האמריקניים הגבירו החל מתחילת השבוע שעבר, הגעה של חימושים לישראל, באמצעות רכבת אווירית. יעבירו בחודש הקרוב עוד אלפי חימושים  

אתם שונאים אותו כי הוא מפוצץ לכם את הסיפור שסיפרתם לעצמכם ולנו בעשרות השנים האחרונות שבלי וויתורים ונסיגות לא יהיה שלום, הוא מוכיח בדיוק את ההיפך..

אתם שונאים אותו כי הוא ומדיניותו מוציאים אותכם פסיכים ברמות, לא מבינים כלום בשום דבר!!

אתם שונאים אותו כי הוא מסרב להכנע לביריונות של מערכת המשפט ושל הפרקליטות, כושר העמידה שלו מוציא אתכם מדעתכם.

הייתם מתים!! שיהיה לכם מנהיג כזה.

יושב אדם שבכל דרך אפשרית מנסה למנוע ועדת חקירה שתבחן את ההתנהלות שלו שהובילה לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.

יושב אדם שהחליש את כל בעלי הערכים והעמדות במפלגה שלו וקידם את כל החלולים בעלי רמה אישית נמוכה שלא יוכלו לאיים עליו ורק יודעים להתחנף, לרצות ולצרוח בקולי קולות.

א. ביבי מונע ועדת חקירה.
בניגוד לכל השאר, ביבי עסוק עד צוואר בניהול המלחמה הארוכה והמסוכנת התולדות המדינה. כמו מנהיג גדול שמבין את גודל השעה הוא ניסה לגייס את כל הכוחות בעם אלא שגנץ ואייזנקוט התגלו שוב בקטנוניותם נכנעו ללחצי השמאל הקיצוני ופרשו. אתה אומר ביבי מאשים את כולם, אז הנה האמת; האשמים הראשיים במה שקרה הם אלילי השמאל רבין ופרס שהביאו עלינו את אסון אוסלו המופקר בו הם פשוט חימשו את אוייבינו.
אח"כ בא שרון עם את ההתנתקות והפקיר את ציר פילדלפי לחפירת מאות מנהרות וזרימת נשק בכמויות הזויות אל תוך הרצועה, הם!! יצרו את המפלצת על גדרותינו תוך שהם מבטיחים לנו שלום...
ביבי מאשים את כולם? לא שמעת ממנו מילה על האשמים האמיתיים להיפך, אפילו את רונן בר הוא שמר בשעת החירום שהתרגשה עלינו מתוך ראיה של מנהיג שמבין את גודל השעה.
עכשיו השמאל צועק ועדת חקירה
ומתכוון שנציגיו במערכת המשפט יחקרו את הממשלה שהם כל כך שונאים ומחפשים בכל יום איך לתקוע מסמר בגלגליה, אותה מערכת משפט שתפרה לו תיקים שמתפוררים בכל יום מחדש.

ב. אתה מדבר על האנשים הקטנים שביבי ממנה לידו.. נו.. באמת??

יש אנשים יותר קטנים מלהקת הצווחנים של יש עתיד בראשות מירב בן ארי? יש אדם כל כך לא משכיל בכנסת יותר מיאיר לפיד??

ג. מאיפה החלטת שביבי מוכן להרוס את המדינה בשביל האינטרס שלו?
ומה האינטרס שלו? המשפט שלו מת! והשמאל ממשיך להעליל עליו עלילות דם שפילות ואיומות כאילו הוא לא מעוניין להחזיר את החטופים.. איזו עלילת דם שפילה!

רקע כללי:

עמדת ישראל: ישראל רואה בתוכנית הגרעין האיראנית איום קיומי ודוגלת במניעת השגת נשק גרעיני על ידי איראן. בעבר דווח על דיונים פנימיים בישראל בנוגע לאפשרות של תקיפה צבאית, אך החלטות כאלה לא יצאו לפועל, בין היתר בשל מורכבות המבצע והצורך בתיאום עם ארצות הברית.

עמדת ארה"ב: ארצות הברית תומכת במניעת השגת נשק גרעיני על ידי איראן, אך מעדיפה בדרך כלל פתרונות דיפלומטיים, כמו הסכם הגרעין (JCPOA) מ-2015, ממנו פרשה ב-2018. דיווחים מצביעים על כך שארצות הברית מתנגדת לתקיפה ישראלית עצמאית של מתקני הגרעין, מחשש להסלמה אזורית ולפגיעה באינטרסים שלה.

מצב איראן: לפי דוחות, איראן התקדמה משמעותית בתוכנית הגרעין שלה, עם יכולת להעשיר אורניום לרמות גבוהות. עם זאת, הערכות מצביעות על כך שהיא עדיין לא מחזיקה בנשק גרעיני מבצעי, וייתכן שיידרשו לה שנה עד שנתיים להשלמת כל המרכיבים הדרושים לכך.

