ירדן: ''ממלכה עניה- מלך עשיר''. עוד חשיפה על עושרו של המלך  

NZIV.NET

הדלפות שפרסם ​​עיתון גרמני על הבנק השני בגודלו בשוויץ חשפו כי מלך ירדן, עבדאללה השני, היה אחד מלקוחות הבנק וכי היו לו חשבונות שבהם הפקיד מיליוני דולרים, אך עורכי דינו אישרו כי העושר שלו הגיע בדרכים לגיטימיות והוא לא הפר את חוקי הממלכה.

העיתון הגרמני "Süddeutsche Zeitung" חשף כמות עצומה של נתונים על קרדיט סוויס, הבנק השני בגודלו בשוויץ, כולל פרטים על חשבונותיהם של יותר מ-30,000 לקוחות, כולל אנשי עסקים, פוליטיקאים בכירים ושליטי מדינות.
נתונים אלה שותפו עם העיתון "גרדיאן" הבריטי ו-47 כלי תקשורת נוספים כחלק מחקירה עולמית בשם "סודות שוויץ".

ה"גרדיאן" אמר כי מהנתונים עולה כי מאז 2011 ולמשך תקופה של חמש שנים, למלך ירדן היו לפחות שישה חשבונות בבנק, בעוד שלאשתו, המלכה ראניה, היה חשבון נוסף.

העיתון מציין שהוא פתח שתי חשבונות ב-2011 בעקבות פרוץ ההפגנות של מה שמכונה "האביב הערבי".

באחד מששת החשבונות, מסמכים חשפו הפקדות בהיקף של 230 מיליון פרנק שוויצרי (244 מיליון דולר).

בית המשפט ההאשמי המלכותי אישר, וצוטט על ידי סוכנות הידיעות הרשמית (פטרה) , כי הדיווחים האחרונים הם "לא מדויקים, מיושנים ומטעים".

בהודעת בית המשפט נאמר כי "הדיווחים שפורסמו לאחרונה על חשבונות בנק של הוד מלכותו המלך עבדאללה השני, הכילו מידע לא מדויק, מיושן ומטעה ונעשה בו שימוש לרעה במטרה להשמיץ את הוד מלכותו ואת ירדן ונועדו לעוות את האֶמֶת."

לפי ה"גרדיאן", עורכי הדין של המלך עבדאללה והמלכה ראניה אישרו כי הוא לא ביצע כל הפרת חוק וכי כספם אינו עובר על חוקי המס, וכי המלך אינו מחויב לשלם מסים בירדן על פי החוק, וכי חלק גדול מהכסף בבנק השוויצרי נגזר מירושה של אביו, המלך חוסיין, וכי אין חוקי מס ירושה בירדן.

עורכי דינו של המלך ציינו כי רק חשבון אחד של הבנק נותר פתוח, וכי החשבונות מיועדים לחברות השקעות אישיות (PICs) שהוקמו עבור נאמנויות כדי לספק טיפול בילדיהם, וכי אחד החשבונות מכיל רווחים ממכירת " מטוס גדול".

עורכי דינו אמרו כי "אחוז ניכר" מעושרו האישי נוצל למימון יוזמות מלכותיות מתוקף תפקידו האישי כדי לענות על הצרכים החברתיים והכלכליים של אזרחים ירדנים, כמו גם לשיקום מסגדים חשובים, אך הם סירבו לציין את האחוז של תרומות אלו.

ההצהרה הרשמית הירדנית קבעה כי "היתרה הכוללת שהוזכרה בכמה דיווחים היא יתרה לא מדויקת, שכן דיווחים אלה הכפילו את הסכומים על ידי חישוב אותן יתרות מספר פעמים".

בהודעה נאמר כי עיקר הכספים בחשבונות "נבעו ממכירת מטוס גדול מסוג איירבוס 340 לפי שווי של 212 מיליון דולר, והחלפתו במטוס קטן וזול יותר (Gulfstream).

בהודעה נאמר עוד כי המלך ירש שני מטוסים מהמלך חוסיין, שנמכרו, וערכם שימש בתהליך החלפת מטוסים יותר מפעם אחת במהלך עשרים השנים האחרונות, וזה כלל מכירת מטוס גדול והחלפתו במטוס קטן.

לדבריה, החלפת המטוס הביאה "לחיסכון של סכום ששימש אחר כך לכיסוי ההוצאות הפרטיות של המשפחה ההאשמית, בנוסף למימון יוזמות מלכותיות שונות במהלך השנים האחרונות".

עוד נאמר כי החשבונות הסגורים המוזכרים בדו"חות "כוללים חשבון שבו הופקדו חלק מהסכומים שירש המלך מהמלך חוסיין. אשר לחשבון בני המלך, הרשום על שם המלכה ראניה, זה חשבון שנפתח מכספי המלך האישיים, והושם תחת שמה של אמם, בהינתן כי הם לא היו מעל הגיל החוקי בזמן פתיחת החשבון.

בהצהרה הודגש כי כספי המלך ונכסיו "בלתי תלויים באוצר המדינה ובכספי הציבור, ומנוהלים על ידי המוסד המלכותי כבר יותר מ-70 שנה".

הדיווח ב"גרדיאן" אומר שמלך ירדן הצליח להרגיע את הרחוב בשיא ההפגנות שהפילו את מנהיגי תוניסיה, מצרים, לוב ותימן ב-2011 ולאחר פרוץ מלחמה אכזרית בסוריה, והצליח "להדוף את איום של אופוזיציה והבטחת ימים טובים יותר".

עם זאת, בעשר השנים הבאות, הכלכלה ותנאי החיים של האזרחים הידרדרו בזמן שהמלך נהנה מ"עושר לכאורה". כאשר קרן המטבע הבינלאומית הסכימה לסייע לירדן זה היה בתנאי שההוצאה החברתית תצומצם, אך באותו זמן המלך העביר סכומי עתק בין החשבונות השוויצרים שלו".

ההדלפות החדשות הגיעו כחצי שנה לאחר חשיפת "מסמכי פנדורה", שחשפו גם הונו של המלך המוערך בכ-100 מיליון דולר והוא כולל נכסי יוקרה בבריטניה ובארצות הברית.

ה"גרדיאן" מאשר כי בעלות על חשבון בנק בחו"ל אינה עבירה משפטית, ואין כל אינדיקציה לכך שהמלך עבדאללה הפר את החוקים בכך שהיה בעל הון בחו"ל, או כל אינדיקציה לאי-סדרים או רשלנות מצד הבנק השוויצרי בעניין הביקורת על נתוני הלקוחות הדרושים.

אבל ההדלפות "מעלות שאלות מחודשות לגבי מקור העושר העומד לרשות המלך במדינה שנתמכת מדי שנה במיליארדי דולרים בסיוע חוץ, והעלו שאלות לגבי האם המלך חיפש מקלט בטוח לעושר משפחתי כאשר הבעיות הכלכליות בארצו מחמירות".

בית המשפט המלכותי מצדו אישר כי "סיוע החוץ כפוף לביקורת מקצועית, שכן הוצאותיו ושימושיו מתועדים במלואם על ידי הממשלה, על ידי מדינות ותורמים, בצורה מוסדית במסגרת הסכמי שיתוף פעולה הכפופים לרמות הגבוהות ביותר של פיקוח וממשל".