גירסת הדפסה        
   
קבוצות דיון סקופים נושא #630133 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 630133        
דרומה מכאן
חבר מתאריך 6.9.19
806 הודעות
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    21:33   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

סקירה מיוחדת במקור ראשון לרגל יום ירושלים: כשהשמאל סיפח בכל הכח  

 
  
בעשור שאחרי 67' ניצחה מפלגת העבודה על מפעל אדיר של סיפוח והפקעות, שבמסגרתו אוחדה ירושלים ושולש שטחה. לצד השכונות החדשות בבירה הוקמו גם עשרות יישובים בבקעת הירדן ובגוש עציון - תנופת בנייה שלא נתקלה בעיכובים משפטיים ונראית היום דמיונית

 מאת  ישי פרידמן

 כ״ז באייר ה׳תש״ף (21/05/2020 20:47)

תשעה ימים אחרי מלחמת ששת הימים כינס ראש הממשלה לשעבר דוד בן־גוריון את חברי מפלגתו רפ"י לישיבה דחופה, שבה הכריז על הצורך הבהול בהריסת חומות ירושלים העתיקה. דבריו של הזקן פורסמו בעיתון הארץ באותה שנה: "אנו רוצים שתהיה ירושלים אחת ולא שתיים… צריך להרוס את חומת ירושלים. להריסת החומה יהיה ערך פוליטי עולמי. אז ידע העולם שיש ירושלים אחת ובה אפשר מיעוט ערבי".

דבריו יוצאי הדופן של בכיר מייסדי המדינה לא התקבלו, בן־גוריון היה כבר בסוף ימיו וחלש מאוד מבחינה פוליטית. עם זאת, הצהרתו ביטאה הלך רוח אמיתי ששרר בקרב הנהגת המדינה באותם ימים בכל הקשור לירושלים ולשטחים החדשים שצה"ל כבש בסביבת הבירה: את מה שנכבש יש לספח, ועל מה שסופח יש לבנות התיישבות יהודית ענפה.
בהמשך החודש הפלאי בשנת 1967 חוקקה הממשלה בראשות לוי אשכול חקיקה שאפשרה סיפוח והפקעה מהירה של אדמות שנכבשו בירושלים. החקיקה אפשרה למדינה להחיל את החוק על מזרח ירושלים ולהרחיב את התחום המוניציפלי של מערב העיר לכל הכיוונים – ובכך להגדיל את העיר מ־38 אלף דונם למעל 108 אלף דונם. לטובת הרחבת ירושלים הפקיעה מדינת ישראל אדמות פלסטיניות שהיו בתחום השיפוט של ערים ומועצות פלסטיניות.

מדובר במפעל אדיר של סיפוח ובנייה שביצעו אנשי מפא"י והמערך במשך עשור. שכונות חדשות בירושלים קמו אחרי 67' והכפילו את גודלה ואוכלוסייתה, ובכך שינו אותה ללא היכר. היום, במבט לאחור, הפעולות הללו נראות דמיוניות – כיבוש וסיפוח ובנייה כמעט ללא מעצורים משפטיים. ההערכה היא ששלטון השמאל דאז סיפח לירושלים כ־64 אלף דונם מכפרים פלסטיניים שהיו בתחומים המוניציפליים של ערים פלסטיניות כמו בית־לחם, בית־ג'אלה ואל־בירה. על האדמות הללו הוקמו שכונות ענק שזכו לתואר "שכונות הטבעת" (נווה־יעקב, גילה, תלפיות מזרח, רמות־אלון ופסגת־זאב) ו"שכונות הבריח" (מעלות־דפנה, רמת־אשכול, גבעת־המבתר והגבעה־הצרפתית היא גבעת־שפירא), אשר נועדו ליצור רצף של התיישבות יהודית שיחבר בין מזרח ירושלים למערבה.

בעיתון למרחב דווח בחודש אוקטובר 1967 על נאומו של ראש הממשלה אשכול במושב הכנסת, שבו הסביר את הצורך בקביעת עובדות במזרח ירושלים. אשכול קבע כי המיזוג בין שני חלקי העיר היה מהיר, טבעי וחיוני, וכי צוותים מקצועיים כבר עובדים על תכנוני בנייה. "מוסדות ממשלה שונים ומוסדות ציבוריים יועברו מתל־אביב למזרח ירושלים, וכן יועברו בחלקם משרדים, שעדיין לא זכו למשכן קבוע הולם במערב העיר. איחוד ירושלים – משמעו ערובה נאמנה למניעת הסכנה של חילול והרס המקומות הקדושים היהודיים, הנוצריים והמוסלמיים".

