הוריד זבל וכמעט נעצר: ממצאים קשים של המבקר על שיטור יתר נגד הקהילה האתיופית  

"אני רב סרן. חזרתי אחרי שבוע שלם בבסיס. הטעות שעשיתי היא שהורדתי את החולצה העליונה עם הדרגות שלי ויצאתי לזרוק זבל. ומה שקרה הוא שניידת עברה, ראתה אותי עם קפוצ'ון. השוטר עצר לידי - 'מה אתה עושה פה?'. אני אומר לשוטר 'אני גר פה', 'תן לי תעודה' הוא אמר, אני אומר לו 'אני בלי תעודה, עכשיו חזרתי מהבסיס, אם תרצה אני אעלה להביא לך תעודה', הוא אומר לי 'לא', הוא בתוך הניידת, גשם זלעפות בחוץ והבן אדם מתחיל לברר עליי פרטים במחשב כשהוא ישוב בתוך הניידת. זה המפגשים, ואנחנו מדברים על נוער וילדים? זה לא נוער וילדים, זה כולם". כך תיאר קצין צה"ל בן הקהילה האתיופית את היחס שלו זכה משוטרים רק מפני שירד להשליך אשפה ללא תעודה מזהה. דבריו מצוטטים בפרק בדו"ח מבקר המדינה העוסק בטיפול המשטרה ביוצאי אתיופיה המתפרסם הבוקר (יום ד'). המבקר מתניהו אנגלמן מצביע על שורה ארוכה של כשלים במערכת אכיפת החוק, ביניהם פרופיילינג (אפליה סטטיסטית) של אנשי הקהילה האתיופית, שלרובם אין אמון במשטרה.

השורה התחתונה בדו"ח המקיף היא ששיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה, ומידת האמון של הקהילה האתיופית במשטרה וכן מידת שביעות רצונה ממנה נותרו בתחתית. יוצאי אתיופיה הביעו תחושות של חוסר ביטחון אישי במרחב הציבורי, אפליה ביחס של גורמי האכיפה כלפיהם, שיטור יתר ופרופיילינג.

תיעוד שפורסם באפריל 2015 שבו התנפל שוטר על דמאס פיקדה, חייל במדים יוצא אתיופיה, הכה אותו ועצר אותו ללא סיבה נראית לעין - הצית גל מחאה אדיר. בסרטון מצלמות האבטחה באזור נראה כיצד עמד פיקדה לתומו עם אופניו ואז שוטר הגיע אליו ודחף את אופניו כמה פעמים. התיעוד חולל סערה והאלימות כלפי פיקדה הייתה הטריגר שהצית הפגנות ברחבי הארץ, במחאה על אלימות שוטרים.

בעקבות גל המחאה גיבשה המשטרה תוכנית לחיזוק האמון שבין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה. התוכנית כללה בין היתר מיקוד פעילות בתחנות משטרה במוקדי אוכלוסיות של יוצאי אתיופיה בשיתוף הקהילות המקומיות, הכשרות תרבותיות לשוטרים, גיוס כוח אדם מהקהילה האתיופית ופעילות בתחום החקירה והמשפט. ב-2019 התחדש גל המחאה בעקבות שני מקרי מוות של צעירים מהקהילה האתיופית בידי שוטרים - יהודה ביאדגה בן ה-24 בבת ים וסלומון טקה בן ה-18 מקריית חיים בחיפה. מבקר המדינה מצא כי למרות הזמן שחלף, המצב לא השתנה ועדיין קיימת אפליה משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה.

בדו"ח מפרט המבקר שורה ארוכה של כשלים, רובם של המשטרה, בתיקון הליקויים. בנוגע לנתוני השיטור והאכיפה של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה הוא מצא כי השוואה לכלל האוכלוסייה מלמדת כי בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי, החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. למשל, שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה (1.7%): פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים. המבקר אנגלמן העיר כי הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. הנתונים מראים על ממצאים חריגים במיוחד עבור יוצאי אתיופיה שטרם מלאו להם 18.

