אפוקליפסה עכשיו? ההשפעות המדאיגות של משבר המזון העולמי  

אפוקליפסה היא רעיון מדאיג, נפוץ לציון הרס קטסטרופלי המבשר את סוף העולם. אבל ביוונית המקורית, אפוקליפסיס פירושו התגלות או חשיפה. הגדרה עממית אחת היא "להוריד את המכסה ממשהו".

ההישג האחרון הזה הוא בדיוק מה שהשיג אנדרו ביילי, נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, בשבוע שעבר, אולי בשוגג, כשאמר כי שבריטניה עומדת בפני רמות "אפוקליפטיות" של אינפלציית מחירי מזון. שרי השמרנים התלהטו על מה שהם ראו כביקורת מרומזת על הניהול הכלכלי המופתי של הממשלה.

למעשה , ביילי דיבר באותה מידה על ההשפעה הדרסטית של העליות הקשורות למלחמה באוקראינה בעלויות המזון והמחסור במזון על אנשים במדינות עניות יותר. "יש דאגה גדולה גם לעולם המתפתח... מצטער על היותי אפוקליפטי לרגע, אבל זו באמת דאגה גדולה", אמר .

כאשר רוב תשומת הלב הפוליטית והתקשורתית התמקדה בדוחק ב"משבר יוקר המחיה" המתעורר בבריטניה, ההערות המתוקשרות של ביילי היו בזמן - וחושפניות. חודשים של אזהרות לגבי גל גאות עולמית של רעב, שנעשה דחוף יותר על ידי משבר אוקראינה , זכו להתעלמות רבה, לא מעט על ידי ממשלתו של בוריס ג'ונסון.

יוקר המחיה הוא בעיה בבריטניה. עבור סוכנויות האו"ם ועובדי הסעד ההומניטריים ברחבי העולם, הדאגה הגדולה יותר היא עלות המוות.

אישה מחזיקה ילד מתת תזונה בקלאפו, מזרח אתיופיה, בחודש שעבר

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, השמיע שוב אזעקה בשבוע שעבר, אמר שמחסור הקשור לאוקראינה יכול לעזור "להטות עשרות מיליוני אנשים מעבר לקצה לחוסר ביטחון תזונתי". התוצאה עלולה להיות "תת תזונה, רעב המוני ורעב במשבר גלובלי שעלול להימשך שנים" - ולהגדיל את הסיכויים למיתון עולמי.

תוכנית המזון העולמית מעריכה שכ-49 מיליון בני אדם מתמודדים עם רמות חירום של רעב. כ-811 מיליון הולכים לישון רעבים בכל לילה. מספר האנשים על סף רעב ברחבי אזור הסאהל של אפריקה, למשל, גבוה לפחות פי 10 מאשר לפני מגיפת הקורונה.

חלוקת מזון מחוץ למאפייה בקאבול בסוף השנה שעברה

ההשפעה השלילית של פלישת רוסיה על הזמינות והמחיר של מוצרי יסוד כגון חיטה, תירס, שעורה ושמן חמניות - אוקראינה ורוסיה מייצרות בדרך כלל כ-30% מיצוא החיטה העולמי - הייתה עצומה.

תפוקת החיטה של ​​אוקראינה השנה צפויה לרדת ב -35% , וייצוא חלק גדול ממנה עשוי להיות בלתי אפשרי בגלל המצור של רוסיה על הים השחור. בחודש מרץ, מחירי הסחורות העולמיים, שנרשמו על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם , הגיעו לשיא של כל הזמנים. הם נשארים ברמות שוברות שיאים.

מלחמת רוסיה החריפה או האצה את גירעונות המזון הקיימים ומגמות אינפלציה שנבעו ממגוון גורמים קשורים: ההשפעה הכלכלית השלילית של המגיפה; בעיות שרשרת האספקה, תעסוקה ותחבורה כתוצאה מכך; נפילות בתפוקה הקשורות למזג אוויר קיצוני ומשבר אקלים; עלויות אנרגיה מזנקות; ועוד הרבה סכסוכים מתמשכים ברחבי העולם.

מדינות בעלות הכנסה בינונית, כמו מצרים וברזיל, מגיעות בצורה גרועה בצורה יוצאת דופן להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי מוגבר, כך אמרו יועצי הסיכון הבינלאומיים Verisk Maplecroft בדו"ח בשבוע שעבר. ממשלות רבות מיצו את הרזרבות הפיננסיות והחומריות שלהן בלחימה בקוביד ונגרמו לחובות גדולים.

