מדענים: כדור הארץ מסתובב מהר יותר – ואנחנו לא יודעים למה  

לא מאמינים שכבר עברה שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה? אתם לא טועים: מספר מדענים ברחבי העולם מדווחים שכדור הארץ הסתובב מהר יותר על צירו ב-2020 – כאשר כמה ימים שברו שיאים היסטוריים. פיטר וויברליי מהמעבדה הלאומית לפיזיקה באנגליה מסר ל'לטלגרף' הבריטי כי כוכב הלכת שלנו מסתובב כעת מהר יותר מאשר בכל רגע אחר בחמישים השנים האחרונות.
 

האם ב-2021 נגרע שנייה?

מחזור היום והלילה, הנשלט על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו, נראה לנו קבוע – קבוע עד כדי כך שהוא הפך לאמת המידה העיקרית שלנו למדידת זמן: ביממה שמשית, הנמדדת משחר ההיסטוריה האנושית לפי זריחות ושקיעות, יש 24 שעות, שמחולקות ל-84,000 שניות. אלא שעם פיתוחם של שעונים אטומיים בשנות השישים, התברר שהמחזוריות הזאת אינה קבועה. מהירות סיבוב כדור הארץ משתנה ללא הרף, ואין יום אחד שזהה באורכו למשנהו.
 
מעבדות לאומיות לפיזיקה, כמו המעבדה הלאומית לפיזיקה של משרד הכלכלה והתעשייה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחזיקות בשעונים אטומים מדויקים, שמאפשרים לנו למדוד את השינויים הדקים האלה, עד כדי מילישניות.
 
מאז החלו המדידות, כדור הארץ נמצא במגמת האטה מובהקת. ההאטה הזאת לא משפיעה על חיי היומיום שלנו, אבל יש לה משמעות ללוויינים כמו GPS ולמסחר בינלאומי. כדי לפצות על ההאטה ולתאם בין הזמן האטומי הבינלאומי לזמן האוניברסלי המתואם (UTC), השירות הבינלאומי למערכות ייחוס וסיבוב ארצי (IERS) הציג את רעיון הדקה המעוברת: דקה שהתווספה לה שנייה אחת.
 
 
אחת לכמה שנים מוסיפים ב-IERS שנייה לדקה האחרונה ב-30 ביוני או ב-31 בדצמבר, כך שהשעה UTC 23:59:59 תתחלף לא ב-00:00:00 של היום הבא אלא בשעה 23:59:60. בשנות השבעים, השמונים והתשעים התווספה שנייה כמעט לכל שנה. השנייה האחרונה שהתווספה לשעוננו הייתה ב-2016.
 
אך כאמור, מגמה זו התהפכה ב-2020. לפי אתר TimeandDate, עשרים ושמונה ימים בשנה החולפת היו הימים הקצרים ביותר מאז 1960. ה-19 ביולי 2020 היה היום הקצר ביותר שנמדד, כשהוא אורך 1.4602 מילישניות פחות מהממוצע. מדענים במעבדות לאומיות לפיזיקה כבר מאמינים שלראשונה בהיסטוריה, ב-2021 נצטרך כבר לגרוע שנייה מהשנה.

הירח כנראה לא אשם. וגם אנחנו לא

גורמים רבים משפיעים על מהירות הסיבוב של כוכב הלכת שלנו, אבל שני גורמים בולטים במיוחד: המרחק לירח וההתחממות הגלובלית.
 
מדי סיבוב של כדור הארץ, הצד שפונה אל הירח נמשך אליו חזק יותר מהצד שפונה באותו זמן לעבר השני. כך נוצרת על פני כדור הארץ מעין בליטה הפונה תמיד אל הירח הסובב סביבנו. אך מכיוון שהארץ סובב סביב עצמו מהר יותר מכפי שהירח סובב סביב הארץ, אותה בליטה מתקדמת מהר יותר מהירח ובכך מאיצה מעט את התקדמות הירח במסלול. האצה זו של הירח באה על חשבון מהירות סיבוב כדור הארץ. התוצאה היא שהירח מתרחק מאיתנו ב-3.8 ס"מ בשנה ומאט את מהירותינו. בעוד 140 מיליון שנה, יהיו 25 שעות בכל יממה ארצית. 
 
גורם משמעותי נוסף הוא ההתחממות הגלובלית. כאשר מסה גדולה (קרח) עוברת מציר כדור הארץ בקטבים לאזורי קו המשווה (מים באוקיינוסים), כדור הארץ מאט – כמו מחליק על הקרח שמסתובב סביב עצמו ופושט את זרועותיו. אלא ששני גורמים אלה יכולים להסביר את מגמת ההאטה, לא את מגמת ההאצה החדשה בזמן קצר כל כך כמו שנה אחת.  
 
כך או כך, מגמת ההאצה החדשה לא אמורה להדאיג מדענים פלנטריים, אבל היא בהחלט מדאיגה מדעני מחשב – שכן טכנולוגיות רבות חדשות מבוססות על "זמן אמיתי", כמו מערכות ניווט ומסחר. הוספת וגריעת שניות עלולה לשבש את המערכות הללו. כך, לדוגמה, השנייה שנוספה ל-2012 הפילה אתרים פופולריים כמו אמזון, בשל היעדר סינכרון בין מערכת קיצוב זמן הפנימית של לינוקס לזמן של שאר המחשבים שניסו לתקשר עם מחשבי אמזון. בשנים האחרונות נשמעת דרישה להפסיק להשתמש ביממה שמשית כסטנדרט למדידת זמן ולעבור ליממה אטומית, שאינה תלויה בגורמים חיצוניים.