חוק החשמל והמחלוקת. תחקיר ''סרוגים'' מבהיר את הסוגיא המורכבת  

אמיר אטינגר, סרוגים
https://www.srugim.co.il/?p=628454

חוק החשמל הוא תיקון לחוק התכנון והבנייה הקיים שיזם ח"כ ווליד טאהא מרע"מ.

מושגים בנושא התכנון והבנייה

יש שני שלבים מרכזיים בתהליך אישור תכנית בניה:

השלב הראשון: תכנית מתאר/ תכנית כוללנית של רשות מקומית, היא למעשה מפרטת באילו מקומות ברשות יהיה מסחר, שטחים ציבורים ומהם המקומות שהם ניתן לבנות למגורים.

השלב השני: תכנית מפורטת שהיא תכנית בה מי שרוצה לבנות צריך לפרט הוראות לעניין חלוקת הקרקע למגרשים, מספר הבניינים שמותר להקים על מגרש, זכויות בניה, שימושים ועוד.

מושגים בהליך הקידום של תכניות מפורטות:

1. שלב ההגשה. שלב ראשון בו מוגשת התכנית המפורטת כאשר תנאי הסף הנבחנים הם תנאים צורניים, כלומר: התאמת מפות תכנון השטח לקנה מידה מסוים.

2. שלב ההפקדה. לאחר שלב ההגשה, מתקיימים מס' דיונים בתכנית שהוגשה לרבות הצגות של חוות דעת תכנוניות, חוו"ד של המתכנן המחוזי וכו' – דיונים משמעותיים לבדיקת כשירות התכנון והתאמתו לתכניות המתאר/ תכניות כוללניות של הרשות. לאחר כלל השלבים הללו התכנית מאושרת להפקדה.

3. לאחר שלב ההפקדה, התכנית מפורסמת לציבור בכדי לתת אפשרות להגיש התנגדויות ולאחר הדיון בהתנגדויות מאשרים את התכנית ולעיתים מחליטים על שינויים מסוימים בתכנון.

חיבור לחשמל, המצב החוקי הנוכחי

סעיף 157א לחוק התכנון והבניה קובע כי אסור לספק מים וחשמל לבית, עד שיש לו אישור בניה סופי.

בחוק יש סייג: שר הפנים רשאי להתיר הספקת מים וחשמל לבית שיש לו תכנית שהופקדה, אפילו אם לא אושרה אישור סופי, אם התכנית עומדת להיות מאושרת.

ואכן, שר הפנים עושה שימוש בסמכותו וקובע בצו את התנאים להתיר הספקת מים וחשמל.

בפעם האחרונה, נקבע הדבר בצו בשנת 2020, והוא חל על בתים שנבנו עד שנת 2014.

(סעיף זה מאת המעתיק, יוסף כץ)

מה החוק המוצע קובע?

שרת הפנים שקד תוכל לאשר לפי צו כי כל מבנה שנבנה עד שנת 2018, ויש לו תכנית מפורטת שגם תואמת את התכנית הכוללנית הרחבה של אותה רשות יקבל חיבור לחשמל גם מבלי שהתכנית אפילו אושרה להפקדה, כלומר הרבה לפני זמן האישור הסופי והיתר הבנייה.

רשויות מקומיות לצורך העניין במגזר הערבי לא יוכלו להגיש תכניות מפורטות אם לא קיימת תכנית כוללנית של משרד ממשלתי, כלומר: עוגן בחוק לכך שהרשויות המקומיות לא יבנו כפי ראות עיניהם.

החוק לא חל על הפזורה בנגב בגלל שהחוק חל רק במקומות שבהם יש תכניות כוללניות של הרשות המקומית ובנגב אין תכנית כאלה בפזורות למעט במקומות בהם המדינה רוצה להקים ישובים מוסדרים בנגב.

החוק מחייב את מי שמתחבר לחשמל לשלם/ להעניק ערבות בנקאית בגובה היטלי השבחה וחיובים נוספים כפי שהיה צריך לשלם כאילו קיבל היתר בנייה.

מתכנן המחוז/ הוועדה המחוזית יידרשו תוך 45 יום לקבוע האם התכנית המפורטת שהוגשה לגביי המבנה תואמת את התכנית הכוללנית של האזור, במידה ולא תינתן חוות דעת, שרת הפנים תידרש לקבוע זאת עד 120 יום.

החוק יחול על מבנים בעלי צווים שיפוטיים להריסה רק אם עבר שנתיים והצו לא נאכף – לא מוזכר בנוסח החוק, קיים במתווה שמוצמד לחוק.

טענות תומכי החוק

תומכי החוק טוענים כי המבנים בחברה הערבית גם ככה מחוברים לחשמל באופן לא חוקי, והחוק מאפשר למדינה לגבות את היטל ההשבחה על המבנה לאחר החיבור לחשמל באופן חוקי וכך יגזרו למדינה ולרשויות המקומיות רווחים משמעותיים.