ארגנטינה, תוניסיה, פקיסטן והפיליפינים, התלויות מאוד בייבוא ​​מזון ואנרגיה, היו בין מדינות רבות אחרות בעלות הכנסה בינונית או נמוכה יותר, העומדות בפני סיכון מוגבר לתסיסה אזרחית עד סוף 2022.

צעדת מחאה של סטודנטים בסרי לנקה

ככל ש"אפוקליפסת" המזון מתקרבת, העמים העניים ביותר יסבלו, כמו תמיד, בעוד שהעשירים ביותר עשויים להיות מבודדים, עד לנקודה מסוימת. אבל יש חשש שהכאב יטפס במהירות במעלה שרשרת המזון העולמית. יחד עם זה צפוי לבוא גל של סערה פוליטית, משברים הומניטריים, חוסר יציבות ויריבויות גיאו-אסטרטגיות ברחבי עולם רעב.

מהפך פוליטי ומרד
מזון דל, בשילוב עם עליות מחירים, הפרעות בפסקות חשמל ומחסור בבנזין, גז בישול ותרופות, עוררו באביב הזה משבר פוליטי בסרי לנקה המהווה תבנית עתידית לא נעימה למדינות המתמודדות עם בעיות דומות.

חודשים של הפגנות הגיעו לשיאם בהתפטרותה של ראש הממשלה, מהינדה רג'פקסה, אך אפילו ראשו הפוליטי לא מנעה מהתסיסה להפוך לאימה. נואשת, סרי לנקה השיגה בשבוע שעבר הלוואת גישור מהבנק העולמי כדי לסייע בתשלום עבור יבוא חיוני . ביום חמישי היא פרשה את חובה בפעם הראשונה אי פעם.

אינפלציה דו ספרתית שהותירה פקיסטנים רבים ללא יכולת להרשות לעצמם מוצרי מזון בסיסיים הייתה גם גורם תורם עיקרי לנפילתו מהשלטון מוקדם יותר השנה של ראש הממשלה, אימראן חאן. ניסיונו להיאחז בתפקיד יצר משבר של דמוקרטיה שעמו עדיין מתמודדת פקיסטן.

גורמים ארוכי טווח - ממשל דיכוי, שחיתות, חוסר יכולת, קיטוב - עוררו אי שקט בשתי המדינות. אבל מחסור חמור במזון ואינפלציה היו הזרז שהפך את הנסבל לבלתי נסבל. זהו סכון העומד בפני משטרים חסרי ביטחון ולא פופולריים מפרו , הפיליפינים וקובה ועד לבנון ותוניסיה.

אנליסטים משווים את המתרחש היום במזרח התיכון למרידות האביב הערבי. מצרים, שממשלתה הופלה ב-2011, היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם. כ-70 מיליון אנשים מסתמכים על לחם מסובסד על ידי המדינה . רוסיה ואוקראינה היוו בשנה שעברה 80% מייבוא ​​התבואה של מצרים.

המחירים הגבוהים והמחסור באספקה ​​של היום, במיוחד אם הם יחמירו, יכולים לעשות עבור משטרו של עבד אל-פתאח א-סיסי את מה שעשו תלונות דומות לקודמו הנשיאותי המודח, חוסני מובארק.

מדינה נוספת שכדאי לצפות בה מקרוב היא איראן. מחאות אלימות פרצו בשבוע שעבר בחוזסטן לאחר שהממשלה העלתה את מחירי הלחם, שמן הבישול ומוצרי החלב. מצבם של האיראנים מחמיר על ידי סנקציות אמריקאיות קשות ומשטר פקידותי עריץ ומושחת. אם רמת החיים תמשיך לרדת, עלול להיות פיצוץ דומה להתקוממות הארצית שסוכלה של 2017-18.

בחלקים רבים של העולם, במיוחד באפריקה , חוסר ביטחון תזונתי הוא הכל מלבד תופעה חדשה. רעב הוא הנורמה והסיכון לרעב קיים תמיד, לעתים קרובות מחמיר על ידי סכסוכים ושינויי אקלים. עם זאת, המצב, באופן כללי, הולך ומדרדר.

