גירסת הדפסה   אשכול נעול - לקריאה בלבד
 
   
   
קבוצות דיון סקופים נושא #676175 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 676175        
hahahaha
חבר מתאריך 23.10.18
74 הודעות
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:21   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

לפי החוק בישראל: לקבלני כוח אדם מותר להיות מתווכים בלבד. מאמר של סטודנט למשפטים חבר הפורום.  

 
  
ננעל בתאריך 05.01.21 בשעה 22:28 על-ידי BoomBoX. סיבה: לא סקופ/חדשות
 
***עדכון: תגובתי למגיב הראשון לפוסט ״עבד לעם קדוש״ מכילה כמה ציטוטים שמסכמים את כל המאמר/סטנדאפ הארוך בכמה משפטים. מי שירצה להעמיק יצטרך לקרוא הכל כמובן.***

בית הדין הארצי לעבודה טעה בפירוש החוק. לפי החוק לקבלני כוח אדם מותר להיות מתווכים בלבד ואין הם יכולים לשמש בעצמם כמעסיקים. ההשפעה המעשית- צמצום מספר עובדי הקבלן בישראל. לנושא זה השפעות משמעותיות על החברה והמשק.

ב״מאמר״, יותר נכון סוג של סטנדאפ משפטי וחקיקתי זה אוכיח את טענותיי לעיל. בנוסף, אציג דוגמא לנתק מוחלט בין המחוקק לבין בית המשפט. כמו כן, אציג דוגמא לרשלנות חסרת תקדים של חברי כנסת.

לינק להורדת המאמר ביחד עם הערות שוליים והפניות לבדיקת והוכחת הציטוטים+ מספור עמודי המאמר+ הדגשת הטקסט במקומות הרלוונטיים.

https://gofile.io/d/sBFOl4

שם המאמר: ״מאינטואיציה לסטנדאפ משפטי וחקיקתי״.

תוכן עניינים:
מבוא עמ׳ 2.
פרק א׳- הבהרות ורקע כללי על נושא המאמר. עמ׳ 5.
פרק ב׳- השורה התחתונה מפסק הדין התקדימי. עמ׳ 7.
פרק ג׳- מטרת ״חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996״. החוק הראשוני שנחקק טרם התיקון שלו: ״העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון מס' 1) תש"ס-2000״. תיקון שהכיל בתוכו (יחד עם עוד כמה סעיפים) את סעיף 12א שבו נדון במאמר בפרקים הבאים. עמ׳ 8.
פרק ד׳- עמיר פרץ יזם את התיקון:״ ״העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון מס' 1) תש"ס-2000״. תיקון שהבשיל לכדי ס׳ 12א (בנוסף לעוד כמה סעיפים שלא נדון בהם במאמר). עמיר פרץ, יוזם התיקון, וועדה אחר וועדה, במהלך כל שלבי החקיקה מסביר שוב ושוב מדוע הוא הציע את התיקון. עמ׳ 9.
פרק ה׳- החשוב מכל הפרקים שעוסקים בפסק הדין (קיים פרק חשוב יותר). הכנה לקריאה שנייה-שלישית בוועדה – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. עמ׳ 11.
פרק ו׳- החוק עובר בקריאה שלישית. עמ׳ 18.
פרק ז׳- רשלנות מטורפת. אחד החוקים החשובים שנחקקו בכנסת- איפה הפיקוח? עמ׳ 18.
פרק ח׳- הצעה לתיקון החוק- את אי ההבנה ניתן היה למנוע. עמ׳ 21.
פרק ט׳- סוגיות נוספות. עמ׳ 25.
פרק י׳- לסיכום: ש״ס או עמיר פרץ? עמ׳ 27.
נספח.

מבוא
- * אתם תבינו בהמשך כשתקראו: על חלק מהציטוטים חזרתי פעמיים, הדבר נכון גם לגבי חלק מההבהרות שעליהן חזרתי מספר פעמים. זה נעשה בכוונה בכדי שהקורא יוכל להבין את הכתוב מקריאת המאמר בפעם הראשונה ובמינימום ״דפדופים של אחורה- קדימה״ על פני המאמר שעלולים להביא לעצבים. כפי שתיווכחו לדעת, מאמר זה אינו מהסוג הסטנדרטי. במידה ותחפשו את הציטוטים מהפרוטוקולים בפרוטוקולים עצמם בעזרת מכשיר אלקטרוני- תנסו לחפש מספר מצומצם של מילים מתוך הציטוט. משום מה כשמחפשים את כל הציטוט לפעמים זה לא מוצא.

נושא עובדי הקבלן עולה באופן תדיר. אף אחד כנראה לא שם לב (או ששם לב אבל התעלם בכוונה), שאם בית המשפט יפרש את החוק לפי כוונת המחוקק (המצב היום הוא שבית המשפט מפרש את החוק לא ב120 ולא ב170 אלא בדיוק ב180 מעלות הפוך מכוונת המחוקק)- התוצאה תהיה שקבלני כוח אדם רבים יפגעו באופן אנוש ותופעת עובדי הקבלן תצטמצם באופן משמעותי (להלן: תוצאה).
יש שיאמרו שתוצאה זו היא שלילית (מבחינה כלכלית או חברתית) ויש יטענו שתוצאה זו היא חיובית (מבחינה כלכלית או חברתית). זה לא משנה. זו התוצאה שתתרחש אם החוק שקיים היום יפורש באופן נכון על ידי בית המשפט. יתר על כן, כולם מסכימים פה אחד שההשפעה של תוצאה שכזו תהיה משמעותית למשק ולחברה.

בית המשפט טעה בפירוש החוק מכיוון שהחוק לא מנוסח טוב. בנוסף, דברי ההסבר לחוק מבלבלים גם כן. אסביר מדוע בית המשפט התבלבל בפרקים הבאים.

התיקון שהתקבל בחוק גרם לקבלני כוח האדם להיהפך למתווכים נטו. אמחיש. אם החוק היה מפורש נכון ע״י בית המשפט, לאחר שעובד היה פונה לקבלן כוח אדם ומנותב על ידו למקום עבודה, הדבר הבא היה אמור להיות ברור לעובד: ״אם אעבוד באופן משביע רצון לכל הדעות, וארצה אני עצמי להישאר במקום העבודה- אשאר לאחר תשעת החודשים הראשונים (בהם אהיה עדיין תחת חסות קבלן כוח האדם) במקום העבודה תחת העסקתו הישירה של המעסיק.

אם החוק היה מפורש באופן נכון ע״י בית המשפט, הדבר הבא היה אמור להיות ברור למעסיק: ״חברת כוח האדם מתווכת לי עובד. אם העובד יעבוד באופן משביע רצון לכל הדעות, והעובד ירצה להישאר במקום העבודה- אותו עובד יעבור לעבוד תחת העסקתי הישירה לאחר תשעת החודשים הראשונים להעסקתו (בתשעת החודשים הראשונים העובד יהיה תחת חסותו של קבלן כוח האדם). זה ברור לי כי זו הסיבה שמלכתחילה פניתי לקבלן כוח האדם: שיתווך לי עובד ולעובד יהיו תשעה חודשים להוכיח את עצמו. מצב שבו העובד יעבוד באופן משביע רצון לכל הדעות וירצה להישאר, אך יפוטר במהלך תשעת החודשים הראשונים (בהם הוא נמצא תחת חסות חברת כוח האדם) לפי שרירות רצוני- בלתי אפשרי. החוק פשוט לא מאפשר לי את זה.״

אומר כבר עתה: המצב שהוזכר בשתי הפסקאות לעיל זהו המצב האידאלי שהיה צריך לקרות לפי כוונת המחוקק כפי שהתגלתה בפרוטוקולים של הדיונים בכנסת. בעיה אחת כפי שהזכרתי כבר היא שבית המשפט פירש את החוק הפוך ב180 מעלות מכוונת המחוקק. אם היינו חיים בעולם אידאלי תיקון הפירוש השגוי של בית המשפט לחוק היה מוביל לתוצאה שהצגתי בשתי הפסקאות לעיל. בעיה שניה היא שאיננו חיים בעולם אידאלי. לכן, אף אם בית המשפט יתקן את הפסיקה השגויה שלו- בעולם האמתי החוק יישאר פרוץ למניפולציות.

יחד עם זאת, אציע בפרק ח׳ תיקון לחוק. תיקון זה יהיה תואם באופן מוחלט לכוונת המחוקק כפי שהתגלתה בכל הישיבות בכנסת שעסקו בחקיקת החוק. בנוסף, תיקון זה יסתום את הגולל על מרבית המניפולציות שאפשר לעשות עם החוק (החוק שקיים היום- אף אם יפורש באופן נכון על ידי בית המשפט). יתר על כן, תיקון חקיקה זה יבהיר באופן ברור כשמש את כוונת המחוקק המקורי לכולם: בית המשפט, העובדים, המעסיקים, עורכי הדין, המרצים, המומחים, ארגוני המגזר השלישי, המתעניינים ולקבלני כוח האדם.

אני מקווה שהקורא עד לנקודה זו כבר מסוקרן כיצד יוכחו הטענות לעיל. להגברת הסקרנות אוסיף עוד חמש נקודות מעניינות:

1. בענייני עבודה, בית הדין הארצי לעבודה הוא בעיקרון הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו. בג״צ יתערב בענייני עבודה רק במקרים נדירים ביותר שמשלבים טעות משפטית מהותית יחד עם שיקולי צדק שמחייבים התערבות בנסיבות העניין וכשמדובר במקרה חריג ביותר. אין מועד להגשת עתירה לבג״צ אך מקובל בעקרון להגיש ערעור בבתי משפט תוך חודש-חודשיים. קיימים גם מקרים נדירים על גבי נדירים בהם בג״צ מתערב בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה גם לאחר שיהוי ארוך.

- הסוגיה שאעלה תשבור שיאים ותחייב את בג״ץ לדון בפסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה לפני עשר שנים,שלושה חודשים ושבועיים בערך נכון למועד כתיבת מאמר זה. נושא פסק הדין הוא פיטורים מרשות השידור. כמובן שלא ניתן להחזיר עובד למקום עבודה אחרי עשר שנים (או שיתגלה שכן? *עדכון- רשות השידור נסגרה). מנגד, התקדימים בפסק הדין בעלי השפעה עצומה על המשק והחברה. בנוסף, התקדימים בפסק הדין שגויים לחלוטין. בג״צ פשוט יהיה חייב להתערב. במיוחד על רקע הנקודות שיוצגו מטה.

2. קרה צירוף מקרים הזוי: הצד הנתבע בפסק הדין התקדימי (היו מספר נתבעים. כאן מדובר על אחד העיקריים ושמו מופיע על שם פסק הדין: ״או.אר.אס״) השתתף בדיונים בכנסת שעסקו בתיקון החוק (סביב החוק ופסק הדין שעוסק בו סובב המאמר). הצד הנתבע נתבע ע״י התובע לאחר תיקון החוק. כפי שעולה מהפרוטוקולים, הצד הנתבע, בדיון בכנסת, תמך לבסוף בתיקון החוק בכדי להשיג מטרה מסוימת ועקב רציונלים מסוימים (מטרה ורציונלים שתאמו לאלה של יוזם החוק). בתביעתו, הציג הצד התובע את אותם המטרות והרציונלים לגבי החוק המתוקן שהציג הנתבע (״או.אר.אס״) בכנסת בעת שתרם לחיקוק החוק (שוב, מטרות ורציונלים שעמדו בבסיס החוק גם לפי יוזם החוק). התובע הפסיד בבית הדין האזורי לעבודה ובערעור לבית הדין הארצי לעבודה. התובע לא קרא את הפרוטוקולים מהליך החקיקה של החוק בו עוסק פסק הדין. כתוצאה, התובע לא יכל לדעת את המידע שהוצג בסעיף זה.

