טיוואן מתכוננת לקראת פלישה סינית לאי  

כאשר ג'ו ביידן התחייב בחודש שעבר להתערב צבאית אם סין תתקוף אי פעם את טייוואן, הערתו קיבלה תגובה חריפה מבייג'ין.

"אם ארה"ב תמשיך ללכת בדרך הלא נכונה", אמר דובר משרד החוץ, "ארה"ב תצטרך לשלם מחיר בלתי נסבל".

הביטוי נקרא באופן נרחב כאזהרה מפני מלחמה. באותו יום טסו סין ורוסיה בתרגיל אווירי משותף בהשתתפות מפציצים גרעינים בליסטיים משני הצדדים ליד יפן.

חילופי הדברים היו האחרונים בספירלה של הודעות לוחמתיות בין ארה"ב לסין. זה היה גם שיקוף של החששות הגוברים בוושינגטון, טייפה(בירת טיוואן) ובקרב בעלות ברית של ארה"ב כי בייג'ין תוכל לנסות לספח את טייוואן בשנים הקרובות.

"זהו העשור של דאגה, במיוחד התקופה שבין עכשיו ל-2027", אומר פיל דוידסון, אדמירל בדימוס שפיקד על כוחות ארה"ב בהודו-פסיפיק עד השנה שעברה. "אני מעריך את ההערכה הזו בגלל השיפורים המדהימים ביכולות וביכולות הצבאיות של סין , ציר הזמן המדיני של שי ג'ינפינג והאתגרים הכלכליים ארוכי הטווח בעתיד של סין".

למרות שהאיום של סין להשתלט על טייוואן בכוח קיים מאז שהממשלה והצבא הלאומיים הסיניים נמלטו לטייוואן ב-1949 לאחר שהפסידו במלחמת האזרחים ביבשת לכוחותיו הקומוניסטים של מאו, בייג'ינג התמקדה זה מכבר במשיכת האי לחיקו בעזרת פיתוי כלכלי ופוליטי והפעלת לַחַץ.

אבל קובעי מדיניות טייוואנים רבים מאמינים כעת שכאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית מאבדת תקווה שאמצעים אלה יעבדו אי פעם, וכשהכוחות המזוינים שלה מתחדשים במהירות, שי עשוי לבחור במלחמה בקרוב.

טייוואן הגיעה לנקודת שיא הלחץ מפני פלישה סינית ימים ספורים לאחר השבעתו של ביידן בשנה שעברה, כאשר מטוסי קרב סיניים דימו התקפות טילים על נושאת מטוסים אמריקאית ששטה בסביבת המדינה. במהלך החודשים הבאים, סין הגבירה אז את הקצב והגודל של גיחות מטוסי קרב ומפציצים ליד טייוואן.

דוידסון השמיע אזעקה במרץ אשתקד, ואמר לוועדת השירותים המזוינים של הסנאט כי יש להאמין שהאיום של מתקפה סינית על טייוואן "יתבטא . . . בשש השנים הבאות". זמן קצר לאחר מכן, פקיד אמריקאי בכיר אמר ל"פייננשל טיימס" כי שי ג'ינפינג מפלרטט עם הרעיון לתפוס את השליטה באי.

מאז אזהרות כאלה הפכו נפוצות יותר - הרקע להערותיו של ביידן על התגובה לפלישה סינית. זה גם האיץ את השינוי בשיח בין טייוואן לארה"ב על איך להגן על האי.

למרות שוושינגטון דוחקת בטאיפיי כבר שנים לקחת את הסיכון הזה ברצינות רבה יותר, ממשלת טייוואן והצבא איחרו להגיב. אבל המלחמה באוקראינה שימשה קריאת השכמה. גורמים בכירים בטייוואן אומרים כי המתקפה של רוסיה על שכנתה הדגישה את האיום העומד בפניהם.

הסכנה נובעת משי ג'ינפינג ומהעובדה שהוא יתחיל קדנציה שלישית בהמשך השנה", אומר פקיד אחד. "תחת התהליך הקודם של סין, שבו יהיה להם מנהיג חדש כל 10 שנים, ה'משימה ההיסטורית' שלהם של איחוד טייוואן יכולה לעבור למנהיג הבא. אבל כששליחות לאומית הופכת לשליחות של אדם אחד, הסכנה עולה".

"פוטין לא היה מקבל החלטה כזו לפלוש לאוקראינה אם הוא לא היה מחליט הכל בעצמו. אז שי ג'ינפינג יכול בהחלט לעשות גם סוג כזה של שיפוט מוטעה", מוסיף הפקיד.

מעבר מעמימות
בעוד שהפלישה הרוסית לאוקראינה מיקדה את תשומת הלב באיום הפוטנציאלי על טייוואן, יש הבדל אחד גדול בין שני המצבים: מלחמה סינית בטייוואן יכולה להיות מלחמה עם ארה"ב.

כאשר וושינגטון החליפה את ההכרה הדיפלומטית מטאיפיי לבייג'ינג ב-1979, היא החליפה את אמנת ההגנה ההדדית שלה עם טייוואן בחוק יחסי טייוואן. החוק מחייב את ארה"ב לתת למדינה את הנשק הדרוש כדי להגן על עצמה, ולשמור על יכולתה של ארה"ב עצמה להתנגד לכוח או כפייה שיסכנו את ביטחונה של טייוואן.

בעבר, ארה"ב שמרה על מעורפל עד לאיזו רמה התחייבות זו מגיעה. בניסיון גם להרתיע את בייג'ין מלשקול כוח צבאי וגם להרתיע את טאיפיי מלמסד את עצמאותה, וושינגטון סירבה לפרט אם היא תיכנס למלחמה עבור טיוואן נגד הסינים.

נראה כי ביידן הפחית באופן דרסטי את העמימות הזו. כשנשאל על ידי כתב במהלך נסיעתו האחרונה ליפן אם הוא מוכן להשתמש בכוח כדי להגן על טייוואן , אמר: "כן. זו ההתחייבות שקיבלנו". הבית הלבן מיהר להדגיש - כפי שעשה לאחר הצהרות דומות קודמות של ביידן, שחלק מהאנליסטים ראו בהן פגמים - שמדיניות ארה"ב כלפי טייוואן לא השתנתה.

אבל פקידים בכירים בטייוואן ובמדינות בעלות ברית לארה"ב מאמינים שבידן מנסה להרתיע את בייג'ינג על ידי איתות ברור יותר שהיא עשויה להילחם גם בארה"ב. "אנחנו חושבים שביידן קיבל החלטה פוליטית כדי להוכיח שאי אפשר לשלול את האפשרות הזו", אומר בכיר טייוואני.

"במקרה של אוקראינה, הוא אמר מראש שארה"ב לא תיכנס למלחמה. אבל כשסין תרגיש שהיכולת הצבאית שלה הגיעה לרמה הממספקת לכיבוש טייוואן, עצם השימוש בסנקציות פיננסיות או כלכליות לא ייצור הרתעה יעילה", הוא אומר. "אז אתה בהחלט חייב לתת לסין להאמין כי תנקוט פעולה צבאית."

למרות שיש חשש גובר לגבי פלישה אפשרית, מסגרת הזמן של כל פעולה צבאית - והכוונות האמיתיות של סין - עדיין נושאים לוויכוח אינטנסיבי.

השנה שבה דוידסון רואה את אופק הזמן הפוטנציאלי למתקפה סינית, 2027, היא מאה שנה לצבא השחרור העממי. בנובמבר 2020, המפלגה הקומוניסטית הסינית אמרה כי היא רוצה "להבטיח שהמטרה של 100 שנות הבנייה הצבאית תושג עד 2027", קראה למודרניזציה צבאית מהירה יותר וחזרה על המטרה להפוך את הצבא הסיני לכשירות ללוחמה מרושתת, "מודיעינית".

למרות שאלו ביטויי מניות שסין השתמשה בהם בעבר, הפנטגון מכנה את 2027 "אבן דרך חדשה". "אם יתממשו, יעדי המודרניזציה של ה-PLA לשנת 2027 יכולים לספק לבייג'ינג אפשרויות צבאיות אמינות יותר במקרה של מימוש תוכניות מגירה בטייוואן", נכתב בדו"ח השנתי שלה על הצבא הסיני בשנה שעברה.

כמה אנליסטים מפקפקים בתאריך של דיווידסון. אבל שנה לאחר עדותו, פקידי ממשלה וצבא בטאיפיי ובוושינגטון אומרים שחלון ההזדמנויות הסיני מעכשיו ל-2027 הוא איום אמיתי.

באוקטובר האחרון, שר ההגנה של טייוואן, צ'יו קואו-צ'נג, אמר של-PLA תהיה "היכולת המלאה" לתקוף את טייוואן עד 2025. "המצב הנוכחי הוא באמת המסוכן ביותר שראיתי ביותר מ-40 שנותיי בצבא", הוא אמר למחוקקים.

אבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי של ארה"ב, אמרה לאחרונה לקונגרס כי האיום על טייוואן היה "חריף" מעכשיו ל-2030 - נותן אמון בתחושת הדחיפות של דוידסון. ג'ון אקווילינו, ראש הפיקוד הנוכחי של הודו-פסיפיק, אמר לאחרונה ל-FT שהפלישה לאוקראינה הדגישה שהאיום הסיני על טייוואן אינו מופשט.

מומחים טייוואנים רואים ב-2024 וב-2025 תקופה מסוכנת במיוחד. הם מאמינים ששי עלול להתפתות להשתמש בכוח אם מפלגת השלטון הדמוקרטית הפרוגרסיבית, שמתעקשת לשמור על עצמאותה בפועל של טייוואן, תנצח שוב בבחירות הבאות לנשיאות בתחילת 2024, או אם הוא יחוש בוואקום פוליטי בארה"ב לאחר הבחירות לנשיאות הבאה שלה. בחירות בסוף 2024.

מקנזי איגלן, מומחית להגנה ב-American Enterprise Institute, צוות חשיבה בוושינגטון, אומרת שיש שני מחנות בכל הנוגע לעיתוי של מתקפה סינית אפשרית על טייוואן.

"מדובר באלה שמאמינים בחלון דוידסון - זמן הסכנה המרבית - לעומת אלה שמאמינים שיש לנו זמן לרכוש את היכולות שירתיעו ותביסו את סין בתאריך עתידי כלשהו", אומר איגלן. היא מוסיפה כי הנהגת הפנטגון "מנסה להשחיל את המחט להסכמה שיש קצת דאגה כעת תוך שימת הדגש על הטווח הבינוני".

מתכוננים לגרוע מכל
החרדה הגוברת מפני פלישה סינית פוטנציאלית מעצבת מחדש את האופן שבו וושינגטון וטאיפיי חושבות על הגנת המדינה.

וושינגטון מנסה כבר יותר מעשור לשכנע את טייוואן "להקשיח" את עצמה נגד פלישה סינית. אבל הצבא של המדינה המשיך לתכנן תחת ההנחה שיש לו יותר זמן להתכונן או אולי לא יצטרך להתמודד עם פלישה בקנה מידה מלא.

מומחי הגנה טייוואנים רבים רואים זאת כתרחיש הגרוע ביותר, אך הם חוששים שהצבא הסיני נע בטווח של מלחמה, כגון תרגילי אוויר וימי תכופים של בייג'ינג קרוב לטייוואן, לוחמת מידע או אולי אפילו מצור ימי, עלולים לערער את נחישותה של המדינה לְהִתְנַגֵד. לפיכך, טייפה רוצה לשמור גם על היכולות הצבאיות הדרושות כדי להתמודד עם המהלכים הללו, כמו ספינות שטח, מטוסי קרב מודרניים וכלי טיס עם אזהרה מוקדמת.

