בצד השני | תושבי עזה מספרים על ההתמודדות עם הדי הפיצוצים: ''כולנו בני-אדם משני הכיוונים''  

עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש במבצע "עלות השחר", ברצועת עזה החיים חוזרים אט אט לשגרה. לאורך שלושת ימי המבצע, על פי דיווחים פלסטינים, נהרגו 44 בני אדם ברצועה ויותר מ-300 נפצעו (הערכות צה"ל נמוכות יותר). רוב תושבי הרצועה מפחדים לדבר עם התקשורת הישראלית וחוששים בעיקר מתגובת חמאס - אך כמה מהם הסכימו לחשוף בפנינו אמש (שני) את פני הדברים מנקודת מבטם.

הילדים והנכדים מבוהלים

בשבוע שעבר בסוף יום העבודה במחסן ברהט, ג'יהאד עבד אל-חמיד סלים ניסה לחזור לביתו בעזה אך המעברים כבר היו סגורים. בזמן המבצע הוא נותר בישראל, בקושי הצליח להירדם מחשש לגורל עשרת ילדיו ו-21 נכדיו שלא הפסיקו לצלצל מבוהלים מעזה. "יש לי בן, בן 11 ששאל 'אבא, איפה אתה? למה לא באת?' אני אומר לו: 'המחסומים סגורים, לא יכול' אז הוא כל שעה מתקשר אליי. אתה רוצה שאני אגיד לך שלא בכיתי? כן בכיתי. אני בן-אדם מבני-האדם, כולנו בני-אדם לשני כיוונים. גם כואב לי גם מהצד הישראלי".

מחר עבד אל-חמיד סלים צפוי לחזור לביתו בעזה. כשהיה צעיר הוא גר בקיבוץ במשך שנתיים, אך כעת המציאות הזו נדמית דמיונית עבור ילדיו, שמעולם לא חצו מעולם את מעבר הגבול לישראל. "מי שנולד משנות ה-90' עד היום לא נכנס לארץ, אפילו לא יודע להגיד: 'מה נשמע? מה קורה?'. זה משהו שמזעזע אותי, שאני לא רוצה. אני רוצה שידעו שיש עם ישראלי שהוא עם בסדר, שאוהב בני-אדם, שרוצה לחיות איך שאנחנו רוצים גם לחיות".

"אני משקרת ואומרת לילדים שזו מסיבה - לא הפגזה"

תושבת עזה, אימא לילדים, הסכימה באומץ לענות לשאלות בוואטסאפ מבלי שנחשוף את פרטיה. כשהחלו ההפצצות הילדים רצו אליה בבהלה ושאלו אותה: "מה זה הרעש הזה?". "אני משקרת ואומרת להם שזאת מסיבה, לא הפגזה" היא מספרת, "אבל אתה יודע, הם רוצים להאמין לי אבל הם רואים את הפרצוף שלי ורואים כמה אני מפוחדת, והם יודעת שאני לא אומרת את האמת. הרגע שאני מרגישה מפוחדת יותר הוא כשאני במטבח והילד שלי בחדר השינה ולפתע יש הפצצה. אני מרגישה שהילד שלי ימות עם ההפצצה הזו".

חוסני, תושב עזה, מספר שהיום תושבי הרצועה כבר חזרו לשגרה אבל ב-3 ימי המבצע הוא חווה סיטואציה שכמותה לא ראה מעולם. "שלשום נפל איזה טיל מהצד שלכם שלא התפוצץ. הילדים התחילו לשחק בו. אחד אומר ש'אפשר למכור אותו ברזל', הם לא מפחדים ללכת לגעת בטיל".

סמי עובייד, עיתנאי מעזה, שמח כמו כל התושבים שהפסקת האש נכנסה לתוקף אמש. "התעוררנו לבוקר שקט, אין מלחמה, אין סיבוב, אין שיגורים, אין פצצות והלוואי שזה יימשך והתושבים נהנים שנגמר הסיפור כל כך מהר, שלושה ימים וזהו".