3. כל השופטים נפלו באותה טעות מבלבלת (נושא שונה מזה שמוזכר בסעיף 2 לעיל).

4. המאמר מכיל הדגמה מעולה לנתק מוחלט בין המחוקק לבית המשפט. בנוסף, המאמר מכיל הדגמה מצוינת לרשלנות מטורפת של חברי כנסת. בתקווה, המאמר יעלה את המודעות לגבי שני הנושאים.

5. המאמר סובב סביב פסק דין אחד, חוק אחד וסעיף אחד.

הנקודה הזאת מתחברת לרוב הנקודות שהוזכרו לעיל: מדובר בנושא בעל השפעה עצומה, שבא לידי ביטוי במספר מצומצם מאוד של מקורות. המינימום האפשרי. פחות מזה אי אפשר. על רקע עובדה זו הפשלה של עורכי הדין, השופטים, חברי הכנסת, המרצים, המומחים, ארגוני המגזר השלישי והמפגינים למיניהם רק מתעצמת.

הפסקה לעיל הופכת לתמוהה עוד יותר על רקע העובדה שכותב המאמר הוא סטודנט למשפטים בשנה ב׳ שמחזיק בידע משפטי ברמה שיש גם לסטודנטים לא משהו בשנה ב׳. לכך מתווספת גם העובדה שלכותב המאמר אין שום ידע בתחום המאמר: דיני עבודה. למעשה, למעט הסעיף שבו עוסק המאמר כותב המאמר לא מכיר שום סעיף אחר בתחום. אותו מצב בדיוק נכון גם לגבי שני סטודנטים נוספים שהאינטואיציה שלהם פתחה את הפתח לכתיבת המאמר ושבלעדיהם אין סיכוי שהוא היה נכתב: שנה ב׳ וללא כל ידע קודם בדיני עבודה (עליהם בהמשך).

המאמר מדליק נורת אזהרה לגבי מקרים אפשריים דומים ומבקש מהקוראים לנסות לשים לב למקרים אפשריים דומים בתחומם.


פרק א׳- הבהרות ורקע כללי על נושא המאמר.

מכאן ואילך כל מה שאומר תואם למה שמופיע בפרוטוקולים של דיוני הכנסת שעל כולם עברתי בדקדוק (שמכילים כמובן דעות שמנוגדות למה שלבסוף עבר בהצבעות. בית המשפט טעה ופסק לפי דעות שלא התקבלו בהצבעות בדיונים), לדברי ההסבר לחוק ולפסיקה. מוזמנים לבדוק אותי.

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996
https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=159655
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם (תיקון), התש"ס-2000
https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=169000

עע (ארצי) 472/09 ‏ ‏ זוהר גולן נ' או. אר. אס משאבי אנוש בע"מ
https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-09-472-1.htm

הסעיף הרלוונטי שסביבו סובבת כל המהומה (חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996):

העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון מס' 1) תש"ס-2000
12א. (א) לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה עשר חודשים.
(ג) הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב), ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה, לפי הענין.
(ד) נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל.

*(להלן: סעיף 12א).


רקע כללי על עובדי קבלן:

״אצל מעסיק בפועל״ (מודגש בקו בסעיף בפסקה לעיל בס׳ 12א)- חברת כוח אדם שולחת עובדים לעבוד ישירות תחת מעסיקים. למשל קופאיות נשלחות על ידי חברות כוח האדם לסופרמרקט. במקרה כזה המעסיק בפועל הוא הסופרמרקט שנותן לעובדות הוראות, וגם את המכונות/חומרים/אמצעי העבודה שבהם הקופאיות משתמשות (הקופה למשל). בתשעת החודשים הראשונים להעסקת הקופאית, הסופר משלם לחברת כוח האדם, וחברת כוח האדם משלמת לקופאית את המשכורת ומקבלת רווח על ההפרש (קיימות גם חברות שמהוות מתווך נטו בין המעסיק לעובד. חברות כאלה לא יפגעו מהמאמר). לאחר תשעה חודשים על הקופאית לעבור להעסקה ישירה אצל הסופרמרקט והקשר עם קבלן כוח האדם מתנתק.

הבהרות כלליות להעמקת ההבנה:
קבלן כוח אדם שונה מחברה שנותנת שירותים. חברה נותנת שירותים היא למשל חברת ניקיון שמספקת מנקות למקום מסוים, אך כל הכלים, החומרים ואמצעי העבודה בהם המנקות משתמשות מגיעים אליהן מהחברה. בנוסף, הניהול של עובדות הניקיון במקום העבודה מתבצע על ידי החברה נותנת השירותים. במקרה כזה אין מדובר בקבלנות כוח אדם ו״חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996״ לא חל. כתוצאה, סעיף 12א אותו החוק מכיל לא חל גם כן.

ייתכן מצב שבו עובדים שמוגדרים לכאורה כנותני שירות מקבלים חלק מהזמן הוראות מגורמים שהם לא החברה מספקת השירותים שלהם. בנוסף, ייתכן גם מצב שחלק מהזמן העובדים מקבלים את החומרים/מכונות/אמצעי עבודה שלא מהחברה נותנת השירותים. במצבים כאלה עסקינן בתחום אפור שבו העובדים עלולים להיות מוגדרים על ידי בית המשפט כעובדי קבלן שסעיף 12א חל עליהם יחד עם כל שאר החוקים שנוגעים לעובדי קבלן.

לפעמים גם קורה שחברה שרשום אצלה בשם ״עובדי קבלן״ היא למעשה חברת נותנת שירותים. ולפעמים קורה גם מצב הפוך, בו חברה שנחשבת ״נותנת שירות״ היא למעשה קבלן כוח אדם. מה שחשוב זה לא השם, אלא מי מנהל את העובד במקום העבודה ומספק לו את החומרים/מכונות/אמצעי עבודה ולפי זה קובעים את הגדרת העובד כפי שהוסבר לעיל.

פרק ב׳- השורה התחתונה מפסק הדין התקדימי.

עע (ארצי) 472/09 ‏זוהר גולן נ' או. אר. אס משאבי אנוש בע"מ. השופטת: סגנית הנשיא נילי ארד (להלן: הפסיקה).
השורה התחתונה מפסק הדין- ס׳ 12א מדגיש את החשיבות שבהעסקת עובדים לתקופה קצרה של עד תשעה חודשים- זה יעיל כלכלית ונותן כלי למעסיקים שצריכים עובדים לתקופת זמן קצרה. למעסיק זכות לפטר עובד קבלן לפני שחלפו תשעה חודשים לפי שרירות רצונו.
חשוב לשים לב לשורה התחתונה, להבין אותה ולזכור אותה. כפי שתראו בהמשך, השורה התחתונה מפסק הדין פשוט הפוכה לחלוטין מכוונת המחוקק.

רקע כללי על פסק הדין:
בפרק א׳ לעיל הצגתי את ס׳ 12א. בס׳ 12א נכתב שהוא נחקק (כתיקון) בשנת 2000. יחד עם זאת, לשם הבנת פסק הדין בצורה מיטבית חשוב להבין שס׳ 12א נכנס לתוקף רק ב 1.1.2008. שני עובדים החלו לעבוד ברשות השידור בשנת 2005 ו 2006 כעובדי קבלן של חברת ״או.אר.אס״. מכיוון שס׳ 12א נכנס לתוקף רק ב1.1.2008, רק החל מתאריך זה החלו לספור תשעה חודשים שאחריהם על רשות השידור להעביר את שני העובדים להעסקה ישירה תחתיה כפי שס׳ 12א דורש. רשות השידור פיטרה את העובדים חודש וחצי לפני תום ספירת תשעת החודשים מאז שנכנס ס׳ 12 א לתוקף. שני העובדים (התובעים) רצו ובקשו להישאר כעובדים ברשות השידור. טענתם העיקרית של העובדים בתביעתם בבית הדין המחוזי לעבודה (שנדחתה) ובערעור לבית הדין הארצי לעבודה ( נדחה גם כן. בערעור זה עוסק המאמר) הייתה שס׳ 12א אינו מאפשר את פיטוריהם קרוב לתום תקופת תשעת החודשים רק בעקבות רצון המעסיק שלא להעביר את שניהם להעסקה ישירה. שוב, טענתם העיקרית של העובדים נדחתה (יחד עם טענות משניות שלא קשורות להלכות בפסק הדין ולכן המאמר לא יעסוק בהן) וכך גם ערעורם.

פרק ג׳- מטרת ״חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996״. החוק הראשוני שנחקק טרם התיקון שלו: ״העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון מס' 1) תש"ס-2000״. תיקון שהכיל בתוכו (יחד עם עוד סעיפים שלא נעסוק בהם) את ס׳ 12א שבו נדון במאמר בפרקים הבאים.

מתוך הפרוטוקולים בכנסת )הליך החקיקה של החוק המקורי לפני התיקון(-
יוסי כץ: ״המהפכה האמיתית היא אולי זו הקובעת, שאם עובד חברת כוח אדם מועסק בתחנת עבודה מסוימת במשך שלוש שנים או יותר, הוא יתחיל לקבל אותם תנאי שכר שמקבלים העובדים באותו מקום עבודה.״

הסבר: בעת שהחוק חוקק לא היו שום הגבלות על קבלני כוח האדם. החוק הציע לראשונה לשים עליהם מגבלות. עובדי קבלן עבדו מספר בלתי מוגבל של שנים מבלי לעבור להעסקה ישירה ולקבל תנאים כשאר העובדים. אחת מהמטרות המרכזיות של החוק המקורי הייתה לתת מענה לעובדים שעובדים פרק זמן ארוך במקום עבודה מסוים, כך שימשיכו לעבוד באותו מקום אך עם תנאים שווים בדומה לשאר העובדים.

*רציונאל עיקרי זה של החוק המקורי לפני התיקון עומד בניגוד לנכתב בפסק הדין (בפרק ה׳, אתייחס לטענה הספציפית שבציטוט הבא באופן מורחב):

- טיעון בית המשפט בסעיף 10 בפסיקה (הפסיקה הוצגה בתחילת פרק ב׳ כ״להלן: הפסיקה״. הפסיקה היחידה בה יתמקד המאמר): "ביסוד השיטה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם ניצבת המטרה הבסיסית של העמדת כוח-אדם לרשות המשתמש באופן זמני.

פרק ד׳- עמיר פרץ יזם את התיקון: ״העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון מס' 1) תש"ס-2000״. תיקון שהבשיל לכדי ס׳ 12א (בנוסף לעוד כמה סעיפים שלא נדון בהם במאמר). עמיר פרץ, יוזם התיקון, וועדה אחר וועדה, במהלך כל שלבי החקיקה מסביר שוב ושוב מדוע הוא הציע את התיקון.

