בלי חיסון: גירעון קופות החולים זינק ל-1.9 מיליארד שקל  

גירעון ארבע קופות החולים, בניכוי תמיכות וסיוע חד־פעמי, טיפס ברבעון הראשון של 2022 לסכום חריג של 1.88 מיליארד שקל. הגירעון אחרי תמיכות מטריד לא פחות, והוא עמד ברבעון הראשון על 1.13 מיליארד שקל, אף הוא סכום עתק במונחים היסטוריים. כך עולה מניתוח שביצע האגף לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות והגיע לידי "כלכליסט".

בעקבות המספרים החריגים כתבו אנשי הפיקוח לראשי משרד הבריאות וראשי האוצר שאליהם מיועד הניתוח את המסקנות הקשות הבאות: "העלייה בגירעונות המוצגים, בשילוב הירידה בהיקפי התמיכות מחייבים התייחסות והסדרה, לרבות לבסיס התקציב, שכן ככל ומצב זה יימשך קופות החולים יסיימו את שנת 2022 בגירעונות גבוהים מאוד".

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

גירעון ללא תמיכות של כ־1.9 מיליארד שקל מהווה זינוק חד של 31% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז הקורונה עוד היתה נוכחת ומסע החיסונים והבדיקות היה בשיאו. כלומר ההוצאה של הקופות זינקה משמעותית, למרות שברבעון הראשון של 2022 מגפת הקורונה היתה הרבה פחות משמעותית לעומת הרבעון הראשון ב־2021. "הזינוק בגירעון נובע בעיקרו מירידת ההכנסות מתמיכות בעקבות הקורונה ומאידך בגידול בהוצאות, ביניהן הוצאות רכש שירותים רפואיים, גידול בתרופות, באשפוז ובשכר הרופאים עקב הגידול בשימושים", נכתב בדו"ח.

עוד נכתב כי "במהלך חודשים אלו (ינואר־מרץ 2022) מספר חולי הקורונה היה בממוצע כ־806 אלף לחודש לעומת כ־130 אלף לחודש בתקופה המקבילה אשתקד. גל האומיקרון היה הגל העיקרי בתקופת הדו"ח לעומת גל הדלתא שהיה בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מתמיכות עבור קורונה בתקופת הדו"ח היו כ־312 מיליון שקל לעומת כ־632 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד".

כלומר, היו הרבה יותר חולים ברבעון הראשון של 2022, שהיו פחות קשים ולכן רובם נפלו על הקהילה (קופות) והרבה פחות על בתי החולים - אך דווקא ברבעון הראשון של 2022 קיבלו הקופות תמיכות בהיקף נמוך ממחצית התמיכות ב־2021. גורמים במערכת הבריאות מסבירים כי "הקופות פתחו מוקדים, האריכו את שעות הקבלה, סיפקו טיפול מרחוק והגדילו משמעותית את היקף השירות ואת איכותו. הקורונה אמנם דעכה אבל הקופות לא יכולות בבת אחת להוריד את רמת השירות".

כללית, הקופה הגדולה במדינה שמבטחת יותר ממחצית מהישראלים, רשמה גירעון של מעל 1 מיליארד שקל בשלושה חודשים. דווקא מכבי, הנחשבת לקופה העשירה ביותר (עם אוכלוסיה צעירה, עמידה ובריאה יותר) רשמה גירעון של כ־8% מהמחזור והציגה גירעון שיא שמאוד לא מאפיין אותה והפתיע את המערכת – 414 מיליון שקל (ללא תמיכות), כאשר מתברר כי היא סבלה מהוצאות חריגות בגלל האומיקרון. יתרה מזו, מכבי נקלעה לגירעון שיא כאשר היא זו שדווקא הגדילה בשיעור הנמוך ביותר את ההוצאה לנפש ברבעון (3.8% לעומת יותר מ־6% בכללית, ו־4.8% במאוחדת ובלאומית).

