה, יכלו הנאצים להיות סמוכים ובטוחים שלא יתעוררו כחות אנטי נאציים רציניים, כי קסטנר התלוי בחסדי המשטר לצורך מפעלו וקיומו היה מעוניין למנוע כוחות כאלה מלהתעורר ומלפעול. לצורך זה היה נחוץ שקסטנר ייהנה מאימון המחתרת היהודית ויהיה "אחד החברים החשובים של המחתרת". בתוקף שיתוף פעולתו עם הנאצים היה קסטנר מוכרח להישאר "נאמן ההגנה" בהונגריה. אין זה מקרה כל עיקר, אלא חלק מהותי משיטת שיתוף הפעולה, שקסטנר, על אף תלותו הגמורה בקומנדו היהודים ובגסטפו, המשיך להיות "איש מחתרת" ו"נאמן ההגנה" ולשמש כתובת לצנחנים, שנשלחו על ידי הסוכנות היהודית והצבא הבריטי לשטח האויב. חסות הגסטפו לא הוענקה לקסטנר למען ייתן מקלט לצנחנים בריטיים ולמארגני מרד יהודי, אלא כדי שיסייע לשרות הביטחון הנאצי לגלות אלמנטים מסוכנים מסוג זה בעוד מועד ולמנוע את פעילותם. פרשת הצנחנים מוכיחה כי קסטנר לא איכזב את תקוות הגסטפו בנדון זה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
liozc לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.6.16
7188 הודעות, 158 מדרגים, 215 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    18:38   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. בהחלט. ממליץ מאוד לקרוא את כחש  
בתגובה להודעה מספר 20
 
  


"תנער זדים מזבולך"


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
עדי
חבר מתאריך 6.9.19
590 הודעות
יום שבת י''א בחשון תש''פ    10:27   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. מעניין ומרגש, תודה על הבאת הכתבה.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מר מייט לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 24.12.18
1754 הודעות, 6 מדרגים, 8 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    10:47   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. נפלא ומרגש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
166509 הודעות, 368 מדרגים, 439 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:01   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. יכול להיות שקרבנה לא היה לשווא  
בתגובה להודעה מספר 0
 

מקובל להתיחס למבצע הצנחת הצעירים מארץ ישראל כממבצע שנחל כשלון חרוץ. טענה מעניינת בקשר לזה מעלה פרופסור שלמה אהרונסון בראיון אצל מאיר עוזיאל, לפני כעשר שנים:

שאלה:
היה בכל זאת ניסיון גבורה להציל יהודים: הצנחנים שיצאו מארץ ישראל

אהרונסון:
.נכון, במסמכים מצאתי שאולי חנה סנש בכל זאת עזרה להציל את הגטו היהודי בבודפשט. הגרמנים פחדו להשמיד את הגטו, מחשש שעכשיו הגטו יתקומם והם יצטרכו להילחם שם מבית לבית.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אחד באפריל
חבר מתאריך 2.4.12
17208 הודעות
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:12   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. זאת השערה, לטעמי גם ללא שום בסיס.  
בתגובה להודעה מספר 12
 
  
אם עוסקים בהשערות(שלי טיפה יותר מבוססת) הישוב שלח את 4 הגיבורים
(למבצע לא מעשי ולהתאבדות) "כמס שפתיים" - שירשם בדפי ההיסטוריה
שנחלץ למען היהודים בגטאות וכד'.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
166509 הודעות, 368 מדרגים, 439 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:19   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. אהרונסון מבסס את דבריו על מסמכים  
בתגובה להודעה מספר 14
 

ולדברים יש טעם רב בהתחשב בתקופה. מדובר ב-1944 כאשר מכונת המלחמה הגרמנית מתחילה לקרוס והיא נוחלת תבוסות בכל החזיתות. זה אינו הזמן שבו הם יכולים להרשות לעצמם את הלחימה מרחוב לרחוב כמו שעשו בגטו ורשה.

ברור שזאת לא הסיבה היחידה או העיקרית לכך שהגטו ניצל. באותה תרופה כבר החלו בכירי הגרמנים לחשוש לעורם האישי ולמה מצפה להם אחרי המלחמה. כל הגורמים בבודפשט שעסקו בהצלה בשתמשו בנימוק הזה להרתיע את בכירי הס"ס מלעסוק בפשעי מלחמה ברגע האחרון. זה בהחלט עבד. בימים האחרונים לפני שחרור בודפשט, שמרו חיילי ס"ס על הגטו בהונגריה מפני הפורעים של צלב החץ.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אחד באפריל
חבר מתאריך 2.4.12
17208 הודעות
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:29   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. אוהב אותך, לא אוהב להתווכח איתך. להיסטוריה (כמו לכל מעשה/מקרה ביום יום) יש אלפי זויות  
בתגובה להודעה מספר 15
 
  
ראיה והסבר - לעולם אין אמת מוחלטת שנדע.

נ.ב. לא חולק, מקבל את דבריך, הלואי ומותה לא היה לשווא.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
166509 הודעות, 368 מדרגים, 439 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:58   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. הכותרת שלי התחילה ב''יכול להיות''. אני לא מתכחש לכך שכמעט כל מחקר היסטורי חייב להתמודד עם ספקות  
בתגובה להודעה מספר 17
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Ethics 4 All לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 28.12.14
1716 הודעות, 24 מדרגים, 48 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    11:44   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. תודה רבה פוסט מעניין וחשוב מאוד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


הזוי הקטע שכמה מיליוני אזרחים מנסים להשתלט בכוח על מדינה של 15 שופטים


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Hermon לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.8.02
31966 הודעות, 86 מדרגים, 171 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    19:00   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. לא הבנתי מה הרעיון לשים כאן תמונת השחקנית ששיחקה את חנה סנש בסרט המפורסם  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
166509 הודעות, 368 מדרגים, 439 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    20:18   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. ✔  
בתגובה להודעה מספר 22
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
neriazm לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 20.3.15
5556 הודעות, 73 מדרגים, 144 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תש''פ    19:06   09.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. מרגש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
איזה ענקים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולני שלי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 7.6.12
3844 הודעות, 41 מדרגים, 80 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון י''ב בחשון תש''פ    00:39   10.11.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. כתבה מיוחדת על אישה מיוחדת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
זכיתי להכיר קרובת משפחה שלמדה איתה בכיתה בנהלל.
חקוק לי המשפט ״וביום אחד חנה לא הגיע לכיתה..״



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות