ציור מערות שתוארך ל-45,500 שנה התגלה באינדונזיה - העתיק ביותר בעולם  

אנחנו לא מתבלבלים מה"עובדות" שסביבנו; וזאת מהטעם שבעינינו המציאות שסביבנו אינה אמת אבסולוטית, אלא מציאות זמנית, בת חלוף.

אני, אישית, לא מנסה "להעביר אותך על דתך". מדוע אחרים נוהגים כמסיונרים מטעם "המדע" ומנסים להעביר אותי ואת חברי לאמונה על דתנו? ושלא תטעה בי. אני מעט רחוק מלהיות בור ועם הארץ.

יש רבנים ששינו את יחסם לבריאת העולם בעקבות הנתונים המדעיים,
אבל אם התורה לא דייקה בסיפור בריאת העולם, ואנו משנים את הפרשנות בגלל נתונים מדעיים,
למה שלא נשנה את הפרשנות גם לגבי דברים אחרים שהתורה אומרת.

אסביר:

יש 3 גישות של מאמינים בנוגע לשאלה של תורה ומדע.

1. הגישה המתעלמת/החרדית הרבנית:

להתעלם מהנתונים המדעיים ולראות בתורה את המדע האמתי.
מבחינתם, ההבנה הפשטנית של התורה היא הקובעת, והמדע אינו אלא גיבוב של דברים שמשתנים על פי אופנה חולפת.

היתרון: לא צריכים להתמודד עם עובדות.
מאמינים באמונה שלימה בתורה הנצחית. עקרוניים.

החסרונות: בדיוק מה שנכתב ביתרונות.

2. הגישה המתרצת:

זו הגישה האהובה על מחבתי"ם.
לנסות לתרץ את הסתירות הרבות בין תורה למדע.
הם לא יכולים להתעלם מהעובדות העולות מהמחקרים המדעיים, והם לא יכולים להתעלם מאמונתם לתורה, ולכן הם שואפים לסנכרן בין התורה והמדע.

היתרון: הם לא טומנים את הראש באדמה. הם כביכול מחזיקים בשתי הקצוות. גם באמת המדעית וגם באמת הבריאתנית.

החיסרון: התירוצים נראים לפעמים חסרי היגיון, וכסימון מטרה אחרי יריית החץ,
והם רודפים כל הזמן אחרי המדע.
מדי פעם מתגלה עוד עובדה מדעית שמחייבת אותם להיות יצירתיים כל הזמן כדי להתאים בין התורה והמדע.

3. הגישה המכילה:

זו גישה שלא התעלמת מן ההיגיון המדעי, ומיישבת את הסתירה על ידי פרשנות חדשה לתורה.
גישה זו רואה בפרשנות המסורתית, הבנה שהייתה מבוססת על נתונים שגויים, ונותנת פרשנות חדשה למה שנכתב בתורה.

היתרון: הם הולכים עם השכל.
החיסרון: עם האמונה המסורתית טעתה בפרשנותה לתורה, למה נאמין לפרשנות הדתית שלהם לגבי המצוות?

דוגמא:
סתירה בין תורה ומדע לגבי גיל העולם.
עד לפני כמה עשרות שנים, המאמינים לא היו צריכים להתמודד עם שאלת גיל העולם, ויכלו להאמין שהעולם נברא לפני 6000 שנה.
כשהמדענים התחילו לחקור ולהביא נתונים ומחקרים אמפיריים המוכיחים שהעולם קיים הרבה יותר מ-6000 שנה, עולם האמונה היה צריך לתת תשובות.

כל קבוצה התמודדה עם המדע בדרך שונה

הגישה המתעלמת, לא הסכימה עם הנתונים המדעיים, והמשיכה להאמין שהעולם נברא לפני 6000 שנה, ושהמדע זה סתם שטויות.

הגישה של התירוצים המציאה שלל תירוצים, כמו שהאלוהים ברא את העולם זקן, שהוא ברא עצים שגילם בני אלפי שנים, ונטיפים שגילם בני מיליוני שנים כדי להטעות את המאמינים כדי שיהיה להם חופש בחירה.
או תירוץ אחר: שאלהים ברא את העולם ממזמן, והעולמות התחלפו על ידי הרס ובריאה מחדש.
ועוד סגנון תירוצים כזה או אחר.

והגישה המכילה הסבירה שהמדע צודק, ושהתורה לא התכוונה לומר שהעולם נברא בשישה ימים, כי כל יום מסמל פרק זמן אחר.

אז נכון. יש הרבה דתיים שחושבים שהעולם נברא באמצעות האבולוציה, ויש מספיק מדענים שחושבים שהאבולוציה היא לא שלימה,
אבל בינינו? לא יותר הגיוני לחשוב שהתורה נשענה על נתונים מדעיים מאותה תקופה?

אם אנחנו מגיעים למסקנה, שהפרטים ההיסטוריים המובאים בתורה אינם נכונים, ושסיפור בריאת העולם אינו כפי שמוצג בתורה,
למה לי להאמין בקיום המצוות ובחובות המוסריות?

הבעיה של הדת שהיא תופסת את עצמה כאמת.
אם יש טעות אחת בתורה, זה כמו דומינו.
אם טעו בפרט אחד, למה לא נאמר שטעו בשאר הפרטים?

כל מחקר שלא ניתן להפרכה, אינו מחקר מושלם.

המחקר מוכיח את עצמו אבל הוא שואף להעמיד מראש את המקרים בהם הוא יופרך.

רש"י בסיפורי הבריאה כותב וחוזר וכותב כמה וכמה פעמים שהם אינם באים לתאר את דרך יצירת העולם אלא לדרשות כמו: אם יתגאה האדם יזכור שאפילו יתוש קדמו.

https://youtu.be/2tkrupTIxno

אם זה מה שהוא התכוון, אני מציע לך לקרוא את החברים למטה, ולגלות שהוא יותר קרוב לדעתו של שמאלני גאה מאשר לדעתם החברים בבית המדרש.

יש כל כך הרבה דברים שכתובים שנתגלו לאחר מכן גם אלו שחושבים שהיא נכתבה בשלהי בית שני.

2. יש הוכחות למינים שזה לא עובד ככה.

3. יש ספרי קודש שהשתכנעו שיכול להיות שיהיה סנפיר בלי קשקשת (בניגוד לתירוצים של המחבתים), והם תירצו שדיבר הכתוב לפי הרוב (או משהו כזה).
כלומר, לדעת אותם רבנים חשובים, לא הייתה הבטחה כזאת בתורה.

לא הגיוני לברוא עץ בן עשרת אלפים שנה.
לא הגיוני לבנות עולם בן מיליוני שנים.

2. חלק מההוכחות אינם מתייחסות רק לרגע היצירה והבריאה,
אלא לתהליכים שעבר העולם.
כלומר, יודעים שהעולם עבר תהליך מסוים שחייב לארוך כמה מאות אלפים או מיליוני שנים.