המספר הכולל של אנשים המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חריף וזקוקים לסיוע דחוף במזון כמעט והוכפל מאז 2016, על פי רשת Global Against Food Crises, פרויקט משותף של האו"ם והאיחוד האירופי. והיקף האתגר מתרחב, עלייה של 40 מיליון איש, או 20%, בשנה שעברה. הדו"ח האחרון של הרשת הצביע על מדינות מדאיגות במיוחד: אתיופיה, דרום סודן, דרום מדגסקר ותימן, שם נמסר כי 570,000 בני אדם - עלייה של 571% בהשוואה לפני שש שנים - היו בשלב החמור ביותר או "קטסטרופה" של חוסר ביטחון תזונתי, מאוים על ידי קריסת הפרנסה, הרעב והמוות.

גוטרס, מזכ"ל האו"ם, הזהיר כי מלחמתו של ולדימיר פוטין משפיעה קשות על המאמצים להילחם ברעב באפריקה. זה הכרחי, לדבריו, "להחזיר את הייצור החקלאי של אוקראינה ואת ייצור המזון והדשנים של רוסיה ובלארוס לשווקי העולם". כפי שהתקשורת הממלכתית הרוסית מציינת לעתים קרובות, סנקציות מערביות הוסיפו לתנודתיות המחירים העולמית.

האו"ם קורא לפתוח מחדש את נמלי הים השחור וים אזוב החסומים של אוקראינה כדי שייצוא התבואה יוכל לחדש, לא מעט למדינות אפריקה. אזור הסאהל שנפגע בבצורת נפגע קשות במיוחד. "משבר מוחלט מתגלה לנגד עינינו", אמר מנהל תוכנית המזון העולמית, דיוויד ביסלי, בעקבות ביקורים בבנין, בניז'ר ​​ובצ'אד. "נגמר לנו הכסף, ולאנשים האלה נגמרת התקווה ."

זה קורה בין השאר בגלל שהסיוע עולה כעת יותר. האו"ם והסוכנויות הבינלאומיות מחויבים לשלם מחירים מנופחים, עלייה של כ-30% מהנורמות שלפני מגיפת הקורונה, כדי להבטיח סיוע מזון חיוני. וזה בין השאר בגלל שהאוכל יקר יותר ביחס להכנסה. משק בית ממוצע בבריטניה מוציא 10% מהכנסתו על מזון. בקניה או בפקיסטן זה יותר מ-40%.

הסכסוך הוא המניע הגדול ביותר של הרעב, בין אם זה השפל של ג'יהאדיסטים איסלאמיסטים במאלי, ניגריה ובדרום הפיליפינים, יריבויות גסות של מעצמות אזוריות בתימן ובלוב, או מלחמה בקנה מידה מלא, כמו באוקראינה.

האו"ם מעריך כי 60% מהרעבים בעולם חיים באזורי סכסוך. אוקראינה הראתה שוב כיצד מלחמה, ודרכה גרימת מחסור במוצרים חיוניים והפיכת החיים הנורמליים לבלתי ניתנים לתמיכה, מובילה לעקירה פנימית, תלות בסיוע, מצבי חירום של פליטים והגירה המונית.

מלחמת האזרחים בסוריה מספקת דוגמה מצוינת - אם כי יש עוד רבות אחרות. מדינה משגשגת יחסית הצטמצמה על ידי למעלה מעשור של סכסוך למשהו שמתקרב לתיק סל. כ-12.4 מיליון בני אדם - 60% מהאוכלוסייה - סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, נתון שיותר מהכפיל את עצמו מאז 2019.

לעומת זאת, דרום סודן מעולם לא הצליחה להאכיל את עצמה במלואה מאז העצמאות ב-2011. יריבויות שורשיות אתניות שולבו לעתים קרובות עם תחרות על משאבי אדמה ומזון עם השפעות קטסטרופליות. גידול בקר הוא מקור מרכזי לאלימות, בעוד שהבצורת היא גורם גדול נוסף.

גם כאשר מדינה נאבקת נמצאת באור הזרקורים הבינלאומי - לעתים נדירות המקרה עם דרום סודן - והמלחמה כביכול הסתיימה, מזלה לא בהכרח משתפר. נראה שמצבם של אפגנים רבים הפך מרע לגרוע מאוד לאחר ש-20 שנות הכיבוש על ידי כוחות ארה"ב ונאט"ו הסתיים בשנה שעברה והטליבאן נטל את השליטה.