באותו מושב עלה אחרי נאומו של אשכול עמיתו למפלגה ח"כ זאב צור מהמערך, שקבע כי הכרה מדינית תבוא על ידי קביעת עובדות בשטח וכי יש "לפעול בקצב מזורז, להדביק את הזמן שאבד בהיאחזות בשטחים המשוחררים ובירושלים".

"היקף הקמת השכונות בירושלים אחרי 67' הוא עצום", אומר ההיסטוריון ואיש החינוך ד"ר צבי צמרת. "ירושלים מכפילה את עצמה, ולרוב השכונות שהאירופאים מגדירים, גם היום, כהתנחלויות מגיעות אוכלוסיות שמכפילות את הדמוגרפיה העיר. אנחנו מדברים על כל אותם שטחים בסביבות ירושלים היהודית כמו רמות־אשכול, הגבעה־הצרפתית, גילה, רמות ועוד שנבנות בקצב לא ייאמן, בלי בג"צים ובלי מעכבים.

"ב־1967 היו פחות מ־200 אלף יהודים בירושלים, ואילו בתוך חמש שנים נוספו לעיר 40 אלף יהודים. גם 40 אלף ערבים נוספו לעיר עד 1972. עד סוף שנת אלפיים הגיעו הערבים ל־200 אלף תושבים בעיר והיהודים ל־433 אלף תושבים. אבל הנתון המדאיג הוא שב־67' היהודים היו 73 אחוזים מאוכלוסיית העיר, והיום הציבור היהודי עומד על 62 אחוזים בלבד".

אחת הסיבות לירידה הדמוגרפית היא בולמוס הבנייה שפתחו בו באותן שנים אחרי 67' ממשלות ישראל באזורים כמו מעלה־אדומים ויהודה ושומרון, שגרם למעבר מירושלים לאותם מקומות. אבל הבנייה המסיבית בירושלים מאז ועד היום הופכת את העיר למרכז עירוני ענקי. "העיר שקראו לה סוף העולם מזרחה, שהייתה בירה־לא־בירה, הופכת להיות בירת ישראל", אומר צמרת.

השלטון הישראלי פעל אז ללא מעכבים, אף שהיו לחץ מהעולם וגינויים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הרס שכונת המוגרבים הערבית, שעליה ניצבת היום רחבת הכותל המערבי. "פינו את תושבי שכונת המגורבים עוד בזמן המלחמה. בשבת בבוקר כאשר צה"ל נלחם בגולן", אומר צמרת, "טדי קולק מחליט לפעול, הקבלנים הירושלמים מוזעקים למלאכה והדחפורים פועלים בצאת השבת. כמה שבועות אחר כך, בחג השבועות, עומדים ברחבה יותר מ־400 אלף מבקרים".

רובע המוגרבים פונה בתוך לילה אחד, ותושביו הערבים קיבלו פיצויים וסיוע במציאת מגורים חלופיים, כך דווח בג'רוסלם פוסט באותה שנה. עם זה, תושבת אחת, ואג'יחה אבו־סעוד ערפאת, אחותו של יאסר ערפאת, סירבה להתפנות בטענה שביתה הוא מבנה עתיק וקדוש בן 700 שנה ושהיא מסרבת לנהל מו"מ עם הכובש הציוני. מהנדסי עיריית ירושלים הכריזו על ביתה כמבנה מסוכן, והיא פונתה מביתה אך עברה להתגורר במבנה סמוך. עם זאת, חודש לאחר מכן הסכימה להתפנות תמורת דירת חמישה חדרים בבית־חנינא.

מי שהיה אז הממונה על מזרח ירושלים מטעם העירייה, מירון בנבנשתי, יקבע בספרו כי בעניין פינוי רובע המוגרבים "חוץ משיקולים מעשיים מכריעים, פעל כאן גם דחף אי־רציונלי. היה זה סילוק חשבון היסטורי עם אלה שהתאנו לעם היהודי, שהצרו את צעדיו והשפילוהו במקום הקדוש לו ביותר, ועם אלה שמנעו את הגישה אליו במשך 19 שנה".

