המאבק המשפטי שניהלו ארגוני סביבה נגד מפעלי ים המלח, נכשל בכל הקשור לצמצום הכמויות הנשאבות.  

צפריר רינת

ים המלח במבט מהאוויר. קצב ירידה שנתי של כמטר גורם לצמצום מתמשך בשטחוצילום: גיל כהן-מגן
המאבק המשפטי שניהלו ארגוני סביבה נגד מפעלי ים המלח, שצלח כשחויבו לשאוב את מי הים על בסיס רישיון, נכשל בכל הקשור לצמצום הכמויות הנשאבות. החודש קיבלו המפעלים את האישור השנתי מהמדינה, ועל פיו הם יוכלו לשאוב 445 מיליון מטרים מעוקבים של מים - כמות גדולה יותר מזו שאושרה בשנה שעברה. הארגונים קיוו שבמסגרת החובה לפעול תחת רישיון תדאג המדינה לפיקוח גובר על המפעלים ותדרוש להפחית את כמות המים שמותר להם לנצל.

המפעלים, השייכים לחברת כי"ל, מפיקים את עיקר הרווח שלהם ממוצרים המופקים מאשלג ומברום. המפעלים שואבים מדי שנה כמויות גדולות של מי ים המלח לבריכות תעשייתיות שמהן הם מפיקים את המחצבים הנחוצים לפעילותם. עודפי המים שבהם אין יותר צורך מוחזרים אל הים. בעבר הם שאבו ללא מגבלה ובלי צורך ברישיון הפקה המגדיר מהי הכמות שניתן לשאוב ממקור מים מסוים. בעקבות עתירה שהגישה עמותת "אדם טבע ודין" נגד המדינה בנושא קבע בית המשפט המחוזי בחיפה לפני שנתיים שעל המפעלים לפעול בכפוף לרישיון שיקבלו מרשות המים. בשנה שעברה, שהייתה הראשונה שבה פעלו המפעלים בכפוף לרישיון, התיר הרישיון לשאוב כמות שנתית של 439 מיליון מטרים מעוקבים. ברישיון ההפקה לשנת 2021, כאמור, גדלה

ללא הגבלות: החוק מאפשר להרוס את ים המלח
רשות המים גם קבעה מתווה להפקה בשנים הקרובות. בין השאר היא מאפשרת הגדלה נוספת של הכמות ביותר מחמישה מיליון מטרים מעוקבים כדי לפצות על חלחול חלק מהמים מקרקעית הבריכות וכדי להגדיל זרימת מים הדרושה להפקת חלק מהמחצבים. נוסף על כך אושרה שאיבה נוספת של 6-5 מיליון מטרים מעוקבים בגלל אילוצים נוספים הקשורים בתחזוקת הבריכות התעשייתיות. רשות המים מציינת שתוספות אלו תלויות במידע נוסף שהיא ביקשה מהמפעלים, אבל נראה שהאישור העקרוני כבר ניתן. הרשות לא העלתה כל דרישה לצמצום השאיבה.

-

שאיבת מים לצרכים תעשייתיים בישראל ובמפעלים בצד הירדני היא הגורם לירידה של 25% מהמפלס השנתי של ים המלח. קצב הירידה השנתי הוא כמטר והוא גורם לצמצום מתמשך בשטחו של ים המלח. כתוצאה מכך נוצרו בשטח שממנו נסוג הים בולענים הגורמים הרס מוחלט של תשתיות התיירות והתחבורה באזור. כמו כן יש תהליך של התחתרות והעמקת ערוצי הנחלים שגורם לפגיעה קשה במעיינות ובמבנה השטח הצמוד לים.

המכון הגיאולוגי מקיים מעקב קבוע אחר תגובת התשתית באגן ים המלח לשינויים במפלס הים. על פי דו"ח המעקב האחרון שהתפרסם לפני כמה חודשים, יש קשר בין תופעת הבולענים והתחתרות הנחלים. היווצרות בולענים בגדות אפיקי הנחלים מערערת עוד יותר את יציבות הקירות שלהם ועלולה לגרום לקריסתם. תהליכים אלה מסכנים את כביש 90 העובר לאורך ים המלח ונחצה על ידי הנחלים. נוסף על כך מציין הדו"ח שתהליך היווצרות הבולענים נמשך בקצב מוגבר.

עו"ד לי-היא גולדברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע בעמותת "אדם טבע ודין", אמרה: "במקום לעשות שימוש ברישיון ההפקה להגשים את מטרת החוק - מניעת דלדול של הים על ידי צמצום השאיבה - ניתנת כעת לחברה לכאורה זכות להגדיל את הפעילות התעשייתית על מרב שטח הבריכות. במקום לפעול להצלת משאב טבע ייחודי זה, בחרה הרשות לעגן את מעמדו כנכס כלכלי שיש לנצל עד תום".

מקור: עיתון הארץ של סופש