מדינת רעידות האדמה: מהיכן צפוי להגיע הרעש הבא ומה עושים כדי להתכונן?  

רעידות האדמה שהורגשו אתמול והיום (ראשון) בהפרש של 12 שעות בלבד - לא הפתיעו במיוחד את הגיאולוגים. ”אלה רעידות מהסוג הטוב“, מסביר פרופ‘ שמואל מרקו מאוניברסיטת תל אביב. ”הן מהסוג הטוב כי הן מזכירות לנו שאנחנו חיים באזור פעיל מבחינה סיסמולוגית, אך כזה שלא גורם לנזקים“.

ישראל, לפי המומחים, היא אחת מהמדינות שהפעילות הטקטונית בה מעלה את הסיכוי לרעידות אדמה. מנהל המכון הגיאולוגי, פרופסור זוהר גבירצמן, מסביר כי הלוחות הטקטוניים שמתחת לפני הקרקע מתפרסים על שטח של אלפי קילומטרים ובעובי של כ-100 ק"מ: "יש כעשרים לוחות בכדור הארץ. הם זזים באופן תדיר והחיכוך ביניהם יוצר את הרעידות. באזור שלנו יש את הלוחות של אפריקה ואירו-אסיה, ואנחנו ממוקמים על השבר הסורי-אפריקאי".

על אף שהרעידות מופיעות באופן אקראי, הניסיון מראה שרעידות אדמה הרסניות מתרחשות יותר באזורים שבהם לא התרחש רעידת אדמה כבר זמן רב. ”ככל שעובר יותר זמן מאז הרעידה האחרונה, כך קרובה הרעידה הבאה", מסביר פרופ‘ מרקו. "כשאנחנו מסתכלים על השבר שלנו, בין הכנרת לים המלח, אנחנו רואים שהרעידה החזקה האחרונה קרתה בשנת 1033. כמעט אלף שנה שלא הייתה רעידה חזקה באזור“.

למה זה קורה?

ככל שעובר יותר זמן באזור שבו פעילות טקטונית מוגברת, כך הלחץ הולך ומצטבר. עם זאת, פרופ‘ מרקו מדגיש כי חשוב שלא לעשות את הטעות הנפוצה ולחשוב שהופעתן של רעידות קלות עד בינוניות פותרות אותנו מהופעתן של רעידות גדולות וחזקות. ”הקפיצה האנרגטית בין רעידות קלות לבינוניות ובין בינוניות לקשות היא בערך פי 30 מבחינת שחרור האנרגיה".

האזורים המועדים לפורענות בישראל

לאורך הקטע שבין ים המלח לכינרת לא נרשמו רעידות חזקות מאז שנת 1033, ולכן הסיכוי לרעידה משמעותית שם גובר. אך למרות זאת, מניסיון במקומות אחרים בעולם - לא מובטח שהרעידה הבאה תהיה שם. אזור נוסף שעבר זמן רב מאז הרעידה האחרונה בו - הוא הערבה.

”נכון להיום אין דרך לנבא או להסיק מרעידות אדמה שהתרחשבו במקום אחד לגבי רעידות אדמה במרחקים“

פרופסור שמואל מרקו, אונ' תל-אביב
חשוב להבין, המשמעות של רעידת אדמה בינונית מביאה עימה לעיתים נזק והרס רב - ואף סכנה ממשית לחיי אדם. למען הפרופורציה - ההבדל בין רעידת אדמה בעוצמה 4 לבין רעידה בעוצמה 1 - הוא פי 100. ”רעידות בינוניות כאלה קורות לא מעט ברחבי העולם, אך לרוב באזורים לא מיושבים“, מזהיר פרופ‘ גבירצמן ומציין כי אילו הייתה מתרחשת רעידת אדמה בעוצמה של 6.5 למשל, בבקע ים המלח באזור טבריה, קריית שמונה - צפוי היה נזק רב גדול בכל רחבי המדינה“.

האם ניתן לנבא את הגעתה של רעידת אדמה?

היכולת שלנו לנבא את הגעתה של רעידת אדמה היא מצומצת. ”נכון להיום אין דרך לנבא או להסיק מרעידות אדמה שהתרחשו במקום אחד לגבי רעידות אדמה במרחקים“, מסביר פרופ‘ מרקו. על כן רעידות האדמה שנמדדו ב-48 השעות האחרונות במדינות כמו יפן, אלסקה, אפגניסטן ודרום קרוליינה - לא מהווה אינדיקציה לאזורנו.

עם זאת, החוקרים מסבירים על תופעת ה“טריגרינג“, שבה רעידה אחת מעוררת את השנייה. חשוב להדגיש כי גם במקרה זה, אין בכך תרומה ליכולת שלנו לצפות מראש את רעידות האדמה מכיוון שהקשרים בין הרעידות מתגלים בדיעבד.

למרבה המזל, ככל שרעידה חזקה יותר - כך היא גם נדירה יותר. ”רעידות אדמה בעוצמה של 7 קורות אחת לכ-1,400 שנה", מסביר הפרופסור. ”יש דרך לצפות בהפרש של שניות בודדות את רעידות האדמה, וזה בזכות מערכת התרעה מוקדמת. היא מאפשרת צעדים שניתן לעשות באופן אוטומטי ומיידי, אשר יכולים למנוע נזקים רבים בגוף וברכוש".

מה עושה המדינה?
הטמעת המערכות בישראל נמצאת בשלבים מוקדמים יחסית של הטמעה ושל כיול. אך עם זאת ולמרבה האירוניה, אלגוריתם ההתרעה המוקדמת שמשמש את קליפורניה - פותח דווקא בתל אביב. "יש לחוקרים שלנו שם ברחבי העולם אבל במדינה שלנו עובדים לאט, והמחקר בתחום הוא ממומן - אבל בחסר משמעותי“, מסביר פרופסור מרקו.