ארדואן: נתניהו יירשם בהיסטוריה כ''קצב של עזה''  

בנימין נתניהו הוא סיפור שנאה ואהבה, חושך ואור, סיפור שהוא תואר ראשון שלם בפסיכולוגיה של הנפש, תואר שני שלם בפסיכיאטריה של האדם, דוקטורט החוקר את הדמות המשפיעה בשלושה העשורים האחרונים על מורכבות נפש האדם בישראל והשפעתה על מדינות העולם.

נתניהו הוא מנהיג, מר ביטחון, מגן העם היהודי, מר כלכלה, מדינאי, בנימין נתניהו הוא סכנה למדינת ישראל, מושחת, קיסר, הורס ומחריב האומה, דיקטטור, נתניהו הוא פרצופה של המדינה לטוב ולמוטב.

והנה, זה האיש אשר מיום כניסתו לפוליטיקה בכלל ומאז בחירתו ברוב מובהק לפני כשנה, בפרט, מתנהלת נגדו ונגד הרעיון אותו הוא מייצג, מלחמת עולם רבת זירות, מלחמה שכל הקוים בה נחצו, נהרות של שנאה, אוקיינוסים של איבה וצונאמי של דמוניזציה.

בשנה האחרונה התנהל באופן שיטתי ומאורגן מאבק רב זירתית, בתוככי מדינת ישראל, בניסיון ולעיתים בהצלחה בפירוק מאחזים בתחומי הכלכלה, המשפט, הביטחון, החברה, התעשייה, האקדמיה, התקשורת, גם בזירת חוץ, בהבאשת ריחה של המדינה היהודית הדמוקרטית והפיכתה למיני דיקטטורה, מדינת אפרטהייד, מדכאת ומונעת את החירות, הצדק וחופש הביטוי.

העילה לפרוץ מאבק רב זירתי זה הייתה הרפורמה המשפטית, אחריה יחסי דת ומדינה, מלחמת המחיצות, מלחמת ההפרדה, גיוס החרדים לצבא, אלימות מתנחלים, עיכוב בפריחת הרקפות.

תהליך פירוק החברה הישראלית היה שיטתי, על אף שמדובר היה בשלושה מנדטים ביום טוב, אלא שהתהודה הייתה עוצמתית על ידי כל השולטים במוקדי ההשפעה והכח במדינת ישראל.

וכשביום הכיפורים האחרון חיללו יהודים את היום היהודי הקדוש ביותר בעולם, כשהמאבק נגד היהדות הסלים עוד ועוד, כשבית המשפט העליון נדרש לקבוע הלכה האם ריקודי שמחת תורה עם ספרי תורה ברחובה של עיר צריך להיעשות בהפרדה על פי ההלכה היהודית, או בעירוב המינים בניגוד להלכה, השופטים הציעו פשרה מסוימת, והשאר יסופר בתולדות ישראל.

רגע אחרי טבח שבת שמחת תורה, כשהעם בבלבול עצום, בחרדה נוראית, כשהצבא אינו באירוע, כשמעשי הגבורה מתקבצים ממעשים הרואיים של פרטים בחברה הישראלית, כותבים פרק נוסף בהיסטוריה של נצח ישראל, רגע מדמם במסע הייסורים היהודי.

רגע אחרי שנהרות הדם זרמו בין בתי הקיבוצים והערים, מניין הגופות עלה בכל דקה שלימה, מספר הנעדרים והחטופים לא נודע, פשעים נגד האנושות בוצעו בתוככי הבית, וערמות ערמות של שאלות, תהיות, על המחדל שאת היקפו לא ניתן היה לשער ביום נורא זה.

ראש הממשלה וצמרת הביטחון החלו לנהל את האירוע הנורא, בעוד אך אתמול הבהירו רמטכ"לים לשעבר, אלופים במיל' וצמרת זרועות הביטחון, פוליטיקאים מתוסבכים ובהם ראשי ממשלות מהכושלים בתולדות מדינת ישראל הלעיטו את הציבור כי ראש הממשלה הוא סכנה קיומית לביטחון ישראל.

