עדכון קורונה שבועי  

בינתיים נגיף הקורונה משתנה ומתאים את עצמו למציאות החדשה. עוד ועוד מדינות מדווחות על מחוסנים שנדבקו בווריאנט דלתא של הנגיף, מה שמגביר את החשש שההגנה הטובה שהחיסונים העניקו מהדבקה אכן נפרצה, גם אם הם עדיין מגינים טוב למדי ממחלה קשה. התרחיש הזה לא מפתיע. בסופו של דבר מדי יום מאובחנים בעולם כחצי מיליון נדבקים חדשים וכנראה עוד רבים נדבקו אך לא התגלו.

כמו כל יצור ביולוגי, הנגיף עובר שינויים. רק באחוז קטנטן מהמקרים השינוי הזה נותן לו יתרון, אבל כשזה קורה הווריאנט החדש שנוצר נהיה דומיננטי ומתפשט במהירות. ראינו את זה עם הנגיף המקורי שיצא מסין והדביק את כל העולם לפני שנה וחצי, ראינו את זה עם וריאנט אלפא (הבריטי) שעשה שמות באירופה, בארצות הברית וגם בישראל, עם וריאנט גמא (הברזילאי) שהשתולל בדרום אמריקה – ועכשיו אנחנו רואים את זה עם וריאנט דלתא. הוא יותר מידבק מקודמיו, וכך מצליח להתפשט לעוד ועוד אוכלוסיות ולהדביק גם מחוסנים, אם כי בשיעור נמוך בהרבה מלא מחוסנים.

יש כמה השערות למקור ההצלחה הגדולה של הנגיף החדש. הראשוני היא שייתכן שהנגיף עבר שינויים שמקשים על מערכת החיסון לזהות אותו על בסיס ההכרות המוקדמת מהחיסון. אפשרות אחרת קשורה לעומס הנגיפי, כלומר כמות הנגיפים הגבוהה במיוחד שנוצרת בדרכי הנשימה שלנו בעקבות ההתרבות המהירה של וריאנט דלתא, שמצליח להתגבר באופן זמני על התגובה החיסונית של הגוף. השערה שלישית היא שהזיכרון החיסוני של מקבלי החיסון נחלש עם הזמן, במיוחד אצל קשישים. כמובן יכול להיות גם שילוב של כמה סיבות ביחד, ובשלב הנוכחי עדיין לא ידוע בוודאות מדוע הנגיף משגשג כל כך. מה שבטוח הוא שלא מחוסנים נפגעים ממנו הרבה יותר ממי שחוסנו.

כארבעה מיליארד מנות חיסון כבר ניתנו בכל רחבי העולם מאז תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה המשתולל. לפי הערכות, כרבע מאוכלוסיית העולם חוסנה באופן מלא, אך החלוקה מאוד לא אחידה. יש מדינות ששיעור ההתחסנות בהן מרשים מאוד, ולעומתן ארצות אחרות – במיוחד מדינות מתפתחות – שבהן בקושי התחילו לחסן.

בינתיים נגיף הקורונה משתנה ומתאים את עצמו למציאות החדשה. עוד ועוד מדינות מדווחות על מחוסנים שנדבקו בווריאנט דלתא של הנגיף, מה שמגביר את החשש שההגנה הטובה שהחיסונים העניקו מהדבקה אכן נפרצה, גם אם הם עדיין מגינים טוב למדי ממחלה קשה. התרחיש הזה לא מפתיע. בסופו של דבר מדי יום מאובחנים בעולם כחצי מיליון נדבקים חדשים וכנראה עוד רבים נדבקו אך לא התגלו. כמו כל יצור ביולוגי, הנגיף עובר שינויים. רק באחוז קטנטן מהמקרים השינוי הזה נותן לו יתרון, אבל כשזה קורה הווריאנט החדש שנוצר נהיה דומיננטי ומתפשט במהירות. ראינו את זה עם הנגיף המקורי שיצא מסין והדביק את כל העולם לפני שנה וחצי, ראינו את זה עם וריאנט אלפא (הבריטי) שעשה שמות באירופה, בארצות הברית וגם בישראל, עם וריאנט גמא (הברזילאי) שהשתולל בדרום אמריקה – ועכשיו אנחנו רואים את זה עם וריאנט דלתא. הוא יותר מידבק מקודמיו, וכך מצליח להתפשט לעוד ועוד אוכלוסיות ולהדביק גם מחוסנים, אם כי בשיעור נמוך בהרבה מלא מחוסנים. יש כמה השערות למקור ההצלחה הגדולה של הנגיף החדש. הראשוני היא שייתכן שהנגיף עבר שינויים שמקשים על מערכת החיסון לזהות אותו על בסיס ההכרות המוקדמת מהחיסון. אפשרות אחרת קשורה לעומס הנגיפי, כלומר כמות הנגיפים הגבוהה במיוחד שנוצרת בדרכי הנשימה שלנו בעקבות ההתרבות המהירה של וריאנט דלתא, שמצליח להתגבר באופן זמני על התגובה החיסונית של הגוף. השערה שלישית היא שהזיכרון החיסוני של מקבלי החיסון נחלש עם הזמן, במיוחד אצל קשישים. כמובן יכול להיות גם שילוב של כמה סיבות ביחד, ובשלב הנוכחי עדיין לא ידוע בוודאות מדוע הנגיף משגשג כל כך. מה שבטוח הוא שלא מחוסנים נפגעים ממנו הרבה יותר ממי שחוסנו. מצב חדש, אמצעים ישנים על מנת להתמודד עם המצב החדש יש צורך להפעיל הגבלות מסוימות שיצמצמו את ההזדמנויות שיש לנגיף להדביק.