גם הטיפול בגורמים עוינים היה מהיר. הסופר הצבאי של העיתון דבר דיווח בספטמבר 67' על גירושו לירדן של עבד אל חמיד א־סאייח, חבר בית הדין השרעי של ירושלים. השייח', על פי הדיווח, היה "פעיל בהסתה לאי שיתוף פעולה ולביצוע פעולות עוינות בירושלים ובגדה המערבית". הוא חתם על כרוז שקרא לא להכיר בשלטון ישראל ולהסתלקות הממשל הישראלי, והגדיר את עצמו אזרח ירדני. משטרת ישראל גירשה אותו למדינתו, ירדן.

מלון וארוחות

תנופת הבנייה בשנים האלו הייתה אדירה. את התכנון במקום החל ראש הממשלה לוי אשכול, שנפטר ב־69', והמשיכה ראש הממשלה גולדה מאיר. פרסומים בעיתונות הישראלית מאותם ימים מספרים על גערתו של אשכול במתכנני השכונות בירושלים בגין הסבריהם הלא מוצלחים למה שהוא ראה כסחבת בבנייה. "הבולמוס האחרון בקרקעות הרי ירושלים נשען כנראה אף הוא על ההערכה שאין כוח בעולם המסוגל לעצור בעד התפתחותה של העיר, וכי גבעות חשופות וטרשיות הנראות כיום רחוקות עשויות ליהפך לחלק ממנה, מאוכלסות בצפיפות", נכתב במעריב.

לפי אותו הדיווח, "בנייתה של 'רמות־אשכול' זורזה לאחר שראש הממשלה המנוח לוי אשכול לא היה מרוצה מקצב הבנייה, והגיב על תירוצי ראשי משרד השיכון באמירה המפורסמת 'ספרו לסבתא'. אכן, רמות־אשכול לא נשארה בודדה, ובפרברי ירושלים בצפון, במזרח ובדרום הולכות ונבנות בשנתיים האחרונות שכונות חדשות שתתאכלסנה בקרוב".

משרדי ממשלה רבים פעלו להטיב עם רוכשי הדירות החדשות. עיתון "למרחב" פירט בשנת 69' את ההטבות למתיישבים החדשים שיעברו לגור ב"מזרח העיר". כך למשל נכתב כי "הגודל והסטנדרט לדירות במזרח ירושלים" הם בין 3 חדרים ל־4 חדרים בדירה עם מרכז הסקה. תנאים מיוחדים מקבלים עולים חדשים, זוגות צעירים ותושבים שפונו משכונות עוני, וזכו לתנאי רכישה נוחים. 100 דירות בנות ארבעה או חמישה חדרים יועדו ל"פרופסורים ומדענים עולים".

שלושה חודשים אחרי המלחמה דיווח העיתונאי נחום ברנע ב"דבר" על הסטודנטים ש"מיישבים את מזרח ירושלים". לדברי העיתונאי, בעקבות איחוד העיר ועלייתם של פקידים מהשפלה ש"יכולים לשלם יותר" על דירות "האמירו המחירים", והקשו על סטודנטים למצוא קורת גג בשכירות הוגנת. עם זאת, "שירות החדרים" מטעם האוניברסיטה זכה להצלחה בחלקים המזרחיים של העיר, לאחר ש"כמה בעלי בתים בשייח'־ג'ראח ובוואדי ג'וז" השכירו את דירותיהם לסטודנטים. גם סוכם עם בעל בית מלון מזרח ירושלמי להפוך את מלונו למעונות סטודנטים הכולל ארוחות.

ב־68' דיווחה דליה שחורי בעיתון על המשמר על הגרלת וילות בגבעת־המבתר, ועל הטלת איפול מצד הממשלה ב"הוראה מגבוה" על הליך הנרשמים. הסיבה לכך היא מספר הנרשמים הגבוה להגרלה, וקבוצות מיוחסות שראו את עצמן זכאיות לקבלת דירה בשכונה החדשה. "בין קבוצות אלה – קציני צה"ל, קצונת המשטרה, חברי כנסת, עובדי ממשלה בכירים, יקירי ירושלים, לוחמי 1948 שנשבעו לשוב לירושלים רק לכשתשוחרר ועוד", מספרת הכתבת.