דיווחים עדכניים:
במהלך 2024 ותחילת 2025 דווח על חששות בישראל מפני התקדמות איראן לעבר יכולת גרעינית, במיוחד לאור מתקפות טילים איראניות על ישראל (אפריל ואוקטובר 2024).

בפברואר 2025 פורסמו דיווחים בתקשורת האמריקאית, לפיהם גורמי מודיעין מעריכים שישראל שוקלת תקיפה של מתקני הגרעין האיראניים, תוך ניצול חולשה נתפסת של איראן. הדיווחים ציינו כי תקיפה כזו תדרוש תמיכה אמריקאית משמעותית, אך לא אישרו כוונה מיידית לביצוע.

ממשל טראמפ, שהחל את כהונתו השנייה ב-2025, נתפס כנוקשה יותר כלפי איראן בהשוואה לממשל ביידן. עם זאת, אין אינדיקציה ברורה לכך שהוא תומך בתקיפה צבאית ישירה כצעד ראשוני, והדגש נראה לעת עתה על לחץ דיפלומטי וסנקציות.

אתגרים לתקיפה:

לוגיסטיקה: תקיפת מתקני הגרעין האיראניים היא משימה מורכבת, הכוללת מרחקים גדולים, חציית מרחבים אוויריים של מדינות שלישיות, והגנות אוויריות מתקדמות של איראן.

תגובה איראנית: איראן הבטיחה תגובה חריפה לכל תקיפה, מה שעלול להוביל להסלמה אזורית רחבה, כולל מעורבות של חזבאללה ומיליציות פרו-איראניות.

תמיכה אמריקאית: מומחים מעריכים כי לישראל אין יכולת להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית באופן מלא ללא סיוע אמריקאי נרחב, דבר שמגביל את האפשרויות שלה לפעול באופן עצמאי.

סיכום:

כרגע, אין עדויות מוצקות לכך שתקיפה של מתקני הגרעין האיראניים על ידי ישראל וארצות הברית מתוכננת באופן מיידי. עם זאת, המתיחות סביב הנושא גבוהה, ודיווחים מצביעים על כך שישראל שוקלת אפשרויות שונות, תוך תלות רבה בעמדת ארצות הברית. המצב נותר דינמי, וההתפתחויות תלויות במידה רבה בהחלטות מדיניות של ממשל טראמפ ובתגובות איראן.

תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין

האיראניים, אם תתרחש, תהיה מבצע צבאי מורכב ביותר, הדורש תכנון מדוקדק, יכולות טכנולוגיות מתקדמות ותיאום אפשרי עם גורמים בינלאומיים, במיוחד ארצות הברית. להלן תיאור היפותטי של איך תקיפה כזו עשויה להיראות, בהתבסס על הערכות מומחים, דיווחים תקשורתיים וניתוחים צבאיים עדכניים:

1. מטרות התקיפה

המתקנים המרכזיים של תוכנית הגרעין האיראנית כוללים:

נתנז: מתקן העשרת אורניום מרכזי, חלקו תת-קרקעי.

פורדו: מתקן תת-קרקעי מוגן היטב, המשמש להעשרת אורניום.

אראק: כור מים כבדים (שעבר שינויים במסגרת הסכם הגרעין).

אתרים נוספים: מתקני מחקר ופיתוח, כגון בפרצ'ין, ומפעלים לייצור צנטריפוגות.
המטרה תהיה לפגוע ביכולת של איראן להעשיר אורניום לרמות צבאיות ולהשמיד תשתיות קריטיות לפיתוח נשק גרעיני. עם זאת, השמדה מלאה של התוכנית כולה היא כמעט בלתי אפשרית, ולכן התקיפה תתמקד ככל הנראה בעיכוב משמעותי שלה.

2. אמצעי התקיפה

חיל האוויר הישראלי: מטוסי קרב מתקדמים כמו F-35 (בעלי יכולות התגנבות) ו-F-15I ישמשו לתקיפות מדויקות. מטוסים אלה יצוידו בחימוש חודר בונקרים, כמו פצצות GBU-28, המיועדות לפגיעה במתקנים תת-קרקעיים.

טילים בליסטיים: ישראל עשויה להשתמש בטילים מדויקים, כגון טילי "יריחו" או טילים מתוצרת אחרת, אם כי השימוש בהם תלוי במרחק ובדיוק הנדרש.

לוחמה סייברית: ישראל הוכיחה יכולות סייבר מתקדמות (למשל, וירוס Stuxnet ב-2010). תקיפה עשויה לכלול מתקפות סייבר לשיבוש מערכות בקרה של צנטריפוגות או מערכות הגנה אוויריות.

כוחות מיוחדים: ייתכן שימוש ביחידות עילית, כמו סיירת מטכ"ל, למשימות ספציפיות, כגון איסוף מודיעין או פעולות חבלה במתקנים קריטיים.

מל"טים: כלי טייס בלתי מאוישים עשויים לשמש למעקב, הטעיה או תקיפות משלימות.

