מחקר שמתפרסם בניו יורק טיימס חושף מערך התקפה איראני שפועל בישראל  

הכתבה בניו יורק טיימס, מתורגם:

מאמץ הדיסאינפורמציה האיראני לא הצליח להישאר מתחת לרדאר של חברות ביג טק

המאמץ, המכוון לפעילים בישראל, היתה האינדיקציה האחרונה לכך שממשלות מנסות שיטות חדשות וקשות יותר לאיתור, לזרוע חוסר שביעות רצון ברשת.

ב -13 ביוני, כשסיים בנימין נתניהו את כהונתו כראש ממשלת ישראל במשך עשור, ערוץ טלגרם המוקדש להפגנתו זמזם בחגיגיות.

"ועכשיו כלא, לך לכלא", נכתב בהודעה קצרה מתחת לתמונה המצולמת של מר נתניהו מאחורי סורג ובריח. 7,000 העוקבים של ערוץ הטלגרם הפיצו את המסר במהירות לקבוצות אחרות ולאפליקציות מדיה חברתית.

הערוץ וההודעה היו בסתר חלק ממסע דיסאינפורמציה איראני, על פי חוקרי דיסאינפורמציה ישראליים. במשך מספר חודשים חדרו סוכנים איראניים לקבוצות וואטסאפ קטנות, לערוצי טלגרם ולאפליקציות העברת הודעות שפעילים ישראלים השתמשו בהם לדיונים אינטימיים בין עשרות לאלפי אנשים.

כשהיו שם, הסוכנים שיתפו תמונות וטקסטים מקטבים והחלו לשלוח הודעות ישירות לאנשים בקבוצות. מטרתם, ככל הנראה, הייתה פשוט לגרום לצרות, ולגרום לאנשים בקהילות המקוונות האלה להיזהר זה מזה.

התגלית הראשונה מסוגה של הקמפיין האיראני על ידי FakeReporter, קבוצת כלבי שמירה על דיסאינפורמציה ישראלית, מציעה תובנה כיצד מדינות ממזערות את מסעות הדיסאינפורמציה שלהן במטרה להישאר מתחת לרדאר של חברות טכנולוגיה שהפכו אגרסיביות יותר בחיפוש אחריהן.

במקום לדבר עם קהלים רחבים בפייסבוק או בטוויטר, הקמפיינים הללו מעוררים את הסנטימנט האנטי-ממשלתי ואוספים מידע על מחאות וארגון פעילים על ידי התמקדות בתקשורת קטנה ופרטית יותר בוואטסאפ, מברק ואפליקציות צ'ט מוצפנות אחרות. מכיוון שרק השולחים והמקבלים יכולים לראות את מה שנדון, מסעות הדיסאינפורמציה מוסתרים בפני חברות הטכנולוגיה והרשויות.

הודעה בטלגרם שהופצה במהירות על ידי 7,000 העוקבים של הערוץ לקבוצות אחרות ולאפליקציות מדיה חברתית.

"מה שהיה כל כך חכם וחסר תקדים בזה היה הדרך שהם עברו בצ'אטים בקבוצות קטנות שבהן איש לא היה מצפה למצוא סוכן איראני", אמרה אחיה שץ, מנהלת FakeReporter. "הם באמת צברו אמון של אנשים וגלשו מתחת לרדאר של פייסבוק, טוויטר וכל שאר חברות הטכנולוגיה."

פייסבוק, המחזיקה בוואטסאפ, הסירה כמה מחשבונות הוואטסאפ הקשורים לאיראן לאחר שהניו יורק טיימס יצר איתה קשר בנוגע לראיות שנאספו על ידי FakeReporter. דוברת פייסבוק אישרה כי החשבונות המזוהים קשורים לפעילות איראנית קודמת שהחברה הסירה השנה.

"שחקני האיומים האיראניים הם חלק מהקבוצות העקשניות והמקוריות יותר שמנסות לפעול באופן מקוון, כולל בפלטפורמה שלנו", אמרה דוברת פייסבוק.

החוקרים של FakeReporter מצאו שרבים מהתמונות והממים שהאיראנים השתמשו בהם הגיעו מאתרים איראניים, או שאפשר לקשר אותם בחשבונות פייסבוק וטוויטר עם קישורים קודמים לאיראן. בעוד שחוקרים מאמינים שמדינות רבות עושות זאת, התחקיר האחרון היה הראשון שפרט כיצד ממשלה יכולה לנקוט בקבוצות קהילות קטנות ומקוונות ולהראות כיצד פועלים קמפיינים של דיסאינפורמציה באפליקציות מוצפנות.

סוכנויות הביון האמריקניות מודאגות מכך שהדבר יכול לקרות בארצות הברית. בשבוע שעבר הודיע ​​משרד המשפטים כי הוא חוסם את הגישה לשלושה עשרות אתרים המקושרים למאמצי דיסאינפורמציה מצד איראן. גורם מודיעין אמריקני אמר ל"טיימס "כי הרשויות עוקבות מקרוב אחר קבוצות העברת הודעות בטלגרם, וואטסאפ ואפליקציות אחרות לאיתור דיסאינפורמציה איראנית.

היישומים הם אמצעי אידיאלי עבור איראן להיכנס לקבוצה סגורה של אנשים עם עמדות דומות ולהפיץ מסרים חלוקיים וקיצוניים, אמר גורם המודיעין, שלא היה מוסמך לתת ראיונות ונאם בתנאי אנונימיות. הם שיתפו למשל ממים שהשוו את מר נתניהו לאדולף היטלר - השוואה פוגענית שיכולה לדחוף אנשים מסוימים לדעות קיצוניות יותר ולגרום לאחרים לחשוב שהקבוצות המקוונות שלהם הפכו לקיצוניות מדי.

