זעם בתוך משמרות המהפכה על אובדן סוריה  

"אנחנו, הנוער הקנאי, לא נשכח את הפחדנות של מקבלי ההחלטות" — כך אומר לי רדיקל צעיר ממשמרות המהפכה. קווי השבר מתחילים להופיע במשמרות המהפכה של איראן בנוגע לטיפול בסוריה. הרדיקלים הצעירים זועמים על "הנטישה". זה יגרום לחמינאי בעיות גדולות.

התגובה הפנימית בתוך משמרות המהפכה בנוגע לטיפול של המפקדים הבכירים בסוריה הוזנחה. ביליתי את 72 השעות האחרונות בשיחות עם הדרגים הרדיקליים הצעירים של משמרות המהפכה. מהשיחות הללו ומהמגמות האחרונות, ברור שמשבר פנימי מתקרב.

"הם גילו מאוחר מדי וקיבלו החלטות מאוחרות" — כך אומר לי חבר צעיר נוסף במשמרות המהפכה, שמאשים את המפקדים הבכירים. בשנים האחרונות, הפילוגים בין המפקדים המבוגרים והשמרנים של משמרות המהפכה לבין הדרגים הצעירים והרדיקליים העמיקו.

בדרך כלל, האליטה המבוגרת החזיקה ביותר השפעה אצל חמינאי — אבל הדברים משתנים. הדברים התחממו לאחר שיותר ויותר מפקדים ושותפים של משמרות המהפכה נהרגו על ידי ישראל בתגובה ל-7 באוקטובר. הדורות הצעירים החלו להטיל ספק בכשירות ובמחויבות של הבכירים שלהם.

לאחר שישראל הרגה את נסראללה, הרדיקלים הצעירים תקפו את האוליגרכיה והאשימו אותם בשחיתות ואפילו בשיתוף פעולה עם המוסד. נראה שההוראה של חמינאי לתקוף את ישראל ב-1 באוקטובר נבעה מהלחץ של הקבוצה הצעירה בניסיון לרצות אותם.

אבל המתקפה ב-1 באוקטובר לא הרגיעה את הרדיקלים הצעירים. עם קריסת אסד, הכעס שלהם כלפי האוליגרכיה של משמרות המהפכה שוב התלקח. הם רואים בנפילת סוריה "נטישה" של המקדשים השיעיים הקדושים ו"רמיסת דמם של הקדושים".

למען ההקשר: משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) משתרעים על פני 4 דורות. חמינאי ביצע שינויים פנימיים משמעותיים לאחר 1997 כדי לטפח IRGC יותר רדיקלי וצייתני מבחינה אידיאולוגית לאחר שרק כ-15% מהדור השני (1990-97) הצביעו עבור המועמד שחמינאי תמך בו ב"בחירות" לנשיאות ב-1997. חוסר הנאמנות הזה הדליק נורות אזהרה עבור חמינאי. בתגובה, הוא הגדיל את הזמן שמשמרות המהפכה האסלאמית הקדישו להינדוקטרינציה אידיאולוגית. המאמץ היה הצלחה. חברי משמרות המהפכה שהצטרפו בעשור הראשון של שנות ה-2000 - הדור השלישי - הוכיחו נאמנות רבה לעקרונות ולשלטון של המשטר. חמינאי, מרוצה מהנאמנות הזו - במיוחד לאחר שהדרגים הצעירים היו מוכנים לדכא את המפגינים ב-2009 - הכפיל את המאמצים להפוך את משמרות המהפכה לטהורים מבחינה אידיאולוגית, והגדיל את ההינדוקטרינציה ל-50% מכלל ההכשרה של משמרות המהפכה. הוא גם שינה את אופן קבלת החברים החדשים. מ-2010 ואילך, משמרות המהפכה החליפו את תהליך הגיוס הפתוח שלהם לאיראנים דתיים בתהליך שהיה רק בהזמנה, וגייסו אך ורק את אלו שזוהו ואושרו מראש. הקריטריונים הקריטיים ביותר = דתיות ונאמנות לחמינאי.