המסקנה המתבקשת, כפי שצוין גם בדו"ח, היא כי בהינתן סל הבריאות הבסיסי, בלי סיוע מיוחד או תמיכה חריגה וייעודית, הקופות בקצב הוצאה אדיר שלא מתכתב עם התקציב שהוקצה להן. כלומר הגירעון המבני שלהן (ההוצאות הקבועות והלא חריגות פחות ההכנסות הקבועות ללא תמיכות מיוחדות) גדל בקצב שמסכן את יציבותן הפיננסית. כפי שעולה מהגרף, המגמה הזו רק הולכת ומחריפה עם השנים.

לכך יש להוסיף עוד נתון חשוב: עד נובמבר 2022 הקופות לא צפויות לקבל כל סיוע משמעותי. זאת, מכיוון שאנו בתקופת בחירות וכל הסכם עלול לעורר קשיים משפטיים. נוסף על כך, שר הבריאות ניצן הורוביץ נותר לא רלבנטי בעליל אחרי שכוחו הפוליטי נמחק והוא איבד את תמיכת המערכת. המשרד עצמו סובל מחולשה חסרת תקדים, לעומת משרד אוצר חזק.

המשך המצב הנוכחי יחייב את הקופות לנסות ולצלוח את החודשים הקרובים עד סוף השנה ולהמתין לממשלה חדשה כדי לחתום מולה על הסכמי ייצוב – אותן חבילות סיוע שניתנות בדיעבד, מעין גלגלי הצלה של הרגע האחרון שהאוצר משליך לעבר הקופות כדי לחלץ אותן מגירעון עתק. זאת, כמובן בתמורה להתייעלות וגזרות נוספות שפקידי האוצר דורשים עבור הסיוע. בשל הסיוע החריג שקיבלו הקופות במהלך הקורונה הסכמי הייצוב לא עודכנו והסכומים שהן קיבלו בשנתיים האחרונות זהים לאלו שקיבלו ב־2019 (ולכן נשחקו בגלל גידול האוכלוסייה והתייקרות תשומות הבריאות).

מה שברור כעת הוא כי הפעם התייעלות של הקופות לא תספיק והאוצר יצטרך להכניס את היד עמוק לתוך הכיס. הרי עדיין התורים ארוכים ואזרחי ישראל התרגלו לרמת השירות של עידן הקורונה, שעדיין רחוקה מאוד מלהיות מושלמת, ולכן כבר אי אפשר לחתוך בבשר החי.

אלא שגם הגירעון אחרי התמיכות והסיוע החד־פעמי מטריד ביותר: 1.13 מיליארד שקל – פי 2.5 לעומת הרבעון המקביל אשתקד - סכום שכולל הכרה בהכנסות עבור שנים קודמות בסכום של כ־156 מיליון שקל (אחרת היה עומד על כמעט 1.3 מיליארד שקל) ועוד כ־312 מיליון שקל עבור הקורונה. הגירעון הכולל של כללית כמעט שילש עצמו לעומת התקופה המקבילה אשתקד; הגירעון הכולל של מכבי זינק פי 5.4 לעומת אשתקד; הגירעון של מאוחדת זינק ב־63% לעומת אשתקד, ואילו לאומית שמרה כמעט על אותו גירעון. הבעיה הגדולה היא שהתמיכות והסיוע הנדיב עבור הקורונה הולכים ונעלמים, ומנגד ההוצאות השוטפות לא קטנות, וכמעט אין הוצאות קורונה.

מצבן של הקופות הקטנות מורכב מאוד: כאשר מתבוננים על הגירעון כחלק מהמחזור, פרמטר חשוב זה עומד על 6% בלאומית ובמאוחדת זינק לכ־8.6% כאשר משרד האוצר אינו מאפשר גירעונות של מעל 5% מהמחזור. כלומר, הגירעון של הקופות הקטנות מטריד, זאת מעבר לעובדה שהן בעלות הון עצמי שלילי. אם מביטים על הגירעונות ללא תמיכות ביחס למחזור, התמונה מעוררת דאגה גדולה מאוד: מעל 10% (למעט מכבי). וזאת כאשר ראשי הקופות משוכנעים כי המצב ברבעון השני כלל לא השתפר.