לגבי פעולות המשטרה להפחתת החיכוך עם יוצאי אתיופיה, כתב המבקר אנגלמן כי אמנם במסגרת התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ננקטו פעולות שהביאו למגמת הפחתה בשיעורי השיטור והאכיפה כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשנים 2019-2015. נרשמה ירידה קלה בשיעור המעצרים ותיקי החקירה של קטינים מהקהילה האתיופית.
לצד זאת, הסתמנה מגמת יציבות או גידול מתון בשיעור נתוני השיטור והאכיפה כלפי בוגרים. עם זאת, כתב המבקר, כי על אף פעולות המשטרה ומגמת השיפור בממדי שיטור היתר בקרב קטינים מהקהילה האתיופית, לפני שנתיים נותרו שיעורי השיטור והאכיפה כלפיהם גבוהים בהרבה משיעורם באוכלוסייה.
עוד מצא המבקר כי מסקרי עמדות שמקיימת המשטרה בקרב הקהילה האתיופית עלה כי נכון ל-2018 חל שיפור במידת האמון במשטרה יחסית לשנה הקודמת, אולם בשנת 2019 חלה ירידה חדה במידת האמון ושביעות הרצון של הקהילה האתיופית מהמשטרה.
המשטרה לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה ולפיו בשנת 2019, 30% מהנשאלים ייתנו אמון במשטרה. בפועל, באותה השנה רק 13% מהנשאלים מהקהילה נתנו אמון במשטרה. המבקר הדגיש כי מידות האמון במשטרה ושביעות הרצון ממנה היו נמוכות בהרבה מאשר בכלל האוכלוסייה.

בנושא זה הוסיף המבקר כי למרות הפעולות הממשלתיות ופעולות גורמי האכיפה השונים שננקטו בשנים האחרונות, חשים אנשי הקהילה האתיופית כי הפעולות הממשלתיות והפעולות של גורמי האכיפה לא באו לידי ביטוי בשטח במידה מספקת ולא חוללו שינוי מהותי בתפישה הבסיסית ובחוסר השוויון בהתנהלות גורמי האכיפה כלפיהם.
מבקר המדינה בדק גם את יישום ניהול התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין המשטרה לקהילת יוצאי אתיופיה. הוא מצא כי בשנים 2015 עד 2018 פחת הקשב הפיקודי של המשטרה לתוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין הקהילה למשטרה, האחריות לניהול התוכנית פוצלה בין יחידות שונות, ועלו פערים בעשייה של כל הגורמים במשטרה שהיו שותפים.
המבקר אנגלמן כתב כי כל אלה הביאו להתרופפות ביישום השוטף של התוכנית ופגעו בקידום התוכנית, בביצוע עבודת מטה שמטרתה להעריך מחדש את התוכנית ובהשגת מטרותיה. עוד נמצא בדו"ח כי נכון למועד סיום הביקורת, בדצמבר 2020, אין גורם במשטרה שבוחן במבט-על את מכלול ההיבטים הקשורים להתנהלות המשטרה אל מול הקהילה האתיופית ופועל לשימור הפעילות בתחום.