1) מתוך המליאה לדיון מוקדם בהצעת החוק של עמיר פרץ. דבריו של עמיר פרץ יוזם התיקון בכבודו ובעצמו:

״צריך לומר: חברות כוח-האדם בישראל הוקמו כדי לתת תשובה טובה יותר, כדי לסייע לשירות התעסוקה לגייס עובדים.״

*רציונל זה של עמיר פרץ יוזם התיקון, עומד בניגוד לנכתב בפסק הדין:
- טיעון בית המשפט בסעיף 10 בפסיקה: ״חברת כוח-אדם אינה מכשיר לגיוס עובדים עבור מעסיק זולתה.״

2) המליאה לדיון מוקדם העבירה את הצעת החוק של עמיר פרץ. בשלב הבא, בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה עמיר פרץ הדגיש פעם חוזרת את הרציונל להצעת החוק שלו שסותר את טענת בית המשפט שהוצגה בסעיף ״1)״ לעיל:

עמיר פרץ יוזם התיקון: ״החוק מנסה להיות פשוט ככל האפשר. החוק אומר באופן מפורש שאין מתפקידן של חברות כוח האדם להיות מעסיקים בישראל. נקודה. חברות כוח אדם בארץ נוסדו כדי להיות חברות מתווכות, שמביאות את העובד אל פתח מקום העבודה, עושות כל מאמץ כדי להביא את האיכות הטובה ביותר של העובדים למקום העבודה וצריכות להיפרד ממנו ולתת למי שמעסיק אותו להיות המעסיק שלו. נקודה.״

*מעבר לסתירה חוזרת של טענת בית המשפט מסעיף ״1)״ לעיל, רציונל זה של עמיר פרץ יוזם התיקון, סותר גם את הטענה הבאה של בית המשפט:

- טיעון בית המשפט בסעיף 10 בפסיקה: ״ביסוד השיטה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם ניצבת המטרה הבסיסית של העמדת כוח-אדם לרשות המשתמש באופן זמני. עקרון זה הוא יסוד מוסד בהתקשרות מסוג זה והוא נועד לאפשר למשתמש לקבל כוח-אדם מיומן לשם מילוי מקום של עובד נעדר, לשם התגברות על עומס עבודה זמני, לצורך טיפול במצבי חרום במקום העבודה, להשתלבות במבצעים מיוחדים וכיוצאים באלה מצבים זמניים שהם חלק מן התנודתיות הטבעית במקום עבודה חי ותוסס״.


3) ההכנה לקריאה ראשונה עברה. עכשיו אנחנו בשלב של דיון במליאה לקראת הקריאה הראשונה.

ציטוט של חיים כץ שיזם יחדיו עם עמיר פרץ (שניהם היו יוזמי התיקון היחידים) את התיקון לחוק: ״אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק לחיסול העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, שהגשנו, חבר הכנסת עמיר ואני״.

- מספיק משפט אחד. 21 מילים. הבנתי. מי צריך בכלל את המאמר? צריך. המאמר עוסק במספר נקודות ויש לו כמה מטרות כפי שהצגתי במבוא.

פרק ה׳- החשוב מכל הפרקים שעוסקים בפסק הדין (קיים פרק חשוב יותר). הכנה לקריאה שנייה-שלישית בוועדה – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

1. השתתפה בדיון בכנסת ותמכה בתיקון החוק חברת ״או.אר.אס״. חברת ״או.אר.אס״ הייתה גם הנתבעת בפסק הדין (אחד הנתבעים העיקריים. שמה הופיע על פסק הדין). ״או.אר.אס״ נתבעה ע״י התובע לאחר תיקון החוק. כפי שעולה מהפרוטוקולים, ״או.אר.אס״, בדיון בכנסת, תמכה לבסוף בתיקון החוק בכדי להשיג מטרה מסוימת ועקב רציונלים מסוימים (שתאמו למטרה ולרציונלים של יוזם החוק). בתביעתו, הציג הצד התובע את אותם המטרות והרציונלים לגבי החוק המתוקן שהציג הנתבע (״או.אר.אס״) בכנסת בעת שתרם לחיקוק החוק (שוב, תאמו גם למטרה ולרציונלים של יוזם החוק). התובע הפסיד בבית הדין האזורי לעבודה ובערעור לבית הדין הארצי לעבודה. התובע לא קרא את הפרוטוקולים מהליך החקיקה של החוק בו עוסק פסק הדין. כתוצאה, התובע לא יכל לדעת את המידע שהוצג בפסקה זו.

ציטוט מתוך דבריו של גבי סבג (אביו של היו״ר הנוכחי של חברת ״או.אר.אס״ נכון לכתיבת מאמר זה. הוכחות בנספח בסוף המאמר) שייצג את החברה. ציטוט זה הוא הציטוט הכי חשוב במאמר ויש להתעכב עליו ולבחון אותו היטב (בדיון זה, האחרון בו השתתפה ״או.אר.אס״, היא הציגה תמיכה בהצעת החוק מנימוקים זהים לאלה של יוזם החוק, לאחר שבדיונים קודמים נציגי ״או.אר.אס״ היו מעורפלים לגביו ):

גבי סבג: ״אני מייצג את חברת או.אר.אס. אתם תתפלאו אבל אני בעד החוק שהוא חוק טוב ומיטיב גם עם העובדים וגם עם חברות כוח אדם. אני לא יודע למה חברות כוח האדם צריכות להתנגד. כשהקמתי את החברה לפני עשרים שנה רציתי שיהיו עובדים זמניים ולא לעוד חמש שנים ועשר שנים, אבל המעסיקים, לצערי הרב – כולל גם חברות אחרות של כוח אדם – החליטו אחרת. אתם כאן מכניסים את כל המצוקות לכל חברות כוח האדם. חוקקתם חוק לחברת כוח אדם, תדאגו לקיים אותו ולשמור על כך שהחברות ייתנו את התנאים הסוציאליים המתאימים לעובדים. אני חושב שאי-אפשר לכלול את כולם בחבילה אחת. אני טוען שהחוק טוב וצריך לסיים את הזמניות הזו בעבודה של חמש ועשר שנים, אבל צריך לעשות בחוק מדרג. אני בעד שלושה חודשים אבל שלושה חודשים עכשיו היא תקופה קצרה. אני מציע שתיתנו עכשיו שנתיים או איזו תקופת מעבר שהיא. למשל, במשך שנתיים יהיו 18 חודשים ואחרי שנתיים יהיו 12 חודשים, זאת אומרת שהחוק יקבל תוקף בהדרגה. כמו שאמר היושב-ראש, אי-אפשר לעשות מהפכה ומחר בבוקר לפטר אנשים ולזעזע את שוק התעסוקה שקיים במדינת ישראל.״ (הפניה מס׳ 8 - בכותרת הפרק).

אחזור על מה שרשמתי לעיל, ציטוט זה הוא הציטוט הכי חשוב במאמר ויש לבחון אותו היטב ולקרוא אותו היטב כמה פעמים. ציטוט זה לעניות דעתי מכיל את שתי הנקודות החשובות ביותר במאמר (למעט הפרק האחרון שלא עוסק בנושא משפטי). אפתח כל אחת בנפרד. הנקודה הראשונה היא זמניות והשנייה היא תמיכתו של גבי סבג בשלושה חודשי העסקה בחסות קבלן כוח אדם כמטרה סופית, זאת לאחר דרך מדורגת שתוביל אל היעד של שלושה חודשים מבלי לזעזע את המשק. הנושאים הללו מודגשים בציטוט לעיל. בנקודה השנייה משתלבת היותה של חברת ״או.אר.אס״ הנתבעת בפסק הדין.

הנקודה הראשונה, זמניות (בפרק ג׳ נגעתי בה על קצה המזלג והבטחתי שאתייחס אליה בהרחבה):

עקרון ״העובדים הזמניים״ שמצוטט לעיל (ציטוטו של גבי סבג, נציג ״או.אר.אס״) היה אחד הגורמים המרכזיים שהכשיל את כל השופטים. הוא מופיע ומבלבל לא רק בציטוט של גבי סבג, אלא גם בדברי ההסבר לחוק. לכן, אם השופטים התבלבלו, גם קורא מאמר זה עלול להתבלבל בקלות.

אציג לכם מהו הפירוש הנכון ל״עובדים זמניים״ שגבי סבג התכוון אליו ואם לא תשתכנעו מיד שזהו הפירוש הנכון, אשכנע אתכם לאחר מכן.

הפירוש הנכון והמבלבל עד מאוד:

גבי סבג מתייחס לכך שהוא רצה שהסטטוס הזמני של העובדים הזמניים יהיה סטטוס כזה רק זמנית. כלומר, שמסטטוס זמני תחת חסות קבלן כוח אדם, די במהרה העובד יעבור להעסקה ישירה. החלק הרלוונטי בציטוט להוכחה: ״אני טוען שהחוק טוב וצריך לסיים את הזמניות הזו בעבודה של חמש ועשר שנים״. גבי סבג רוצה לסיים את המצב שקיים אצל עובדים סטטוס זמני תקופה ארוכה ללא מעבר להעסקה ישירה. גבי סבג רוצה שתנאיהם של העובדים שיש להם סטטוס זמני, לאחר תקופה מסוימת ישוו לאלו של שאר העובדים. גבי סבג אף תומך בהצעה הקיצונית ביותר שהועלתה על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ בהצעת החוק המקורית שלו- להגביל את זמן ההעסקה הזמנית לשלושה חודשים (אם כי קורא לבצע את זה באופן מדורג): " אני בעד שלושה חודשים אבל שלושה חודשים עכשיו היא תקופה קצרה." בסופו של דבר החוק שעבר בקריאה שלישית הגביל את זמן ההעסקה הזמנית לתשעה חודשים. זאת מפני שחברי כנסת רבים חשבו ששלושה חודשים זאת תקופת זמן קצרה מדי למעבר להעסקה ישירה. לדידם, שלושה חודשים יפגעו במשק ובקבלני כוח האדם באופן בלתי מידתי. למרות זאת, שוב, גבי סבג שמייצג את חברת ״או.אר.אס״ (הנתבעת בפסק הדין) תמך בהצעה הקיצונית ביותר של עמיר פרץ הסוציאליסט שמותנה לבסוף (אם כי גבי סבג מציע להגיע לשלושת החודשים המוצעים באופן מדורג בכדי לא ליצור זעזועים בשוק התעסוקה ובמשק). *בהמשך ובנפרד אתמקד בנושא שלושת החודשים שבהצעת החוק ובתשעת החודשים שהתקבלו לבסוף.

אם לא השתכנעתם או התבלבלתם אל חשש. זה קרה גם לשופטים. בפסקאות הבאות אחזור לנקודה זו שוב מכיוונים שונים.