ראש הממשלה השתלט במהירות ובנחישות על הצבא הסר למרות הממשלה ולא כמו שניסו לטעון אותם מופקרים וחסרי אחריות, כי הצבא יסור בעת פקודה רק למרות היועצת המשפטית לממשלה, בית המשפט העליון או למנרמלי הסרבנות, האנטי דמוקרטים.

ראש הממשלה קיבל הכרעות משמעותיות באופן אחראי ומדוד, מתוך שיקול דעת ואחריות לאומית, הראשונה שבהם להכריז על מצב מלחמה, על כל המשתמע מכך, השנייה הקמת קבינט ביטחוני בצירוף ברי פלוגתא מובהקים שלו, השלישית השהיית הכוחות בכניסה לעזה עד הכשרתם היסודית, הרביעית הוראה לשריו במשרדים השונים לתת מענים מיידים למפונים מהצפון ומהדרום, להפעיל בנהלי חירום את כל המשרדים הממשלתיים, ההחלטה החמישית הכרעת החמאס ומחיקת יכולותיו הצבאיות ועם התברר גודל הטרגדיה, במספר החטופים העצום, השבת החטופים לביתם.

לצד כל זאת, מנהל ראש הממשלה מערכה בינלאומית בכל החזיתות לאפשר את המשך האוח הגבית הבינלאומית למלחמה נגד אנשי התועבה, החמאס דעאש וסייעניו.

בעוד באולפני הטלוויזיה יושבים חלק ממובילי המחדל וממחוללי הקונספציה הנוראה, הדורשים במקהלה מראש הממשלה שייקח אחריות, מראש הממשלה שיתפטר עכשיו, מראש הממשלה שיחזיר עכשיו את החטופים, מראש הממשלה שממשלתו אינה מתפקדת, מראש הממשלה הנורא הנאבק בעוז מול ראשי ממשלות אנטישמיים כמו בספרד, בלגיה, אירלנד, המארח בין ישיבה לישיבה מנהיגים מרחבי העולם המגיעים לשמוע מכלי ראשון על המלחמה המוצדקת ביותר מול הרשע.

ראש הממשלה זקוק בימים אלה לרוח העם, כל העם, גם אלו החולקים על אמונותיו, ערכיו, האידאולוגיה שלו, אנשי התועבה לא הפרידו בין ימין ושמאל, בין דתיים לחילוניים, ראש הממשלה זקוק להמשך הרוח הישראלית המפעימה, להמשך רוח האמונה העוצמתית שהתגלתה למין היום הראשון, להמשך רוח העוז של גיבורינו, חיילי צה"ל.

ראש הממשלה אינו חף מטעויות, ראש הממשלה ראוי בנושאים מסוימים לביקורת נוקבת גם על חלקו בליקוי המאורות הלאומי, ראש הממשלה כעת זקוק, לא לפרשנים וגנרלים חסרי אחריות שירפו את רוח העם הנפלא, ראש הממשלה זקוק לרוח היהודית - הישראלית המסתערת על עזה ועל אויבנו בצפון.

גם כשתקום ועדת החקירה הממלכתית אשר תחקור את כל הגורמים לטבח שבת שמחת תורה מימי אסון אוסלו נוראים ועד לליקוי המאורות והעיוורון של חלק מהצמרת הצבאית, יש לראש הממשלה משימה נוספת וחשובה, לקבוע ביתדות של פלדה, מה יקרה עם עזה ביום שאחרי.

ראש הממשלה שעמד מול ברק חוסיין אובמה, מהנשיאים האמריקנים העוינים ביותר למדינת ישראל ייאלץ לעמוד מול נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, מהנשיאים האוהבים ביותר של מדינת ישראל, בסוגיית היום שאחרי, דעותיהם חלוקות, ותהום פעורה ביניהם.

הפעם יש לקוות, שתהא זו מחלוקת לגיטימית בין ידידים, הפעם יש לקוות שעושי דברה של ארה"ב בעלי דרגות ואזרחות ישראלית לא יחתרו נגד האינטרס היהודי - ישראלי, עכשיו נלחמים, עכשיו משחררים באחריות חטופים, עכשיו מחזקים את ראש הממשלה גם אם חלוקים עליו. עכשיו מנצחים בדרום ובצפון.