בגצ נתן צו עראי לעיכוב הריסת בית המחבל שרצח את אסתר הורגן וקבע לקיים דיון בתוך ימים ספורים  

מוריס הירש, ששימש בעבר ראש התביעה הצבאית בגדה המערבית וכיום מייצג משפחות של נפגעי טרור, אמר בשיחה עם "הארץ" כי התפלגות השופטים בנושא יוצרת חוסר ודאות ואי-עקביות. "נוצר מצב שלפיו שופטי עליון בעלי עמדות שונות פוסקים באופן הפוך ולעתים סותרים האחד את השני", הוא אמר, והוסיף שחלק מהשופטים מבטלים צווי הריסה בנימוקים "ששופטים אחרים קבעו שאין לפסול בגינם".

בשל חוסר הוודאות בתחום, משרד המשפטים נמנע מלאתגר את בית המשפט בעניין. כך, ב-2018 קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאין להוציא צו להריסת בית מחבל הלוקה בנפשו מחשש שהשופטים יפסלו לחלוטין את הפרקטיקה, למרות שמירת הדינים. ''אנחנו לא רוצים להרוס את הכלי הזה וללכת צעד רחוק מדי בהריסת בתים, כי יש שופטים בבית המשפט שמסתייגים ממנו", כתב אז מנדלבליט לשר הביטחון.

בניסיון להטות את הכף, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד הקפידה לבחור שופטים לבית המשפט העליון, בין היתר, בהתאם לעמדתם בסוגיה זו. שקד ואנשי לשכתה אף וידאו שיש מספיק שופטים בעליון התומכים בפרקטיקה של הריסת הבתים, למקרה שייערך בבית המשפט דיון בהרכב מורחב בנושא. "עמדת השופטים בעניין הריסת הבתים היתה פקטור בבחירתם", אישרה שקד בשיחה עם "הארץ". "היום יש רוב מוצק בעליון שתומך בהלכה הרווחת, שמאפשרת הריסת בתים לשם הרתעה. השופט מזוז כבר הרבה זמן מנסה לשנות זאת ללא הצלחה, וטוב שכך". אתמול, בתגובה לביטול הצו, הודיעה חברת הוועדה לבחירת שופטים, השרה מירי רגב, כי תפעל "למינוי שופטי עליון שמבינים את הקשיים והמצוקות של הציבור".

בתקופת שקד נבחרו לעליון השופטים וילנר, קרא, יוסף אלרון, דוד מינץ, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. כמו וילנר, שהיתה בדעת מיעוט בביטול הצו אתמול, גם אלרון ומינץ נחשבים תומכים של פרקטיקת ההריסה. גרוסקופף ושטיין טרם התבטאו בנושא, אולם ההערכות הן ששטיין תומך בהריסות הבתים. השופט הבולט כיום במחנה התומכים בהריסה הוא נעם סולברג, שהסביר בעבר באחד מפסקי הדין בנושא כי "אנו ניצבים בפני הקושי של פגיעה גם בחפים מפשע... אין זאת אלא מן הפירות הבאושים של הטרור הרצחני, שמוכרחים אנחנו גם באופן הזה לקדם הרתעה, ולו במעט, מפני מעשה מזוויע מעין זה שעשה המחבל".

הגוף שמגיש את כל העתירות לבג"ץ נגד הריסות בתי המחבלים הוא המוקד להגנת הפרט, שחתום על ביטול שני צווי הריסה בשלושת החודשים האחרונים. השנה דחה בג"ץ שתי עתירות נגד צווי הריסה, וקיבל עתירה נוספת באופן חלקי. "זה לא נכון לכנות את הבית 'בית המחבל'", אמרה מנכ"לית המוקד, ג'סיקה מונטל. "זה בית של משפחה, אמא וילדים, שגרים שם ונענשים אף שהם חפים מפשע. הריסת בית היא מבצע צבאי שנועד לפגוע במשפחה". בעקבות הפסיקה אתמול קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים דיון עקרוני בסוגיה. מונטל מצטרפת לקריאתו. "פסק הדין לא העז ללכת עד הסוף ולקבוע שכל המדיניות אינה חוקית ואינה מוסרית. אני מקווה שנגיע ליום שבו יתקיים דיון מורחב בשאלת חוקיות תקנה 119".

אבל האמת היא שאין תועלת בהריסת בתים

בודאי שלא במנגנון הנוכחי שהוא בדיחה מוחלטת (אתם מכירים... איטום של חדרון, סגירת דלת, הריסה חלקית אחרי שנה וחצי, טרטור של עשור בבתי משפט...)

אבל גם אם היו מבצעים את ההריסה באותו יום.... גם אז המנגנונים המפצים מצד הרשות מייצרים כדאיות גדולה יותר עבור השאהיד ומשפחתו:

משפחה שביתה נהרס עולה לדרגת קדושה
היא מקבלת בית חדש (משל עשתה תמ"א 38)
היא זוכה לכבוד מלכים
במצבים מסויימים גם מקבלת קצבאות

אין מחיר משמעותי להריסת הבית

התוצאה היא שמעטים מאוד המקרים בהם בני משפחה ממהרים לדווח כדי להציל את הבית
למעשה הם לא קיימים... כל המקרים המתועדים נועדו להציל את חייו של הבן ולא את חיי הבית.

מערכת הבטחון יודעת את זה... הנתונים מאוד ברורים
ובדיונים הפנימיים בצה"ל זה בדיוק מה שנאמר.

הבון טון הציבורי אומר "הריסה"... ולפיכך המערכת לא מציבה התנגדויות...
מצד שני מאותה סיבה היא היא גם לא מגלה התלהבות גדולה מדי לביצוע ההריסה המיותרת שמצריכה הרבה מאוד כוחות ומשאבים.

וה"מחקרים" שאותם מרבים לצטט??
אלו אינם מחקרים... אלו אוסף קטן ומגמתי של כמה ציטוטים מתוך חקירות שב"כ שאין להם שום בסיס מדעי.
כמה אמירות של נחקרים שהוצאו מהקשרן במקרה הטוב (ובמקרה הסביר יותר - כוונו על ידי החוקרים עצמם כפי שמקובל בחקירות הללו).

הריסת בתים במתכונת הנוכחית לא רלוונטית ורק מזיקה
ואני בכלל לא מתייחס להיבט המוסרי שבענישה קולקטיבית... זה סיפור אחר.

רוצים פגיעה אמיתית?
תפגעו בתקווה שמחוללת את הטרור
לא במשהו חומרי שמקבל מיד פיצוי משולש