רוב בכירי המשטרה מחזיקים בתארים ממוסדות שכבר לא מוכרים בישראל  

הספרייה שניבטת מבעד למסך בסיור הווירטואלי באוניברסיטת מערב לונדון עונה על כל הציפיות. עם תאי לימוד מבודדים, ספות, עמדות מחשב ועמדות לימוד עם טלוויזיות ואוזניות, נראה שעשו כאן הכל כדי לאפשר לסטודנטים סביבת לימודים טובה. למרות זאת, ספק אם מי מקציני המשטרה והשב"ס המחזיקים בתואר שעליו חתום המוסד הבריטי ביקר אי פעם במקום. לפי בדיקת "הארץ", יותר ממחצית מחברי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה מחזיקים בתארים ממוסדות אקדמיים בחו"ל שהפעילו בעבר שלוחות בישראל, אך משרד החינוך החליט להפסיק את ההכרה בהן. לצד אוניברסיטת מערב לונדון, ברשימת התארים של צמרת המשטרה והשב"ס מככבות גם אוניברסיטת דרבי מאנגליה ואוניברסיטת לטביה.

הרבה לפני שהזום פרץ לחיינו, שיטת הלימוד באותם מוסדות הוגדרה כ"לימודים מרחוק". "זה היה חרטא", מספר קצין בכיר לשעבר במשטרה, "אנשים ביקשו מקרובי משפחה לעשות עבורם עבודות באנגלית. קצינים ונגדים הבינו שזה תואר שאפשר לעשות בלי ללמוד ולקבל עליו דירוג שכר גבוה. היו כאלה שלמדו באמת, אבל כמעט בלתי אפשרי לעשות תואר באמת עם עבודה תובענית כמו במשטרה". מנגד, חלק מקציני המשטרה טוענים בתוקף כי הלימודים היו "רציניים מאוד", וכללו קורסים ושיעורים בכיתות שונות ברחבי הארץ וכן מבחנים ועבודות.

תואר אקדמי במשטרה מזכה בתוספת שכר. לפי גורמים במשרד האוצר, הסכום תלוי בנתונים האישיים של כל שוטר ובהם דרגה, ותק, סוג התפקיד ותוספות סיכון שונות. בכיר במשרד העריך כי תואר אקדמי מעניק לקצין משטרה זוטר לכל הפחות 2,000 עד 2,500 שקל תוספת למשכורת. התוספת מחושבת כחלק ממשכורת הבסיס של השוטר, שממנה נגזרות גם הפרשות אחרות. תואר שני מקנה לקצין קיצור משמעותי בוותק הנדרש כדי להגיע לתוספות שכר. לפיכך, כל תואר מקנה לשוטר עשרות אלפי שקלים מדי שנה.

בשב"ס התמונה דומה: ארבעה מתוך ששת הקצינים בדרגת גונדר מחזיקים בתארים משלוחות של מוסדות בחו"ל שאינם מוכרים עוד על ידי משרד החינוך. כך גם מחצית ממפקדי בתי הסוהר וכמחצית מכלל הקצונה הבכירה בשב"ס. מפקד מחוז דרום בשב"ס, משה אוחיון, מחזיק בשני תארים ממוסדות כאלה - תואר ראשון ושני משלוחות של אוניברסיטת דרבי ותואר דוקטור מאוניברסיטת באבש בוליאי מרומניה, שהוכר על ידי משרד החינוך. לאוחיון יש גם תואר מהקריה האקדמית באונו. המצב שונה אצל נציבת שב"ס, רב-גונדר קטי פרי, שמחזיקה בתארים מאוניברסיטאות בישראל - היא בוגרת תואר ראשון ושני בלימודי איסלאם ומזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית, ומחזיקה בתואר שני נוסף במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה.

בניגוד למשטרה ולשב"ס, בצה"ל כמעט כל הקצונה הבכירה מחזיקה בתארים אקדמיים ממוסדות מוכרים ומכובדים. הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במינהל ציבורי מהרווארד ותואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב. חלק גדול מקציני צה"ל מחזיקים בתואר שקיבלו במסגרת שיתוף פעולה בין המכללה לביטחון לאומי ואוניברסיטת חיפה.

