במגזר הערבי עונים לביקורת על חוק הותמ''ל: ''רוצים בית, אח''כ תבנו גנים''  

ועדת הפנים והגנת הסביבה תתכנס היום (ב') כדי להמשיך לדון בהצעת החוק של שרת הפנים, איילת שקד, להאריך את חוק הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שתוקפו פג בשנה שעברה. הדיון לגבי ועדת העל השנויה במחלוקת נערך להכנה לקריאה שנייה ושלישית, במטרה להגיע להסכמות להאריך את תוקפה של הוועדה עד מחר. ואולם, ייתכן כי הדיונים ימשכו יותר מהמתוכנן.

במהלך הדיון הפותח אתמול הבהיר תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, כי בעוד הצעת החוק המקורית עסקה בבנייה למגורים, בהצעה החדשה נכלל גם מתחם המטרו - ולפיכך "הוועדה חייבת לדון בהיבטים החדשים הללו לעומק". רוזנר הוסיף כי תכנון מתחמי התחבורה הציבורית כולל גם מסחר, תעסוקה ושילוב במרקם עירוני, ולכן, על חברי הוועדה לבחון האם כל הוראות החוק מתאימות גם לתחומים הנוספים הללו. הוא הציע לשקול את פיצול החוק ולערוך דיון נפרד במתחמי התחבורה.

סיגלית בארי, מתכננת הותמ"ל, מנתה בדיון מנתה בדיון את מספר הדירות שאושרו בוועדה - 260 אלף יחידות דיור, המהוות כ-35% מסך הדירות שאושרו על ידי מוסדות התכנון. היא ציינה כי מתוך הדירות שאושרו בותמ"ל, 30 אלף יחידות דיור הוקצו לאוכלוסייה הערבית ו-13 אלף יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית. אשר למיזמי פינוי בינוי, הודתה בארי כי מספר הדירות שאושרו היה נמוך מהמצופה, וכעת 27 תוכניות כאלה ממתינות לחידוש החוק.

הבנייה במגזר הערבי: "קודם כל רוצים קורת גג"

יו"ר הוועדה, ח"כ אוסמה סעדי (רע"מ), התייחס לביקורת שנמתחה על פעילות הוועדה, בעיקר על ידי ארגונים ירוקים המתנגדים לבנייה על שטחים פתוחים, והבהיר: "אנו תומכים בחוק. תמיד היינו לצד מי שחפצים בשטחים חקלאיים ובטבע, אבל המצוקה בחברה הערבית גדולה. אנו חפצי חיים לפני איכות החיים. קודם כל רוצים קורת גג, אחרי זה תבנו גנים".

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ סעיד אלחרומי, בדיון על הארכת חוק הותמ"ל (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הוסיף: "בעיית התכנון בחברה הערבית היא בעיה כרונית אקוטית בעבר ותהיה גם בעתיד. יישובים ערביים רבים נהנו מהותמ"ל. זאב בילסקי (לשעבר ראש מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר שפורק - ה.צ) גילה הקשבה ופתר הרבה בעיות. אני קשוב להערות המגזר החקלאי, אלה נושאים חשובים - אבל מותרות. החיים עצמם חשובים יותר. קודם כל לקצר הליכים, לפתח ולעקוף חסמים".

שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, אמר כי "הותמ"ל החל ב-2014 כשהיה מחסור גדול בדירות, כהוראת שעה. בילסקי אמר שהותמ"ל סיים את תפקידו. אנו מבינים שיש הסכמים קואליציוניים ובעיה אמיתית. נעזור לכם. נאפשר להמשיך את הותמ"ל לטובת ערבים, חרדים והתחדשות עירונית, אבל חייבים לעשות זאת בשלבים. לא יכול להיות שעוקרים מטעים וארבע שנים לא בונים. כשצריך קרקע באמת - אז תיקחו".

