ידיעה זו הובאה על ידי חברת הפורום פיניקית באמצעות פורום עיתונות זרהאין גן ילדים או בית ספר, אין פגישות עם חברות או חברים, אין ספורט, אין מוזיקה - ההשלכות של צעדי הגבלות הקורונה הינן דרמטיות עבור ילדים וצעירים.
זה היה בסוף דצמבר, כאשר ד"ר אקסל גרשלאואר הבין ששינויים דרמטיים מתרחשים. בשלושת השבועות האחרונים שלפני חג המולד, שלושה צעירים הגיעו למרפאת רופאי הילדים בה הוא עובד בעיר בון לאחר שביצעו חתכים בזרועותיהם. שלושה בני נוער בשלושה שבועות - דברים כאלה הוא בדרך כלל רואה כל שלושה או שישה חודשים. "התדירות הזו", אומר ד"ר גרשלאואר, "גרמה לי באמת להפנים שמשהו ממש חמור קורה כאן".
המצב כיום הוא כזה שד"ר גרשלאור כלל לא נפגש עם כל מטופליו המתבגרים, הילדים והפעוטות. חלק נמנעים מהקליניקה שלו מחשש להדבקה בקורונה. הטלפון אצלו, לעומת זאת, לא נח לרגע, הורים נואשים ולחוצים מבקשים עזרה בשעות המיועדות לייעוץ הטלפוני.
"הנושאים השתנו לחלוטין לבעיות פסיכולוגיות של מתח נפשי. בין אם מדובר בחרדה, בבעיות ריכוז או בהפרעות שינה, שגברו באופן מסיבי בחודשים האחרונים", אומר הרופא. מגבלות הסגר הוחמרו בגרמניה מאז אמצע דצמבר אשתקד. בתי ספר וגני ילדים סגורים במדינות פדרליות רבות. גם פעילויות פנאי כמו ספורט קבוצתי אינן מותרות.
רופאי ילדים מדווחים על עיכוב בהתפתחות עקב הקורונה
גרשלאואר הוא גם הדובר לעיתונות של האיגוד הפדרלי לרופאי ילדים באזור הנורד-ריין. אז אם למישהו יש מושג איך מסתדרים 13.5 מיליון הקטינים בגרמניה במשבר הקורונה, זהו רופא הילדים מבון.
"חלק מהמשפחות עדיין נהנו מהסגר הראשון. עכשיו כולם חושבים שזה נורא" - ד"ר אקסל גרשלאואר.
הדיווחים שהוא מקבל ממאות עמיתיו בעבודתם היומיומית נשמעים דרמטיים יותר מיום ליום: "בעיות התנהגות, התפתחות שפה מאוחרת, ילדים רבים גם השמינו מאוד. צריכה מסיבית של מדיה. והורים שלא מגיעים עם ילדיהם לבדיקות תקופתיות". הדברים אומתו גם בסקר שנערך בקרב 347 פסיכותרפיסטים.
לשאלה האם התגברו בזמן הקורונה התופעות אצל הילדים והנוער שבטיפולך? ענו הנשאלים:
כלל לא - 7.8%
לעיתים רחוקות - 14.1%
לפעמים - 40.6%
לעיתים קרובות - 30.3%
לעיתים קרובות מאוד - 7.2%
אקסל גרשלאואר מאמין שהוא ועמיתיו יכולים בנקודת זמן זו רק לנחש מה ההשפעה המלאה של הסגרים על ילדים וצעירים. מכיוון שקיימת גם התעללות בילדים רבים, שרופאי הילדים מבחינים רק בשבריר קטן ממנה.
ברור שגרמניה תצטרך להשקיע הרבה זמן וכסף כדי להחזיר מאות אלפי ילדות וילדים למסלול. "זו תהיה משימה ענקית. בשנתיים הקרובות נצטרך תוכנית ונצטרך להרחיב את הצוות שלנו באופן מאסיבי. נצטרך תוספת של 50 אחוז, במיוחד עבור פסיכותרפיסטים", אומר ד"ר גרשלאואר.
ילדים וצעירים מחפשים עזרה בקורונה ב"מספר נגד צער "
כבר 40 שנה שהילדים והצעירים בגרמניה שמבינים שהם זקוקים לעזרה ולוקחים את גורלם בידיהם, מתקשרים לקו התמיכה הטלפוני 116111 - "המספר נגד צער" (בגרמנית זה נשמע יותר טוב: Nummer gegen Kummer). בעבר היו היועצים המתנדבים מהווים אוזן קשבת לקשיי האהבה הראשונה, לקבלת ציון 60 בבית הספר או אפילו למריבות עם ההורים.
כיום הם גם נקודת המגע הראשונה להשלכות הסגר בקורונה. אפילו ילדים שהם רק בני שמונה מתקשרים בתקופת המגיפה. "פניות נושאים כגון בריאות הנפש ובדידות התרבו באופן מאסיבי בחודשים האחרונים, ויש לנו יותר ילדים שדיווחו על חוויות של אלימות", אומרת אנה זכריאס דוברת ואחראית היח"צ של השירות הטלפוני.
