כלכליסט | המתנה של רמ''י לערים החרדיות: יקבלו יותר תקציבים למבני ציבור  

ישובים בעלי רוב חרדי יקבלו תקציב לבניית מוסדות ציבור הגבוה פי 1.5–2 מהתקציב בישובים אחרים — זו המשמעות של אחת משורה של החלטות שתעלה ביום שני הקרוב לאישור מועצת רשות מקרקעי ישראל שבראשה עומד השר יצחק גולדקנופף. מדובר בתיקון לסעיף שמגדיר את סכום הכסף שהמדינה תגבה מיזמים שיזכו במכרז לבנייה למגורים.

על פי התיקון, אם בישוב שבו ממוצע הנפשות במשק בית גבוה מממוצע הנפשות למשק בית בישראל, יגבו מהיזמים סכום גבוה יותר מאשר בישובים אחרים. למשל, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במשק בית ממוצע בישראל 3.25 נפשות, ואילו בישוב אלעד במשק בית ממוצע יש 5.6 נפשות.

החישוב של הסכום לגבייה יבוצע באמצעות מה שמכונה "מכפיל גודל משק בית". המכפיל הוא מספר שמשקף את היחס בין גודל משק בית ממוצע בישוב לגודל משק בית ממוצע בישראל. אם ניקח שוב את העיר אלעד למשל, אם מבצעים פעולות חילוק של גודל משק בית ממוצע באלעד בגודל משק בית ממוצע בישראל מקבלים את המספר 1.7, כלומר במידה ויהיה מכרז לבנייה למגורים באלעד יכפילו ב־1.7 כל סכום שאמורים לשלם לרשות המקומית לצורך בניית מוסדות ציבור.

על פי טבלת התשלומים של רשות מקרקעי ישראל, ישובים פריפריליים או במעמד סוציו אקונומי נמוך יוכלו לקבל לצורך בניית מוסדות ציבור עד כ־25 אלף שקלים לכל דירה חדשה שתבנה בשטחם. את הסכום הזה מכפילים במכפיל משק בית. בדוגמא שהצגנו כאן אלעד תקבל כ־42 אלף שקל במקום 25 אלף שקלים בישוב שבו גודל משק בית לא חורג מהממוצע הארצי — כלומר פער של 17 אלף שקל לכל דירה שתבנה בעיר. הדוגמה של אלעד מעניינת משום שב־2018 נחתם עם העיר הסכם גג לבניית 20 אלף דירות ומאז היו בה מכרזים לבניית כ־3000 דירות, כך שבעתידי יפורסמו מכרזים לפחות לעוד כ־17 אלף דירות. במצטבר העיר תקבל כמעט 300 מיליון שקל יותר מאשר עיר אחרת שישווקו בה כמות דומה של דירות, אך ממוצע הנפשות למשק בית כמו הממוצע הארצי.

הנימוק לתיקון הזה הוא הטענה כי ישוב שיש בו ממוצע גבוה יותר של נפשות במשק בית, זקוק ליותר מוסדות ציבור, מאשר ישוב אחר, אלא שהקריטריון מפלה באופן מובהק משום שהוא רלוונטי רק לערים חרדיות, ואינו נותן פתרונות לערים אחרות שלהן הכנסות נמוכות וגם הן משוועות למוסדות ציבור.

ביום שני המועצה תדון גם בעדכון של אופן חישוב גובה ההנחה בתוכנית מחיר מטרה, שבה נמכרות דירות לזכאי משרד השיכון. כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט" התיקון יצמצם את גובה ההנחות במיוחד באזורי הביקוש במרכז. הנחות גבוהות יחסית ישמרו בפריפריה ובישובים שבהם מחיר הדירות נמוך יחסית. אמנם השינויים האלה טובים לכל זכאי שיקנה דירה בפריפריה, אך אי אפשר להתעלם מכך כי הם מתאימים למאפייני הביקוש לדירות בקרב חרדים.

התיקון החדש מכניס בפעם הראשונה את ערי המרכז היקרות למעגל ההנחות, בדיקה של "כלכליסט" מעלה כי הסעיף הזה נתפר באופן ספציפי לצורכי משא ומתן עם ראש עיר במרכז שהתעקש שגם בעירו ישווקו דירות בהנחה.

בתקופה שבה זאב אלקין היה שר השיכון הנחות לזכאים נקבעו ביחס לשווי דירה בדצמבר 2020. גובה ההנחה היה 20% ועד 500 אלף שקל ביחס לשווי הדירה בסוף 2020. משום שמאז חלפו שנתיים וחצי מחירי הדירות התייקרו בעוד כ־30%, ההנחה האמיתית ביחס לשווי הדירה היום גבוהה בהרבה ומגיע למאות אלפי שקלים ולעיתים אף מיליון. התיקון החדש שיעלה לדיון ביום שני נוצר בעקבות התעקשות משרד האוצר ובו תקרה ההנחה נבחנת ביחס לשווי מעודכן של הדירה. הזכאים יקבלו הנחה של 25% לעומת המחירים בדצמבר 2020 אך זאת בתנאים שההנחה לא תהיה גובה מ־500 אלף שקל לעומת השווי העדכני של הדירה ביום המכרז.

הנוסחה להנחות האלה תקפה לישובים שבהם המחיר למ"ר הוא 15,000־20,0000 שקל. בישובים שבהם המחיר למ"ר נמוך יותר, תקרת ההנחה צומחת ל־600 אלף שקל ביחס לשווי עדכני של דירה.

במקרה או שלא, בתקופה הקרובה יפורסמו במערב קרית גת מכרזים לבנית 5,000 דירות המיועדות לחרדים. על פי מכרז שפורסם לאחרונה וייסגר ביולי השווי למ"ר בדירה ללא מע"מ ולפני הנחה הוא כ־12 אלף שקל. כלומר התיקון החדש יאפשר להציע במכרזים האלה לחרדים הנחה מקסימלית. לעומת זאת, ההנחה שתוצע בערים יקרות במרכז הארץ תהיה בסך הכל 200 אלף שקל ביחס לשווי עדכני של דירות ביו המכרז.

התיקונים כוללים גם שינוי בהרכב החברים בוועדה לתכנון ופיתוח. זוהי ועדה בינמשרדית קטנה אך היה עוסקת בתקציבי ענק של מאות מליוני שקלים. היא זו שמאשרת את מנגנוני המכרזים לבנייה למגורים, את עלויות פיתוח המגרשים ואת התשלומים לרשויות מקומיות שבהן נערכים מכרזים לבנייה למגורים. בוועדה 6 חברים, עד עתה למשרד האוצר היה בה רוב. התיקון יקנה את הרוב למשרד השיכון, ובנוסף יו"ר הוועדה יהיה מנכל"ל המשרד יהודה מורגנשטרן. השליטה בוועדה תקנה למשרד השיכון את הכוח לשנות כללים של מכרזים מסוימים על פי צורך.