פרס נובל בכלכלה ניתן לחוקרים שהוכיחו את חשיבות המוסדות החברתיים, שלטון החוק ואיזונים ובלמים לצמיחה כלכלית  

מאמרם החשוב שזיכה אותם בפרס מוכיח טענה מרכזית:
מוסדות כלכליים הם הגורם המכריע לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. מוסדות אלו קובעים את התמריצים של שחקנים כלכליים בחברה ומשפיעים על השקעות בטכנולוגיה, הון פיזי ואנושי. הבדלים במוסדות כלכליים הם המקור העיקרי להבדלים ברמות הצמיחה בין מדינות, הרבה מעבר לגורמים כמו גאוגרפיה או תרבות.
...
המאמר מתמקד ביכולת של קבוצות שונות בחברה לעצב את המוסדות לפי האינטרסים שלהן. כשמוסדות מעניקים כוח פוליטי למיעוט קטן, יש סיכוי גבוה שהמוסדות הכלכליים שנוצרים ישמשו לרווחתו של אותו מיעוט, גם במחיר של עיכוב הצמיחה הכלכלית של כלל החברה. דוגמה לכך ניתן למצוא במשטרים אוטוריטריים שהשתמשו במוסדות כלכליים כדי לשמר את כוחם הפוליטי והכלכלי, כמו בדיקטטורות קומוניסטיות או משטרים פיאודליים.

לפי המחקר, המוסדות הכלכליים המוצלחים ביותר הם אלו שמאפשרים חלוקה רחבה יותר של כוח פוליטי וכלכלי. מוסדות אלו מקנים זכויות קניין מוגנות ומעודדים השקעות רחבות היקף בטכנולוגיה ובחינוך, מה שמוביל לשגשוג כלכלי ארוך טווח. כאשר יש איזונים ובלמים על כוחם של בעלי ההון והשלטון, נוצר מצב שבו המוסדות הכלכליים פועלים לטובת כלל החברה ולא רק לטובת קבוצה קטנה של בעלי עניין.