הסדרה 'טהרן' מועמדת לסדרת הדרמה הטובה ביותר בפרס האמי הבין-לאומי  

אצטט כאן דברים מרוטר יולי 2020 אשמח לתת קרדיט
"הגברים בסרט הם דמויות חד מימדיות ושליליות ומתחלקים לשתי מחלקות :
הראשונה - סמכותניים נוקשים ובוקים (ראש המוסד המגולם בצורה ארוגנטית ע"י מנשה נוי המלא מעצמו, קציני מטה המוסד וחיל האויר הדיגיטליים, מסעוד הנוקשה ראש רשת הריגול, והמעביד הפרסי שהוא מטריד מינית ואנס ). השני סוג של שפני סלע (כמו קייסר גורבניפר) או יוני הנוסע להודו (גיי).
אם יש גברים
בעלי עומק אישיותי הרי הם רק נמצאים במחנה האוייב . סגן ראש המודיעין המסכל במשמרות המהפכה, פארז כמאלי (בכיכובו של השחקן היהודי איראני המבריק שון טאוב) האמור להיות איש מפחיד למדי הוא נפרש בפנינו במלוא חמידותו ואנושיותו. נפרשת בפנינו כל מסכת חייו: אהבתו לאשתו החולה בסרטן, היותו נקרע בין עבודתו למען המולדת לבין מחויבותו המשפחתית, בדיחות פולניות שהוא מספר לה בשיחות טלפון אינטימיות. בקיצור כמו שברנסנס ציירו את גיבורי התנ"ך כאיטלקים שמנים עם טורבאן טורקי, משה זונדר, התסריטאי, מצייר את האוייב המוסלמי כפולני מחולון. אתם תאהבו אותו .
או ה"האקר" האיראני, המוסלמי אשר סוכנת המוסד מתאהבת ושוכבת עמו, עוד מסר, קסם של בחור.
דודתה של הגיבורה, ארזו (אסתי ירושלמי) שנשארה באיראן, כמובן שהמירה את דתה ונישאה למוסלמי. יהדות זה לא דבר שמחזיק מים. הקרבה המשפחתית בקושי מחזיקה מים (מארחת את תמר ללילה אחד) וסופה אסון.
מה כן עובד ? סצינת הצעירים שזונדר מצייר אותה כאילו תל אביבית. סמים, הומוסקסואליות
ודרך זה סוכנת המוסד תמר רביניאן תמצא את הגאולה.
ז'אן ז'נה לעניים.
התכנון המבצעי של ישראל ושל הגברים הוא עצום פומפוזי וחסר ערך. נצחון ? בדיחה. אופרציה אסטרטגית מהשורה הראשונה נופלת בשל פגישה של שתי נשים בשירותים. האשה, האינדיבידואל תיאלץ לשלם את המחיר ולמצוא פתרון.
בכל הזדמנות מודגש היופי של איראן, השפה, האנושיות והנחמדות של התושבים. כמו בנושא עזה. השמאל מציג תמונה שקרית ובינארית: עם טוב פשוט ושוחר טוב נשלט ע"י שלטון קנאי אלים שמרני ודתי.
והם הולכים עם זה צעד קדימה. "כמו אצלנו".
שתי מדינות דומות, כך אומרת האגדה הפרוגרסיבית, שתי מדינות טובות שיום אחד נפלה על כל אחת מהן כת משיחית-דתית-שטנית השולטת בכח ומניפולציות, נדחפות ע"י הגברים, קרי הפטריארכיה הישנה והרעילה, לעבר מלחמה מטורפת, ורק נשים בעזרת צעירים עם סדר יום של "אימג'ין", סקס סמים ואנרכיה - יצילו אותנו.
אתם תרצו להשתתף במלחמה כזו ? הרוב לא.
ואם השיטה נראית לכם פרשנית ואלגורית מדי בא ראיון עם משה זונדר.
משה זונדר הוא האולטרא לפלף השואב את סיפוקו מכתיבה על נושאים אולטרא גבריים. כך ספרו הראשון עסק בסיירת מטכ"ל, כתב תסריט ל"מיוחדת" של משטרת ישראל (עם ששון גבאי) ובהמשך היה התסריטאי האייקוני של "פאודה".
הוא גם עשה את "סבנה" סדרה על המבצע האגדי של סיירת מטכ"ל בו הוא משווה פחות או יותר את מעמדם של המחבלים לאלה של הסיירת, עם יתרון קל למחבלים.
את "פאודה" יזמו זונדר ו"כאן" כדי להכשיל את המלחמה מול ערביי ארץ ישראל. את "טהרן" יזמו זונדר ו"כאן" כדי להכשיל את המלחמה מול איראן .
אוייב יש לראות בצורת חד מימדית, מצומצמת, להתעלם מאנושיותו, מהצדדים החיובים שבו.
אם יש לכם ספק איך מתנהגים מול אוייב תבחנו את הסמול מול נתניהו. אין שם כבוד, אין הבנה, אין ראיית האנושיות, אין עומק. שנאה מזוקקת.
תארו לכם שבתקופת ההמתנה של ששת הימים היתה סידרה טלויזיונית המציגה את כשלונה של תקיפה אוירית על שדות התעופה הערביים, את רדידותו של הפיקוד הישראלי, ואת אנושיותו של המצרי הירדני והסורי.
נצחון לא היה יוצא מזה.
למי שיש ספק במוטיבציות של "כאן" נזכיר שהיא הוקמה בהמשך לדו"ח לנדס, של רם לנדס. חתנו של אהרון ברק. ונזכיר גם סידרה כמו "היהודים". סדרה נא..ת במהותה שבאה לחלל כל דבר קדוש בתורה, בהיסטוריה של עם ישראל והציונות.
ונחזונדר למשה.
לאורך הקריירה הוא מקבל בטחון עצמי ומספיק איתותים משמאל כדי להבין שהפטריוטיזם והגבריות אותם חיפש מתו, ולכן הוא משתמש בכלים האלה להעביר מסר חתרני. אנטי לאומי, אנטי גברי.
כמה ציטוטים מזונדר
על שיחה עם אחמד יאסין ואיסמעיל הניה מהחמאס . "התפתח בינינו דיאלוג בריא, דיברנו באמת...הוא פרטנר".
"אסור שראש הזרוע הצבאית יהיה רק מטרה לחיסול...הוא חייב להיות מוצג במקביל כאיש משפחה עם אשה שהוא שרוף עליה, אמא שהוא קשור אליה ומניע שגם אנחנו כישראלים־יהודים יכולים להבין"