בקרוב, עוד כמה פסקאות, אציג את דברי ההסבר להצעת החוק של עמיר פרץ וחיים כץ שבלבלו והכשילו את כל השופטים. אני מקווה שאתם זוכרים את עמיר פרץ וחיים כץ יוזמי החוק מהפרקים הקודמים ואת המטרות והרציונלים שהם הציגו בפרוטוקולים כמטרות לחקיקת התיקון (אזכיר לכם תכף ליתר בטחון). כפי שתראו בהמשך בדברי ההסבר לחוק- עמיר פרץ וחיים כץ חתומים על דברי ההסבר ושניהם בלבד. עליכם לקרוא את דברי ההסבר כשאתם מכירים את הציטוטים והרציונלים של שניהם. כך, יהיה לכם קל יותר לפרש נכון את דברי ההסבר. אזכיר לכם ציטוטים שהצגתי בפרקים הקודמים ושניים חדשים לווידוי הריגה.

ציטוט של חיים כץ שיזם יחדיו עם עמיר פרץ את התיקון לחוק: ״אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק לחיסול העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, שהגשנו, חבר הכנסת עמיר ואני״.

הדברים בציטוט המפורש שלעיל נאמרו לאחר שהוגשה הצעת החוק לקריאה ראשונה (דברי ההסבר להצעת החוק לקריאה הראשונה יופיעו בעמוד הבא. אלו הם גם דברי ההסבר שצוטטו בפסק הדין, כפי שאציג מיד לאחר דברי ההסבר). שלושת הציטוטים שיבואו מטה מגיעים מתוך הכנת הקריאה הראשונה בכנסת (היא נערכה על פני שני דיונים). כך תראו שהציטוט המפורש בפסקה לעיל, היה המטרה המפורשת והמתוכננת של הצעת החוק לקריאה הראשונה (שוב, דברי ההסבר להצעת החוק לקריאה הראשונה יופיעו בעמוד הבא. אלו הם גם דברי ההסבר שצוטטו בפסק הדין, כפי שאציג מיד לאחר דברי ההסבר).

ציטוט של עמיר פרץ יוזם החוק: ״החוק מנסה להיות פשוט ככל האפשר. החוק אומר באופן מפורש שאין מתפקידן של חברות כוח האדם להיות מעסיקים בישראל. נקודה. חברות כוח אדם בארץ נוסדו כדי להיות חברות מתווכות, שמביאות את העובד אל פתח מקום העבודה, עושות כל מאמץ כדי להביא את האיכות הטובה ביותר של העובדים למקום העבודה וצריכות להיפרד ממנו ולתת למי שמעסיק אותו להיות המעסיק שלו. נקודה.״

אוריאל לוין ונסים זאב מוודאים הריגה ומדגישים את מטרת החיסול:

אוריאל לוין: ״אני חושב שטוב שחברי הכנסת עמיר פרץ וחיים כץ הגישו את הצעת החוק כפי שהם הגישו אותה. הצעת החוק הזאת, משמעותה האמיתית היא חיסול ענף כוח אדם בישראל. הפיכת כל חברות כוח האדם בעצם לחברות העוסקות בתיווך ולא חברות שעוסקות כחברות כוח אדם על-פי החוק הקיים היום.״

נסים זאב: ״... אם אנחנו מקבלים את ההצעה כפי שהיא, זה בעצם חיסול כל הנושא של חברות כוח אדם.״

על רקע ציטוטים אלה תקראו את דברי ההסבר שיופיעו בפסקה הבאה ותנסו להבין למה הכוונה בדברי ההסבר כשרשום ״כהעסקה זמנית״ בשורה השניה של דברי ההסבר. האמת היא שגם ללא הציטוטים המוזכרים- ניתן להבין את המושג ״כהעסקה זמנית״ מדברי ההסבר עצמם בלבד. מנגד, עובדה שהשופטים התבלבלו. הצורה שבה השופטים בפסק הדין פירשו את דברי ההסבר (בעמוד הבא מיד לאחר דברי ההסבר אציג ציטוט ארוך מטיעוני בית המשפט. תוכלו לקרוא ב4 שורות הראשונות בציטוט את התייחסות בית המשפט לדברי ההסבר שמוצגים בפסקה למטה) ואת כל נושא הזמניות סותרת את הרוח הכללית של דברי ההסבר. סתירה שהשופטים אפילו לא העלו על הדעת בפסק הדין. שוב, בכדי להבין את דברי ההסבר בבהירות, תחזרו לקרוא את הציטוטים והרציונלים של עמיר פרץ וחיים כץ (״תיווך״, ״חיסול״) שחתומים שניהם ושניהם בלבד על דברי ההסבר. הציטוטים של שניהם, ואף לחיזוק, אלו של עמיתיהם, נמצאים ב4 הפסקאות לעיל.


אחרי שאתם יודעים את מה שאתם יודעים, אציג לכם ציטוט ארוך ורצוף מפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. מדובר בדברים שמהווים תקדים בבית הדין הארצי לעבודה. אחרי שאתם יודעים את מה שאתם יודעים (חוזר פעמיים בכדי לוודא שאתם זוכרים את מה שנכתב עד כה), תראו איך כל מה שהשופטים טוענים נראה פשוט כמו מסננת. לעניות דעתי, מהדליפות ניתן להפריח את כל הנגב. וגם את סיני. אולי גם את סין. שוב: ציטוט מדברי ההסבר שהצגתי בפסקה לעיל נמצא ב4 השורות הראשונות בקטע מפסק הדין שיובא למטה (בפסקה הבאה). הציטוט בפסק הדין מצטט את 2 השורות הראשונות מדברי ההסבר (מהפסקה לעיל). כפי שתיווכחו לדעת, השופטים מפרשים את 2 השורות הראשונות מדברי ההסבר באופן שגוי והפוך.

הציטוט מפסק הדין (ס׳ 10, 15):

תחילת ציטוט: ״
עקרון זמניות ההעסקה של עובדי קבלן כוח-אדם בחצרי "המשתמש"
10. בבסיס החזקה שבסעיף 12א לחוק, לפיה קבלן כוח-האדם הוא מעסיקו של העובד, עומד הרציונאל של עקרון זמניות העסקתם של עובדי הקבלן בחצרי המשתמש. עקרון הזמניות מצא ביטויו בדברי ההסבר בהצעת התיקון לחוק, בהם הוטעם כי "מטרת החוק היא הסדרת ההעסקה של עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, כהעסקה זמנית". בית דין זה עמד אף הוא בפסיקתו על עקרון הזמניות, תוך שקבע, כי ביסוד ההכרה בהעסקה באמצעות קבלני כוח אדם, נמצאת ההגנה על זכויות העובדים הזמניים העוברים מ"משתמש" ל"משתמש" והמועסקים תקופה קצרה אצל כל אחד מהם; כמו גם ההגנה על העובדים המועסקים תקופה ארוכה אצל "המשתמש" במסווה של העסקה באמצעות קבלני כוח-אדם.
על עקרון הזמניות שבסיס הוראתו של סעיף 12א לחוק, עמד חברי השופט צור בעניין פאהום תוך שקבע כך:
--- סוף עמוד 12 ---
"ביסוד השיטה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם ניצבת המטרה הבסיסית של העמדת כוח-אדם לרשות המשתמש באופן זמני. עקרון זה הוא יסוד מוסד בהתקשרות מסוג זה והוא נועד לאפשר למשתמש לקבל כוח-אדם מיומן לשם מילוי מקום של עובד נעדר, לשם התגברות על עומס עבודה זמני, לצורך טיפול במצבי חרום במקום העבודה, להשתלבות במבצעים מיוחדים וכיוצאים באלה מצבים זמניים שהם חלק מן התנודתיות הטבעית במקום עבודה חי ותוסס. בכך נבדל קבלן כוח-האדם מן הגורם העוסק בתיווך בין מבקשי עבודה ובין מעסיקים פוטנציאלים. חברת כוח-אדם אינה מכשיר לגיוס עובדים עבור מעסיק זולתה. חברת כוח-אדם מעסיקה צוות של עובדים משלה לשם הצבתם הזמנית אצל מעסיקים אחרים המשתמשים בשירותים של עובדיה. ביטוי מובהק לעקרון הזמניות ניתן למצוא בהוראת סעיף 12א' לחוק..... עצם קיומה של הוראה זו עלי ספר החוקים מלמד על עקרון הזמניות העומד ביסוד החוק ".
ובעניין גולדברג חזר חברי הנשיא אדלר והטעים כי "סעיף 12א לחוק מלמד על רצון המחוקק, כי עובדי חברות כוח אדם יוצבו כעובדים זמניים בלבד במקום עבודה. חברת כוח אדם רשאית להציב עובד אצל משתמש לתקופה של עד תשעה חודשים, שלאחריה העובד יעבור להיות עובד של המשתמש". זאת, נוכח ההנחה ממנה יוצא החוק לפיה "קיימת תבנית של העסקה לטווח ארוך באמצעות חברות כוח אדם".
15. לפי "לשונה הטבעית והרגילה" של הוראת החוק, משמעותה של חזקה חקיקתית זו הינה, כי בכפוף לכך שהעובד הועסק אצל "המעסיק בפועל" תקופה שאינה עולה על תשעה חודשים רצופים, או תקופה נוספת שהוארכה על-פי דין, רשאי "המעסיק בפועל" לסיים את ההתקשרות עם קבלן כוח-אדם ועם העובד המועסק בחצריו באמצעות הקבלן, כדי שלא ייחשב אותו עובד - כעובדו של "המעסיק בפועל". ודוק. החוק מתיר ל"מעסיק בפועל" שיקול דעת לסיים ההתקשרות עם עובד הקבלן מטעם זה בלבד, ללא קשר לתפקודו של העובד ולשיקולים הרלבנטיים לעבודתו. התנהלות זו תחשב כלגיטימית, בכפוף לעקרונות יסוד השיטה וכללי הצדק הטבעי.
הפרשנות הלשונית, כאמור, מתיישבת עם התכלית האובייקטיבית שביסוד חוק קבלני כוח אדם. בה במידה עולה פרשנות זו בקנה אחד עם עקרון הזמניות שביסוד תכליתו האובייקטיבית של סעיף 12א לחוק ועם דרישת המידתיות לאור האיזון הראוי בין זכויות היסוד של כל הצדדים. לפיכך, אין לראות בסיום קשר העבודה על ידי "המעסיק בפועל" בתום תקופת תשעה החודשים, או קודם לכן, עילה להימנעות מקיום זכויותיו של העובד.
סוף ציטוט: ״
כעת נחזור לציטוט של גבי סבג שייצג את חברת ״או.אר.אס״. ציינתי שניתן לפתח ממנו שתי נקודות שהן החשובות ביותר במאמר. עד לרגע זה פיתחנו את הנקודה הראשונה: כל נושא ה״זמניות״. (את ציטוט עמדתה של חברת ״או.אר.אס״ ניתן למצוא בפסקה השלישית בתחילת פרק זה, פרק ״ה)״ ).
כעת נעבור לנקודה השניה:
״או.אר.אס״ תמכה בשלושה חודשי העסקה קבלנית לפני המעבר להעסקה ישירה. לדעת ״או.אר.אס״ יש לעשות את זה בהדרגה בכדי לא לפגוע במשק, אך שלושה חודשים זו המטרה הסופית. הצעת החוק המקורית של עמיר פרץ הציעה שלושה חודשים באופן מידי ללא הדרגה. זו הייתה ההצעה על השולחן בדיון זה ולכן חברת ״או.אר.אס״ התייחסה אליה ואמרה שהיא בעקרון תומכת במטרתה הסופית. לבסוף הוחלט על תשעה חודשים. רוב חברי הכנסת חשבו ששלושה חודשים זו הצעה קיצונית מדי. ציטוט אחד לדוגמא של מתנגד לשלושה חודשים, שמסביר מדוע בסוף שלושה חודשים לא התקבלו אלא תקופה ארוכה יותר. תזכרו ש״או.אר.אס״ תמכה בהצעה המקורית של עמיר פרץ לשלושה חודשים:

אופיר פינס-פז: ״אני השתכנעתי – ואגב, לא צריך להיות גאון כדי להשתכנע מזה ולא צריך להיות בעל ניסיון אדיר כדי להשתכנע מזה – ששלושה חודשים נראה לי מוגזם, לא לעניין, לא רציני, לא יעזור לעובדים , לא יעזור למשק ולא יעזור לאף אחד. אני חושב ששנה זו תקופה סבירה, הגיונית, באה בחשבון, נכונה, מהווה שינוי דרמטי ודבר שמתקבל על הדעת. אם הוועדה לא תקבל את הצעתי לשנה, אני מבקש להביא אותה כהסתייגות בפני מליאת הכנסת.״

כבר ציינתי את זה אך אחזור: בנקודה הזו של השלושה חודשים משתלבת היותה של חברת "או.אר.אס" לא רק משתתפת בחקיקה, אלא גם הנתבעת בפסק הדין.

