הכניס אותי לפינה שבין הדלת לקיר כדי שאיש לא יראה'': פרטים נוספים מהעדות החדשה נגד פרס  

תנועת מי טו חזקה מכולם, ואינה תנועה פוליטית.

הנדסו את המוח של הימין, שכל התנועות האלה הן נגד הימין, אבל מדובר בשטות גמורה.
העובדה היא ששוחטים את כולם.

2. לבדוק אם רמת הגינוי הייתה דומה, ואם מירב מיכאלי גינתה את האירוע בפנים זעופות כמו על גנדי.

מבחינה עובדתית, ברגע שהסיפור נחשף, כל כלי התקשורת הצטרפו למסע השיימינג (בדיוק כמו שעשו לגנדי ולימין), ושמו של פרס הוכתם כמו כולם.

יכול להיות שהגינוי של חברת כנסת אחת הייתה יותר קלה מהגינוי שהיא גינתה את גנדי.
זה הגיוני וזה לגיטימי.
אם הבן שלי יאנוס, אני אגנה את המעשה בצורה שונה, מאשר אם יאנסו את הבת שלי.

כל עוד מגנים את הדבר, וממשיכים לחפור ולהביא עדויות נוספות, לא צריך להתייחס למצמוצי עיניים ולעשות השוואה קטנונית.

זה בדיוק הנדוס התודעה שהימין כל היום עושה.
הרי ברור לכולם שהימניים מגנים את גנדי בצורה רפה יותר ממה שהם מגנים את פרס (ולא בגלל שהם מצדיקים את המעשים), ואף אחד בשמאל לא אומר שהם צבועים.

אתה מוזמן לשטוח כאן דוגמאות על ארגוני הנשים, הפמינסטיות, חברות הכנסת מהשמאל שפלטו משהו יותר מאשר גינוי רפה (לרוב גם זה לא). רמז: לא תמצא כאלה.

2. העדויות הנוספות שנחשפות אינן בגלל "התקשורת הנשכנית" שלנו שמחפשת כאלה, אלא מפני שעוד נשים מוצאות לנכון לחשוף זאת - וזה עדיין לא מקבל ביטוי מספיק בתקשורת. ועשה לי טובה, אל תבלבל את המוח על הנדוס תודעה של הימין. כל הנדוס התודעה בעניין זה הוא של השמאל הצבוע, שיוצא מכליו כל אימת שדברים כאלה קורים בימין, אבל ממלא את פיו מים כשמישהו במחנה שלו עושה זאת.

עם רמון המערכת המשפטית באה חשבון (ארגוני הנשים, הפמינסטיות והח"כיות מהשמאל פחות בהרבה), ואני מניח שזה לא מעט משום שהוא ביקר בחריפות את מערכת המשפט.

לגבי הטענה השנייה שלך - ואם הנשים המוטרדות לכאורה היו מואילות להתלונן בזמן גם לפרס לא היה עוזר להשתייך למחנה הזה - אני מניח שהיא חלקית נכונה. אבל כרגע לא עסקינן בנשים שמתלוננות מאוחר, אלא בתגובות של המחנה על כך.

וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלּא מִדַּעְתּוֹ (אָבוֹת פֶּרֶק ג) כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כִּי קדֶם כָּל גְּזַר דִּין שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הוּא מַסְכִּים אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשָּׁאֵל לוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן אַך מַטְעִין אוֹתוֹ וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין וַאֲזַי נִגְמָר הַדִּין וְכָעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (שְׁמוּאֵל ב י"ב) עָנָה וְאָמַר: חַי ה וְכוּ, וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו וְזֶהוּ וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ כְּלוֹמַר שֶׁשּׁוֹאֲלִין דַּעְתּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא שֶׁלּא מִדַּעְתּוֹ כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין הוּא עָלָיו וְהָעִנְיָן הוּא עָמק מְאֹד, אֵיך שׁוֹאֲלִין כָּל אָדָם כִּי בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְסִּפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ יִמְצָא שָׁם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְרָמִים וְצָרִיך לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד לִבְלִי לִגְמר הַדִּין עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה וִישַׁלֵּשׁ כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים כִּי יֵשׁ בָּזֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים עִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְזֶה (בְּרָכוֹת ה : חֲבִיבִין עָלֶיך יִסּוּרִין אָמַר לוֹ לא הֵן וְכוּ, הַב לִי יְדָך יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ כְּלוֹמַר אִם אֵין אַתָּה חָפֵץ בָּהֶם הַב לִי יְדָך עַל זֶה שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה בָּהֶם בֶּאֱמֶת