האחריות על ההגרלה הזאת הועברה למי שהיה אחראי על "אכלוס השכונות בירושלים", איש מפא"י יהודה תמיר, שהיה בכיר במשרד השיכון. תמיר היה מג"ד במלחמת השחרור ושכן לצריף של יגאל אלון בקיבוץ גינוסר, ולימים אביה של שרת החינוך הפרופ' יולי תמיר, ממייסדות ארגון "שלום עכשיו".

תמיר הוא דוגמה לאיש ביצוע מטעם השלטון שנועד לתאם בין תוכניות הממשלה ל"איחוד העיר" לבין עיריית ירושלים. ראש הממשלה אשכול מינה אותו לתפקיד זה, ורבים זוכרים אותו מפועלו לשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה. אבל תמיר היה אחראי גם על פרויקטים רבים הקשורים לשטחים החדשים שסופחו לירושלים וגם להתיישבות ביו"ש.

כך למשל, בעיתון מעריב דווח בשנת 70' על הצוות שבראשו עמד תמיר אשר היה אמון על ביצוע ההחלטה "להרחיב את ההתנחלות בחברון על ידי בניית יחידות ושירותים ל־250 משפחות הרוצות לעבור לשם". באותה ידיעה דווח על קשיי התקציב שעומדים בפני שר השיכון לבנות דירות, בין השאר במזרח ירושלים. על פי הדיווח של הכתב יהושע ביצור, "דגש מיוחד תעניק הממשלה לבנייה בהיאחזויות ברמת הגולן, בבקעת הירדן, בערבה ובפתחת רפיח. הדגש יושם השנה גם על הבנייה במזרח ירושלים".

עם זאת, השר זאב שרף, מראשי תנועת העבודה, דיווח על מחסור חמור בפועלי בניין "כדי להתגבר על הפיגורים בעבודות הבנייה". סגן יו"ר הכנסת דאז, ח"כ ראובן ארזי ממפלגת מפ"ם, הציע להתגבר על המחסור בבנייה על ידי "איסור כללי על בניית דירות פאר".

"היה ברור לאנשי מפא"י שמספחים חלקים מירושלים", אומר פרופ' יוסי גולדשטיין מאוניברסיטת אריאל, מחבר הביוגרפיות על גולדה ואשכול, "הרצון לספח היה אצלם דרמטי, והם סיפחו אזורים שהיו פי שניים מירושלים הישנה. ועכשיו ירושלים הייתה משהו ייחודי, היא דבר שעומד בפני עצמו, ולכן ברור מבחינתם שצריך לספח, והם עשו את הדברים במהירות עצומה: הם לחצו על הגז, וסיפחו חלקים גדולים מירושלים הערבית. חלקים שלא היו ירושלים והפכו להיות ירושלים, וזה נעשה מתוך מודעות פוליטית ברורה שירושלים היא הבירה וכך היא תישאר.

לדברי גולדשטיין, "בן־גוריון, שהוא כבר זקן מאוד אבל עדיין סמל, עולה לירושלים ולוחץ על טדי קולק להפיל את חומות העיר העתיקה כדי לספח או לאחד את העיר. זו המחשבה והלך הרוח".

"את רוב הבנייה והסיפוחים בשנים הללו עשו השמאל", מזכיר צמרת, "הייתה תנופת בנייה אדירה טרם עלייתו של בגין לשלטון ב־77'. עשרות יישובים קמים בבקעת הירדן, גוש עציון, קריית־ארבע והשכונות החדשות בירושלים. זה מפעלו של יגאל אלון. קמים 26 יישובים בבקעת הירדן עד 77'. מעלה־אדומים מוקמת ב־75'".

לוי אשכול כנביא

טדי קולק, ראש העיר המיתולוגי, היה איש מפתח בסיפוח השטחים החדשים לירושלים. הוא לא התלהב כל כך מהשכונות החדשות שמתחילות לצוץ בעיר שלו, אבל כשהן קמו הוא הפעיל את קשריו הרבים גם בעולם היהודי מחוץ לישראל. "מדובר בראש עיר דומיננטי מאוד", מסביר ד"ר צמרת, "קולק הוא אדם שהכרתי היטב באופן אישי. האיש עבד עם הוראות חדות, והיו לו הרבה אנשי ביצוע בירושלים ותמיכה יהודית רחבה מאוד מקהילות בחו"ל".

