בית משפט השלום דחה עתירת פלסטיני נגד צה''ל שתבע פיצויים בגין ''נזק נפשי כתוצאה משיחת אזהרה'' | התובע חויב בהוצאות  

בשנת 1988 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר אילן.
בשנים 1988-1993 שירת בצה"ל כקצין ייעוץ בפרקליטות הצבאית וכיועץ משפטי של פרויקטי הדיור למשרתי הקבע.
בשנים 1993-2018 עבד כשותף במשרד עו"ד.
בשנים 1993-2002 שימש כיועמ"ש במנהלת הקמת קריות ממשלה ובתי משפט.
בשנת 1995 סיים לימודי תואר שני במשפטים (במסלול מחקרי) באוניברסיטת בר אילן.
בשנת 2008 סיים לימודי תואר שלישי במשפטים באוניברסיטת בר אילן.

בשנים 2008-2018 שימש כמרצה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ובמכללות למשפטים.
פרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים בארץ ובחו"ל.

במהלך חודש אוגוסט 2017 התקבל אצל גורמי הביטחון מידע לגבי הפגנה ותפילה המונית שעתידה להתקיים באזור כפר חורסא שבדרום הר חברון, במחאה נגד כוונה להקמת עמדת צה"ל שנועדה למנוע ביצוע פיגועי זריקת אבנים והשלכת בקבוקי תבערה על כביש מרכזי באזור.

בערב לפני מועד ההפגנה, בשעה 22:00 הגיעו לביתו של התובע צוות לוחמים ביחד עם מפקד הכוח, לצורך ביצוע "שיחת אזהרה", שתכליתה להזהיר את התובע מפני השתתפות בהפגנה.

במסגרת התביעה טען התובע כי הצבא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בכך שבוצעה לו שיחת אזהרה בסמוך לביתו ומפקד הכח אף נגע בידו, זאת במקום לשוחח עמו טלפונית או לזמנו לשיחה בתחנה.

שיחת האזהרה בוצעה בבית בשל הדומיננטיות של התובע

במסגרת פסק הדין קבע הרשם אהרן אורנשטיין כי: "התובע לא עמד בנטל הדרוש על מנת להוכיח כי הייתה התרשלות בהחלטה. מקובלת עליי טענת הנתבעת כי "שיחת האזהרה" בביתו של התובע התבצעה בעקבות הדומיננטיות של התובע".

"אמנם לפי טענת התובע הוא "לא ארגן ולא היה דומיננטי, לא הוביל את המחאה או נשא בה דברים". אולם, בעדותה, אשתו של התובע …, העידה כי בעלה מארגן הפגנות וכן אישרה שבעלה קרא בפייסבוק ובאינטרנט לאנשים להגיע להפגנה …. בנוסף, התובע טוען כי הינו "אחד מפעילי זכויות האדם והמנהיגים הקהילתיים המרכזיים בחברון, וסמל למאבק הלא אלים בכיבוש"… אם כן מובן כי קריאתו של אדם בעל השפעה לציבור להגיע להפגנה איננה חסרת משמעות. בנוסף, ניתן לראות כי הפגנה קודמת בה השתתף התובע …הסתיימה באופן אלים ובמהלכה נעצרו ארבעה אנשים וביניהם התובע…".

בנוסף, נכתב כי "התובע לא הצליח להוכיח כי התנהגותו של רס"ן .. והחלטתו להגיע לביתו על מנת לבצע "שיחת אזהרה" בלילה הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין. שהרי אין דומה שיחה טלפונית לשיחה פנים מול פנים".

"מה גם שניתן לראות כי במקרה דנן, גם אם היו מבצעים את האזהרה בדרך אחרת, שהייתה פוגעת בתובע פחות, כגון שיחת טלפון, ספק רב אם התועלת החברתית הייתה נשארת בעינה ולא נפגעת. שכן, על פי עדותו, על אף האמצעי שננקט כנגדו "שיחת אזהרה" בביתו בשעת ערב, התובע עדיין השתתף למחרת היום בהפגנה. לכן, קל וחומר שאמצעי מתון יותר לא היה משיג את התוצאה לה ציפו גורמי הביטחון".

הרשם הוסיף כי "אין לזלזל בעלות החברתית הכרוכה בהגעה בשעת ערב לביתו של התובע. אולם, האינטרס הציבורי של שמירה על הביטחון של האזור וכן על הסדר הציבורי בידי המפקד הצבאי גובר. מהסרטון עולה כי בני ביתו של התובע היו ערים בשעה הביקור כך שההפרעה שנגרמה להם הייתה מינימאלית".