ערכתי לאחרונה בתאריך 21.11.20 בשעה 19:54 בברכה, נעם בנעט
אתמול (ד' בכסלו ו) 20 בנובמבר וביום זה בשנת 1979 החל "הקרב על הכַּעְבָּה" בין מורדים אסלאמיסטים, בהובלת גֻ'הַיְמָאן אל-עֻתַיְבִּי, לבין כוחות הממלכה הסעודית. מדובר בקבוצת קיצוניים מוסלמים-סוניים שהשלטו מעל לשלושה שבועות על המתחם הקדוש ביותר לעולם המוסלמי מתחם מסגד אל-חראם ובתוכו הכַּעְבָּה, בעיר מֶכַּה. דרישת המורדים האסלאמיסטים היא הפלת בית סעוד, שהתמערבה מדי, להגדרתם.
גֻ'הַיְמָאן אל-עֻתַיְבִּי, הוא נכד למנהיג ב'אל-אח'ואן' (לא האחים המוסלמים, אלא צבא וואהבי-שבטי שסייע לסעודים אך לבסוף מרד בו) הנהיג קבוצה של "בוגרי אל-אח'ואן" בשילוב פורשי תנועת "האחים המוסלמים" במצרים שהקצינו את דרכם מהתנועה. הוא הכריז כי שושלת בית סעוד איבדה את הלגיטימיות שלה משום שהיא מושחתת, ראוותנית והורסת את התרבות המוסלמים-ערבית.
בנוסף לרצון להדיח את משפחת סעוד הם דרשו להתנתק מהעולם המערבי שיכלול את הפסקת ייצוא הנפט לארה"ב וגירוש גורמים צבאיים זרים מאדמת סעודיה.
כמובן שמהלך השתלטות על האתר הקדוש ביותר לאסלאם הוא נדיר. העיר מכה היתה עיר בה אסורה שפיכות דמים, עוד לפני בוא האסלאם, אז מה הסעודים מצאה את עצמם בבעיה גדולה.
האירוע החל בשעות הבוקר המוקדמות כשאסלאמסטים נכנסו עם ארונות קבורה מלאים באמל"ח וסביב השעה 5:25 לפנות בוקר קראו "המהדי הגיע" (כלומר המשיח הגיע) לתרועת ירי נשק קל.
שווה להזכיר שהאירוע קרה בסוף שנת 1399 ובפתחהּ של שנת 1400 לספירה המוסלמית. מספר עגול תמיד טוב לציפייה משיחית.
אחד ממנהיגי המורדים, מוחמד עבדאללה עבד אל-קאחטאני, הוכרז כ'מהדי', והם קראו למאמינים המוסלמים לציית לו.
התגובה הסעודית היתה עוצר על העיר מֶכַּה וערים נוספות וכן סגירת התקשורת הטלפונית - הן הבין-לאומית והן המקומית. כשהמטרה לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית.
תגובה מעניינת נשמעה מהמנהיג הטרי של המשטר המהפכני באיראן, אַיַתֹאלַלה רוֹחאלַלה חֹ'מֵינִי. המנהיג השיעי אמר כי לדעתו דווקא אין ספק שמדובר בעבודת האימפריאליזם האמריקני והציונות. כלומר השטן הגדול והקטן (ארה"ב וישראל) מנסים להשתלט על המקום הקדוש למוסלמים.
משפחת המלוכה הבינה כי אין לה פתרון והיא קיבלה סיוע חיצוני בדמות הקומנדו של צבא פקיסטן שהגיע למֶכַּה. אך פעולה צבאית כשלה והסעודים הצהירו שיינסו מצור עד שהמורדים יישברו.
המתקפות בת'כלס המשיכו והסעודים בסופו של דבר הביאו את יחידת השתלטות המיוחדת של צרפת - שימו לב כוח צבאי מדינה נוצרית פועל על אדמת מֶכַּה הקדושה.
מה עושים? הם התאסלמו בטקס רשמי קצר.
אגב, יש מחלוקת האם הכוחות הצרפתיים לקחו חלק בלחימה או רק נתנו ייעוץ איך לשחרר את המתחם. כשבועיים לתחילת האירוע, החיילים הסעודים והפקיסטנים טיהרו את המסגד.
הממלכה הסעודית שליקקה את הפצעים מהאירוע המזעזע והמביך - אולי שמחה כשב-27 בדצמבר (כשבועיים אחרי תום האירוע) הצבא האדום פלש לאפגניסטן - מהלך שמשך אסלאמיסטים רבים להוציא את הכעס כלפי חוץ ולא כלפי פנים. כעס מוסלמי על כיבוש של כובש זר ואתיאיסט כמו ברית המועצו אל תוך מדינה מוסלמית.
כשהאסלאמיסטים יחזרו בסוף שנות ה-80 עם ניסיון רב ותחושה כי הם שסילקו את הסובייטים מאפגניסטן המצב ישוב. המקרה הדומה (אך לגמרי שונה) הוא "משבר כווית" כשפלש צַדָאם חֻסֵין לכווית וסעודיה שוב קיבלה סיוע מגורם חיצוני - הפעם צבא ארה"ב.
שני האירועים בלי ספק השפיעו על הבן של הקבלן ששיפץ את כל מתחם מסגד אל-חראם. הבן הצטרף אף הוא לקבוצת הלוחמים לאפגניסטן וקראו אֻסָאמַה, למשפחה קוראים בִּן לָאדֶן.
כתמיד אשמח לשמוע מה דעתכם - הממלכה הסעודית, האירוע, המקום הקדוש וכמובן איך לדעתם הוא השפיע על הבחור בן ה-22 למשפחת בִּן לָאדֶן, אֻסָאמַה.
אני אמשיך לעדכן בפרויקט #היום_במזרח_התיכון - מוזמנים להמשיך לעקוב, לקרוא, להגיב ולשתף 🙂
תודה למדרגים המפרגנים (מוזמנים להמשיך 🙂 )
המעוניינים לעקוב אחרי הפרסומים שלי - תוסיפו aravimislam לטלגרם, לטוויטר, לאינסטגרם, ליוטוב או לפייסבוק.
נעם בנעט - חלון למזרח התיכון המתחדש.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
מאז שקראתי על הקרב, קיוויתי שהוא יהיה מוכר לפחות כמו ההצתה המטופשת של אל-אקצא...
). 
