עייפים, מתוסכלים וכועסים: אחרי שנה של גזרות וסגרים, הגרמנים קיוו לשוב לשגרה. זה לא קרה  

לפי אחד הדיווחים המעניינים ביותר שפורסמו במדורי הקורונה בתקשורת הגרמנית בימים האחרונים, כלבים שאומנו להריח את הנגיף הצליחו לזהות חולים, גם כשהיה מדובר במי שלא הראו כל תסמינים.

הכלבים אומנו לזהות את "ריח נגיף הקורונה" שנפלט מהתאים של בני אדם שנדבקו - כפי שדיווחה וטרינרית מבית הספר לכלבי שירות של הצבא הגרמני. רמת הדיוק, לפי הדיווח, היא 94%. שימוש פוטנציאלי ליכולות האלה עשוי להיות מניעת הפצת המחלה בקרב קהלים גדולים כמו שדות תעופה ואצטדיונים ברחבי העולם.

"שנה נוראית": השוודים לא יודעים אם פעלו נכון, אך גם לא בטוחים שנכשלו לגמרי
שר הבריאות של גרמניה: פתוחים לאפשרות לשימוש בחיסונים שיוצרו ברוסיה ובסין
שאר הדיווחים מגרמניה, עם זאת, רחוקים מלהיות אופטימיים. כעס ותסכול על מדיניות הטיפול בקורונה הם הכיוון הדומיננטי בשיח במדינה. החצים מופנים, בראש ובראשונה, אל אורסולה פון דר ליין, שרת ההגנה לשעבר של גרמניה המכהנת כנשיאת הנציבות האירופית. בנובמבר היא סיפרה בגאווה על החוזים שחתם האיחוד האירופי עם יצרניות חיסונים שונות, והבטיחה כי תהיה לאירופאים "גישה לחיסונים המבטיחים ביותר" נגד הנגיף.

"אסון החיסונים"
בדצמבר הובטח כי האירופאים יתחילו לקבל חיסונים מיד אחרי חג המולד. "זה הרגע של אירופה" התפארה אז, "רגע נוגע ללב של אחדות" וגם "סיפור הצלחה אירופי".

עם זאת, כעת ברור שהשמחה היתה מוקדמת. "אסון החיסונים", הגדיר "דר שפיגל" הגרמני את המצב כעת. "בשעה שמדינות כמו ישראל, בריטניה וארה"ב מתקדמות במהירות בחיסונים", כתב אתר האינטרנט של המגזין, באיחוד האירופי שוררים בעיקר "תסכול וכעס", לאחר שהתברר כי אירופה "לא מצליחה להגן על תושביה במהירות מהמחלה הקטלנית".

https://img.haarets.co.il/img/1.9524771/2813562490.png?precrop=1755,2277,x0,y0&height=942&width=726

כשבוחנים את הנתונים המספריים, מבינים מניין נובע הכעס. בגרמניה, שאוכלוסייתה מונה 83 מיליון תושבים, כ-2.3 מיליון בני אדם נדבקו בנגיף הקורונה, כ-62 אלף בני אדם מתו ממנו ו-4,000 חולי קורונה מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ. מאז החלו החיסונים לקורונה בגרמניה, לפני 43 ימים, 2.8% מהאוכלוסייה חוסנו במנה הראשונה - 2.295 מיליון איש בלבד. את המנה השנייה קיבלו רק כ-981 אלף איש.

התסכול בקרב הציבור הגרמני ממבצע החיסונים האיטי גובר נוכח העובדה שהשותפה של חברת התרופות האמריקאית פייזר לפיתוח החיסון לקורונה היא חברה גרמנית, ביונטק

לעת עתה, את החיסון מקבלים רק בני 80 ומעלה וכן חולים בסיכון וצוותים רפואיים. בשלב הבא יקבלו אותו בני 70 עד 80 ובשלב השלישי - בני 70-60. ומה לגבי צעירים יותר? הם אפילו לא רואים את החיסון באופק. "כל עוד יש מחסור בחיסוני קורונה, הם יינתנו לפי תעדוף", נכתב באתר הממשלה.

התסכול בקרב הציבור הגרמני גובר נוכח העובדה שהשותפה של חברת התרופות האמריקאית פייזר לפיתוח החיסון לקורונה היא חברה גרמנית, ביונטק. אולם, האיחוד האירופי החליט על רכישה משותפת של חיסונים, במקום רכישה פרטנית על ידי כל מדינה ומדינה, ולכן אין לגרמניה עדיפות חרף העובדה שהחיסון הוא "תוצרת גרמניה".

https://img.haarets.co.il/img/1.9522971/2134346427.jpg?precrop=2200,1439,x0,y0&height=942&width=1440

"כשביונטק פירסמה את התוצאות החיוביות, חשבנו שהנה עוד שנייה זה נגמר, ושלגרמניה בטח יהיו מלאי עצום של חיסונים, כי החיסון פותח כאן", אמרה ל"הארץ" עדי הגין, עיתונאית בת 41 שכותבת ל-TheMarker מפרנקפורט, שם היא חיה עם בעלה הגרמני ושתי בנותיהם.