סיפוח אדמות בוצע גם לטובת הרחבת האוניברסיטה העברית. בשנת 68' דיווח בחגיגיות הכתב נחום ברנע בעיתון "דבר" על "האוניברסיטה של שנות ה־80" אשר נבנית בהר־הצופים. ברנע דיווח על "התפתחות אוכלוסיית התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה" והצפי בקרב בכירים באוניברסיטה העברית על קבלת עשרות אלפי תלמידים לשורותיה, מה שלא יאפשר לימודים בקמפוס גבעת־רם. "לאור תחזיות גידול מרשימות אלה, ונוכח הדוחק הרב השורר היום בגבעת־רם, נזקקה האוניברסיטה העברית לקמפוס חדש… על רקע זה בא שחרור הר־הצופים כתרופת פלא.

ברנע ציין כי בלי ספק תקציבים רבים יועברו לאוניברסיטה לטובת הקמפוס המשוחרר, לאור הצורך שמכתיבה הממשלה "לקבוע עובדות במזרח ירושלים".

"השקעה מרשימה זו, שמימונה יבוא בעיקר מכספי הציבור והממשלה, לא רק תשנה באורח מהפכני את נופה ואווירתה של ירושלים, בהסיטה את אחד ממרכזי הכובד היהודיים של העיר לחלקה המזרחי, אלא גם תקדם את החינוך הגבוה בישראל לקראת שנות ה־80. אילו חודשו חייה של האוניברסיטה על הר־הצופים לשם מטרות אלה בלבד – דיינו", קובע ברנע.

לאוניברסיטה העברית סופחו כאמור לא מעט אדמות באזור הר־הצופים. מנכ"ל האוניברסיטה באותם ימים היה יוסף (יוש) הרפז, מי שפיקד על חטיבת קרייתי והיה מפקד בית הספר לקצינים. נטען נגדו כי בנייני הקמפוס של הר־הצופים, דמויי המבצר, נבנו ברוחו וכביטוי לרצון של הממשלה לקבוע יתדות במזרח העיר.

"גם בקרב המרצים השמאלנים ביותר בעברית היה ברור לכולם שנחזור להר־הצופים", מספר ד"ר צמרת, שהיה בין האנשים שפקדו את מתחמי האוניברסיטה בהר־הצופים עוד בהיותה מובלעת תחת שלטון ירדני. "היה ברור לכולם שיסופחו שם אדמות, ואין דבר כזה אדמות ריקות. הר־הצופים היה שטח כבוש בידי הירדנים עם טראומה של שיירת הדסה (רציחתם בידי פורעים ערבים של עשרות ישראלים, עובדי האוניברסיטה ועובדי בית החולים בהר־הצופים ואנשי הגנה, במלחמת השחרור – י"פ). זה לא היה במחלוקת".

אחרי פטירתו של אשכול הספידה אותו מחליפתו, ראש הממשלה גולדה מאיר, בשכונה החדשה שסופחה לירושלים וקרואה על שמו: רמות־אשכול. "אשרינו שזכינו לראות תיקון העוול והסרת העלבון של עיר הקודש – ירושלים", נאמה גולדה בחנוכת "שדרת אשכול" בשכונה בשנת 69', "לעולם לא תהיה עוד מחיצה בלב עיר הקודש בירת מדינת ישראל".
גולדה בירכה את בני משפחתו של אשכול בדומה לברכתם של נביאי ישראל, ואמרה כי במקום הזה "יתהלכו ילדים רבים, הם יטיילו בשדרה הזאת, הם ישאלו מי היה אשכול, ויוגד להם, באשר זה כתוב לא רק בספרי ההיסטוריה, כי השם הזה יהיה כתוב בלב כולנו, כי היה זה האיש שהכין את הכוח וזכה לראות את העיר הזאת מאוחדת ושלמה".

https://www.makorrishon.co.il/news/231655/




              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה         (ניהול: למבזק)        
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  העובדות יודע קצת 23.05.20 22:13 1
     אכן. Brandi Love 23.05.20 22:23 2
         כפר עציון הוקם על ידי איגוד המושבים של הפועל המזרחי בראשות יוסף פורת, שהיה בכפר עציון , ובהתנגדות הקבה''ד זוז 23.05.20 23:23 7
     1+ ממש חדש 23.05.20 22:28 4
     צודק לחלוטין. קסדו 23.05.20 23:04 5
     אתה עושה סלט עתיד מתוק 23.05.20 23:19 6
     התגובה הכי חכמה שקראתי פה בזמן האחרון Muse 24.05.20 02:05 9
  אם הפוליטיקאים של היום היו עומדים בראשות המוסדות ב 48, לא היתה לנו מדינה היום ... ממש חדש 23.05.20 22:28 3
     ברוך ה', אשכול היה קצת יותר חזק מביבי. ביבי היה נסוג תוך יומיים, בגלל פחד מהאמריקנים/רוסים/צרפתים יוסף כץ 24.05.20 00:17 8
  והתגובה המתבקשת היא שהגיע הזמן שהשמאל יחזור לשורשיו El-Duderino 24.05.20 06:47 10

