היועמשית מבקשת להאריך את הצו נגד פיטורי ראש השבכ וטוענת שבהחלטת הממשלה נפלו פגמים מהותיים  

כל זה בלא עבירה כלשהי נחקרת, ועל מנת לדוג ולמצוא משהו בעניין "בן גביר מנחה את המשטרה".

וכל זה בידיעת מיארה.

סומך על ב"כ הממשלה.

אגב, זה מקרה קלאסי שבו מודגם שהבג"צ הינה ערכאה צולעת, שאין לה אחות דומה בכל העולם.

במדינות אחרות, דיונים בנושאים חוקתיים כנגד השלטון, מתקיימים לאחר בירור עובדתי.

בבג"צ מוגשים תצהירים ללא חקירה, מתוך הנחה שהעובדות מוסכמות והשאלה היא משפטית בלבד.

בעניינו, אם אכן בר ריגל במצוות מיארה, או מתוך יוזמה אישית, אחר בן גביר ללא חשד לעבירה מסוימת, אלא כדי לחכות לנפילה כלשהי, בעניין שאינו מהווה כשלעצמו עבירה פלילית (מנחה בעבודת המשטרה), אלא נכפה בהסדר של בג"צ, יש לכך השלכות מיידיות על מעמדו שלבר, על האמון שניתן לרכוש לו, ועל הנזק שנגרם לגופים אחרים (משטרה תחת ריגול/האזנה/פגסוס), כמו גם לתעבורת מידע ומידע בין גופים לשב"כ...

בר מכחיש.

נתניהו סותר. מספר על סחיטה. מספר על כך שבר הפר הנחיה שלו בעניין בן גביר.

יש מסמכים שתומכים בעמדת מתניהו והממשלה, אודות מסע דיג של בר, עם הוראה להביא ממצאים...

לו היינו בהליך רגיל, היו מתקיימות חקירות על תצהירים, ודיני הראיות היו משחקים. כאן אין כלום.

אם כן על סמך איזה מסד עובדתי ידון הבג"צ??

יש הכרח לבטל המוסד המוזר הזה, שבו כל אחד יכול לעתור ללא עובדות, ולהקים מחדש בית דין חוקתי, עם סמכויות מוגדרות בדומה לערכאות בחו"ל.

ולגבי מיארה שנכתב עליה "ספר" - ספר של שטויות. למשל שהדבר העיקרי שנותן לו את הנפח הגדול, הוא אינספור מכתבי תלונה של שלמה קרעי, שרובם לא קשורים לכלום. אלה אפילו לא טענות משפטיות, רק הודעות לעתונות שהוא שלח גם ליועצת. או למשל הוא מתבכיין שהיועצת לא נתנה לו לשלול תקציבי פרסום מעתון "הארץ". זה נשמע הגיוני, עד שמגיעים לפסקה השלישית ומתברר שהיא לא אסרה עליו את זה, רק אמרה לו שהוא צריך להביא גם חוות דעת ממשרד ראש הממשלה.

בממשלה הנוכחית זה בדיוק הפוך - היא עושה שמיניות באוויר, שוברת את הראש, מתפתלת, מנסה להפוך כל אבן, בודקת בציציות ומחפשת באופן נואש אחר כל תירוץ אפשרי ובלבד למנוע מהממשלה לעשות מעשים חוקיים לחלוטין.

די זה חייב להפסיק