התוצאה היא דור רביעי של משמרות המהפכה שהוא אפילו יותר רדיקלי. החברים הצעירים ביותר היו שמחים לדכא הפגנות נגד המשטר. הם גם היו נלהבים באופן לא פרופורציונלי לפרוס לסוריה כדי לתמוך במשטר של אסד תחת הרעיון שהם מגנים על מקדשים שיעיים קדושים. בעידודו של חמינאי, הדורות הצעירים הללו - שרואים עצמם כ"מבקשי צדק אסלאמיים" - גם רדפו אחרי אלמנטים פחות "טהורים אידיאולוגית/מושחתים" של המשטר. זה כולל את הנשיא לשעבר חסן רוחאני וצוותו.

אבל האם המאמצים לטפח דורות רדיקליים יותר נכשלו? הקבוצה הצעירה הפכה ל"יותר קתולית מהאפיפיור". בשנים האחרונות, הם פנו נגד האוליגרכיה של משמרות המהפכה, גינו את השחיתות שלהם, הטילו ספק במחויבותם והיססו לפגוע באויבי המשטר.

המתחים הללו הרקיעו שחקים לאחר מותו של נסראללה. אבל אם חמינאי חשב שהמתקפה על ישראל ב-1 באוקטובר תרגיע את הרדיקלים הצעירים ותתקן את הפילוגים, הוא טעה.

הטיפול של המפקדים הבכירים בסוריה העלה את המתחים לשיא חדש. אחד מקנאי הבסיג' אומר לי "המצב מסריח כמו הטליבאן… אבל עכשיו זה לא הזמן לדיפלומטיה, זה הזמן לשדה הקרב."

הרבה כעס מופנה כלפי אסד, אבל הרדיקלים הצעירים שוב תוקפים את האליטות המבוגרות של משמרות המהפכה. "אני יורק על המנהיגים הפוליטיים… הם צריכים לתת דין וחשבון על רמיסת דמם של הקדושים" - אומר חבר בבסיג'. "אם חאג' קאסם היה חי, הוא לא היה מאפשר למקדשים השיעיים הקדושים ליפול לידי התכפירים".

הבעיה הגדולה עבור חמינאי היא שהוא לא יכול להרשות לעצמו פשוט להתעלם מהדורות הצעירים הללו או להניח אותם בצד, שכן אלו הם החיילים שמדכאים את המפגינים האיראנים ברחובות. הם קריטיים להישרדות המשטר שלו.

היה ונשאר חשש גדול שנפילתו של אסד תגרום לאפקט דומינו ותוביל לאי שקט באיראן. עבור חמינאי/משמרות המהפכה, זה אומר שהשביעות רצון של הרדיקלים הצעירים חשובה עוד יותר. הוא לא יכול להרשות לעצמו לאבד או לראות את הקבוצה הזו מדוכאת. אתמול, כדי לתקן זאת, תעמולת המשטר המכוונת לרדיקלים הצעירים החלה לטעון ששליחי משמרות המהפכה מתארגנים. אחד מהדרגים הצעירים אמר לי בביטחון "הפריסה החלה מהיום." בפחות מ-24 שעות הוא כעת טוען בכעס "נראה שזה היה רק תעמולה."

האוליגרכיה של חמינאי/משמרות המהפכה נמצאת תחת לחץ עצום בשל הטיפול שלהם בסוריה. חבר אחד במשמרות המהפכה מדגיש שעכשיו זה הזמן ל"מבצע הבטחה אמיתית 3" (מתקפה נוספת על ישראל) כדי להראות לעולם ש"ההתנגדות לא צריכה את אסד." אבל זה יהיה הימור מאוד מסוכן. הטיפול בסוריה והזעם בקרב הדורות הצעירים גם מקשים מאוד על חמינאי להגיע לעסקה עם טראמפ (כדרך מוצא). חמינאי לא יכול להיראות לוחץ ידיים עם האיש שהרג את סולימאני, שהיה כמו אליל משיחי עבור הרדיקלים הצעירים.