מאבדים אחיזה בנגב: 1,628 אירועים פליליים של בדואים בבסיס צאלים  

הכתבה המלאה בכיפה https://g.kipa.co.il/1114489/r/

שיח המשילות עלה לכותרות בעיקר בשנים האחרונות בעיקר בהקשר יחסי המדינה ותושביה הבדואים בנגב. כעת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס לנושא זה בפרק נפרד בדו"ח שמתפרסם היום (ד') ובו תמונה עגומה על מצב המשילות בדרום הארץ. 

המבקר אנגלמן דן מצד אחד בשירותים הבסיסיים שהמדינה לא מצליחה לספק לתושבי הנגב הבדואים, ומן הצד השני גם להיעדר אכיפת אכיפת החוק ומילוי החובות המוטלות על התושבים. כתוצאה מכך המשילות באזור נפגעת באופן ממשי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה הבדואית בנגב כ-268,000 איש, שמהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה בו, אך לפי הנתונים העולים בדוח, שיעור מעורבותה באירועים הקשורים לפגיעה במשילות גבוה משמעותית, החל מנושאי תעבורה, איכות הסביבה, תשלומי מיסים, פוליגמיה, ועד תשלומי דמי חסות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות.

https://www.youtube.com/watch?v=MYXeXH99w7Y&ab_channel=%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

בנוגע לאותם 268,000 הבדואים בנגב, ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. לדוגמה, על פי נתוני רשות האוכלוסין משנת 2018, מספר הבדואים המתגוררים בשבע הרשויות המקומיות גדול ב-46,000 ממספר הבדואים הרשומים ברשות ההסדרה.

המבקר אנגלמן התייחס גם ליחסי צה"ל-בדואים ולחיכוכים הרבים שנגרמים כתוצאה מהקרבה הפיזית של ההתיישבות הבדואית בסמוך לבסיסים צה"ל ושטחי האש. ליד בסיס חיל האוויר נבטים ישנה התיישבות בדואית גדולה, שמביאה לידי פגיעה ביטחונית, נזק לתשתיות הבסיס ופגיעה באיכות הסביבה, וכן עלולה לפגוע בבדואים החיים שם.

לדוגמה: ניתן להשקיף על בסיס נבטים, מצב המאפשר לימוד דפוסי פעילות הבסיס, הן בשגרה והן בחירום, פעילות שהיא בגדר נכס מודיעיני אסטרטגי. חדירת עדרי צאן יכולה להסב נזק למטוסים. לעיתים מתרחשים אירועים של השלכת צמיגים ואבנים לעבר מכוניות צבאיות, וכמו כן, נרשמו מספר אירועים של שריפת גזם מצד התושבים הבדואים סמוך לבסיס שפגעה בגדר האלקטרונית ההיקפית שלו.

אחד הבסיסים שסובלים הכי הרבה מהסמיכות לבדואים הוא צאלים והמרכז לאימוני יבשה במקום, שמתמודד בשנים האחרונות עם בנייה בלתי חוקית של תושבי הכפר ביר הדאג', אשר חוץ מרעיית עדרים בשטחי האש של הבסיס שמסכנת את רועי הצאן ואת בעלי החיים. היא מהווה כר פורה לפעילות פלילית הכוללת גניבת ציוד, תחמושת וחומרי חבלה, בין היתר לצורך מכירתו לארגוני פשע, גניבת אמצעי ראיית לילה ומכשירי קשר לסיוע לפעילות של הברחות סמים ממצרים והפקת רווחים כלכליים מברזל, נחושת וסולר. בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס.

על פי אומדן תאגיד נווה מדבר, היקף הנזק הכספי בגין גניבות המים בתאגיד בשנת 2016 עמד על כ-21 מיליון ש"ח בגין גניבות מים של כשני מיליון קוב. כמו כן, חברת מקורות מדווחת על כ-105 אירועי חבלה במתקניה בנגב וגניבה מהם מדי שנה. רק בשנת 2019 התבצעו פגיעות בתשתיות החברה - כמו גניבות סולר ומים, גניבת רכב, פריצות למבנים וחבלות לאורך הקווים - שהסבו לה נזק בסכום כולל של 275,900 ש"ח. 

https://youtu.be/l0YrJktmoVA

גם בחברת החשמל מתמודדים עם אירועי גניבה רבים, בעיקר של שנאי מתכת, ממתקניה הפזורים בנגב. כך, בין ינואר 2018 לספטמבר 2019 תועדו 13 אירועי גניבה בנגב הצפוני, בעיקר של שנאים, כבלי נחושת וציוד, שמהווים מטרה נחשקת לסוחרי מתכת. נוסף על כך, בחלק מיישובי הבדואים בנגב קיימת התחברות פירטית של תושבים מקומיים לתשתיות החשמל של חברת החשמל או של גופים ציבוריים. חוץ מסיכון חיי אדם כתוצאה מהתחברויות בלתי בטיחותיות וגרימת תקלות ברשת החשמל, ישנה גם גרימת נזק חמור לציוד של חברת החשמל ושריפת הנתיכים שלה. על פי נתוני חברת החשמל מאוקטובר 2020, אומדן הנזק הכלכלי השנתי שנגרם לה בגין חיבורי חשמל לא-חוקיים נאמד בלפחות 41 מיליון שקל.

חברת תשתיות נפט (תש"ן) מדווחת כבר שנים ארוכות על פגיעות בקווי הדלק של החברה בדרום וניסיונות לגנוב דלק מקווי הצנרת התת-קרקעיים. מעבר לפגיעה הכלכלית בחברה, קיימת פגיעה ברציפות האספקה למתקנים חיוניים וכן פגיעה בסביבה כתוצאה מדליפת דלק לקרקע.