ישנו עוד סימן מטריד שעולה מהניתוח של אגף קופות החולים: הגירעון של שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן), אותו ביטוח וולונטרי שמבוטחי הקופות משלמים להן עבור התוספות שאינן כלולות בסל. בתקופה הנסקרת הוא הסתיים בכ־116 מיליון שקל, לעומת כ־7 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. כללית תרמה את רוב הגירעון (87 מיליון שקל, שהם שלושה רבעים מהגירעון הכולל) כאשר מאוחדת הציגה עודף של 9 מיליון שקל. המשמעות היא כי הקופות גם לחצו על הגז בשירותים בתשלום ומשרד הבריאות לא ימהר להעלות את הפרמיות על 80% מאזרחי ישראל שרכשו את הרובד הזה, מכיוון שפעילות השב"ן חייבת להיות מאוזנת. לכן גם בהקשר הזה יש לקופות אתגר נוסף.

במשרד האוצר לא הופתעו מהמספרים בדו"ח. הם גם מודעים לזעקות השבר של הקופות כבר כמה חודשים. עם זאת, הפרסום הרשמי של המספרים לא מסייע לאוצר שכן הדבר עלול ליצור לחץ על תוספות תקציב שלא משרת אותם. ובכל זאת, יש להם גם תשובות. ראשית, לטעמם, הגרעונות של רבעון אחד אינם מייצגים. שנית, בתקופה הנסקרת ארע גל קורונה שהקפיץ את ההוצאה בעיקר של הקופות (הרבה פחות של בתי החולים). שלישית, אין מבחינתם הרבה משמעות לגירעון הכולל אלא לכל קופה סיפור אחר, ולכן גם טיפול אחר.

שר הבריאות ניצן הורוביץ ושר האוצר אביגדור ליברמן | צילומים: מוטי מילרוד, עמית שעל

כמו כן, באוצר מזכירים כי במסגרת תקציב 2021–2022 גדל המקדם הדמוגרפי - אותו מנגנון של טייס אוטומטי שמקפיץ את תקציב סל הבריאות בכל שנה ובאופן קבוע. באוצר יש גם ביקורת על ההוצאה המופרזת עבור הקמפיינים המיותרים של מכבי ומאוחדת עם כוכבי הטלוויזיה שגבו מיליוני שקלים.

באוצר לא אהבו גם את ההוצאות התופחות על "מתאמי קהילה" – שם קוד למקדמי תורים בקרב החברה החרדית שהופכת לפלח שוק נחשק. בנוגע לשני נושאים אלו אגף הפיקוח על הקופות הוציא הנחיות חדשות ומגבילות. כך שבאוצר סבורים כי יש עוד הרבה מקום לשפר את אופן ההוצאה לבריאות. נוסף על כך, במשרד גם מאוד מוטרדים ממשבר ההנהגה בתאגיד הבריאות הגדול במדינה, כללית, אחרי הדחתה הבעייתית של המנכ"לית רות רלב"ג על ידי יו''ר הדירקטוריון יוחנן לוקר, ובתמיכת הוועד.

עם זאת, באוצר לא מתנערים מהמצב. לדברי בכיר במשרד, "נמשיך עד סוף השנה כמו שזה. ב־2023, תהיה ממשלה, לא תהיה קורונה אנו מקווים, או לפחות פחות התרגשות ממנה, ואז נהיה הרבה יותר חכמים ונסדיר את כל הסוגיה הזו. אנו מבטיחים שגם הפעם מערכת הבריאות תאמר שהתוספת לא מספיקה".