המשטרה פותחת תיקים, ופוגעת בסיכוי להתגייס לצה"ל
בנוסף, התייחס המבקר לתיקי חקירה נגד נערים שפוגעים בהם בזמן הגיוס לצה"ל. המבקר כתב כי תיקי חקירה פתוחים עלולים למנוע מהנערים את ההזדמנות לגיוס ולהשתלבות בחברה. הוא הוסיף כי מסתמנת תופעה שבה בני נוער מהקהילה האתיופית עם תיקי חקירה פתוחים כלל אינם יודעים שנפתחו תיקי החקירה נגדם, הם אינם יודעים מהו סטטוס הטיפול בהם, ולעיתים בהיעדר מוטיבציה, יכולת או תמיכה נבצר מהם לפעול לסגירת התיק כדי לקדם את גיוסם לצה"ל.
המבקר אנגלמן הוסיף כי על אף הרצון והפעולות של צה"ל והמשטרה לסייע לבני נוער עם תיקי חקירה פתוחים לקראת גיוסם, בבירור מצב תיק החקירה נגדם ובזירוז ניהול התיק עד סגירתו, התהליך הקיים ואופן שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים טרם הוסדר בנוהל כולל ומחייב. עקב כך עלולים "ליפול בין הכיסאות" בני נוער בעלי עבר פלילי שהיו יכולים להתגייס לצה"ל, ובכך לקבל הזדמנות להשתלב טוב יותר בחברה, בשל אי-קבלת הסיוע המיטבי לכך.

עוד מצא המבקר כי מתווה החנינה למחיקת רישום פלילי של קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה לא יושם במלואו. נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין ושרת המשפטים לשעבר איילת שקד פרסמו בנובמבר 2018 מתווה למחיקת הרישום הפלילי של קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה. במסגרת זו התקבלו וסומנו עד מאי השנה 140 בקשות למחיקת רישום פלילי, ומהן נענו בחיוב 48 בקשות בלבד. המבקר העיר כי מיעוט הבקשות שהגישו צעירים יוצאי אתיופיה למחיקת רישום פלילי מעיד על פערים בהתאמת המתווה ובשיווקו במתכונתו הנוכחית לצעירים אלה, נוכח חוסר האמון שהם חשים כלפי רשויות אכיפת החוק.

תלונות נגד שוטרים נסגרות, אין ניתוח של מגמות
ומה לגבי חיזוק האמון? מבקר המדינה מצא שקיימת שונות רבה במידת הקידום של התוכנית המשטרתית ובפעילות של התחנות בעניין יוצאי אתיופיה. הוא כתב כי מפקדי תחנות שייחסו חשיבות לתוכנית זו נתנו רוח גבית לשוטרי המש"קים הייעודיים, ואילו מפקדי תחנות שלא ייחסו חשיבות לתוכנית הסיטו את שוטרי המש"קים הייעודיים לפעילויות אחרות והפחיתו את הפעילות של התחנה הנוגעת לקהילה.
בנושא נוסף, נמצאו ליקויים בטיפול בתלונות שיוצאי אתיופיה למח"ש. המבקר מצא כי שיעור התלונות שהגישו יוצאי אתיופיה למח"ש גדול ביותר מפי שניים משיעורם באוכלוסייה. בביקורת עלה עוד כי בשנים 2020-2017 נפתחו במח"ש 24,033 תיקים, ומכלל זה 1,074 (כ-4.5%) מהתלונות היו של אנשי קהילת יוצאי אתיופיה. כ-60% מהתלונות שהגישו בין 2017 ל-2019 מקורן בתיקי "חומר משטרתי", כלומר מסמכים מחומרי החקירה של המשטרה בתיק פלילי, שמתועדת בהם אמירה או טענה שהעלה החשוד בנוגע לשימוש בכוח שהפעיל נגדו שוטר, ולא בתלונות יזומות. בביקורת נמצא כי לרוב, תלונות אלה אינן מבוררות והן נסגרות כי המתלונן זונח את תלונתו.

