הג'ודוקא בא לעבוד ועובד קשה מאד.יש כבוד למורה,כבוד לחבר ולג'ודוקא המתחרה.כבוד לשופט.אוי לג'ודוקא שיפנה בכלל לשופט.זה ספורט שדורש כוחות נפש חזקים,עצבי ברזל,כושר ריכוז גבוה, כוח וכושר גופני מעולה ולכן דורש משמעת עצמית חזקה.אין מסיבות פרועות לפני תחרות ואין זמן לבילויים עם סמים ואלכוהול.אילו הדבר היה תלוי בי,הייתי הופך את הג'ודו למקצוע חובה בכל מערכת החינוך.
עוד לא צפיתי בקרבות בגלל השבת (חוץ מקרב הגמר). אעשה את זה בהמשך. בייחוד מרשים הניצחון בחצי הגמר על ליפרטיניאני הגיאורגי, אולי הטוב בעולם. דווקא בגמר הוא היה פחות טוב מהרוסי, אבל היה מספיק חכם כדי להתחמק ולעקוץ כשצריך.
מסיימים את התחרות עם זהב של פלצ'יק וכסף של פליקר (66 ק"ג), ושני רבעי גמר (אורי ששון וטוהר בוטבול), וזה כשמוקי לא התחרה. לא רע בכלל