"בקבוצות המסרים הסגורות הללו אנשים נוטים לסמוך זה על זה ולשתף בצורה חופשית יותר מכיוון שיש תחושה שהם חולקים את אותה פוליטיקה, ושהאפליקציה עצמה מאובטחת ובטוחה", אמר גונן בן יצחק, עורך דין ישראלי שפעם עבד בסוכנות הביון של השב"כ. הוא היה בין עשרות ישראלים שאמרו כי המאמצים האיראניים כיוונו אליהם.

האנשים שהתקשרו באופן לא מודע עם האיראנים אמרו שהמגפה והמהפך בפוליטיקה הישראלית הפכו אותם לפגיעים במיוחד בפני דיסאינפורמציה.

כדי למנוע התקהלויות במהלך המגפה, ישראלים רבים השתתפו בהפגנות מקומיות למען עירם, עירם או אפילו בלוק שלהם. כדי לתכנן עבורם הקימו ישראלים קבוצות שכונות בוואטסאפ, טלגרם ופלטפורמות מדיה חברתית אחרות. כל אחד יכול להצטרף לקבוצות. חברים חדשים מתחברים לרוב על ידי לחיצה על קישור ששותף על ידי חבר או פורסמים לאתר ציבורי. בעוד שבחלק מהקבוצות היו כמה עשרות חברים, באחרות היו מעל 10,000.

השיטפון הקל על האיראנים להצטרף לקבוצות חדשות ולהקים את שלהם, אמר מר שץ. לאחר שהאיראנים חדרו לקבוצה אחת, הם יכלו לקפוץ בקלות לעשרות אחרות שפורסמו בקרב חברי הקבוצה. הם יכלו להתחיל בקבוצה המוקדשת להפגנות בפרבר של ירושלים ותוך יממה למצוא את עצמם בקבוצות המוקדשות לעניינים שונים כמו היסוס בחיסונים או תיאורטיקני קונספירציה חרדים.

"אנשים שיתפו קישורים לקבוצות חדשות בערוצים כל הזמן והזמינו אחרים להצטרף", אמר שץ. "האיראנים יכלו להיכנס לכל שיחה קבוצתית שהם רוצים."

בתחילת פברואר, ניצן שטיגליק, פעיל ישראלי, קיבל הודעה מזר בשם אדם בוואטסאפ. כמו מר שטיגליק, נראה שהזר מעוניין בהפגנות נגד הממשלה. הוא השתתף באותן קבוצות ווטסאפ קטנות שהוקדשו לשיתוף ממים, בדיחות ותוכניות להפגנות. לאחר שיחות חולין, הזר ביקש ממר שטיגליץ לשלוח לו תמונות מאירוע אחרון.

למחרת, שלח מר שטיגליק עשרות תמונות מהפגנה לאחרונה בכפרו הקטן בצפון ישראל לחשבון שמנהל איראנים.

דוגמאות לשיחות בוואטסאפ שבהן משתמש המכנה עצמו אדם ביקש תמונות מישראלים
קרדיט: Fakereporter

"הוא המשיך להעביר לי הודעות וביקש תמונות נוספות של ההפגנות, שאותן פרסם מחדש ושיתף במקומות שונים", אמר שטיקליק. "עזרתי לו להשיג קהל לעצמו ולהגיע לפעילים ישראלים אחרים."

מר שטיגליק בסופו של דבר חשד, לדבריו, והחל לתהות אם החשבון מנוהל על ידי סוכני מודיעין ישראלים המעוניינים להשיג מידע על תנועת המחאה. הוא לא חשד כי סוכנים איראניים מנהלים את החשבון עד שאמרו לו חוקרי FakeReporter.

אורנה נאור, צלמת מתל אביב קיבלה הודעה דומה מאדם זר שקרא לעצמו אדם. היא התכתבה עם החשבון במשך חודשים על ידי טלגרם ואינסטגרם, והוא הציע לפרסם את תמונותיה מתנועת המחאה הישראלית בחשבונו.

"מדי פעם כשמסרנו הודעות, הוא השתמש במילים מוזרות או בדקדוק גרוע, אבל בכנות כל כך הרבה צעירים ישראלים עושים זאת גם בימינו", אמרה גב' נאור, 61, שהוסיפה כי היא שלחה באופן קבוע לאדם תמונות וסרטונים מההפגנות.

האיראנים נתפסו לאחר שבילו שבועות עד חודשים ברבים מהקבוצות. כמה אנשים חשדו בדקדוק הגרוע שלהם והתנגדותם לדבר בטלפון או להיפגש באופן אישי, מספר אנשים דיווחו על החשבונות ל- FakeReporter.

קצין שב"כ אמר ל"טיימס" כי הוא פתח בחקירה משלו בנוגע לפעילות האיראנית לאחר ש- FakeReporter הביא אותה לידיעת סוכנות הביון. נציגי ממשלת ישראל ושב"כ לא הגיבו לבקשות התגובה.

דובר טוויטר אמר כי החברה פיקחה והסירה באופן שוטף גורמי מדינה המשתתפים בקמפיינים מתואמים. מטלגרם לא נמסרה תגובה.

המעבר לקבוצות העברת הודעות קטנות יותר הזכיר למר שץ ולמר בן יצחק, סוכן הביון הישראלי לשעבר, את המתרחש בקרב הימין הקיצוני בארצות הברית. מכיוון שפייסבוק, טוויטר ופלטפורמות אחרות הניעו את מנהיגי תנועות הימין הקיצוני, המנהיגים הקימו קבוצות באפליקציות העברת הודעות, כגון טלגרם, שם יוכלו לתקשר לעוקביהן.

מר בן יצחק, שגייס בעבר מרגלים ונכסים זרים, כינה זאת "אופציה מושלמת".