המומחים מזהירים: גל של פשיטות רגל צפוי בישראל  

המספר אף גבוה בכ-19% לעומת מספר הגשות פשיטות הרגל שהוגשו בארה"ב ברבעון הראשון של שנת הקורונה (2020), ומספרם של בתי העסק שנזקקים להגנה מפני הנושים רק הולך ומאיץ ככל שעובר הזמן.

עיקר פשיטות הרגל שהוגשו לאותה תקופה בארה"ב היו מעסקים בתחומי הצרכנות, השירותים והפיננסים, אך כללו גם חברות אנרגיה, תקשורת, בריאות, וטכנולוגיה - והאמריקאים דרוכים לקראת נתוני הרבעון השני, העתידים להתפרסם בתחילת יולי הקרוב.

אחת הדוגמאות שהפכה לבינלאומית והציגה קריסה של עסק אמריקאי היא בנק סיליקון ואלי, שקרס ב-10 למרץ השנה לאחר שלקוחותיו משכו ממנו כספים, הרבה מעבר לתחזיות (ולהלימות ההון של הבנק).

בינתיים בישראל:
השוק הישראלי אמנם עדיין לא חווה טלטלה באחת המערכות הכלכליות שלו כדוגמת המערכת הבנקאית בארה"ב, אך הנתונים בשוק המקומי אינם מעודדים. כך לדוגמא עלה מספר תיקי חדלות הפירעון בכ-9% במהלך 2022, שנת היציאה מהקורונה, לעומת 2021, שהקורונה הייתה עדיין נוכחת בה.

בחצי השנה החולפת מספר עסקים ישראליים החלו לעמוד למבחן ולאחרונה החלו קשיים אלו לצוף כדוגמת 'ג'מבו סטוק', שבאפריל האחרון דווח כי בנק לאומי מבקש למנות לו נאמנים, וקבוצת שיפון, שרכשה לפני כשנה את 'האופה מבגדד' ופורסם כי נקלעה לחוב של כ-62 מיליון שקל.

הענף שהכי מדאיג את המשק המקומי הוא ענף הנדל"ן, בו מאות קבלנים, בעיקר בינוניים וקטנים, נמצאים בתנאי אי ודאות לגבי יכולתם לשרוד את התקופה לאור הירידה בביקוש למשכנתאות (בשל עליית מחירם) מחד, לצד העלייה בעלויות המימון מאידך.

שוק הרכב (לקוחות פרטיים) חווה גם הוא האטה לאור העלייה במחיר הרכבים ואי הודאות הכלכלית האופפת את השוק הישראלי, אך הוא מאוזן באופן יחסי על ידי הביקושים מצד העסקים והארגונים.

הסובלים הגדולים הם עסקי ההלבשה והנעלה, תחבורה, מוצרי חשמל, רהיטים, ואף שרותי בריאות ותרופות, אשר הביקושים להם ירדו במהלך הרבעון הראשון של השנה ב-4.6%, 7.4%, 4.9%, 6.6%, 1.9%, בהתאמה. כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.