במדינות שבהן שיעור המתחסנים גבוה יחסית לא הולכים אוטומטית לפתרון הקשוח והיקר של הטלת סגר, אלא מעדיפים פתרונות רכים יותר כמו חיוב עטיית מסכות בחללים סגורים, הגבלות על התקהלויות והחלת גרסה זו או אחרת של "תו ירוק" שמגביל פעילויות מסוימות למחוסנים ומחלימים בלבד. לא בכל מדינה ההגבלות הללו מתקבלות בהבנה, והניסיון שנעשה בצרפת להחיל מתווה כזה נתקל בהתנגדות ציבורית. חברות הענק גוגל ופייסבוק כבר הודיעו שכאשר יחזרו לעבוד במשרדים, רק עובדים מחוסנים יורשו להגיע.

אחד הפתרונות הנוספים שעומדים על הפרק הוא הגברה של החסינות לנגיף. את זה אפשר לעשות בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה היא צמצום מספרים של הלא מחוסנים בחברה. הבעיה היא שמדובר באתגר לא פשוט. יש עדיין אוכלוסייה גדולה של ילדים מתחת לגיל 12 שאינם זכאים להתחסן, וגם קצב ההתחסנות של בני נוער אינו מספק. באוכלוסייה המבוגרת, קשה להאמין שמי שהיססו עד כה להתחסן ימהרו לעשות את זה עכשיו. פתרון אפשרי שני הוא פיתוח חיסון שיותאם לווריאנט החדש. החברות פייזר ומודרנה פועלות כעת להתאים את החיסונים שלהן אליו, אך מדובר בתהליך שדורש זמן, כדי לוודא שהחיסון המשופר אכן יעיל ובטוח, ולא צפוי שהוא יושלם לפני נובמבר. במונחי מגפה מדובר בנצח, ואין לדעת כמה וריאנטים חדשים עלולים להתפתח עד אז. האפשרות השלישית היא לתת מנת דחף (בוסטר) של החיסון הקיים, במטרה לחזק את הזיכרון החיסוני אצל מי שכבר קיבלו שתי מנות. בנושא הזה חברות התרופות פייזר ומודרנה פרסמו כמה מחקרים קטנים, חלקם כהודעות לעיתונות שלא עמדו עדיין לבדיקה מדוקדקת של הקהילה המדעית כמקובל. המחקרים האלה מראים לכאורה שמתן מנה שלישית של החיסון מעלה משמעותית את רמות הנוגדנים – אף יותר מהמנה השנייה, ומספק הגנה מוגברת מפני חלק מהווריאנטים החדשים, אך הבדיקה נעשתה לפני שווריאנט דלתא התפשט. אתמול התפרסמו בהודעה לעיתונות ממצאי מחקר של פייזר שמראים שהנוגדנים שנוצרים אחרי קבלת מנה שלישית מנטרלים בהצלחה גם את וריאנט דלתא בתנאי מעבדה. אלו חדשות מעודדות אבל לא מספיקות. בזמן שבארצות הברית מתחילים להתגבר הקולות הקוראים לתת מנת דחף לקבוצות סיכון, בארץ לא מחכים.

אתמול אישר הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות לאפשר מתן מנה שלישית לקבוצות סיכון, שכבר מתחילות להידבק ולסבול מסיבוכים. טרם הוחלט אם החיסון הנוסף יינתן מגיל 60 ומעלה או רק מעל גיל 70. ההחלטה התקבלה בין השאר אחרי שלוועדה הוצג מחקר של מכון גרטנר שלפיו יעילות החיסון אצל קשישים פחתה לכ-80 אחוז. מדובר בהחלטה לא פשוטה, אין הרבה מידע על התועלת של מתן מנה שלישית נגד כל הווריאנטים הקיימים, ובמיוחד לא נגד וריאנט דלתא. על כן מדובר בעיקר בניהול סיכונים, היות שדחייה של מתן מנת הדחף עד שיצטבר עוד מידע עלולה לעלות בחיי אדם. נראה כי ההסכמה הגורפת על כך שאין חשש בטיחותי משמעותי ממתן החיסון היטתה בסופו של דבר את הכף למען ההחלטה. מה שברור כבר הוא שהחיסון לא יספיק כנראה כדי לדכא את המגפה לבדו, כך שבחודשים הקרובים עוד יישארו איתנו הגבלות אלה ואחרות. ועדיין חשוב לזכור שמצבנו טוב בהרבה מכפי שהיה בחורף האחרון. אנחנו גם מקבלים כל הזמן תזכורות ממדינות אחרות למה שהיה עלול לקרות כאן אילו הנגיף היה מתפשט בלי החיסון שיבלום אותו. מה שבטוח הוא שלא מחוסנים נפגעים ממנו הרבה יותר ממי שחוסנו.