"בעיית התכנון בחברה הערבית היא בעיה כרונית אקוטית". ח"כ אחמד טיבי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אושרת גני גונן, ראש מועצת דרום השרון, טענה כי "אם הותמ"ל לא השיג את יעדיו, לא צריך להאריך את החוק, או לכל הפחות להכניס כמה הגנות. קודם כל שער כניסה - מתי מינהל התכנון יכול להכריז על ותמ"ל? יש ערים שלא מיצו את ההתחדשות העירונית. שיוכיחו שהם צריכים. שתהיה מידתיות. לקחו שטחים חקלאיים בהיקף שעקר את כל הרעיון של התיישבות כפרית. שיקבעו שאפשר לקחת עד 30% מהשטח, כדי שהיישוב יישאר כפרי".

"עדיפות לתכנון לחברה החרדית אינה נכונה"

ח"כ אלון טל (כחול לבן) התייחס להחלטה להרחיב את פעילות הוועדה גם במגזר החרדי. "אני מבין את הצורך לתת עדיפות לטיפול בחברה הערבית שהוזנחה שנים, אבל עדיפות לתכנון לחברה החרדית אינה נכונה", אמר. "הממשלה הקודמת עודדה את הבידול של החברה החרדית, והבידול מנציח עוני. במקום שבו חרדים מתבדלים רמת ההשכלה והשילוב בשוק העבודה נמוכים. זה לא לטובת הציבור החרדי".

"לטובת הציבור החרדי". בני ברק (צילום: יריב כץ)

רות אפריאט מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) התייחסה לביקורת שנמתחה על פעילות הוועדה, לפיה אף שהיא מאשרת תוכניות - אין הלימה עם גופי שיווק הקרקעות והביצוע. "אם התוכניות לא היו מאושרות, לא היינו יכולים להתקדם. יש מתחמים שבסיסי צה"ל יושבים בהם. ללא תכנון ואישור, לא היינו יכולים לדבר עם משרד הביטחון שיפנה אותם. רק כשיש תוכנית מאושרת אנחנו אומדים את עלויות הפינוי ומנסים להקדים מועדי פינוי. המלאי התכנוני הוא שמייצר את תוכניות העבודה. התכנון אינו סוף הדרך, אבל על מנת שיהיו לנו תקציבים להסיר חסמים, להקים מט"שים (מכוני טיהור שפכים) ומחלפים, חייבים תוכנית מאושרת".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר בדיון: "מצב שוק הדיור היום זה רק קצה הקרחון של מה שיקרה. ישראל גדלה בקצב של 2% בשנה, ולא מדובר במגזר החרדי אלא באוכלוסייה הכללית, שרובה כוללת חילונים ודתיים. בקצב הזה, תוך פחות מ-30 שנה נצטרך עוד שלושה מיליון דירות. המשמעות היא שנצטרך להכפיל את הקיים, ולבנות בשלושה עשורים מה שנבנה כאן במהלך 120 שנה. לבנות שוב את תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע וקריית שמונה. כלומר 100 אלף דירות בשנה, כשהיום בונים 50 אלף דירות בשנה".

"כדי שייבנו 3 מיליון דירות, צריך לתכנן שישה מיליון יחידות דיור וזה אתגר אדיר", הוסיף סרוגו. "300 אלף דירות שנבנו זה כלום". על הביקורת על פעילות הוועדה אמר: "כולם צודקים - צודקים ראשי הערים שמפסידים כסף בארנונה למגורים, צודק המגזר החקלאי שפוגעים בחקלאות, אבל אנחנו על סף משבר כבד מאוד. צריך סופרטנקר לכבות את השריפה והותמ"ל הוא הסופרטנקר הדרוש לפתרון משבר הדיור. זה שיש חסמים בביצוע לא אומר שלא צריך את הותמ"ל".

לדבריו, "הליכי תכנון במתחמים גדולים נמשכו שנים ארוכות עד להקמת הוועדה, והצלחתה לייצר תוכניות בהיקף חסר תקדים כבר הוכחה. הותמ"ל היא כלי מרכזי לקידום של דיור במגזר החרדי ובמגזר הערבי ובעיקר לקידום התחדשות עירונית מתחמית, שתתרום לשמירה על השטחים הפתוחים, ולכן גם משרדי החקלאות וההגנה על הסביבה חייבים להצטרף לתומכים. לצד הותמ"ל, הממשלה צריכה להאיץ מאוד שחרור חסמים וקרקע לבנייה כדי שלא ימשך האבסורד שבו התוכניות מאושרות ולא הופכות לדירות".