הבמאי הישראלי נדב לפיד זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן על סרטו ''הברך''  

עד כאן, הכול כמעט בסדר, גם אם חלק גדול מן ההתייחסויות בסרט מטיפות נגד המשטר של עבר ושריו של בנימין נתניהו, שניתנים בקלות לזיהוי, בו בזמן שהמשטר התחלף בינתיים, גם אם לא ברור לכמה זמן, וחלק מן האמרות הזועמות של הבמאי המנהל כמעט לכל הסרט מונולוג ארוך ולא פעם מתיש, על הבעיות הנפשיות של המדינה המתפרקת ששמה ישראל, גורמת לו ולשכמותו. ככל השיחות שלו עם מנהלת הספריות הצעירה (נור פיבק) של משרד התרבות עולות לטונים גבוהים יותר, מתחיל האיש לצרוח בקולי קולות, עיניו יוצאות מחוריהן מרוב כעס על המדינה שהביאה אותו לעולם, ורק שיחות הטלפון עם אמו הגוססת ממחלת הסרטן (חלק מן המציאות שבה חי לפיד באחרונה), מרככות אותו עד להתפרצות הבאה. השמעה בקולי קולות של צד אחד בוויכוח שמפלג היום את המדינה, גם אם במהלך הנאומים הנמרצים יש גם הודאה בחולשות ובהיסוסים של הנואם, ואם יש הצדקה מלאה חלק גדול מן הטענות שמעלה לפיד בנאומיו, המוגשים במדידה ניכרת של ניכור ע"י שחקן שכנראה עסוק יותר במעקב אחרי פקודות הבמאי מאשר הזדהות עם הדמות, ושמות התואר שהוא מטיח בשר (שינוי המין אינו משנה את הכוונה) התרבות, עדיין קשה לשכוח כי הרי מייצג את ישראל בתחרות של הפסטיבל, למרות הצנזורה שבה מאיים הסרט (אולי גם נגיע לשם אם יתהפך השלטון מחדש). עצם העובדה שאין כאן עלילה ברורה ונחושה או דמויות שעומדות על רגליהם ולא רק על כוונות הבמאי, (שם הבמאי הוא "י" ושמה של מנהל ת הספריות הוא יהלום), ודאי אינה דוברת גם היא בזכות הסרט, שהתקבל לתחרות היוקרתית אולי משום שהפסטיבל חיפש הזדמנות להשיב לשרה לשעבר כגמולה, על הופעתה בריוויירה לפני כמה שנים.

ביביזם, רלביזם, בנטיזם, אותה אדרת בשינוי גברת.

https://e.walla.co.il/item/3446757

*אין לי פוזיציה*

מכיכר טייאנמן שבמזרח ועד למדשאות המוריקים שבסיליקון וואלי, מסך ברזל של חשכה שמאלנית ירד על העולם!

אז כן, כל מי שכתב פה בגנות הסרט כתב אמת לאמיתה, ואתה, שקפצת להגנתו ועוד העזת לקרוא לדברים נגד הסרט "עליבות", יצאת חומוס. כרגיל.