עכשיו אסקור את הרציונלים של עמיר פרץ שעלו בדיונים השונים לבחירה שלו בשלושה חודשים. בחירה ש"או.אר.אס" תמכו בה כמטרה סופית בדיונים בכנסת.

עמיר פרץ (הכנה לקריאה ראשונה בוועדה): ״למה אני מתנגד לזמן ארוך, לשישה חודשים או לשנה? אין סיכוי שמעסיקים יעשו תחלופה כל שלושה חודשים. אין סיכוי כזה. לכן מעסיק יבחן בצורה רצינית את הרצון שלו להעסיק את אותו עובד. מי שיקבע תאריך של שנה זה אומר, שיעקפו את החוק בדרך כזו שאחת לשנה יאפשרו להחליף את כולם.״

עמיר פרץ (מליאה לדיון מוקדם): חברת כוח-אדם צריכה לגייס את העובד ולהביאו למקום העבודה. שלושה חודשים תינתן הזדמנות למעסיק לבחון האם הוא מתאים לו או לא מתאים לו. בתום שלושת החודשים יהפוך העובד לעובד מן המניין בלי שהוא ימצא את עצמו מופלה ליד עובדים אחרים שנמצאים אתו באותו "ליין".

א) נזכור את הרציונלים שהועלו בדיונים בכנסת לטובת שלושה חודשים (כדוגמת ארבעת השורות המודגשות בפסקה לעיל, והפסקה שמעליה שמצטטות את יוזם החוק עמיר פרץ). נזכר שוב שגם ״או.אר.אס״ תמכה בשלושה חודשים כמטרה סופית בדיונים בכנסת ורק הוסיפה שהיא מציעה להגיע להצעת שלושת החודשים של עמיר פרץ בהדרגה.

ב) הכי חשוב: שוב, נזכור ש״או.אר.אס״ שהופיעה בדיונים בכנסת היא חברת כוח האדם שמהווה את הצד הנתבע בפסק הדין (אחד מהנתבעים. נתבע מרכזי נוסף הוא רשות השידור) נזכור גם שהתובע הפסיד בפסק הדין.

ג) תוך כדי שאנו שומרים את המידע מסעיפים ״א)״ ו״ב)״ בראש, נחזור אחורה לציטוט הארוך מפסק הדין שדליפות שהוא גרם להן השקו את הנגב, סיני וסין (הציטוט מפסק הדין הופיע בפרק זה, פרק ה׳. בערך באמצע הפרק, ומשם עוד קצת לכיוון סוף הפרק) ונקרא אותו שוב.
במהלך הקריאה נתחיל לקבל הודעות קופצות על המסך שערים בעולם מתחילות להעלם. הסיבה- מפלס המים בכל העולם עלה משמעותית באופן פתאומי. הקרחון הענק שנקרא ״עע (ארצי) 472/09 ‏זוהר גולן נ' או. אר. אס משאבי אנוש בע"מ״ נמס. יכול להיות שאתם קוראים מאמר זה מדף ולא ממסך. אם אתם נמצאים על הר ממש ממש גבוה, ופתאום הדף שממנו אתם קוראים נהיה רטוב, אז במקרה הזה אני לא יודע מה הבעיה.

פרק ו׳- החוק עובר בקריאה שלישית.
אם עד עכשיו ההסברים על עיקרון ה״זמניות״ והפירוש הנכון שלו לא שכנעו אתכם ואתם מפרשים את עיקרון ה״זמניות״ באופן דומה לשופטים או שאתם לא בטוחים לגבי כל העניין- כאן תאלצו כבר להיכנע.

ציטוט של דוד טל (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): ״ההעסקה באמצעות קבלן כוח-אדם, שנוצרה כמכשיר להעסקה זמנית של עובדים, הפכה לסוג העסקה בפני עצמו, כאשר נוצר סוג חדש של עובדים – "עובדים זמניים קבועים" – אלו עובדים אשר אינם נהנים מן הזכויות המוקנות לעובדים של המעסיק בפועל. עובדים אלה, אדוני היושב-ראש, מועסקים בתנאים קשים ובמקרים רבים בתחושה מוצדקת של ניצול וקיפוח״.

ולהדגשת הפסקה לעיל:

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״אין שום סיבה שאדם יהיה עובד חברת כוח אדם חמש, שש, שבע, תשע שנים. מה זה הדבר הזה?״

פרק ז׳ – רשלנות מטורפת. אם ניתן היה לאסוף את הרשלנות שהייתה כאן וליצוק ממנה עמוד בקוטר מילימטר, ואז להעמיד אותו, היינו עושים חור בשמש ומכבים אותה. אם ניתן היה לאסוף את הרשלנות שהייתה כאן וליצוק ממנה עמוד בקוטר קילומטר, ואז להעמיד אותו, היינו עושים חור בשמש ומכבים אותה. רק שהפעם היה בשמש חור בקוטר של קילומטר במקום מילימטר.

חברי הכנסת הבינו את החשיבות העצומה של החוק ואף העלו את העניין שבאופן שבו הוא נחקק יהיה קשה מאוד לאכוף אותו. זה כשחברי הכנסת הניחו שבית המשפט יפרש את החוק שלהם באופן מדויק (קרה הפוך).


1) חברי הכנסת הבינו שהחוק שהם מחוקקים הוא חוק בעל חשיבות עליונה, אחד מהחשובים שהכנסת חוקקה ובעל השלכות עצומות.

שי סומך: ״הצעת החוק שנדונה היום בוועדה מטפלת בנושא מאוד חשוב, בנושא מאוד מרכזי ביחסי העבודה במשק ויכולות להיות לה – אני לא אומר עלולות, אני אומר בצורה אובייקטיבית – השלכות על מגזרים שלמים, על חברות כוח אדם, על מעסיקים.״

עמיר פרץ (עם אחד): ״אני בהחלט שמח שאני מתייצב היום בפני הכנסת, ומקווה מאוד שהכנסת תצביע בקריאה ראשונה על אחד החוקים החשובים ביותר, שבעצם מדבר על זכויות היסוד של האדם בישראל, על עצמאותו של האדם העובד בישראל, על יכולתו של אדם צעיר, של זוג צעיר, לתכנן את משפחתו.״

אוריאל לוין: אנחנו עוסקים היום אולי באחד הנושאים החשובים ביותר שכנסת ישראל עסקה.

עמיר פרץ (עם אחד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אני חושב שאנחנו עומדים באחד הרגעים החשובים ביותר. אם יש יום שבו הכריזו על עצמאות של מדינה, היום זה יום הכרזת העצמאות של העובדים.

עמיר פרץ (עם אחד): אני מבקש שתהיה פה תמיכה שמאחדת את כולנו סביב ביטול העבדות במדינת ישראל.

חיים כץ (עם אחד): ״אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אישית מרגיש, שמשאלה אחת שלכבודה הלכתי להתמודד בבחירות לכנסת הולכת להתגשם, ואנחנו מוציאים את העובדים מהחושך לאור, אנחנו מתחילים היום מסע של יציאה מהחושך לאור. אנחנו מורידים את המושג ששמעתי בתחילת הדרך: חבילות שומן, שנוכל לפטר חבילות שומן, שיהיה לנו בשמות של הפיטורים גמישות ניהולית, שנוכל לשלוח את האנשים הביתה, שיתייחסו לעובדים כאל חפצים. אנחנו בכנסת הזאת בצורה מוסרית נשנה היום ונבטל את המעמדות בין העובדים השונים ונלך לעידן חדש, עובד ירגיש כאזרח, ומקום העבודה יהווה לו בית שני, ולא שהוא יהיה בעבודה על תנאי ויפטרו אותו אחרי עשר שנים, כי העבירו מכרז לשולחנות וכיסאות ועם זה באות המזכירות. איך אמר חבר הכנסת עמיר פרץ? – זה רגע היסטורי.״

הילה אייל (מהאוצר): המשמעות של הצעת החוק הזאת, היא דבר ראשון ביטול ענף כוח האדם הזמני. על פי כל המשמעויות הכלכליות והעקרונות הכלכליים, העלויות למשק יהיו עלויות כבדות.

2) קשה לאכוף את החוק:

בפרוטוקולים ניתן לראות עדויות לכך שהיו חברי כנסת שהרגישו שהחוק לא מספק ושלא ניתן לאכוף אותו.

תמר גוז׳נסקי: ״הנקודה השנייה שאני רוצה להצביע עליה – נניח שאנחנו מצליחים לחוקק את החוק הזה והוא יוצא לדרך. הבעיה שלי היא בשני תחומים: א. מי מפקח? מי מפקח על ביצוע החוק? ב. מה העונשים המוטלים על מי שלא מבצע את החוק הזה?״

״ איך לגרום לאכיפה ומה בעצם אנחנו עושים עם מי שלא יבצע את החוק, כי אחרת, אני חושבת שזו תהיה משאלה חוקתית ולא חוק של ממש.״

נעמי חזן (מרצ): ״בעיה שנייה – לצערי הרב, אנחנו צריכים להתמודד עם חברות כוח-אדם די מתוחכמות, ואני חוששת שיעשו ניוד עובדים כל שישה חודשים כדי לא לאפשר לעובדים האלה לקבל מקום עבודה קבוע.״ אז חבר הכנסת עמיר פרץ וחבר הכנסת חיים כץ – אנא, שימו לב שלא יהיו תחמונים, כי התחמון הכי רציני בעסק הזה זה מה שנקרא outsourcing, הפיכת חברות כוח-אדם לחברות לקלדניות ולהסעדה, ובצורה כזאת עקיפה של הזכויות הצודקות של העובדים.
אז כן נתמוך בחוק הזה, אבל אנחנו צריכים לעקוב טוב טוב אחרי ביצוע שלא יפגע לא ביכולת העבודה של העובדים ולא בזכויות שלהם. אם היינו מוסיפים ענייני פנסיה, זה גם היה טוב. תודה, אדוני.

