סיפור עתיק של מורשת: בעזה היהודית כבר ביקרתם? העיתונאי ישראל שפירא, מחבר הספר 'עזה מאז ולתמיד' יחד עם ז'אבו ארליך הי''ד, מספר על מעט מהמורשת  

יוני קמפינסקי
2 דקות
י"ט בשבט תשפ"ה 17.02.25, 7:06

יחד עם זאב ז'אבו ארליך הי"ד שנהרג בפעילות מבצעית בלבנון חיבר העיתונאי ישראל שפירא את הספר 'עזה מאז ולתמיד, תולדות יהדות עזה'. בראיון לערוץ 7 הוא מספר על הספר היוצא לאור בשנה העשרים לגירוש מהרצועה.

"עזה ויהודיה הם סיפור עתיק מדורי דורות, עוד מתקופת התנ"ך, אומר שפירא. "יהודים גרו בעזה ושלטו חליפין בעזה. אין לאורך האלפיים שנים האחרונות דור אחד שאין בו תיעוד על משפחות יהודיות בעזה, בתי מסחר של יהודים בעזה".

עם זאת, למעט בשתי תקופות לא היה מדובר בשלטון יהודי מלא על העיר. שתי התקופות בהן היה שלטון יהודי מלא היו תקופת שלמה המלך ותקופת החשמונאים שכבשו את העיר, גיירו את העמים שהתגוררו בה וחיו בה בשלטון מלא.

"בעזה היה בית המדרש הגדול ביותר בתקופת חז"ל. כשאנחנו מדברים על תקופת האמוראים אנחנו חושבים על אושא, שפרעם וטבריה שבה נכתב התלמוד הירושלמי, אבל אם חשבנו ששם נמצא את עתיקות בית הכנסת הגדול ביותר אז בעזה מצאנו ב-1965 את בית הכנסת הגדול ביותר בתקופת חז"ל".

על העבודה יחד עם ז'אבו על הספר מספר ישראל שפירא ומציין קשר רציף עם ז'אבו לאורך שנתיים. "ז'אבו היה בקשר עם הרבה מדריכי טיולים וחוקרים והעניק לכל אחד את כל מה שהוא יכול. ז'אבו היה חד בדרא, אין דברים כאלה", אומר ישראל. "הוא חי את ההיסטוריה, את התנ"ך ואת האבנים שעליהן הוא דורך. זה משהו שאי אפשר להשיג היום", הוא אומר ומעריך כי למעט האפשרות של מיתת נשיקה ברור לו שז'אבו היה רוצה לסיים את חייו באופן הזה, כאשר הוא עוסק בדבר האהוב ביותר עליו, חקר ארץ ישראל.

כמי שהגיע מהציבור החרדי נשאל ישראל שפירא אודות יחסם של ראשי הציבור הזה לרצועת עזה בתקופת הגירוש, תקופה בה אסרו על תלמידים להשתתף בהפגנות ובמחאות. הוא מספר על עצמו כתלמיד אז בשיעור א' או ב' שחש צורך לבוא ולמחות אבל הדבר נאסר עליו ועל חבריו תוך איום שמי שישתתף במחאות יסולק מהישיבה. כעת, כבעל טור באתר 'כיכר השבת' התחדש הקשר שלו עם עזה כאשר כתב על העיר והמורשת שבה בעקבות המלחמה.

"עברתי תהליך שבו בעקבות המאמרים שלי על עזה התגייסתי לשלב ב' בצבא. אתה כותב על מקום ועל הנופלים שם הי"ד ועל מה שקרה שם לפני אלפיים שנה ואתה שואל את עצמך איפה אתה שם, ולכן הלכתי לשלב ב' ומאז עשיתי הרבה ימי מילואים", מספר שפירא המקווה לשוב לרצועת עזה ביום שאחרי יישום תכנית טראמפ ולבקר באתרים הקדושים והלאומיים שבשטח זה. "יש שם את ההר שאליו העביר שמשון הגיבור את דלתות העיר", הוא מזכיר ומציין כי ההר מכונה במפות 'הר שמשון'.

עוד הוא מזכיר את ביקורו של נפוליאון באתר זה, שם שאל לשמו של ההר ונאמר לו ששמו 'הר שמשון'. "במפה שלו שנכתבה בלטינית ויצאה ב-1799 הוא כותב שזהו הר שמשון. זה מקום מאוד מרגש, תצפית מטורפת למערב ולמזרח ואני מקווה לבקר במקום הזה ובעוד מקומות רבים, כמו בית הכנסת והקבר של רבי ישראל נג'ארה, וגם מקומות פחות היסטוריים כמו מסעדת אבו חצירא", הוא אומר ומזכיר כמה מהגרסאות לסיפור סביב השם המיוחד.

בדבריו מציין שפירא כי כדרכו חיפש ז'אבו הי"ד ראיות לגרסה כלשהי ובסופו של החיפוש העריך שמקור שם המשפחה הוא העיסוק באריגת מחצלות, שם ששימש גם את משפחת הרב שהגיע על גב מחצלת וגם מוסלמים שעסקו בתחום זה.