מצב חדש, אמצעים ישנים
על מנת להתמודד עם המצב החדש יש צורך להפעיל הגבלות מסוימות שיצמצמו את ההזדמנויות שיש לנגיף להדביק. במדינות שבהן שיעור המתחסנים גבוה יחסית לא הולכים אוטומטית לפתרון הקשוח והיקר של הטלת סגר, אלא מעדיפים פתרונות רכים יותר כמו חיוב עטיית מסכות בחללים סגורים, הגבלות על התקהלויות והחלת גרסה זו או אחרת של "תו ירוק" שמגביל פעילויות מסוימות למחוסנים ומחלימים בלבד. לא בכל מדינה ההגבלות הללו מתקבלות בהבנה, והניסיון שנעשה בצרפת להחיל מתווה כזה נתקל בהתנגדות ציבורית. חברות הענק גוגל ופייסבוק כבר הודיעו שכאשר יחזרו לעבוד במשרדים, רק עובדים מחוסנים יורשו להגיע.

אחד הפתרונות הנוספים שעומדים על הפרק הוא הגברה של החסינות לנגיף. את זה אפשר לעשות בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה היא צמצום מספרים של הלא מחוסנים בחברה. הבעיה היא שמדובר באתגר לא פשוט. יש עדיין אוכלוסייה גדולה של ילדים מתחת לגיל 12 שאינם זכאים להתחסן, וגם קצב ההתחסנות של בני נוער אינו מספק. באוכלוסייה המבוגרת, קשה להאמין שמי שהיססו עד כה להתחסן ימהרו לעשות את זה עכשיו.

פתרון אפשרי שני הוא פיתוח חיסון שיותאם לווריאנט החדש. החברות פייזר ומודרנה פועלות כעת להתאים את החיסונים שלהן אליו, אך מדובר בתהליך שדורש זמן, כדי לוודא שהחיסון המשופר אכן יעיל ובטוח, ולא צפוי שהוא יושלם לפני נובמבר. במונחי מגפה מדובר בנצח, ואין לדעת כמה וריאנטים חדשים עלולים להתפתח עד אז.

האפשרות השלישית היא לתת מנת דחף (בוסטר) של החיסון הקיים, במטרה לחזק את הזיכרון החיסוני אצל מי שכבר קיבלו שתי מנות. בנושא הזה חברות התרופות פייזר ומודרנה פרסמו כמה מחקרים קטנים, חלקם כהודעות לעיתונות שלא עמדו עדיין לבדיקה מדוקדקת של הקהילה המדעית כמקובל. המחקרים האלה מראים לכאורה שמתן מנה שלישית של החיסון מעלה משמעותית את רמות הנוגדנים – אף יותר מהמנה השנייה, ומספק הגנה מוגברת מפני חלק מהווריאנטים החדשים, אך הבדיקה נעשתה לפני שווריאנט דלתא התפשט. אתמול התפרסמו בהודעה לעיתונות ממצאי מחקר של פייזר שמראים שהנוגדנים שנוצרים אחרי קבלת מנה שלישית מנטרלים בהצלחה גם את וריאנט דלתא בתנאי מעבדה. אלו חדשות מעודדות אבל לא מספיקות.

בזמן שבארצות הברית מתחילים להתגבר הקולות הקוראים לתת מנת דחף לקבוצות סיכון, בארץ לא מחכים. אתמול אישר הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות לאפשר מתן מנה שלישית לקבוצות סיכון, שכבר מתחילות להידבק ולסבול מסיבוכים. טרם הוחלט אם החיסון הנוסף יינתן מגיל 60 ומעלה או רק מעל גיל 70. ההחלטה התקבלה בין השאר אחרי שלוועדה הוצג מחקר של מכון גרטנר שלפיו יעילות החיסון אצל קשישים פחתה לכ-80 אחוז.

מדובר בהחלטה לא פשוטה, אין הרבה מידע על התועלת של מתן מנה שלישית נגד כל הווריאנטים הקיימים, ובמיוחד לא נגד וריאנט דלתא. על כן מדובר בעיקר בניהול סיכונים, היות שדחייה של מתן מנת הדחף עד שיצטבר עוד מידע עלולה לעלות בחיי אדם. נראה כי ההסכמה הגורפת על כך שאין חשש בטיחותי משמעותי ממתן החיסון היטתה בסופו של דבר את הכף למען ההחלטה.

מה שברור כבר הוא שהחיסון לא יספיק כנראה כדי לדכא את המגפה לבדו, כך שבחודשים הקרובים עוד יישארו איתנו הגבלות אלה ואחרות. ועדיין חשוב לזכור שמצבנו טוב בהרבה מכפי שהיה בחורף האחרון. אנחנו גם מקבלים כל הזמן תזכורות ממדינות אחרות למה שהיה עלול לקרות כאן אילו הנגיף היה מתפשט בלי החיסון שיבלום אותו.