חברות הכנסת לעיל הבינו אינטואיטיבית שהחוק שהיו חברי כנסת שחשבו שהוא מהחשובים שהתקבלו בכנסת ומהווה מהפכה- עלול להפוך לאות מתה בגלל בעיה באכיפתו. הן הבינו אינטואיטיבית שביחס לחשיבות החוק, מנגנון האכיפה פשוט לא מספק (ושוב: זה אם בית המשפט היה מפרש את החוק נכון, כשקרה הפוך ב180 מעלות).

כפי שניתן לראות שתי פסקאות לעיל חברת הכנסת נעמי חזן ביקשה אישית מחבר הכנסת עמיר פרץ (יוזם ״אחד החוקים החשובים ביותר״) לשים לב שלא יהיו תחמונים. עמיר פרץ היה בתפקידים בכירים במשך כל השנים, כולל שר כלכלה, ולא רק שלא שם לב לתחמונים בחוק שהוא יזם ואותו הגדיר כאחד החוקים החשובים בהיסטוריה של הכנסת. הרבה יותר מכך. עמיר פרץ לא שב לב שהפסיקה תפסה כיוון הפוך לחלוטין מהמטרה שלו בחיקוק החוק. יהיה מעניין ליצור קשר עם עמיר פרץ (יוזם ״אחד החוקים החשובים ביותר״) בעניין.

ציטוט של עמיר פרץ (שהיה אמור לפקח על החוק ההיסטורי שהוא יזם כפי שחברת הכנסת נעמי חזן ביקשה ממנו) מיד לאחר שהצעת התיקון שלו לחוק התקבלה בקריאה שלישית באופן סופי: ״אני מודה לחברי חיים כץ, שיחד הובלנו את החוק הזה. אבל באמת תודה רבה לכנסת הזאת. אני 13 שנה בכנסת. זה אחד הימים המאושרים שלה.״


פרק ח׳- הצעה לתיקון החוק- את אי ההבנה ניתן היה למנוע.

בהתייחס לפרק ז׳, אני מסכים עם האינטואיציות של נעמי חזן ותמר גוז׳נסקי שהחוק לא מכיל מנגנון אכיפה מספק. לא רק שהפחד שלהן שהחוק יהפוך לאות מתה התגשם, אלא שהחוק למעשה קיבל בפסיקה את הפרשנות ההפוכה לחלוטין מהפרשנות לה התכוון המחוקק. זאת למרות היותו של החוק אחד החשובים בהיסטוריה של הכנסת.

אציע פתרון פשוט שיפתור את שתי הבעיות:

הבעיה הראשונה- עורכי דין,שופטים, מרצים, ארגונים מהמגזר השלישי ואפילו רוב חברות כוח האדם לא הבינו את החוק. אני מהמר שהיו אנשים שכן הבינו אבל העדיפו בדיעבד להיות בשקט. למשל גבי סבג שייצג את ״או.אר.אס״ בדיונים בכנסת ושהבן שלו היום יו״ר החברה (בנספח בסוף אוכיח באופן חד משמעי ש״או.אר.אס״ מהדיונים בכנסת זו אותה ״או.אר.אס״ שנתבעה).

מתוך הפרוטוקולים, חבר כנסת מספר על חברת ״אר.או.אס״:

דוד טל (ש"ס): אני רוצה לומר מראש, שעיני לא צרה ברווח של חברת כוח-אדם זאת או אחרת, אבל גם לרווח הזה יש איזו סבירות מסוימת. לתומי פניתי לפני כחודש לחברת כוח-האדם "או.אר.אס." וביקשתי מזכירה ללשכתי בראשון-לציון. כאן בכנסת אמרו לי שמוקצבים לי 1,500 שקל בלבד, ולא יותר; זו הקצבה. הסברנו שזה מה שיש לנו ושאלתי כמה בסופו של דבר יקבל אותו מזכיר או תקבל אותה מזכירה עבור העבודה הזאת. והנה, אני מחזיק כאן בידי ומציג לפניכם – 1,500 שקל, מורי ורבותי. ואני לא אלאה אתכם. בסופו של דבר יקבל אותו מזכיר או תקבל אותה מזכירה 754 שקל – כתוב כאן שחור על גבי לבן, כולם יכולים לראות.

אבל, למען ההגינות אני מוכרח לומר, שלפני כשבוע הופיע אצלי בלשכה חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין, שמאוד רצה לדבר אתי בנושא וניאותי להיפגש אתו רק לא בפרק הזמן הזה, אבל כך התרסתי בפניו: אם מ-1,500 שקל נשארים לעובד 754 שקל, לאן הולך כל הכסף? אני מניח – זו הערכה גסה – שהוא התקשר מייד ל"או.אר.אס.", ולא חלפה לה שעה וקיבלתי תיקון להצעה הזאת. אגב, זו הצעה מלפני חודש ואולי יותר; באותו יום קיבלתי תיקון להצעה, וכאן בתיקון, אחרי שהם הבינו שמדובר בחבר כנסת, ובמקרה הזה ביושב-ראש הוועדה שדנים בה בנושא הזה, יישארו 968 שקלים בלבד.

דוד טל: ״עצם העובדה שקיבלתי נייר כזה לפיו אני משקיע 1,500 שקלים וחברת כוח האדם נותנת לעובד בסופו של דבר 754 שקלים שזה כמחצית מהסכום שאני משקיע. כפי שציינתי, עיני לא צרה. אנשים שעובדים צריכים להרוויח, צריכים להשתכר, אף אחד לא עושה עסקים רק לשם שמים, אבל אלה דברים מזעזעים.״

מעבר לשיחה שהצעתי כבר לעשות עם עמיר פרץ, אפשר להתקשר גם לגבי סבג ולשאול מה הוא חושב על המצב הנוכחי. המצב האידאלי: שיחת וועידה עם עמיר פרץ וגבי סבג. בנוסף, באמצע השיחה יש להכניס בפתאומיות את תמר גוז׳נסקי (הציטוט שלה מוזכר 2 פסקאות מטה).

הבעיה השניה- אי אכיפה מספקת. ארצה להדגיש, הבעיה השניה, ״אי אכיפה מספקת״ מכילה בתוכה שתי בעיות משנה כפי שהציגה אותן תמר רוזינסקי בעת הדיונים בכנסת. א) מי יפקח? ב) מה יהיה העונש למפרים? ההצעה שלי מכילה פתרון מובנה לשתי הבעיות האלה. אזכיר לכם את ציטוטה של תמר גוז׳נסקי:

תמר גוז׳נסקי: ״הנקודה השנייה שאני רוצה להצביע עליה – נניח שאנחנו מצליחים לחוקק את החוק הזה והוא יוצא לדרך. הבעיה שלי היא בשני תחומים: א. מי מפקח? מי מפקח על ביצוע החוק? ב. מה העונשים המוטלים על מי שלא מבצע את החוק הזה?״

יש להוסיף לחוק:

א) תת סעיף כזה: אם לאחר שלושה חודשים העובד יסולק על ידי המעסיק הישיר המעסיק יהיה חייב לו סכום כסף איקס. אם לאחר חמישה חודשים העובד יסולק על ידי המעסיק, המעסיק הישיר יהיה חייב לו סכום כסף וואי (גדול מאיקס). לאחר שבעה חודשים אם העובד יסולק על ידי המעסיק, המעסיק הישיר יהיה חייב לו סכום כסף זד (גדול מוואי).

פירוט על הסכומים איקס, וואי וזד: הסכומים צריכים לעלות בסכומם מהאיקס לזד באופן מעריכי. וואי צריך להיות סכום מרתיע. זד צריך להיות סכום שמעסיקים במסגרות שמעסיקים בהן כוח אדם לא יהיו מוכנים לשלם למעט בכל מיני מקרים חריגים יחסית. איקס צריך לסמן כוונות, אך להיות כזה שכל מעסיק יהיה מוכן לשלם על כל עובד שהמעסיק לא בטוח לגביו. כמובן שיש שוני בין מעסיק למעסיק. לכן, יש לקבוע את הסכום לפי אחוזים מהמשכורת. בכדי להגיע לסכום המדויק- יש לבצע מחקר וסקרים. הסעיף והשלכותיו משמעותיים ולכן יש הצדקה למחקר וסקרים.

ב) בנוסף, יש להוסיף תת סעיף כזה: לאחר שלושה חודשי העסקה, אם המעסיק הישיר יסלק את העובד, עליו לתת לעובד הנמקה מדויקת בכתב שבה יוסבר מדוע המעסיק לא היה מרוצה מהעובד.

ג) יש להגביל את מספר הפעמים שעובד יכול לעבור ״מיד ליד״ ממעסיק ישיר למעסיק ישיר בחסותה של חברת כוח אדם אחת לשלוש פעמים.

לאחר תיקון זה תתקיים מטרת החוק כפי שהתכוון לה המחוקק. מטרת החוק תהיה ברורה לכולם ותהיה לגביה אכיפה מובנית.

בעזרת התיקון יתגשמו דבריו של חיים כץ שיזם את התיקון לחוק ביחד עם עמיר פרץ:

חיים כץ: ״אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. העובד יבוא למקום עבודה במתכונת המקובלת ויהיה עובד זמני וידע שיש לו עתיד ויש לו מחר וכדאי לו להשקיע, כי זה המחר שלו.״

(אחרי קריאת הציטוט לעיל, תזכרו בהמחשה שנתתי במבוא: כיצד המעסיק והעובד צריכים להבין את המצב ביניהם לפני תחילת העסקה).

הציטוט של חיים כץ לעיל (אחד משני יוזם החוק) עומד בניגוד לפסק הדין. מתוך ס׳ 15:

״רשאי "המעסיק בפועל" לסיים את ההתקשרות עם קבלן כוח-אדם ועם העובד המועסק בחצריו באמצעות הקבלן, כדי שלא ייחשב אותו עובד - כעובדו של "המעסיק בפועל". ודוק. החוק מתיר ל"מעסיק בפועל" שיקול דעת לסיים ההתקשרות עם עובד הקבלן מטעם זה בלבד, ללא קשר לתפקודו של העובד ולשיקולים הרלבנטיים לעבודתו.״

הסתייגות: בעקבות ההשלכות הכלכליות והחברתיות הפוטנציאליות, שיש מי שעלול להעריך שהן יהיו חיוביות, ויש מי שעלול להעריך שהן יהיו שליליות, יכול להיות שאם ינסו להתאים את החוק כך שיענה על מטרתו המקורית, התיקון עלול שלא להתקבל על ידי אלה שחושבים שההשלכות של מטרת החוק המקורי עלולות להיות שליליות אם הם יהיו רוב בזמן התיקון.

יחד עם זאת, בית המשפט כבר היום צריך לפסוק על פי מטרת החוק המקורית גם בלי התיקון.