"בעבר היו אלה בעיקר בנות שהתקשרו אלינו, בשנים האחרונות יותר ויותר בנים" - אנה זכריאס
האחראית על יחסי הציבור ב"המספר נגד צער" עמוסה מאוד בימים אלה מכיוון שהארגון הפך לפתע לנושא חם בתקשורת. בקריאה נרגשת נגד מגבלות הקורונה הזכיר מגיש טלוויזיה גרמני את 461,000 הילדים והמתבגרים שהתקשרו בשנה שעברה למספר 116111.
עלייה מאסיבית בצ'אטים ברשת ובפניות מצד ההורים
זהו אולי אחד ההיבטים החיוביים הבודדים של משבר הקורונה: ש"המספר נגד צער" התפרסם ידוע עוד יותר הרבה מעבר לפרסום דרך קמפיינים, עלונים וביקורים בבתי ספר. "מה שראינו בשנת 2020 הוא מעל לכל, זינוק בהתייעצויות מקוונות בשליש לעומת שנת 2019", אומרת זכריאס.
משבר הקורונה פוגע במיוחד בילדים עניים
בנוסף ל-3,000 המתנדבים שהוכשרו לענות בטלפון, נוספו 80 עובדים לעזרת "המספר נגד צער" לענות לפניות באמצעות צ'אט מקוון. במיוחד בתקופת הקורונה, הם מבוקשים יותר מתמיד; מספר עובדים עצום גויס בחודשים האחרונים. "הילדים כותבים: כולם נמצאים כרגע בבית, ולכן אני לא יכול לדבר עם אף אחד בטלפון באופן בטוח", אומרת זכריאס.
אבל לא רק הילדים עצמם פונים לקו המצוקה. אמהות ואבות מודאגים יכולים להמתין עד שהילדים ישנים במיטתם ואז לחייג למספר הטלפון עבור ההורים שהוגדר במיוחד. "התייעצויות הוריות בשנת 2020 זינקו ב-64 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת", אומרת אנה זכריאס.
כבר לא מדובר בגיל ההתבגרות, בכאב הפרידה לאחר מערכת יחסים או בסכסוכים במשפחה. מדובר בסגרים, שמרופפים את עצבי ההורים וילדיהם קצת יותר בכל יום שעובר. "השבוע מישהו יצר קשר ואמר שהוא מקנא מאוד באוסטריה כי סוף סוף הם שחררו את מגבלות הקורונה שלהם".
"עבור הקטנים ממש, הקורונה היא חלק מהנורמליות"
צעירים שחותכים את זרועותיהם, ילדים בני שמונה שמתקשרים ל"מספר נגד צער", אבל מה בעצם עושה משבר הקורונה לילדים הקטנים ביותר? אולה באומגרטנר-שמינג, העובדת באגודה להגנת הילד מזה 18 שנה, אומרת: "אם ההורים מודאגים בגלל הקורונה, יש לכך השפעה ישירה על הילדים".
"יש הרבה מה לעשות, לתת בטחון למשפחות" - אולה באומגרטנר-שמיינג (משמאל) עם המחנכת אנאבל לורנץ
הפדגוגית החברתית מספרת על אם שבנה הקטן לא רצה ללכת למעון מחשש לקורונה. "אמרתי לה שאני אפילו לא יכול לדמיין את זה", אמרה באומגרטנר-שמיינג, "ואז התברר שהאם מאוד פוחדת מהנגיף. וכי הילד שם לב וספג אליו את הפחד הזה".
היא נלחמת נגד זה כל יום. באומגרטנר-שמיינג מנהלת מפגש של הורים וילדים בבון, משתתפים בו כיום 20 ילדים, רובם מתחת לגיל שלוש. כך שמדובר בעיקר בפעוטות שלא מכירים שום דבר אחר מאשר שכל העולם לובשים מסכות, שלא אפשרי לפגוש את כל הילדים בו זמנית ושצריכים לשטוף את הידיים כל הזמן.
כנראה שזו בדיוק הסיבה שהילדות והילדים הקטנים האלה מתמודדים טוב יותר עם משבר הקורונה מאשר למשל אחיהם הגדולים, שלעתים קרובות מסתכלים על באומגרטנר-שמיינג בעיניים עצובות. "הקטנים מאוד אפילו משלבים זאת תוך כדי משחק, גם הבובות והדובונים מקבלים מסיכה. מבחינתם קורונה היא במובן מסוים חתיכה מהנורמליות".
https://m.dw.com/de/corona-wie-der-lockdown-kinder-krank-macht/a-56458359
https://m.dw.com/en/covid-has-a-dramatic-impact-on-children/a-56459428
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