אבל כעת, כשארה"ב מתמקדת יותר ויותר באיום בטווח הקרוב של פלישה, היא כופה את ידה של טאיפיי : הממשל החל לדחות בקשות טייוואנים לנשק גדול כמו מסוקי לוחמה נגד צוללות, שלדעתו עלולים להישמד במהירות ב תקיפה סינית ושימוש יותר מדי משאבים יקרי ערך.

במקום זאת, ארה"ב דוחפת להתמקדות מוגברת בכלי נשק קטנים, זולים יחסית ושרידים כמו טילים ניידים, שיועילו רק במלחמה בניסיון הפלישה והכיבוש הסיני.

ורמים בכירים אומרים שממשלתו של הנשיא צאי אינג-וון, נשיא טיוואן מתמקדת כעת בלייזר בהפיכת המדינה לעמידה יותר בפני מתקפה סינית. ראש הממשלה סו טסנג-צ'אנג הבטיחה תמיכה בהארכת השירות הצבאי הבסיסי מארבעת החודשים הנוכחיים לשנה, וכן בהעלאת התקציב הצבאי, עד כה בממוצע של רק 2% מהתוצר המקומי הגולמי.

"אנחנו אכן בעיצומם של דיונים בקנה מידה גדול ויסודי הן בינינו והן עם האמריקאים כרגע לגבי הדברים שעלינו לעשות", אומר אדם שמכיר את המצב. "אנחנו בוחנים מגוון של רעיונות שונים בתכלית להפיכת המדינה שלנו לגמישה, כדי לבנות את התכונות שאנחנו צריכים בזמן מלחמה." 

המדיניות הנבחנת כוללת רפורמה מהירה והחלטית יותר בכוח המילואים המאומן של טייוואן; בניית מערכות כוח ותקשורת מבוזרות, שהתקפות סייבר וטילים סיניות לא יוכלו להרוס אותן; הקשחת מערכות פיקוד ובקרה; תכנון אספקת סחורות בסיסיות בזמן מלחמה; והקצאת אחריות מנהלית להגנה אזרחית. הבכיר אומר: "המטרה שלנו היא להיות מוכנים בין 2025 ל-2027".

מודרניזציה סינית
יש הרבה עדויות ממקורות זמינים לציבור לכך שה-PLA (צבא סין העממית)נחוש בדעתו להשיג מהר ככל האפשר את היכולות הדרושות כדי לפתוח בפלישה.

האחת היא מציאת צוללות והתמקדות באלו שעלולות לתקוף ספינות חיל הים הסיני המובילות חיילי פלישה ברחבי המצר. מתוך 1,543 המטוסים שה-PLA טס לאזור הזיהוי של ההגנה האווירית של טייוואן מאז ספטמבר 2020, 262, הקבוצה השנייה בגודלה, היו מטוסי לוחמה נגד צוללות. ה-ADIZ הוא אזור חיץ במרחב האווירי הבינלאומי הנצפה למטרות אזהרה מוקדמת.

זה מותיר את הכוח עדיין רחוק מיכולת התחבורה הנדרשת שלו, אבל הוא מתכנן להשתמש במעבורות אזרחיות, דוברות ורמפות צפות כדי להביא חיילים לחוף גם ללא גישה לנמל, על פי כתבים של חוקרים באוניברסיטת התחבורה הצבאית של PLA.

באמצעות דיווחים בערוץ הצבאי של הטלוויזיה הממלכתית וצילומי הלוויין של סין, מייקל דאהם, קצין מודיעין בדימוס וחוקר בחיל הים האמריקני במעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ניתח שני תרגילים קשורים בקיץ 2020 ו-2021. הוא מאמין שה-PLA מפתחת תוכניות לגיוס ספנות ימית "בקנה מידה עצום".

"התגייסות כזו של ספנות אזרחית לתמיכה בפעולות חוצות מיצרים עשויה להיות בסיכון גבוה מאוד ועלולה להיות כרוכה בהפסדים גבוהים ביותר", כתב במאמר בשנה שעברה. " יש מעט אתגרים הקשורים ליעילות ולשחיקה שהצבא הסיני לא יכול היה להתמודד בקלות עם מסה מכריעה וסובלנות לאובדן."

"מה רוצה לעשות בתרחיש הגבוה שלהם הוא הרבה יותר מסובך ממה שרוסיה מנסה לעשות באוקראינה. מה שרוסיה מנסה לעשות הוא הקל ביותר, ומה שסין הייתה מנסה לעשות הוא הקשה ביותר מבחינת תרחישי כיבוש באופן כללי", אומר טיילור פראוול, מנהל התוכנית ללימודי אבטחה ב-MIT ומומחה לאסטרטגיה צבאית סינית. "לפיכך, בהתבוננות בקשיים של רוסיה בביצוע פעולות פשוטות יחסית, מנהיגי סין עשויים לתהות לגבי היכולת של ה-PLA לבצע פעולות מורכבות הרבה יותר, מה שעלול לגרום להם להיות זהירים יותר בפתיחת מתקפה כזו לעת עתה".

סו טזו-יון, עמית מחקר שותף במכון לחקר הגנה וביטחון לאומי, צוות חשיבה המגובה על ידי משרד ההגנה של טייוואן, טוען שלא משנה באילו צעדים ה-PLA נוקט, הוא עדיין צריך לשלוח ספינות מעבר למיצר. "באוקראינה ראינו כלי רכב רוסיים לכודים על הכביש המהיר. בתרחיש של טייוואן, הים הוא הכביש המהיר שלך", אומר סו. "אז זה הזמן והמקום להשמיד אותם. ומעבר ימי קשה ומאתגר פי כמה"

עם זאת, בעוד יכולתה של סין לבצע פלישה בפועל נותרה לא ברורה, המודרניזציה המהירה של הכוחות המזוינים הסיניים שמה את יריביו הפוטנציאליים על הרגל האחורית.

חוסר האיזון הזה עלול להפוך את המצב למסוכן עוד יותר. גורם צבאי טייוואני אומר שתוכנית ארה"ב לחזק את מעמדה בהודו-פסיפיק, כגון בניית כוח נייד יותר של נחתים והעמדת ספינות סיניות בסיכון עם טילים על איים שבשליטת בעלות הברית, יידרש מספר שנים. "יש לנו חששות שהקומוניסטים הסינים יכולים לחשוב שעדיף להכות מוקדם יותר - לפני שאנחנו וארה"ב נהיה מוכנים", הוא אומר.

חלק מהאנליסטים טוענים כי צפייה במאבקה של רוסיה באוקראינה עשויה גם להוכיח לבייג'ין את החשיבות של תנועה מהירה. "מבחינה פוליטית, אם מנהיגי סין מאמינים שלארה"ב יש או תרחיב מחויבות ביטחונית ללא תנאי לטייוואן, אז הערך עבור סין של נקיטת פעולה צבאית כלשהי כדי להפגין את הנחישות והנכונות של סין להתנגד לארצות הברית הוא הרבה יותר גדול מבעבר. ", אומר פראוול.

כמה פוליטיקאים בטייוואן חושבים שהתחרות ההולכת ומחמירה של ארה"ב עם סין מוסיפה לסיכון. אריק צ'ו, יו"ר מפלגת האופוזיציה Kuomintang, אמר ביום שני לקהל צוות חשיבה בוושינגטון כי הוא מקווה שתשומת הלב האמריקאית לא תגרום ל"צרות" באסיה. "אני מעריך כל סוג של עזרה מארה"ב", אמר צ'ו. "אבל אני מקווה שהמתח יוכל להירגע בשנים הקרובות".

מקור: FT https://www.ft.com/content/0850eb67-1700-47c0-9dbf-3395b4e905fd