ההבדל בין הארגונים אינו מפתיע. בצה"ל מייחסים חשיבות רבה ללימודים אקדמיים, וזה שנים שהלימודים הם חלק אינטגרלי ממסלולי ההתקדמות של קצינים קרביים. חלקם הגדול של הלימודים ממומן על ידי הצבא, בתמורה לחתימה על המשך שירות קבע. כך, למשל, חניכי המכללה לפיקוד טקטי של צה"ל יוצאים מהמסלול עם תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה. במשטרה החלו לשלב תואר אקדמי בקורס הקצינים לפני 13 שנים, אלא שבעוד הצבא מאפשר שנתיים לימודים גם למי שאינו עובר את התוכנית במכללה לפיקוד טקטי, למשטרה אין אפשרות לתת פטור מתפקיד במצב כזה והיא רק משתתפת בעלות חלקית של הלימודים ומאפשרת יום לימודים בשבוע.

אך האם באמת קיימת הצדקה להשקעה של מערכת הביטחון בהשכלה אקדמית של קציניה? אלוף במיל' גרשון הכהן, ששימש בין היתר כמפקד המכללות הצבאיות, סבור שלאקדמיה חשיבות עצומה בתפקוד בכירי מערכת הביטחון. "מלחמה בשדה הקרב או אפילו בעולם הפשע זה לא רק עניין טכני, אלה מקומות שצריך בהם גם עוצמות של רוח", הוא אומר. "אלה סביבות מורכבות מאוד, שהקצינים הבכירים נדרשים לקבל בהן החלטות בלי שיש להם ספר הדרכה ביד. האקדמיה והלימודים נותנים למפקדים את הכלים לקבל החלטות באופן עצמאי, נותנים להם מצפן", מסביר הכהן. הוא מוסיף כי הרקע האקדמי גם מאפשר לקצינים "להביט על העבודה שלהם מהצד ולשאול שאלות. אנשים נשאבים לעבודות במערכת הביטחון, אבל הלימודים נותנים להם יכולת לעמוד מול המערכת ולהגיד לה לפעמים 'את לא בכיוון', יכולת להביע דעה".

הכהן מציין יתרון נוסף שמעניקים הלימודים האקדמיים לאנשי מערכת הביטחון. "כשכוכבי הולך ללמוד פילוסופיה בעברית זה לא רק נותן לו ידע, אלא גם נטוורקינג. הוא פתאום מוצא את עצמו בסביבה עם אנשים אחרים בעלי השפעה, וזה דבר חשוב - לא לנתק בין אנשי הביטחון לבין החברה, לבין אנשים מחוץ למערכת". את לימודי הקצינים במוסדות האקדמיים מחו"ל שהוכרו באמצעות שלוחות בישראל הוא מגדיר כ"עניין שלא לכבודנו". "בסוף אתה רוצה אנשים שיודעים לשבת ולכתוב. אחת הבעיות הגדולות שלנו היא שאין היום אנשים שיכולים לכתוב מאסטרפיס כמו ההספד של דיין על קברו של רועי רוטברג בנחל עוז, גם לא בהנהגה הפוליטית. אני לא הייתי פוסל את זה שאותם קצינים ילכו ללמוד תואר ראשון באקדמיה במוסד בישראל גם בגילם הנוכחי".

פרופ' באדי חסייסי, ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, סבור אחרת. "אם שוטרים לא יהיו בעלי מחשבה אקדמית, הם לא יוכלו למצוא פתרונות לבעיה שמטרידה אותם. ניסיון הוא חשוב, קצין עם 30 שנות ניסיון ראה יותר עבריינים ממני וממך - אבל זה לא יפתור לו את הבעיה אם הוא לא יראה את התמונה מזווית רחבה יותר וינסה להגיע לפתרונות חדשים". לדברי חסייסי, אם קציני המשטרה לא ידעו כיצד ללמוד את הנתונים ולהסיק מהם מסקנות, הם ימשיכו להגיע לאותם פתרונות שכבר נוסו בעבר ונכשלו. "כשאדם בא לעבודה עם תפיסה ביקורתית, זה ראייה אקדמית. למשל, המחשבה שאולי כדי למגר את הזנות לא נרדוף את הנשים אלא ננסה פתרון אחר שמצאו במדינה כלשהי באירופה".