ראשוני: פיצוץ בעיר שיראז באיראן  

כך, למי שלא שם לב, בתוך דור השמאל ביצע מעבר בלתי נתפס. מישעיהו ליבוביץ' שולמית אלוני ויוסי שריד ללפיד, גנץ יאיר גולן ואביעד פאקינג גליקמן.
הכל כחלק תהליך ניוון עקבי שיטתי ומכוון. שהרי בפועל, כמו שיודע כל מי שנמצא בטוויטר, השמאל נמנע כמעט במוצהר מלהשתתף במלחמת הרעיונות. הוא ויתר על הזירה הזו מתוך יאוש גלוי והבנה שאין לו סיכוי לנצח בדיון ערכי לוגי ורציונאלי.

אז מה הוא עושה במקום שיח? התחליפים שמקדם השמאל - במקום שיח בונה שנשען על טיעונים, עובדות ונתונים - רבים, מייאשים וידועים לכולנו:
פופוליזם, דמוניזציה של היריב, אד הומינם, דיונים ריקים, השתקה, פרסונליזציה, נסיונות להיבנות על הון סימובלי (רמטכלים, 'דמוקרטיה', פרזנטורים),
וכמובן העברת מוקדי הכח לדרג לא-נבחר של פקידים יועמשים ובגץ שעוקפים את זירת הרעיונות באמצעות הכרעות לא דמוקרטיות שנשענות על ססמאות של סבירות, מידתיות ומניעה משפטית.

אם אי אפשר לנצח את הויכוח, הבינו בשמאל, פשוט נמנע אותו. נייתר אותו לחלוטין.

ולכן ימשיך להיות פה מטומטם ברוב מוחלט של הפורומים, הדוברים וכלי התקשרות. נמשיך לדבר על אנשים במקום רעיונות, על סיסמאות במקום מהות ועל קלישאות במקום מציאות. כי בגלל הצורך של השמאל לשרוד את ההפסד במלחמת הרעיונות - הטמטום מבחינתם הוא לא באג אלא פיצ'ר"