בנוסף, אם החוק יתוקן כך שיענה על מטרת המחוקק בצורה המיטבית (נתתי רק דוגמא לתיקון אפשרי), כדאי שהוא יכנס לפועל לפחות שנה אחרי אזהרת הציבור וזאת עקב ההשפעה הפוטנציאלית שלו על המעסיקים, העובדים, קבלני כוח האדם והחברות שמשתמשות בשירותיהם. תיקון הפסיקה כפי שצריך לקרות כבר היום יגרום לשינוי המצב בלי קשר למחוקק גם ללא אזהרת הציבור. מנגד, בעולם האמתי ההשלכות של תיקון הפסיקה יהיו פחות דרסטיות משיפור החקיקה, וזאת מפני שהחוק לא מספיק מותאם למטרת המחוקק ופתוח ל״תחמונים״ כדבריה של נעמי חזן מהדיונים בכנסת שכבר הובאו לעיל.

כמו כן, יש לתקן את דברי ההסבר לחוק שמכילים עקרון ״זמניות״ דו משמעי ומבלבל שדנתי בו רבות במאמר. במקום להשתמש בביטויי ה״זמניות״ המבלבלים יש להשתמש בביטוי ״תיווך״ כשם שאציג בפסקאות מטה.

דוגמא לדברי הסבר לתיקון שהצעתי לחוק (שמכיל את סעיפים ״א)״ ״ב)״ ו״ג)״:

המטרה היחידה של חברות קבלן כוח האדם היא תיווך בין המעסיק לבין העובד. כחלק ממטרה יחידה זו, חברת הקבלן תעניק למעסיק ״רשת בטחון״ למען בחינת עובדים פוטנציאליים לתקופת זמן של תשעה חודשים (ככל שתקופת הניסיון תתקדם לסופה, כך למעסיק יהיה קשה יותר ויותר לסלק את העובד בעקבות סעיפים ״א)״ ו ״ב)״ שהוצעו כדוגמא בפרק זה). תמורת ״רשת הביטחון״ חברת הקבלן תקבל מהמעסיק הישיר תמי תיווך. המטרה של סעיפים ״א״) ו״ב)״ בתיקון החוק היא למנוע מהמעסיק הישיר לתחמן את העובד.

מטרתו של סעיף ״ג)״ שהוצע בתיקון היא למנוע מקבלן כוח האדם לתחמן את העובד. סעיף ״ג)״ מתחשב בכך שהעובד יכול שלא להיקלט על ידי מעסיקים שלא יהיו מרוצים ממנו. כתוצאה, הסעיף נותן לעובד ולקבלן כוח האדם שלושה ניסיונות.

לא יהיה הוגן לתת לחברת כוח האדם רק ניסיון אחד או שניים מהסיבות הבאות:
1) מצב של ניסיון אחד או שניים היה פוגע בקיומו הכלכלי של קבלן כוח האדם אף כמתווך בלבד וזאת מפני שחיפוש עובדים פוטנציאליים דורש עלות.
2) בנוסף, אם למשל סעיף ״ג)״ היה מגביל את חברת האדם לניסיון אחד או שניים, על עובדים רבים שלא נקלטו במקום העבודה הראשון או השני היה לחפש כל פעם מחדש חברות תיווך חדשות. מובן שצעד זה חסר הגיון.

לא יהיה הוגן לתת לקבלני כוח האדם יותר משלושה ניסיונות מהסיבות הבאות:
1) מעבר לשלושה ניסיונות, התועלת שבסעיפים ״1)״ ו״2)״ לעיל פוחתת. מנגד, פוטנציאל התחמון גדל בקפיצות ענק. קפיצות שהמרחק שהן עוברות גדל בצורה מעריכית מקפיצה לקפיצה מעבר לניסיון השלישי.

2) ככל שמספר הניסיונות גדל, התמריץ של חברת כוח האדם לגייס ולמיין כוח אדם מתאים למעסיקים הישירים קטן. כתוצאה מכך, נפגעת מטרת התיווך שהיא המטרה העיקרית והיחידה של קבלני כוח האדם לפי החוק.

o ניתן להרוויח ממטרה זו של החוק- מיכאל אטלן: ״מנפאואר בעולם מרוויח את לחמו לא מזה שלמעסיקים זה יותר זול אלא מזה שהוא נותן שירות של מתן עובדים מוכשרים לאותו מקום.״
וכך יתקיים גם הרציונל של יוזם החוק עמיר פרץ (להתמקד במודגש):
o ״החוק מנסה להיות פשוט ככל האפשר. החוק אומר באופן מפורש שאין מתפקידן של חברות כוח האדם להיות מעסיקים בישראל. נקודה. חברות כוח אדם בארץ נוסדו כדי להיות חברות מתווכות, שמביאות את העובד אל פתח מקום העבודה, עושות כל מאמץ כדי להביא את האיכות הטובה ביותר של העובדים למקום העבודה וצריכות להיפרד ממנו ולתת למי שמעסיק אותו להיות המעסיק שלו. נקודה.״

ניסוחם של החוק ודברי ההסבר בסגנון דומה לזה שהצעתי בפרק זה היו עושים לסעיף 12א, מהחשובים שנחקקו בכנסת לפי מספר חברי כנסת כפי שכבר הצגתי, bulletproof גם מפני השופטים המבולבלים ביותר. ביטוי כמו ״זמניות״ לא היה מתקיל אותם, ומטרתו של סעיף 12א כפי שבוטאה על ידי שני יוזמיו המקוריים (עמיר פרץ וחיים כץ) הייתה באה לידי ביטוי במלואה.

*יש לציין שבכדי להעביר חוק שעלותו השנתית היא מעל ל5 מיליון שקלים יש צורך בתמיכה של 50 חברי כנסת. היקף תמיכה שלא התקבל בחוק המקורי. יחד עם זאת, בעת שנחקק החוק המקורי לא הייתה דרישה כזו שהתקבלה רק ביולי 2002 כהוראת שעה ומאז הוארכה.

פרק ט׳- סוגיות נוספות.

פרשנות נכונה של החוק על ידי בית המשפט או תיקון החוק ופרשנות נכונה שלו על ידי בית המשפט, לא יספיקו. מהלכים אלה יבצרו את מעמד עובדי הקבלן. מנגד, קיים מעמד של נותני שירותים שהפסיקה עליו לא מפותחת (ההבדל הגס בין שני הסוגים בפרק א׳). יש לעקוב האם קומבינות של קבלני כוח אדם מתחילות לזרום לכיוון חברות נותנות השירותים (למשל, חברה שמגדירה עצמה נותנת שירותים, אבל שמתחמנת ולא מנהלת את העובד במקום העבודה ב100% בעצמה ולא נותנת לו את כל אמצעי העבודה 100% בעצמה כדרוש) ולפעול בהתאם בחקיקה ובפסיקה. שוב, כמו שהצגתי כבר פעם אחת במאמר זה, חברת הכנסת נעמי חזן מודעת לבעיה שאף אם יבוצר מעמד עובדי הקבלן, הבעיה עלולה לזלוג לחברות נותנות השירותים ויש לפקוח על זה עין ולפעול בהתאם למה שיתרחש. הפעם בציטוט מודגש משפט שונה לחלוטין. לשים אליו לב:

נעמי חזן (מרצ): ״בעיה שנייה – לצערי הרב, אנחנו צריכים להתמודד עם חברות כוח-אדם די מתוחכמות, ואני חוששת שיעשו ניוד עובדים כל שישה חודשים כדי לא לאפשר לעובדים האלה לקבל מקום עבודה קבוע.״ אז חבר הכנסת עמיר פרץ וחבר הכנסת חיים כץ – אנא, שימו לב שלא יהיו תחמונים, כי התחמון הכי רציני בעסק הזה זה מה שנקרא outsourcing, הפיכת חברות כוח-אדם לחברות לקלדניות ולהסעדה, ובצורה כזאת עקיפה של הזכויות הצודקות של העובדים.
אז כן נתמוך בחוק הזה, אבל אנחנו צריכים לעקוב טוב טוב אחרי ביצוע שלא יפגע לא ביכולת העבודה של העובדים ולא בזכויות שלהם. אם היינו מוסיפים ענייני פנסיה, זה גם היה טוב. תודה, אדוני.

בנוגע לחשש שפרשנות נכונה של החוק או תיקון החוק (כך שיבהיר במדויק את כוונת המחוקק) יגרמו לנזקים עצומים למשק ולעבודות ופרויקטים שונים שדורשים כוח אדם מוגבר באופן זמני:

חברות נותנות שירותים שהן כאלה במובנן הטהור יוכלו לספק כאלה שירותים על אף המחיר הגבוה יותר. בנוסף, בפסיקה ובכנסת נתנו דוגמאות למדינות בעולם שבהן אחוז עובדי הקבלן נמוך בהרבה מישראל (ואף לא קיים כלל) ולמרות זאת הן לא קורסות.

עמיר פרץ (יוזם התיקון): ״העושק הכי גדול. אין עושק יותר גדול, אין ממדים יותר גדולים בשום מקום בעולם. ארץ הקפיטליזם, ארצות-הברית, זה לא מגיע שם לכדי חצי אחוז מסך המועסקים באמצעות חברות כוח אדם שמעסיקות. שם רואים שמדובר בחברות שעוסקות בעיקר בניוד עובדים, בתיווך של עובדים, בהתאמה של עובדים, אבל לא הופכות להיות המעסיק של אותם עובדים.

עמיר פרץ (יוזם התיקון): תני לי להסביר. אני בעד, הלוואי, אבל אני רוצה להסביר לחברים איך אנחנו עוברים מקיצוניות לקיצוניות. בגרמניה, אחרי כל כך הרבה שנים, הגיעו ל-7% מכלל המועסקים שהם עובדים זרים. אצלנו כבר יש 12%–13%. בארצות-הברית 3%, בישראל אנחנו מגיעים עוד מעט ל-15%–20% עובדי קבלן. זה לא ייאמן.

ס׳ 14 בפסק הדין: ״נוסיף ונציין, כי האמצעי של קביעת מיהות המעביד לאור עקרון זמניות העסקתו של העובד, פוגע בצורה פחותה יותר, אף ביחס לאמצעים החלופיים המוכרים בשיטות המשפט השונות. כך, לשם הדוגמא, באחדות ממדינות אירופה נאסרה כליל פעילותם של קבלני כוח-אדם. במדינות אחרות הגבילו את היקף ההעסקה באמצעות קבלני כוח-אדם, תוך איסור העסקה במתכונת זו בענפים מסוימים, או בסוג של משרות. יש מדינות בהן נקבעה רשימה סגורה של מצבים בהם ניתן להעסיק עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם, כגון, מילוי מקום, גידול זמני בפעילות, עובדים זמניים וכל כיוצ"ב. במדינות אחרות נפתרה הבעיה בקביעה כללית לפיה "המשתמש" הוא המעסיק ולא קבלן כוח-אדם.״