   
   
יודע קצת
חבר מתאריך 18.5.20
5 הודעות
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    22:13   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. העובדות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
מה שהשמאל תרם ועשה למען המדינה מהקמתה דרך מלחמת ששת הימים הימין לא יגיע לכך לעולם. אבל זה קצת הזוי לקרוא לממשלות בראשות בן גוריון, אשכול וגולדה שמאל, הם היו יותר קיצוניים מכל ראשי ממשלות ה"ימין" מאז 77. הימין והשמאל זו המצאה שבאה לבדל את הליכוד של המאה ה 21 מכל המפלגות האחרות שלא היו חלק מהקואליציה. השימוש בשמאל כמילת גנאי נוצר על ידי נתניהו כדי לשים עצמו כבעד מדינת מול האחרים שהם נגד והם שמאל. היום הכינוי שמאל הפסיק לבטא דעה פוליטית או כלכלית אלא פשוט אלו שנגד נתניהו, עוד מעט ימינה גם תהפוך לשמאל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Brandi Love לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.7.19
3151 הודעות, 42 מדרגים, 1 נקודות.  ראה משוב
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    22:23   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. אכן.  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
ביבי הוא לא ימין ולא שמאל, סתם פרווה שלא מסוגל לקבל שום החלטה ומפחד מהצל של עצמו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
זוז לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 28.7.19
1823 הודעות, 7 מדרגים, 2 נקודות.  ראה משוב
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    23:23   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. כפר עציון הוקם על ידי איגוד המושבים של הפועל המזרחי בראשות יוסף פורת, שהיה בכפר עציון , ובהתנגדות הקבה''ד  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  
יוסף פורת הפעיל את בנו חנן , כדי שכל הגרעין שבו היה יגיע לכפר עציון ולא לקיבוץ לביא כפי שרצו בקיבוץ הדתי.
אחרי מספר שנים הם עברו לקבה"ד , ובקבה"ד שינו רטרואקטיבית את ההיסטוריה כאילו הם לא התנגדו להקמת כפר עציון מחדש.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ממש חדש לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 27.4.09
24103 הודעות, 118 מדרגים, 230 נקודות.  ראה משוב
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    22:28   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. 1+  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  


מכובדי, שימוש במונחי שואה ללא הקשר לשואה הינה זילות של השואה. בברכה, ממש חדש


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
קסדו
חבר מתאריך 16.9.18
931 הודעות, 3 מדרגים, מינוס 2 נקודות.  ראה משוב
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    23:04   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. צודק לחלוטין.  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
השמאלנים שמדברים שהם הקימו את המדינה ושהימין גנב אותה. בן גוריון ומקימי המדינה היו סופר אקטיביסטים ואין שום קשר בינם לשמאל. לא היה ראש ממשלה שגרם למות אנשים וסבל אנשים כמו בן גוריון וחבל שהוא לא היה תקיף וקיצוני יותר.
השמאל של היום הוא יותר הקבוצה השולית של אנשי ברית שלום שלא רצו בהקמתה של המדינה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
עתיד מתוק לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 17.2.19
7519 הודעות, 108 מדרגים, 174 נקודות.  ראה משוב
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    23:19   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. אתה עושה סלט  
בתגובה להודעה מספר 1
 

1) שמאל וימין מורכבים מכמה קטגוריות.

מפא"י היו ימין עד ימין-קיצוני בקטגוריה מדינית-בטחונית.
אבל בקטגוריה הכלכלית הם היו שמאל עד שמאל-קיצוני.

מבחינת קטגוריה של תרבות/מוסר (למשל היחס ללהט"ב) מפא"י היו איפשהו במרכז, עם נטייה ימינה.

אבל הגישה הזו של מפא"י התמסמסה כי בסופו של דבר, האידיאולוגיה של מפא"י היא סוציאליזם, וסוציאליזם במהותו הוא אנטי-לאומי.

