בזכות החיסונים - הקורונה בדרך להפוך למחלת ילדות קלה  

לפי מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "סיינס" ביום שלישי, הקורונה אמנם לא תיעלם, אבל ברגע שרוב המבוגרים יהיו חסינים מפניה - אם משום שכבר נדבקו או באמצעות התחסנות - הנגיף לא יהיה מסוכן יותר מצינון. הווירוס הוא סכנה כיום, משום שהוא פתוגן לא מוכר, היכול להכריע מערכת חיסון בוגרת שאינה מאומנת להילחם בו.

ילדים מאותגרים ללא הפסקה על ידי פתוגנים (מחוללי מחלות) חדשים להם, וזאת אחת הסיבות לכך שהם הודפים בצורה טובה יותר את וירוס הקורונה. בסופו של דבר, טוען המחקר, הנגיף יימצא בעיקר בקרב ילדים בני פחות מחמש, ויבוא לידי ביטוי בנזלת בלבד, או ללא סימפטומים כלל. במלים אחרות, הנגיף יהפוך לאנדמי - פתוגן שמופץ באופן מקומי ולעתים נדירות גורם למחלה קשה.

"משך הזמן שייקח להגיע למצב האנדמי תלוי במהירות שבה המחלה מופצת, ועד כמה מהר החיסון מופץ", אומרת ג'ני לוין, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת אמורי באטלנטה, שעמדה בראש המחקר. "המטרה היא לחשוף את כולם בפעם הראשונה לחיסון כמה שיותר מהר".

לוין ועמיתיה בדקו את ששת הווירוסים האחרים של הקורונה, הנמצאים בבני אדם – ארבעה של צינון, הסארס והמרס (MERS) – כדי לקבל רמזים על עתידו של הפתוגן החדש. הווירוסים של הצינון הם אנדמיים, ויש להם סימפטומים קלים בלבד. הסארס והמרס, שהופיעו ב-2003 וב-2012, בהתאמה, גרמו למחלה קשה אבל לא התפשטו באופן נרחב.

כל הווירוסים האלה של קורונה גרמו לתגובה חיסונית דומה, והנגיף החדש דומה יותר לאלה האנדמיים של ההצטננות, מעריך המחקר. החוקרים ניתחו מחדש דאטה של מחקר קודם, ומצאו כי ההידבקות הראשונית עם וירוס קורונה של צינון מתרחש בעיקר בגילים 3 עד 5. בגיל מאוחר יותר, הרבה אנשים נדבקים שוב ושוב, משפרים את החסינות שלהם וממשיכים בהפצת הווירוס. אבל הם לא נעשים חולים.

החוקרים צופים עתיד דומה לווירוס הנוכחי. תלוי במהירות שבה הנגיף מתפשט ובעוצמה ובמשך הזמן של התגובה החיסונית, ייקח כמה שנים עד עשורים של הידבקות טבעית עד שהווירוס יהפוך לאנדמי, אומרת ד"ר לוין.

כמו חיסון נגד חצבת

ללא החיסון, הדרך המהירה ביותר להגיע למצב אנדמי היא גם הגרועה ביותר. המחיר של חסינות האוכלוסייה יהיה כרוך בחולי ומוות נרחבים. אבל החיסונים משנים את התמונה: ככל שאנשים יהיו חסינים למחלה מהר יותר, כך ייטב. הפצה יעילה של החיסון תוכל לקצר את לוח הזמנים שבסופו הנגיף נהפך אנדמי לשנה, או אפילו שישה חודשים בלבד.

החיסונים לא ימגרו את הנגיף ככל הנראה, מעריכה לוין, והוא יהפוך לנגיף קבוע בסביבת המחיה שלנו, אף כי כאמור הרבה פחות קטלני. גם מומחים אחרים מעריכים כי התרחיש הזה סביר.

לדברי שיין קרוטי, וירולוג במכון לה הוֹיה לאימונולוגיה בסן דייגו, אם החיסונים היו מונעים הפצה של הווירוס, "אז התרחיש היה דומה יותר לזה של חצבת - אתה מחסן את כולם, כולל ילדים, ובאמת לא רואים הפצה של הווירוס יותר". לדבריו, סביר יותר שהחיסונים ימנעו את המחלה, אבל לא בהכרח את ההידבקות בה. והמשמעות היא שהקורונה תמשיך להיות מופצת.