מערכת החיסון של מי שהחלים מקורונה ממשיכה לשפר ולשכלל את הנוגדנים לקורונה גם לאחר ההחלמה.  

https://www.nature.com/articles/s41586-021-03207-w

הממצאים, שפורסמו ב- Nature, מספקים את הראיות החזקות ביותר עד כה לכך שמערכת החיסון "זוכרת" את הנגיף, ולמרבה הפלא, ממשיכה לשפר את איכות הנוגדנים גם לאחר שההדבקה דעכה. נוגדנים שנוצרו חודשים לאחר ההדבקה הראו יכולת מוגברת לחסום את SARS-CoV-2, כמו גם את גרסאות אחרות שלו כגון הגרסה הדרום אפריקאית.

הנוגדנים, שהגוף יוצר בתגובה לקורונה, ממשיכים להתקיים בפלסמת הדם מספר שבועות או חודשים, אך רמותיהם יורדות משמעותית עם הזמן. למערכת החיסון דרך יעילה יותר להתמודד עם פתוגנים: במקום לייצר נוגדנים כל הזמן, היא מיצרת תאי B עם זיכרון, שמזהים את הפתוגן, ויכולים לשחרר במהירות סבב חדש של נוגדנים כאשר הם נתקלים בנגיף בפעם השנייה.

אבל עד כמה הזיכרון הזה עובד טוב זה תלוי בפתוגן. כדי להבין את המקרה עם הקורונה, Nussenzweig ועמיתיו בחנו את תגובות הנוגדנים של 87 אנשים בשתי נקודות זמן: חודש לאחר ההדבקה, ואז שוב שישה חודשים לאחר מכן. כצפוי, הם מצאו שלמרות שנוגדנים עדיין ניתנים לגילוי עד שישה חודשים, מספרם פחת במידה ניכרת. ניסויים במעבדה הראו כי יכולתם של דגימות הפלזמה של המשתתפים לנטרל את הנגיף הופחתה פי חמישה.

לעומת זאת, תאי B עם הזיכרון של החולים, במיוחד אלו המייצרים נוגדנים כנגד הקורונה, לא ירדו במספרם ואף עלו מעט במקרים מסוימים. "המספר הכולל של תאי B שהפיקו נוגדנים שתקפו את עקב אכילס של הנגיף, המכונה Receptor Binding Domain, נותרו על כנם", אומר Christian Gaebler, רופא ואימונולוג במעבדתו של Nussenzweig.

מבט מקרוב על תאי B הזיכרון גילה משהו מפתיע: תאים אלה עברו סיבובי מוטציות רבים גם לאחר שהזיהום חלף, וכתוצאה מכך הנוגדנים שהם ייצרו היו יעילים בהרבה מהמקוריים. ניסויים לאחר מכן במעבדה הראו כי קבוצה חדשה זו של נוגדנים מסוגלת להיצמד טוב יותר לנגיף ויכולה לזהות אפילו גרסאות מוטציות שלו.

"הופתענו לראות שתאי B הזיכרון המשיכו להתפתח בתקופה זו", אומר נוסנווייג. "זה קורה לעיתים קרובות בזיהומים כרוניים, כמו HIV או הרפס, שם הנגיף מתעכב בגוף. אבל לא ציפינו לראות אותו עם SARS-CoV-2, שנחשב כנגיף שכבר לא נמצא בגוף לאחר המחלה"

SARS-CoV-2 משכפל בתאים מסוימים בריאות, בגרון העליון ובמעי הדק, וחלקיקים נגיפיים שנותרו מסתתרים ברקמות אלה עלולים להניע את התפתחות תאי הזיכרון. כדי לבדוק את ההשערה הזו, החוקרים חברו לSaurabh Mehandru, לשעבר מדען מאוניברסיטת Rockefeller וכיום רופא בבית החולים Mount Sinai, שבדק ביופסיות של רקמת מעיים מאנשים שהחלימו מ- COVID-19 בממוצע שלושה חודשים קודם לכן.

בשבעה מתוך 14 האנשים שנחקרו, בדיקות הראו את נוכחות החומר הגנטי של SARS-CoV-2 והחלבונים שלו בתאים שמרפדים את המעיים. החוקרים לא יודעים אם השאריות הנגיפיות הללו עדיין מדבקות או שהם פשוט שרידים של נגיפים מתים.