מרקל הקסימה - עד שלב מסוים
"זה מכעיס שנעשו כל כך הרבה טעויות במשא ומתן לקניית החיסונים, ונראה שאין ממש שקיפות שם בכל התהליכים", הוסיפה הגין. עם זאת, היא מדגישה כי היא מבינה ומכבדת את ההחלטה של האיחוד האירופי לקנות במרוכז את מנות החיסון. "גם מתוך סולידריות וגם כי אין באמת גבולות בין מדינות האיחוד, כך שזה לא יעזור אם גרמניה תהיה מחוסנת ברובה, אבל צ'כיה ופולין לא למשל". באופן אישי, לדבריה, היא "רק יכולה לקוות שכמי שנמצאת אחרונה בתור, אתחסן עד סוף הקיץ כמו שמרקל ושר הבריאות חוזרים ומבטיחים".

לפני כשנה, במארס 2020, הגדירה הקנצלרית אנגלה מרקל את הקורונה כ"אתגר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". יומיים לאחר מכן נכנסה גרמניה לסגר הראשון, שנמשך עד ל-19 באפריל 2020.

"בתחילת הדרך הקוסמתי מאנגלה מרקל ומדרך ההנהגה שלה, במיוחד בהשוואה למופעי היחיד של בנימין נתניהו בטלוויזיה. הרגשתי שאני יכולה לסמוך על השלטונות בגרמניה, וקיבלתי את הגזרות", אומרת הגין. "מאז חלפו כבר הרבה סגרים וגזרות, ואפשר לומר שאני מעט יותר מפוכחת"' הוסיפה. "גם פה ההנהגה עשתה לא מעט טעויות, גם עם מערכת החינוך, אבל תמיד נתנה את התחושה שהיא מנסה למצוא איזון בין שמירה על הכלכלה לבין שמירה על הבריאות, ואת הדרך לחיות עם הנגיף".
בין הסגר הראשון לשני בגרמניה היה ניסיון לחזור לשגרה. גני הילדים, לדוגמה, חזרו לפעול בקפסולות ואחר כך במתכונת רגילה, אך עם שינויים - כמו איסור כניסה להורים או איסור להביא צעצועים מהבית.

"בחורף היתה בגרמניה תחושה של איבוד שליטה"
"בקיץ היתה תחושה שנמצאה נוסחת הקסם, והצלחנו לחיות עם התקנות החדשות, כל עוד נתנו לנו לחיות קצת", אומרת הגין. "קיבלנו את זה שבכל כניסה למתחם בילויים, הועבר לנו תדריך צבאי מדוקדק, בתמורה למעט שפיות ותחושה של נורמליות". אולם אז בא החורף, ולדבריה הכל השתנה. "היה נראה שגרמניה מאבדת שליטה על הנגיף, והתקווה שאולי כן נוכל לחגוג את חג המולד כמו שצריך לא התממשה".

הסגר השני בגרמניה נכנס לתוקפו ב-16 בדצמבר ונמשך עד עתה. השבוע ייפגשו, באופן וירטואלי, ראשי מדינות המחוז בגרמניה עם מרקל כדי לדון אם להאריך או להקל את הסגר, שצפוי להסתיים ב-14 בפברואר. עד אז, החנויות והעסקים הבלתי חיוניים עדיין סגורים, אין גנים ובתי ספר, העבודה מתבצעת מהבית, חל איסור על מפגשים חברתיים, והמסעדות ובתי הקפה פתוחים רק לטייק-אוויי.

הגין מייצגת בדבריה את התחושות בקרב כלל הציבור הגרמני, שלפי סקרים אחרונים נראה כי האמון שלו בממשלה הולך ופוחת. סקר שבוצע באחרונה עבור סוכנות הידיעות הגרמנית ד-פ-א מצא שרק מחצית מהנשאלים מעריכים בחיוב את התנהלות הממשלה סביב הטיפול במגפה. באוקטובר היה שיעורם 57% ובאפריל 67%.

פרנק רוזליב, מנהל המכון לחקר משברים בעיר קיל, העריך כי הופעותיה הפומביות של הקנצלרית מרקל הפכו פחות ופחות מוצלחות בזמן שחלף מאז פרוץ המשבר ועד היום. "הקנצלרית נראתה כמו תלמידה בשימוע, לאחר שנתפסה מעתיקה במבחן", הוא אמר בהתייחסו להופעתה בשבוע שעבר בטלוויזיה הגרמנית.

https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-MAGAZINE-1.9522911