על פי נתוני הלמ"ס, ממוצע יחס גביית הארנונה למגורים בתשע הרשויות הבדואיות בנגב בשנת 2016 עמד על 24.4%, בעוד שבשאר 31 הרשויות האחרות בנגב עומד הממוצע על 78.6%. משרד הפנים לא אכף את הצווים בדבר חלוקת הכנסות מופחתת בשיעור 85% לרשויות מקומיות שכלל אינן גובות ארנונה למגורים, כמו המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר.

ביישוב תראבין א-ס'אנע, 20% מתושבי השבט מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של היישוב. בשנים שמאז הקמת היישוב הושחתו חלק מהתשתיות שנבנו בו - מגרש ספורט הוצת והושחת עד כי לא ניתן להשתמש בו; עבודות פיתוח, אספלט ותאורה בשכונה מסוימת הופסקו בשל איומים על מנהלים וקבלנים. במועד סיום הביקורת במרבית יישובי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר כמעט שלא הוסדרו תשתיות ציבוריות של מים, ביוב, חשמל, כבישים, תקשורת, תאורת רחוב ומדרכות. כך לדוגמה: התשתיות הציבוריות של מים וביוב הוסדרו רק בתראבין.

דרכים משובשות להסעות תלמידים ואוטובוסים לא-בטיחותיים - הדרכים שבהן עוברים רכבי ההסעות ביישובי הפזורה הבדואית הן בלתי סלולות ומאוד משובשות, ובעונת בחורף השיטפונות גורפים קטעי דרך. לכן גוברת הסכנה לתלמידים המוסעים, ולדברי מנהל מחלקת החינוך במועצה הורים רבים בוחרים שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים בעת אירועי גשם משמעותיים. כמו כן, חברות ההסעה המסיעות את התלמידים משתמשות באוטובוסים ישנים, בני יותר מעשור שנים, הנחותים מבחינה בטיחותית.

פוליגמיה, פרוטקשן וגמלים

עד פברואר 2020 טרם הוקמו תחנות משטרה בחורה, בכסייפה ובלקייה, שנועדו על פי תוכנית השר לביטחון הפנים לחזק את מערך המשטרה ביישובי המגזר הערבי בדרום. בערערה בנגב הוקמה תחנת משטרה, ובשגב-שלום פועלת תחנה שבה מוצב מספר קטן של שוטרים ביחס לתחנת משטרה רגילה.

מינואר 2015 עד מרץ 2020 נגנזו או הועברו להליכי סגירה 177 (67%) תיקי סחיטת דמי חסות במרחב נגב, ו-87 תיקים (33%) הועברו להמשך טיפול בפרקליטות מחוז דרום. נתוני המשטרה לגבי היקף תופעת סחיטת דמי חסות בנגב אינם משקפים את היקף התופעה במלואה, אלא רק את הדיווחים למשטרה על תופעה זו.

מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות גבוה משמעותית משיעורם במרחב נגב (10%) ובכלל האוכלוסייה (21%). כך, במרחב נגב היו מעורבים נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית ב-62% מהתאונות הקטלניות וב-45% מהתאונות הקשות בשנים 2016 - 2019. באותן שנים, שיעור הדוחות שנרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית במרחב נגב היה גבוה משיעור הדוחות שנרשמו לנהגים אלו בכל הארץ ובמחוז דרום. כך, 57% מהדוחות בגין עבירות מסכנות חיים ו-62% מהדוחות בעבירות בריונות בכביש נרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית.

בין השנים 2008 - 2018 נהרגו 17 בני אדם בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים בעלי חיים, חלקם הגדול בתאונות עם גמלים, ו-399 בני אדם נפצעו, בהם יותר מ-70 באורח קשה. בתוכניות העבודה של אגף התנועה במחוז דרום ושל התחנות עיירות ורהט-נגב לשנים 2017 - 2018 אין התייחסות לתופעת שיטוט הגמלים ולא נקבעו יעדי אכיפה.

הגם שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה להגביר את האכיפה בתחום הפוליגמיה, ומאות דיווחים על עבירות פוליגמיה הועברו למשטרה מבית הדין השרעי, ממשרד הפנים, מהפרקליטות האזרחית ומרשות האוכלוסין וההגירה, בפועל, בין שנת 2017 לפברואר 2020, על פי הנתונים לפברואר 2020, הוגשו כתבי אישום ב-18 תיקים, ואילו 345 תיקים נסגרו. דהיינו, בכ-5% מהתיקים בלבד הוגשו כתבי אישום.

אובדן ההכנסות השנתיות למדינה ממיסים כתוצאה ממהילת הבנזין בתחנות דלק פירטיות מוערך בכ-400 מיליון ש"ח (ללא אובדן המס בעקבות העלמות מס בתחנות דלק אלה). על פי נתוני רשות המיסים מאוקטובר 2020, בשנים 2016 - 2019 בפקיד שומה באר שבע לא נערכו שומות לבעלי תחנות דלק פירטיות. באותה תקופה טופל במשרד מע"ם באר שבע, בשיתופה של משטרת ישראל, אדם אחד בלבד שמכר דלק בחצר ביתו.

משרד החינוך ומשטרת ישראל לא הקצו תקני אבטחה בשעות הבוקר למוסדות חינוך במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר. כמו כן, בניגוד לנוהלי משרד החינוך, במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר לא מתבצעת אבטחת מוסדות חינוך בשעות הבוקר. ישנה "שמירת רכוש" בשעות הערב על ידי חברות שמירה, אשר תוקצבה בשנת 2018 בסכום של כ-19 מיליון ש"ח.

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים אמר: "מדובר בדו"ח מקיף ויסודי, הנוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקה ועוסקת תנועת רגבים במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בניה לא חוקית ללא תכנון מקדים– תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדו"ח יעלה אבק על המדף".