3. אתגרים לוגיסטיים

מרחק גיאוגרפי: המרחק בין ישראל לאיראן הוא כ-1,500-2,000 ק"מ, מה שדורש תדלוק אווירי (באמצעות מטוסי תדלוק כמו בואינג 707 של חיל האוויר) או מעבר דרך מרחבים אוויריים של מדינות שלישיות (כגון עיראק, סוריה, ירדן או ערב הסעודית). מעבר כזה עלול להיתקל בהתנגדות או לסכן את חשאיות המבצע.

הגנות אוויריות: איראן מחזיקה במערכות הגנה אוויריות מתקדמות, כולל מערכות S-300 רוסיות ופיתוחים מקומיים כמו "באוור-373". ישראל תצטרך לשבש מערכות אלה באמצעות לוחמה אלקטרונית או תקיפות מקדימות.

מתקנים תת-קרקעיים: מתקנים כמו פורדו מוגנים על ידי שכבות סלע עבות, מה שמקשה על השמדתם באמצעות חימוש קונבנציונלי.

4. תרחיש התקיפה

תקיפה עשויה להתנהל כך:

שלב מודיעיני: איסוף מודיעין מדויק על מיקום המתקנים, מערכות ההגנה והתזמון האופטימלי, באמצעות לוויינים, מל"טים וסוכנים בשטח.

שלב מקדים: תקיפות סייבר או פעולות חשאיות לשיבוש מערכות הגנה איראניות. ייתכן גם ניסיון להטעות את איראן לגבי מועד התקיפה.

התקיפה עצמה:
גל ראשון של מטוסי קרב ישראליים, מלווים במטוסי לוחמה אלקטרונית, תוקף מכ"מים ומערכות הגנה אוויריות.

גל שני תוקף את המתקנים עצמם, תוך שימוש בפצצות חודרות בונקרים.

פעולות משלימות של מל"טים או טילים לטיפול במטרות משניות.

נסיגה: המטוסים חוזרים לישראל במהירות, תוך הימנעות ממערכות הגנה אוויריות פעילות.

5. משך התקיפה

התקיפה עצמה עשויה להימשך שעות ספורות, אך ההכנות עשויות לקחת חודשים. ייתכן שישראל תבחר לבצע סדרת תקיפות על פני מספר ימים כדי למקסם את הנזק.

6. תגובה איראנית צפויה

איראן צפויה להגיב בחריפות, מה שעשוי לכלול:

ירי טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שהוכח במתקפות של אפריל ואוקטובר 2024.

הפעלת חזבאללה לתקיפות טילים ורקטות מלבנון.

מתקפות של מיליציות פרו-איראניות בעיראק, סוריה או תימן על מטרות ישראליות או אמריקאיות.

סגירת מצרי הורמוז, מה שיפגע באספקת הנפט העולמית.

מתקפות סייבר על תשתיות ישראליות.

7. תפקיד ארצות הברית

ישראל תזדקק ככל הנראה לסיוע אמריקאי, כגון תדלוק אווירי, תמיכה במודיעין, או הגנה מפני תגובה איראנית.

ממשל טראמפ (2025) עשוי לתמוך בתקיפה באופן מוגבל, אך סביר שיבקש להימנע ממעורבות ישירה כדי למנוע הסלמה.

תקיפה ללא תיאום עם ארצות הברית תהיה מסוכנת יותר מבחינה דיפלומטית וצבאית.

8. תוצאות אפשריות

הצלחה חלקית: עיכוב של תוכנית הגרעין האיראנית בשנה עד שלוש שנים, תלוי בהיקף הנזק.

הסלמה אזורית: התקיפה עלולה להוביל לעימות רחב יותר עם איראן ובעלות בריתה.

השלכות דיפלומטיות: ביקורת בינלאומית על ישראל, במיוחד אם התקיפה תגרום לאבדות אזרחיות או תזרז משבר אנרגיה עולמי.

תגובה פנימית באיראן: התקיפה עשויה לחזק את המשטר האיראני מבית, או לחלופין לעורר מחאה פנימית אם תיתפס ככישלון.

9. מגבלות

מודיעין: הצלחת התקיפה תלויה במידע מדויק על מיקום המתקנים, שחלקם סודיים.

הגנה אווירית: מערכות ההגנה האיראניות עלולות לגרום לאבדות לכוחות הישראליים.

תגובה בינלאומית: מדינות כמו רוסיה וסין עשויות לגנות את התקיפה ולהגביר את תמיכתן באיראן.

סיכום

תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים תהיה מבצע מורכב, הכולל שילוב של תקיפות אוויריות, לוחמה סייברית ופעולות מודיעין, עם דגש על מהירות ודיוק. היא תדרוש התגברות על אתגרים לוגיסטיים משמעותיים ותיאום עם ארצות הברית. עם זאת, התקיפה כרוכה בסיכונים גבוהים להסלמה אזורית ולתגובה איראנית חריפה, מה שיהפוך אותה להחלטה אסטרטגית רגישה ביותר.