כל החטופים עברו תקיפות פיזיות, נאלצו לאכול אוכל מקולקל שגרם לחולי וספגו השפלה – גם מבני משפחות המחבלים  

גורם בכיר שאוסף את הנתונים: "הטרור הפסיכולגי שהופעל כלפי השבות והשבים – קשה ביותר ואכזרי במיוחד".

כל החטופים עברו תקיפות פיזיות, מי יותר ומי פחות, כשהאלימות הפיזית הקשה ביותר הופנתה כלפי הגברים הצעירים. ישנן צלקות וכוויות על גופם של חלק מהחטופים שמעידות על כך.

בחלק מהמקרים היו אלו חבטות באמצעות כת הנשק של המחבלים ובמקרים אחרים, ספגו החטופים התעללות מצידם של המשפחות שהחזיקו בהם, גם הילדים, שאף ירקו עליהם.

החטופים ששבו סיפרו כי חלו לא אחת; בין היתר חוו כאבי בטן עזים, הקאות ושלשולים, והיו במצבים קשים של חולי על רקע המזון הלא ראוי למאכל. בין היתר, סיפרו החטופים שהשובים היו מעבירים להם מזון פג תוקף, אותו נאלצו לאכול בשל הרעב הקשה – ואז חלו.

"כל המשפחה שלך מתה" ו-"תנשום, כי מחר כבר לא תהיה", היו חלק מהאיומים ומהטרור הפסיכולוגי שהפעילו מחבלי חמאס על החטופים. בין היתר נהגו לאיים בהוצאה להורג.

לעתים, כך העידו החטופים ששבו, נאמר להם שהם צפויים להשתחרר ביום שאחרי ואז המחבלים היו צוחקים עליהם למחרת.

בתשאולים ראשוניים, סיפרו השבים על חטופים נוספים ששהו עימם בשבי. כמו כן, התקבלו אותות חיים גם מחטופים שישוחררו בשלב ב' של העסקה.

עם שובם של ירדן ביבס, קית' סיגל ועופר קלדרון, עלה מעדותם כי בימים האחרונים שלפני שחרורם, החלו המחבלים להגדיל את מנות המזון שניתנו לחטופים, ככל הנראה כדי שייראו בריאים יותר בעת שחרורם.

החטופים נאלצו לחתום על מסמכים בהם הם מודים למחבליהם, כשכל התהליך תועד על ידי חמאס. בנוסף, אחת לכמה שבועות הם אולצו להשתתף בצילומי סרטונים שטרם פורסמו, בהם נדרשו לדבר אל בני משפחותיהם. במקרים מסוימים, כחלק מההתעללות הפסיכולוגית, נדרשו החטופים אף להיפרד ממשפחותיהם בסרטונים אלה.

השלושה אף סיפרו על תנאי שבי קשים, שכללו מחסור במזון והעברתם התכופה ממקום למקום, הן מעל והן מתחת לפני האדמה.

https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/857126