מיליארדי הדולרים של סיוע שנתרמו למדינה מאז 2001 נחשבים כעת לשווא. ה-Save the Children אמרו החודש כי 9.6 מיליון ילדים אפגנים רעבים עקב העמקת הצרות הכלכליות, אוקראינה והבצורת המתמשכת. זהו משבר הרעב החמור ביותר במדינה, אמר הצדקה.

משבר אקלים ורעב
זה כבר לא שנוי במחלוקת לטעון שיבולים הרוסים, אבדן פרנסה וקהילות עניות - מרכיבי מיקרו מרכזיים של מצבי חירום ברעב המוני - קשורים באופן אינטימי לשינויי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים ומושפעים מהם. אבל עדיין קשה למצוא פעולה בינלאומית מתואמת ויעילה או לחץ ציבורי כדי לשנות את הדינמיקה.

מדינות קרן אפריקה כמו סומליה, למשל, חוות את הבצורת הקשה ביותר מזה 40 שנה על רקע טמפרטורות גבוהות חסרות תקדים. כפי שדיווח לאחרונה מגזין Foreign Policy , כשהגשמים אכן הגיעו, הם היו קיצוניים וקצרי מועד, וגרמו להצפות והתרבות נחילי ארבה.

חקלאי הודי נושא חיטה בפאתי ג'אמו, הודו

נטען כי כ-3 מיליון בעלי חיים נספו בדרום אתיופיה ובחלקים צחיחים למחצה של קניה מאז השנה שעברה. בהצביע על שינויי האקלים, האו"ם אומר ש-20 מיליון בני אדם ברחבי האזור עלולים להיות רעבים השנה. גם מצוקתם החריפה על ידי אוקראינה.

אבל כאשר ארגון הצדקה של Christian Aid הזמן סקר באזור קרן אפריקה כדי לברר מה הציבור הבריטי חשב שצריך לעשות, רק 23% מהנשאלים היו מודעים לבעיה. לעומת זאת, 91% היו מודעים למלחמתו של פוטין באוקראינה. אפריקה לא בתודעה.

הודו הוכיחה לאחרונה את היעדר חשיבה בינלאומית מאוחדת על אקלים, רעב ומלחמה. גל חום שובר שיא בצפון מערב הודו פגע ביבול השנה. זה הוביל את הממשלה להשעות את יצוא החיטה לעולם החודש. השווקים העולמיים הסתמכו על הודו, היצרנית השנייה בגודלה בעולם, כדי להשלים את המחסור באוקראינה. במקום לעזור, ממשלתו של נרנדרה מודי עשתה את ההיפך .

קשרים קריטיים בין המשברים התאומים של אקלים ורעב זוכים להכרה רחבה על ידי ממשלות ואנליסטים, אבל הפעולה לחולל שינוי אמיתי מתגלה כקשה יותר, כפי שמציעות התוצאות הפחות מכוכבות של פסגת Cop26 בשנה שעברה בגלזגו.

בינתיים, הבנק העולמי זורק כסף על הבעיה - בספירה האחרונה, 30 מיליארד דולר כדי לעזור למדינות בעלות הכנסה נמוכה המסתבכת במשברי אקלים ומזון.

אוכל ופוליטיקה
כאשר נכתבת ההיסטוריה של מלחמת אוקראינה, הפעולה הפזיזה של רוסיה בהפעלת מזון בנשק ושיבוש מכוון של האספקה ​​העולמית, ובכך לסכן את חייהם של אינספור מיליונים, עשויה להיחשב לפשע גדול יותר אפילו מהתקיפה הבלתי מעוררת שלה על שכנתה.

אם ה"אפוקליפסה" הגלובלית הממשמשת ובאה כפי שנחשףבפני הפרלמנט על ידי הנגיד אנדרו ביילי אכן תתממש בחורף הזה, היא תהיה לארה"ב, בריטניה, בעלות בריתם ומערכת האו"ם מכה קשה מנשוא. שהעולם צריך לחפש ישועה ארצית. האתגר שלפנינו הוא תנ"כי באמת.

מקור: "הגארדיאן" https://www.theguardian.com/world/2022/may/21/apocalypse-now-the-alarming-effects-of-the-global-food-crisis