המסלול של מפא"י אל ההווה של איחוד בין העבודה למר"צ האנטי-ציונים הוא מסלול טבעי ומתבקש לאור האידיאולוגיה שלהם.

או כמו שאמר להם ערבי אחד:
"מה הקשר בין ציונות לשיוויון (בין העמים)?"

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.7567001

(אין קשר בין ציונות לשיוויון בין העמים, אבל לשמאל קשה להודות לכך, ואצל רובם, שמעיזים לתת למוח שלהם להודות בכך, הם בוחרים אחרי זה להיות אנטי-ציונים, כלומר לבגוד בעם שלהם, במשפחה שלהם, למען בולשיט שלא קיים באמת: אחוות העמים).


2) "הימין והשמאל זו המצאה שבאה לבדל את הליכוד של המאה ה 21 מכל המפלגות האחרות שלא היו חלק מהקואליציה. "

לא. ימין ושמאל אלו מושגים שצמחו במהלך המהפיכה הצרפתית.

הם מתארים באופן עמום חלוקה כמעט שרירותית של המרחב הפוליטי לשני מחנות נפרדים: שמאל וימין.

בקטגוריות מסויימות, כמו כלכלה, לפעמים קל להבחין בין שני המחנות (סוציאליסטים מול תומכי כלכלה חופשית שזה קפיטליזם).

ובקטגוריות אחרות, זה לרוב קשה יותר (למשל בקטגוריה המדינית-בטחונית או בנושאי מוסר).

בנושאים מדיניים-בטחוניים, ההבדלים בין שמאל לימין בישראל, בעשורים הראשונים במאה העשרים, היו די קטנים. אבל כאמור, זה השתנה, מה שמוביל לסעיף 3


3) "השימוש בשמאל כמילת גנאי נוצר על ידי נתניהו כדי לשים עצמו כבעד מדינת מול האחרים שהם נגד והם שמאל."

ממש לא, ויעידו פה רבים בפורום שאני לא ממעריציו.
האמת חשובה לי והטענה הזו רחוקה מאוד מהאמת.

השמאל הביא זאת על עצמו, כי, כמו שאמרתי, האידיאולוגיה של השמאל היא סוציאליזם, וסוציאליזם במהותו הוא אנטי-לאומי.

לכן, כל מי שהוא לא ילד, אלא אדם שכבר צבר הרבה שנים בישראל, ויש לו זיכרון ארוך, יכול להעיד לך איך מפא"י ויורשיה, בערך משנות ה-70', נטו יותר ויותר לצדד בעמדות האויב, על חשבון עמדות יהודיות.

אבל השיא שממש הטמיע בתודעת העם את השמאל כקללה היה "אינתיפדת אל-אקצא" ומהומות אוקטובר 2000 של הערבים בעלי ת.ז הכחולה, וימי חומת-מגן, כשישראל הייתה על סף פשיטת רגל בגלל הפיגועים בעורף, ובעצם כשהיה ברור לכל אדם עם רבע מוח שתהליך אוסלו נכשל.

כמעט כל איש שמאל שהתראיין אמר שאוסלו מת, או אמר "אילו ידענו שערפאת תכנן את כל המתקפות האלו, לא היינו מתעקשים על אוסלו."

זה פשוט היה רצף של אירועים, שהתחבר לבריחה מלבנון, ולפיגועים במגדלי התאומים, והרקטות מעזה, והמלחמה בעירק והטרור האיסלאמי בעולם, ואחרי זה הבריחה מעזה, ואז לבנון 2 ואז השתלטות חמאס על עזה.

כלומר היה ברור להרבה מאוד אנשים שגישת השמאל כשלה, והגישה הזו גרמה לישראל נזק אדיר.