כתוצאה, לעניות דעתי, יש לתת חוק צ׳אנס במשמעותו המקורית כפי שהתכוון אליה המחוקק ואף לתקן אותו כפי שהצעתי או באופן דומה. מנגד, אין לראות את החוק כגזירה משמיים או כאידאולוגיה שנדבקים אליה בכל מחיר. לא ניתן לחזות את העתיד במדויק. אם התחזיות של המתנגדים הקיצוניים ביותר של החוק בוועדות הכנסת יתגשמו או אף חמור מהן, תמיד אפשר למתן את החוק. במהלך המאמר עד כה נתקלנו בהרבה טיעונים של יוזמי החוק. ״מהפכה״ ״ביטול העבדות״ ״אחד החוקים החשובים ביותר״. הנה עוד דוגמא חדשה לשם ההשוואה הנוכחית:
סופה לנדבר (ישראל אחת): ״אם אתה או אנחנו היינו בונים קואליציה מקיר לקיר לחוק הזה, אני לא חושבת שהיה חבר כנסת או היה נשאר מישהו שהיה מצביע נגד החוק הזה. נמאס לנו מקבלני כוח-האדם, אני חושבת שנמאס לא רק לעובדים אלא גם לך, כיושב-ראש ההסתדרות, וגם לנו כנציגי ציבור. נמאס מהאנשים האלה, נמאס מזה שמישהו מרוויח על גבם של אנשים, שבן אדם מרוויח על זה שיש לו כוח ויש לו פרוטקציה והוא מסוגל להרוויח מכרז זה או אחר והוא מסוגל להיכנס למכרז זה או אחר ולהיות מעסיק של האנשים האלה. זה לא ייתכן במאה הזאת, ולא ייתכן שבמדינת ישראל זה יימשך. אני חושבת שצריכים להביא לכנסת את החוק שיבטל את חברות כוח-האדם לגמרי.״

את הטיעונים נגד החוק פחות ראינו במאמר, הם היו במיעוט וההצבעות לא תמכו בהן. לשם המחשה, מצורפות דוגמאות לטיעוני נגד (אמנם היה מדובר בהצעת החוק ב3 חודשים, אך הטיעונים של הטוענים לא היו משתנים דרסטית אם היה מדובר מראש בתשעה חודשים, אך כשברור שהמטרה היחידה בהצעה היא לצמצם את קבלני כוח האדם למטרה של תיווך בלבד) שאם הנאמר בהם יתרחש במציאות יהיה מקום למיתון החוק:

חגית רימון: אם תתקבל הצעת החוק כלשונה, מה שיקרה הוא שאנשים כמו האדם שיושב מולנו עם כל הצער שבעניין, עלולים להיות מפוטרים או לא למצוא מקום עבודה ואני בטוחה בכך.

הילה אייל: יש מספר טעמים שהוצגו גם בפעם הקודמת. המשמעות המיידית של הצעת החוק היא ביטול ענף כוח האדם הזמני ויש לזה שתי תופעות כלכליות שליליות מיידיות: האחת, עליית האבטלה, והשנייה, עליית מחירים חדה.

ראובן ריבלין: מטרת החוק הזה לא לאפשר לאנשים לעבוד דרך חברות כוח אדם. לחסל את חברות כוח האדם. אחרי כן יוכלו לעבוד דרך ההסתדרות בתנאי עבדות של חברות כוח אדם. אם אתה רציני, בוא נלך ישר לדברים.

פרק י׳- לסיכום: ש״ס או עמיר פרץ?

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״חבר הכנסת חיים כץ ואנכי מגישים הצעה שהיא פשוטה, היא לא מורכבת מדי, היא לא מסובכת מדי״.

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״זהו. תם עידן חברות כוח האדם בישראל. כל מי שעשה כסף מחברות כוח האדם שיתחיל לחפש לו תחומי פעילות אחרים. אני אומר לכם את זה במפורש.״

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״החוק מנסה להיות פשוט ככל האפשר״.

עמיר פרץ (יוזם החוק) בזמן הדיונים על תיקון החוק: ״סיעת ש"ס מתנגדת לחוק יסוד גם אם יהיה כתוב עשרת הדיברות כי הם אומרים שבית-המשפט העליון יפרש את זה אחרת.״



 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
לפי החוק בישראל: לקבלני כוח אדם מותר להיות מתווכים בלבד. מאמר של סטודנט למשפטים חבר הפורום. hahahaha 05.01.21 21:21 כותרת
  אין לי כח לקרא את כל המאמר הארוך של הסטודנט היקר (שהועלה בניגוד לכללי הפורום), אבל כמי עבד לעם קדוש 05.01.21 21:36 1
     הטענה שהם רק מתווכים- נכונה. ציטוטים נבחרים בשבילך. hahahaha 05.01.21 21:52 6
  אין לך סיכוי. ראה פסקי דין בעניין ''חשבונית שכיר''. פרילנסר 05.01.21 21:40 2
  יש עו''ד שמתעסק בתחום ? מאיר פנים 05.01.21 21:44 3
  זכית בגביע ''הכתבה הארוכה ביותר ברוטר!'' הדחת מהפסגה כמה ותיקים וידועים. חלף הזמן 05.01.21 21:46 4
  אם זה סטדאפ אז אולי תצרף סרטון ( אנימציה אם אינך מעוניין להחשף)? הרבה ישמחו לצפות בו לבוב 05.01.21 21:47 5
     תגובתי לתגובה הראשונה היא תקציר המאמר. ממנה תבין. hahahaha 05.01.21 21:54 7
         אין לי ספק שהכתבה ראויה וחשובה , ולכן גם המלצתי לך לפנות למנהל , חבל לבוב 05.01.21 22:01 8
             מדובר על חדשות בלעדיות ומשמעותיות. בתוספת הוכחות מפורטות. למה שיחסם. hahahaha 05.01.21 22:05 9
                 יש כאן חוקים ומי שמעוניין להעלות כתבה שלא עפ''י החוקים הטכניים כאן צריך לבוב 05.01.21 22:17 10

   
   
עבד לעם קדוש לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 5.9.19
21367 הודעות, 113 מדרגים, 214 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:36   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. אין לי כח לקרא את כל המאמר הארוך של הסטודנט היקר (שהועלה בניגוד לכללי הפורום), אבל כמי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
שמכיר את הפלטפורמה החוקית של פעילות קבלני כח אדם - הטענה שהם רק מתווכים - שטותית.



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hahahaha
חבר מתאריך 23.10.18
74 הודעות
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:52   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. הטענה שהם רק מתווכים- נכונה. ציטוטים נבחרים בשבילך.  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
בשבילך אני מוסיף ציטוטים נבחרים. בשביל להבין לעומק תצטרך לקרוא את המאמר.

עמיר פרץ יוזם התיקון: ״החוק מנסה להיות פשוט ככל האפשר. החוק אומר באופן מפורש שאין מתפקידן של חברות כוח האדם להיות מעסיקים בישראל. נקודה. חברות כוח אדם בארץ נוסדו כדי להיות חברות מתווכות, שמביאות את העובד אל פתח מקום העבודה, עושות כל מאמץ כדי להביא את האיכות הטובה ביותר של העובדים למקום העבודה וצריכות להיפרד ממנו ולתת למי שמעסיק אותו להיות המעסיק שלו. נקודה.״

ציטוט של חיים כץ שיזם יחדיו עם עמיר פרץ (שניהם היו יוזמי התיקון היחידים) את התיקון לחוק: ״אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק לחיסול העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, שהגשנו, חבר הכנסת עמיר ואני״.

אוריאל לוין: ״אני חושב שטוב שחברי הכנסת עמיר פרץ וחיים כץ הגישו את הצעת החוק כפי שהם הגישו אותה. הצעת החוק הזאת, משמעותה האמיתית היא חיסול ענף כוח אדם בישראל. הפיכת כל חברות כוח האדם בעצם לחברות העוסקות בתיווך ולא חברות שעוסקות כחברות כוח אדם על-פי החוק הקיים היום.״

נסים זאב: ״... אם אנחנו מקבלים את ההצעה כפי שהיא, זה בעצם חיסול כל הנושא של חברות כוח אדם.״

עמיר פרץ (עם אחד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אני חושב שאנחנו עומדים באחד הרגעים החשובים ביותר. אם יש יום שבו הכריזו על עצמאות של מדינה, היום זה יום הכרזת העצמאות של העובדים.

ולסיכום המצחיק:

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״חבר הכנסת חיים כץ ואנכי מגישים הצעה שהיא פשוטה, היא לא מורכבת מדי, היא לא מסובכת מדי״.

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״זהו. תם עידן חברות כוח האדם בישראל. כל מי שעשה כסף מחברות כוח האדם שיתחיל לחפש לו תחומי פעילות אחרים. אני אומר לכם את זה במפורש.״

עמיר פרץ (יוזם החוק): ״החוק מנסה להיות פשוט ככל האפשר״.

עמיר פרץ (יוזם החוק) בזמן הדיונים על תיקון החוק: ״סיעת ש"ס מתנגדת לחוק יסוד גם אם יהיה כתוב עשרת הדיברות כי הם אומרים שבית-המשפט העליון יפרש את זה אחרת.״




                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פרילנסר
חבר מתאריך 16.3.19
53 הודעות
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:40   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. אין לך סיכוי. ראה פסקי דין בעניין ''חשבונית שכיר''.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בקיצור - חבל על זמנך, איש יקר,



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
מאיר פנים לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.12.14
13341 הודעות, 132 מדרגים, 253 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:44   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. יש עו''ד שמתעסק בתחום ?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
המון חברות הייטק מעסיקות עובדי קבלן



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חלף הזמן
חבר מתאריך 25.12.16
4166 הודעות
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:46   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. זכית בגביע ''הכתבה הארוכה ביותר ברוטר!'' הדחת מהפסגה כמה ותיקים וידועים.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
לבוב לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.11.19
13020 הודעות, 71 מדרגים, 136 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:47   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. אם זה סטדאפ אז אולי תצרף סרטון ( אנימציה אם אינך מעוניין להחשף)? הרבה ישמחו לצפות בו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
תפנה אל מנהל זמין ותבקש כישור מיוחד לכתבה שלך
אחרת סביר שינעלו לך
ואף אולי יחסמו אותך



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hahahaha
חבר מתאריך 23.10.18
74 הודעות
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    21:54   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. תגובתי לתגובה הראשונה היא תקציר המאמר. ממנה תבין.  
בתגובה להודעה מספר 5
 
  
תקרא את תגובתי לתגובה הראשונה לפוסט של ״עבד לעם קדוש״. היא מכילה ציטוטים נבחרים מתוך המאמר ומהווה מעין תקציר למאמר/סטנדאפ. ממנה תבין למה זה נושא מצחיק.



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
לבוב לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.11.19
13020 הודעות, 71 מדרגים, 136 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    22:01   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. אין לי ספק שהכתבה ראויה וחשובה , ולכן גם המלצתי לך לפנות למנהל , חבל  
בתגובה להודעה מספר 7
 
  
שהיא תעלם וכתה תחסם



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hahahaha
חבר מתאריך 23.10.18
74 הודעות
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    22:05   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. מדובר על חדשות בלעדיות ומשמעותיות. בתוספת הוכחות מפורטות. למה שיחסם.  
בתגובה להודעה מספר 8
 
  
מדובר על חדשות בלעדיות ומשמעותיות. בתוספת הוכחות מפורטות. למה שיחסם.



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
לבוב לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 3.11.19
13020 הודעות, 71 מדרגים, 136 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי כ''א בטבת תשפ''א    22:17   05.01.21   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. יש כאן חוקים ומי שמעוניין להעלות כתבה שלא עפ''י החוקים הטכניים כאן צריך  
בתגובה להודעה מספר 9
 
  
לבקש ולקבל אישור.



                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

__________________________________________________________________________
למנהלים:  שחרר | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול | עריכת אשכול
   
   


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות