ד''ר אלרעי פרייס לוועדה לזכויות הילד: לא רצים לחסן אף אחד. לאחר אישור הFDA לחסן גילי 5-11  

*ד"ר אלרעי פרייס לוועדה לזכויות הילד: לא רצים לחסן אף אחד. לאחר אישור הFDA לחסן גילי 5-11, ועדות המשרד ידונו בנתונים, ובגלל שהדיון כה משמעותי וחשוב, ייתכן ויהיה פתוח לציבור*

הוועדה לזכויות הילד, בראשות *ח"כ מיכל שיר סגמן*, קיימה היום (חמישי) דיון בנושא חיסון ילדים צעירים נגד נגיף הקורונה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, פתחה את הדיון ואמרה: הדין הזה מתקיים בעיקר בשל פניות שקיבלנו מהורים, ששמעו באמצעי התקשורת על הורדת גיל החיסונים לחמש, וגם על בדיקה עתידית לגבי חיסון פעוטות ותינוקות. ההורים היום ניזונים מחלקיקי מידע שונים באמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, ואנו מבקשים לערוך פה דיון ציבורי פתוח, אולי הראשון בנושא, בכדי לקבל אינפורמציה ולעזור להורים לגבש עמדה ברורה. נכון, הדיון מתקיים לפני שניתן אישור הFDA לחיסון, אבל אנו יודעים שלאחר מתן האישור הגלגלים מתחילים לרוץ די מהר, גם אם זה מצורך רפואי מוצדק. כאשר הורים מודאגים, ראוי שהכנסת תדון בנושא, ובוודאי ועדה זו, תוך הקפדה על מידע ושיח נכון. הוועדה לא תנקוט עמדה, אלא רק תייצר דיון מאוזן.

*פרופ' צחי גרוסמן*, יו"ר איגוד לרפואת ילדים וחבר צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות: בכל העולם המערבי, לא רק אצלנו, יש שאלות לגבי בטיחות החיסון וחשש מתופעות לוואי שלו, למול התחלואה מקורונה שהיא קלה יותר בילדים מאשר במבוגרים. עם זאת – אומר את בבירור – קורונה אינה מחלה קלה אצל ילדים. יש כיום עשרות ילדים מאושפזים עם תסמונות של פוסט קורונה, וגם אם האחוז הסטטיסטי נמוך, יש להגן על כל משפחה, שחלילה לא תיאלץ לעמוד ליד מיטת ילד חולה.

תופעות הלוואי של החיסון שהתגלו אצל ילדים לא שונות מאלו של מבוגרים, ונושא דלקת שריר הלב היא בשכיחות של אחד ל15-18 אלף מקרים, ואילו החלופה של השפעות ארוכות הטווח של המחלה יכולה להיות קשה הרבה יותר. ככל שהזמן עובר, אנו רואים שתופעות לוואי שלא מתרחשות עד שישה שבועות לאחר מתן החיסון אינן קיימות. כל אחד יכול לשייך סכרת שקיבל בגיל 40 לזריקת טטנוס שקיבל בגיל שנה, אבל אין לזה בסיס מדעי - רק הרשתות החברתיות סובלות כל שטות.

*פרופ' רבקה כרמי*, מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה: לראות ילד חולה קשה בטיפול נמרץ זה אחד הדברים הקשים שמשאירים את רישומם שנים רבות, על ההורים ועל הצוות הרפואי. חיסוני ילדים זה אחד ההישגים הגדולים ביותר שקרו ברפואה, ואשרינו שאנחנו יכלים לחסן ילדים ולמנוע מחלות ותמותה בקרבם. אך ילד איננו מבוגר קטן, ולא כל תרופה שטובה למבוגר, טובה לילד, בוודאי לא המינון. אי אפשר להסיק מסקנות ברורות לגבי ילדים מבדיקות על מבוגרים. אף שיש גם מקרים קשים בילדים, לרוב זו מחלה קלה או א-סימפטומטית. הסיכון לילד בריא להידבק ולהיות חולה במחלה קשה הוא 0.003%. יש את תסמונת הדלקת הרב-מערכתית (PIMS), שיש עליה מעט נתונים בארץ, אבל בעולם השכיחות היא אחד ל3,000-5,000, ומערכת הבריאות המצוינת שלנו יודעת לטפלה בה. ויש גם את ה-Long COVID, שאין מספיק נתונים לגביו. עד כה התיעוד בישראל של תופעות הלוואי היה לא אופטימלי, בלשון המעטה, ולכן ככל שיתחילו במסע חיסונים, חייבים לשפר את המעקב והדיווח, באופן שיהיה ניתן להרים דגל בזמן אמת.

החיסון של חברת פייזר יקבל אישור חירום לגילי 5-11 מהFDA בעוד זמן קצר. אישור החירום לגילי 12-15 ניתן לאחר בדיקה של 3000 ילדים, מחציתם עם פלסבו. גם 2000 ילידם שחוסנו אינם מהווים אינדיקציה מספיקה לתופעות לוואי ובטיחות החיסון. גם בגילי 5-11 יש להניח שהאישור יינתן על סמך גודל קבוצה שאינו מספיק להסקת מסקנות אחראית. משום כך, החיסון צריך להיות מאושר, קיים על המדף, אבל רק לילדים בסיכון, ועל בסיס החלטת רופא המשפחה אל מול ההורים. רופא המשפחה מכיר את הילד, המשפחה והנסיבות הכי טוב, והוא זה שיוכל להנחות ולייעץ להורים תוך שהוא מסביר את שיקול דעתו ומפיג כך חרדות.

*ד"ר איילת רמון*, מנהלת היחידה לרפואה דחופה בבית החולים איכילוב: ההחלטה צריכה להיות של ההורה, בלב שלם, על בסיס אינפורמציה מדויקת ואירועי אמת. ראיתי את המקרים הראשונים של דלקת שריר הלב, ובהתחלה חשבו שאנחנו סתם צועקים 'זאב זאב'. ילד בן 16, בריא וללא מחלות רקע, מחוסן, פיתח הפרעת קצב קטלנית בלב, ואני לא מספיק שלמה שמשרד הבריאות חוקר את הקשר בין הדברים. אי אפשר לקבל החלטה גורפת על הילדים, יש הבדלים בגיל, במשקל ובהרבה דברים. אסור לכפות חיסון, וצריך שההורים יקבלו את ההחלטה ללא לחץ, והתו הירוק כן יצר לחץ מסוים. 'מסיבות ההדבקה' הן תוצאה של לחץ חברתי. לעומת זאת, שבוע שעבר היה פה נער בן 15, במשקל 150 קילו, שלא התחסן, וזו תוצאה רק של חששות ההורים. חייב להיות מעקב אחרי דיווח של כל תופעת לוואי, והצגת שיקולים והנתונים להורים לקבלת החלטה.

*ד"ר גיל צ'פניק*, עמותת 'מדעת': אני רוצה לדבר כרופא משפחה בקהילה שפוגש הרבה מאוד הורים, וחלקם כן מודאגים מהחיסונים, אבל רובם מודאגים הרבה יותר מתופעת הלוואי של המחלה. הדיסאינפורמציה שאנשים זורעים בציבור, חלקם רופאים, זו אחת הבעיות העיקריות שלנו כרופאי משפחה. למשל שצריך לחכות הרבה זמן למידע, אבל אותם אנשים לא חיכו זמן לפני שאמרו שקורונה אינה מסוכנת לילדים – דבר שפשוט אינו נכון. כשאומרים כאן שהורים מדביקים את הילדים שלהם בגלל התו הירוק זה לא נכון. זה בגלל שהם חושבים שמדובר במחלה שלא יכולה לפגוע בילדים שלהם, ועם הבעיה הזו אנו מתמודדים. קורונה היא לא מחלה שאפשר לזלזל בה, צריך לראות אותה כמו ה'פוליו' שהתפרצה בקיץ 2013 וערכנו מבצע חיסונים. הקורונה פוגעת ומשאירה עקבות ברקמות בכל הגוף, וסבירות גבוהה שההשלכות של כך יבואו לידי ביטוי בתוך כמה שנים. חייבים לקחת בחשבון תחלואה עתידית שכזו כשמדברים על השלכות התחסנות או לא.

*ח"כ עופר כסיף*: זה לא אופייני לפוליטיקאי, אבל אני מודה שקשה לי לגבש עמדה בסוגיה, ואני שומע דעות שונות ממומחים מהשורה הראשונה. אני כן יודע שככל שהשקיפות יותר נמוכה, ככה פורחות תיאוריות הקונספירציה, ולכן שקיפות היא אינטרס ציבורי קולקטיבי ממעלה ראשונה, גם ברמה עקרונית הדמוקרטית וגם ברמת שכנוע אנשים להתחסן ושלא ירגישו שיש הסתרה. אני קורא לשר הבריאות ולממשלה לחשוף את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה ואת ההסכמים עם חברת פייזר במלואם. אני גם קורא לממשלה, עוד במהלך דיוני התקציב ובטרם אישורו, לתקצב, למנות ולהכשיר מקדמי בריאות בבתי הספר, שיבנו תכנית חינוכית יחד עם הנהלת בית הספר וההורים, כפי שממליץ איגוד רופאי בריאות הציבור.

*ד"ר שרון אלרעי פרייס*, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: משרד הבריאות לא רץ לחסן ילדים, ולא נתנו שום הנחיה בנושא. אנו מחכים לאישור הFDA, ולאחריו יתקיימו דיונים בוועדת החיסונים ובצוות הטיפול במגיפות, על סמך הנתונים, ומהם תצא המלצה. כל תוכן הדיונים יוצא בשקיפות לציבור עם דברים בשם אומרם.

כל ילד שמגיע למיון מדווח והכל נחקר. כל תופעות הלוואי שמדווחות למשרד הבריאות מתוחקרות בצורה רצינית. כשזה גורם לאשפוז או לפטירה, יש גם ועדת מומחים חיצוניים שבודקת אם זה קשור או לא. כל הנתונים מוצגים בשקיפות לציבור באתר משרד הבריאות ואחת לתקופה מעדכנים את המידע על כל תופעות הלוואי.

ילדים הם חלק מהמגפה הזו, כמו מבוגרים, וכשהם לא מחוסנים, הם מהווים חלק משמעותי יותר. בתקופה האחרונה מעל 50% מהתחלואה היא של ילדים, שעלולים להדביק אחד את השני, את ההורים או הסבא והסבתא. *מתחילת המגפה חלו מעל חצי מיליון ילדים בגילי 0-18. 201 הגיעו גם עד מצב קשה וקריטי, ועוד 11 נפטרו* (לפילוח בין הגילים ראו שקף 3 במצגת, דרך הקישור בסוף ההודעה).

אין ספק שסטטיסטית הם נפגעים פחות קשה מהמבוגרים. אך בטווח הביניים של ההשפעות יש את הPIMS, ושם השיעור בארץ הוא כבר אחד ל-7000 ילדים, שזה יותר משמעותי, ובארה"ב השיעור הוא אחד ל3200. מבחינת Long COVID יש סקר טלפני שעשינו עם 94% היענות מתוך 14 אלף הורים, שם הם דיווחו על תופעות לוואי ממושכות אצל כ-2% מהילדים בגילי 3-12, ו-4.6% בגילי 12-18. אם תכפילו את זה באותם חצי מיליון ילדים חולים, זה מגיע לאלפי ילדים עלולים להיות עם בעיות בביצוע מאמץ, בעיות ריכוז ועוד. זה בחלט דבר משמעותי, ואגב, יש ילדים שעברו את הקורונה כמחלה קלה וללא סימפטומים, אבל פיתחו סימפטומים לאחר מכן.

הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שעדיין לא ידועות לנו ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה. אצל מבוגרים ראינו גם שינויים מוחיים בעקבות המחלה, אף אצל כאלה שלא אושפזו ובמצב קשה, ולכן זה סיכון שלא הייתי רוצה לקחת לגבי ילדיי וילדיי ישראל. ההחלטה אם לחסן היא תמיד של ההורה, ואם לסכם במה שהתחלתי, *אנחנו לא רצים לחסן אף אחד. נראה מה ייאמר הFDA, הוועדות שלנו יבחנו את ההחלטה והנתונים, ואני מזמינה כל מי שרוצה להצטרף לדיון, ובגלל שהוא כה משמעותי וחשוב, ייתכן שאף יהיה פתוח לציבור*.

יו"ר הוועדה, ח"כ שיר סגמן: ביקשתי לכנס את הדיון בגלל שטרם אושר החיסון ע"י הFDA, ולפני שהרכבת יוצאת מהתחנה, כדי להביא את הנתונים לציבור. הדברים לא מוצגים לציבור בצורה מספיק בהירה ע"י המשרד, ומנגד יש הרבה שיח על זה בתקשורת וגם הרבה מאוד לחץ בגלל התו הירוק. גם לאחר הדיון הזה, אומר בכנות, אינני יודעת מספיק כדי לקבל החלטה.

ד"ר אלרעי פרייס: את יוצאת מהדיון מבולבלת, בצדק, כי הוא מוקדם מדי. טרם ההחלטה בFDA אין לנו את הנתונים לדון בהם, ולא התקיימו הדיונים המקצועיים אצלנו. בכוונה לא הבאתי פה נתונים על חיסוני הילדים בגילים אלה, כי חוסנו רק כמה מאות ילדים בסיכון, ועל סמך זה לא ניתן לקבוע מסקנות. משרד הבריאות לא מדבר בתקשורת בנושא כי טרם גיבשנו עמדתנו, כאמור. היינו רוצים להשלים את התהליך עם הנתונים ואז לדבר.

כן חשוב לי להבהיר לגבי הלחץ והתו הירוק, שהחיסון לבני 12-15 אושר ע"י הFDA ורק אח"כ ע"י מדינת ישראל עוד בתקופה שלא היה גל תחלואה ולא היה תו ירוק. כלומר אף הורה לא חיסן את ילדו בגלל התו הירוק, ולא רצו להתחסן, ואז כאשר התפרצה התחלואה היא עלתה בדיוק בגילים אלה. הנגיף עובד מהר יותר מאתנו, ולוקח מספר שבועות מהחיסון עד למוגנות, אם נחכה להתפרצות הבאה כדי לחסן. *התו הירוק הוא אמצעי להפחתת תחלואה, ואם היה נועד להכריח חיסונים הוא היה פועל ללא הפסקה גם בין הגלים. הוא אפילו הופעל מחדש מאוחר ביחס למועד המלצתנו, ואולי עלה בכך בחיי אדם*.

יש לתת כלים להורים, לילדים, ולרופאי הילדים ומשפחה וזה יעשה גם במקרה הזה. להציג זאת כרכבת דוהרת לאחר אישור הFDA, זה פשוט לא מה שקרה ב12-15.לא הייתי רוצה שהורים יחסנו את ילדיהם מתוך חשש וללא הבנה שזה טוב עבורם.

יו"ר הוועדה, *ח"כ מיכל שיר סגמן*, סיכמה: על פי הדיון היום, עדיין אין להורים מספיק כלים לקבל לתשובה ברורה, וכבבר נאמר פה שחוסר המידע הוא הבסיס לדיסאינפורמציה, ומשם גם נוכל להגיע למקום מסוכן בו לא סומכים על מערכות המדינה. אני מבקשת ממשרד הבריאות לדווח לוועדה, לאחר אישור הFDA, באיזה פלטפורמות הוא ינגיש וישקף את נתוני החיסון לציבור. נבחן את הדברים וככל שנידרש נקיים גם דיון המשך.

לינק לתמונות מותרות בשימוש מהדיון (קרדיט: דוברות הכנסת – דני שם טוב):
https://photos.app.goo.gl/qziRQ4C5dW258WeU7

לעיון במצגת של ד"ר אלרעי פרייס: https://fs.knesset.gov.il/24/Committees/24_cs_bg_608608.pptx