עוד הם טוענים כי החוק צופה פני תכנון ומתמרץ למעשה את האנשים להגיש תכניות מפורטות ולשלם ערבויות בכדי להתחבר לחשמל. לטענתם, המהלך יספק חשמל שהוא צורך הומניטרי לכל אדם בדגש על אזרחי החברה הערבית שסבלה מחוסר תכנון במהלך השנים.

טענות מתנגדי החוק

מתנגדי החוק באופוזיציה טוענים: הקדמת החיבור לחשמל מבלי שבמבנים עברו את כל שלבי התכנון עד לשלב ההפקדה, יאפשר לכל מי שרוצה בחברה הערבית להגיש תכניות פיקטיביות כדי להתחבר לחשמל וכך יאושרו לפחות 70,000 מבנים לא חוקיים בנגב ובאזור המשולש. עוד טוענים המתנגדים כי מתן החיבור לחשמל בשלב מוקדם ישלול למעשה את המוטיבציה של החברה הערבית לבנות באופן לא חוקי ולקדם הסדרה, בשל העובדה שהם יוכלו מכוח החוק החדש של טאהא לקבל חשמל הרבה יותר מוקדם לפני שהוא יאושר באופן סופי.

במענה לטענה זו אומרים גורמי המקצוע כי בשל העובדה שהחוק מחייב את התכנית המפורטת בשלב ההגשה להתאים לתכנית הכוללנית של הרשות המקומית, קיימת סבירות גבוהה שהליך התכנון ימשך והתכנית תאושר באופן סופי ותקבל היתר בנייה. לדבריהם, כך למעשה לא יפגע המוטיבציה לתכנן ולבנות באופן חוקי, רק שלב החיבור לחשמל יוקדם.

טענה נוספת של מתנגדי החוק היא ההסכמה להחיל את החוק על מבנים בעלי צווי הריסה שיפוטיים, מהלך שלמעשה מלבין בנייה לא חוקית. במענה לטענה זאת אומרים תומכי החוק כי הקביעה הזו הוחלטה לאור מדיניות האכיפה של משרד המשפטים לפיו צווי הריסה למבנים שלא נאכפו במשך שנתיים והוגשה לגביהם תכנית מפורטת שתואמת את התכנית הכוללנית – כבר לא יאכפו בכדי לאפשר את המשך הליך התכנון.

המשנה ליועמ"ש כרמית יוליס אמרה בוועדת הפנים כי משרד המשפטים תומך בחוק והסבירה את מדיניות האכיפה המקלה אל מול צווי הריסה למבנים שכבר קיימים שנים רבות.

טענה נוספת היא כי בשל ציר הזמן שהוכנס לנוסח החוק, במידה ומתכנן המחוז לא יאשר את התכניות המפורטות והשרה תתעכב במתן האישורים היא תהיה חשופה לעתירות לבג"ץ בטענה כי היא לא מקיימת את החוק. במענה לטענה זו אומרים גורמי המקצוע כי משרד הפנים אמון על הוועדה המחוזית וכי לא תהיה בעיה עם הזמנים לספק חוות דעת וכן לטענתם בכל מצב ניתן להגיד שיש חשיפה לעתירות בבג"ץ נגד המדינה.

הכעס של רע"מ על שקד

ווליד טאהא ומפלגת רע"מ במחלוקת עם שקד לאורך כל הליך החקיקה. טאהא למעשה רוצה להפקיע משקד את הכוח ולקבוע כי החיבור לחשמל לא יהיה כפוף למתן צו של השרה. שקד סירבה לדרישה זו של טאהא. כמו כן, טאהא רצה כי החוק יחול על מבנים שנבנו עד שנת 2022, שקד הסכימה כי נוסח החוק יעסוק רק במבנים שנבנו עד שנת 2018. כעת יש עדיין מחלוקות על המתווה שיוצמד לחוק.

כמו כן, אמש חשפה השרה שקד שני פרטים שחוללו סערה בחברה הערבית בכלל וברע"מ בפרט.

שקד למעשה אמרה כי כל מי שירצה להתחבר לחשמל יצטרך לתת ערבות בנקאית עם כלל החיובים של היטלי ההשבחה על המבנה כפי שהיה צריך לשלם בשלב הסופי של קבלת היתר הבנייה. לאור זאת, מימוש החוק בחברה הערבית יהיה יקר מאוד ויכול להגיע גם לסכומים של כ-200 אלף ש"ח.

בנוסף, אמרה שקד כי החוק לא יחול בפזורה הבדואית בנגב שם נמצא הבייס המשמעותי של רע"מ זאת בשל העובדה כי אין בפזורות תכניות מתאר כוללניות כפי שדורש החוק.