לגבי תלונות על אלימות ויחס גזעני של שוטרים, כתב המבקר כי מח"ש, מחלקת משמעת וית"צ (היחידה לתלונות הציבור) במשטרה הן צמתים מרכזיים המאגדים בידיהם מידע רב בנוגע לתלונות על אלימות ויחס גזעני של שוטרים כלפי קהילת יוצאי אתיופיה, שעשוי לשמש את רשויות האכיפה להתמודדות עם תופעות פסולות בקרב אנשי משטרה. בפועל, גופים אלה אינם מבצעים פילוח של תלונות לפי קבוצות אוכלוסייה, תלונות שמקורן בגזענות, אפליית אוכלוסיות מודרות, שיטור יתר ופרופיילינג (חשד לפעילות פלילית שמתבסס על צבע עור, שיוך אתני או סימן זיהוי אחר, המוביל להפעלה סלקטיבית ומפלה של מעצרים וחיפושים). לפיכך המשטרה ומח"ש אינם יכולים לבחון ולנתח מגמות בתלונות בדבר יחס מפלה או גזעני של שוטרים, וכתוצאה מכך לפעול לשינוי המצב.
בסיום הפרק קרא המבקר לגורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל מקהילת יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור. בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות. רק השבוע הוקמה במשטרה חטיבת הקהילות, שתהווה גורם מקצועי-ארצי מתכלל לנושא זה ותפעל לייצר מנגנונים ותהליכים נוספים, בקרב השוטרים ועם הקהילה. הקמת החטיבה הינה מהלך אסטרטגי ארוך טווח, שנועד לשפר את איכות שירותי המשטרה הניתנים לקהילות השונות, בהם קהילת יוצאי אתיופיה. נציין כי בשנים האחרונות, פעולות אקטיביות ויזומות של המשטרה בנושא הניבו תוצאות חיוביות משמעותיות, בהן מענה לסוגיית שיטור היתר, סגירת תיקים פליליים רבים לנוער יוצאי אתיופיה, קיום של דיאלוג קבוע מול מנהיגים מן הקהילה, סדנאות כשירות רב תרבותית לשוטרים, פעילות של עשרות שוטרים קהילתיים שהוכשרו במיוחד לפעילות בקרב הקהילה תוך מיקוד במניעה והשקעה בפרויקטים קהילתיים ועוד. נמשיך לפעול לקיום הליכי פיקוח ובקרה סדורים בתוך הארגון, לחיזוק הקשר עם הקהילה, להגברת האמון, לטיפול אפקטיבי ושוויוני בפשיעה ולשיפור מתמיד של שירותי המשטרה הניתנים לקהילה".
בכל הנוגע לפשיעה בקרב יוצאי אתיופיה, נמסר ממשטרת ישראל: "הטיפול בפשיעה, החל מפתיחה בחקירה ועד מעצר או כל פעולת אכיפה אחרת - מתבצע ללא משוא פנים וללא קשר למוצאו של חשוד. הפעילות המשטרתית שבוצעה בשנים האחרונות למניעת תיקי מגע מול הקהילה נושאת פרי, ולראיה חלה ירידה של 57% בקרב קטינים וירידה של 17% בקרב בגירים וגם בכמות המעצרים נרשמה ירידה משמעותית. הארכות מעצרים וכתבי אישום עומדים למבחן בית המשפט והמשטרה בוחנת כל העת, בפרט כשמדובר בקטינים, שיקום ומציאת חלופות להליך פלילי או למעצר, הכל בהתאם לתבחינים הקבועים בחוק ותוך הפעלת שיקול דעת מקצועי וענייני כשכל מקרה נבחן לגופו לפי חומרת העבירה וקריטריונים אחידים".
בעניין אמון ושיתוף הפעולה עם הקהילה נמסר: "לצערנו אירועים בודדים, חריגים ונקודתיים שהובילו לגל מחאות ענק בשנת 2019 - השפיעו לרעה באופן משמעותי על אמון הציבור במשטרה בסקר שנערך בסמוך, אמון שנבנה ועלה בשנים האחרונות בהדרגתיות. צעדים בוני אמון ושיתופי פעולה עם הקהילה, מתבצעים הן ע״י תחנות המשטרה המקומיות והמש״קים, והן ברמה הארצית באמצעות מגוון פרויקטים. נמשיך לפעול להגברת אמון הציבור במשטרה ולחזק את הקשר ושיתוף הפעולה עם הקהילה".

מקור: https://www.ynet.co.il/news/article/hkli6xdjf