** לפי בג"צ זה גזעני לומר מי האויב **


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Muse לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 8.6.18
8892 הודעות, 61 מדרגים, 101 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון א' בסיון תש''פ    02:05   24.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. התגובה הכי חכמה שקראתי פה בזמן האחרון  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ממש חדש לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 27.4.09
24103 הודעות, 118 מדרגים, 230 נקודות.  ראה משוב
יום שבת כ''ט באייר תש''פ    22:28   23.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. אם הפוליטיקאים של היום היו עומדים בראשות המוסדות ב 48, לא היתה לנו מדינה היום ...  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


מכובדי, שימוש במונחי שואה ללא הקשר לשואה הינה זילות של השואה. בברכה, ממש חדש


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
יוסף כץ לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 14.12.15
13559 הודעות, 56 מדרגים, 98 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון א' בסיון תש''פ    00:17   24.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. ברוך ה', אשכול היה קצת יותר חזק מביבי. ביבי היה נסוג תוך יומיים, בגלל פחד מהאמריקנים/רוסים/צרפתים  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.05.20 בשעה 00:54 בברכה, יוסף כץ
 


שרה בק ואורית סטרוק (מקום 8-10 בימינה) או טלי פלוסקוב השמאלנית ומולא פטין (33-35 בליכוד), מי עדיף?


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
El-Duderino לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.8.18
683 הודעות, 2 מדרגים, 4 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון א' בסיון תש''פ    06:47   24.05.20   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. והתגובה המתבקשת היא שהגיע הזמן שהשמאל יחזור לשורשיו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
שיקום מנהיג שמאל, ייקח את מפלגת האבודה ויעקוף את ביבי והליכוד מימין. שיקום כל בוקר וישאל את עצמו - מה בן גוריון, אשכול, גולדה ואפילו רבין של טרום אוסלו היו אומרים או מגיבים או יוזמים?

ההדרדרות של המפלגה הזאת למחוזות הפוסט ואנטי ציונות היא אחת התופעות המדאיגות ביותר והעצובות ביותר שקרו בפוליטיקה בארץ. אנשי שמאל ציונים ושורשיים מהדור שהקים ולחם, עובדי אדמה וחלוצים, פעילים ותורמים - בניהם ונכדיהם מובילים קו שהוא בניגוד לכל ערך ואמונה שלהם עצמם.

שאלת סיפוח הבקעה למשל, בימי בן גוריון אשכול וגולדה, עם נשיא כמו טראמפ - היו קופצים על ההזדמנות ההיסטורית ושמים אבק לביבי שמושך רגליים.
במקום זה, המחנה עסוק בסיגרים ושרה ונטשו את הציונות וגאולת הארץ. יאיר לפיד מוביל אנשים כביכול אינטליגנטים ומוכשרים להתעסק בשטויות. הקו הפוסט ואנטי ציוני של מירב מיכאלי וסתיו שפיר מוביל את המפלגה לכלייה, וזה חבל. לפיד קובע את אנשי רשימתו כמו אחרון הדיקטטרורים. הם החליטו לנסות לחזור לשלטון בדרכים נלוזות ועוקפות דמוקרטיה במקום בהצגת חלופה רעיונית, שלמעשה רק דורשת מהם לחזור לשורשים המדיניים. שמאל חברתי, אבל ימין מדיני. סיפוח, התיישבות, עידוד עלייה, ואף עידוד הגירה של ערבים.

יש מקום ואפילו מקום נרחב לשמאל חברתי וימין מדיני. לא במקרה מפאי הובילה את המדינה עם הקו הזה. היהודים רוצים את מדינתם בארצם ההיסטורית, וגם רוצים שמדינה זאת תהיה הוגנת לכולם. זה מה שהיה השמאל, והוא הפך להיות מה שהוא היום בגלל השינוי בו עצמו. והשינוי הזה בר תיקון. חסר רק המנהיג שמסוגל לחזור לשורשים של בן גוריון, אשכול, גולדה, רבין, ועוד רבים וטובים שעסקו למען מדינת היהודים, למען ארץ ישראל, למען התיישבות וציונות.

אני טוען שההזדמנות קיימת. יש ואקום מנהיגותי חריף מצד אחד, אבל גם עדיין אנשים טובים וערכיים שרואים עצמם ציונים לכל דבר מצד שני. יבוא יום שבו יגיעו האיש או אישה שימלאו אותו. ולא, זה לא לפיד, לא גנצ, לא אשכנזי, ולא פרצ. וכנראה גם לא אף אחד מהדגנרלים אייזנקוט או כוכבי, למרות שאולי עוד יפתיעו.

מצפה ממנהיג השמאל שייזום התיישבות, עידוד מעבר של אזרחים ליו"ש ורמה"ג, עידוד הגירה של ערבים ומסתננים, בנייה של כבישים ותשתיות בכל הארץ, בעיקר לפריפריה וכו' וכו'.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות