ועדת חוקה צפויה להתכנס ביום ראשון לדיון על ״חשש לאכיפה בררנית בתחום ההדלפות, ובזכות היוועצות עם עורך דין״  

מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה רב זירתית, בסוריה ובאיראן, בעיראק וברמאללה, בעזה ובלבנון, בתימן ובמקומות עלומים, מדינה הנמצאת בעיצומו של תמרון בינלאומי, מדינה הנאבקת ומייחלת לשוב החטופים החיים והחללים.

כבר 77 שנות עצמאות שמדינת ישראל, נאבקת על חייה, על קיומה, על אופייה וצביונה, קמה מאפר מנערת מעליה את הגלות, בונה, נוטעת, יוצרת, מפתחת ומקדמת.

77 שנים בלי רגע דל, ובבית פנימה יש מי שעדיין מסרבים לקבל את הכרעת הבוחר, את ממשלת הימין והעומד בראשה, את הבחירות הדמוקרטיות ותובעים לסלק מכיסאו את ראש הממשלה באמתלות מאמתלות שונות ומשונות.

יש מי שמייחלים לתבוסה ולהכרעה, להנפת דגל לבן וכניעה על הברכיים, לא של הנהגות החמאס וחיזבאללה, איראן וסוריה כי אם של ראש ממשלת המדינה היהודית דמוקרטית, מדינת ישראל, הוא הראש, הוא האשם, הוא התגלמות כל הרוע האנושי ואין בלתו.

עצמתי לרגע עיניי והרהרתי ביני לביני, שוו בנפשכם לאלו שיאים, הישגים, הייתה מדינת ישראל מגיעה אלמלא המבקשים להכניעה ולהביסה, כמה כוחות היה יכול ראש הממשלה הנבחר ברוב מובהק להפנות לפיתוחה, קידומה ושגשוגה של מדינת ישראל, לו לא היה צריך להפוך לכבאי הלאומי, מכבה השריפות האמיתיות והדמיוניות.

אין ספק, בשנים האחרונות אנו חשופים להפרעה, הפרעה דו-קוטבית, אשר כמטוטלת גורמת לתנודות קיצוניות ובלתי צפויות במצבי-הרוח, ממדינה בעלת הישגים, המובילה במדד האושר, מדינה שהיא מפלאי העולם, למצב של השחרה ואפילה תמידית הנוצרת באופן שיטתי על ידי המדכדכים, נושאי הבשורה המרה, מחוללי שנות ראינו רק רעה.

מעט מההפרעה, מההרעשה, מההשחרה, מהמציאות הדו-קוטבית, מעט מהיבול האחרון, לקרא ולעשות כל מאמץ כדי להאמין כי אין המדובר בחזיון שווא חיזיון תעתועים. 

ראש ממשלת ישראל, באופן הנוגד כל היגיון וכל שכל ישר, נאלץ בעיצומה של מלחמת תקומה, מלחמת קוממיות, להתייצב שלוש פעמים בשבוע למשך שעות ארוכות להעיד באחד מהמשפטיים המיותרים בהיסטוריה היהודית.  

גיבור ישראל אשר חירף נפשו להצלת אחדים, עשרות, מאות מבלים בטבח שבת שמחת תורה מושם ללעג ובוז על ידי מגישים אכולי שנאה ומוכי שגעת מפוזיציה, הממשיכים לשדר באין מפריע, נושאי תג חרפה על ליבם לדיראון עולם.

שופטת בית משפט עליון מכהנת, על אף פניית שר המשפטים לבל תעז, משתתפת כאורחת כבוד ביום עיון לכבודו של פרופסור המאשים את אריות האומה בפשעי מלחמה ומגיש תלונות בבית הדין הבינלאומי בהאג כנגד מדינת ישראל.

שופטת בית משפט עליון לשעבר, לא זו שאחרי יומיים התייצבה לצד המפגינים בקפלן, אלא זו שהכניסה ילדה בת 14 למעצר בימי הגירוש והעקירה, קוראת למרי אזרחי, להפרת חוק, ואין מי שיזדעזע, ימחה, יצביע על ליקוי המאורות והטרפת שאחזה במורמים מעם לובשי הגלימה. והכלימה.

הדמוקרטיה בסכנה יותר מתמיד, מחלליה, רומסיה ומשתיקיה עוצרים עיתונאים המובלים לחדרי חקירות, מחרימים ללא צווים כחוק את מכשירי הסלולרי שלהם, וכל הארגונים, העמותות הטהרנים והצדקנים הממונים על המוסר והצדק והדמוקרטיה, נדמו.

האחראי הבכיר והישיר לטבח שבת שמחת תורה מאותרג על ידי מערכות המשפט, התקשורת, האקדמיה, נישא על גלי השנאה לראש הממשלה ומוגן על ידי הזועקים בכל רגע נתון, "אתה הראש, השב"כ, אתה אשם", וועדת חקירה ממלכתית.

פרשן, מומחה בעל שם בטהרנות ואביר המוסר המוחלט, משפיל, מבזה ופוגע באופן מחפיר ומביש באב שכול בטלוויזיה לעיני חבריו הרגישים לכל איושה קלה העלולה או עשויה להתפרש כחילול הקודש ואין פוצה פה מצפצף, אין סערה, אין דרמה, אין השעיה, אין צמרמורות בגוו התחתון.

נשיא בית המשפט העליון, הכהן הגדול של עולם המשפט, לפחות בעיני מעריציו, קורא בפנים מיוסרות, במבע חתום, כשבלוריתו המאפירה סתורה, למלחמת אזרחים, אחרי מילות החן והיופי על חרוזי רעל.

פרקליט המדינה, היועמשי"ת, ראש השב"כ, רואים, שומעים, חווים את עוצמות ההסתה הפרועה האלימה כנגד ראש הממשלה ומשפחתו, לא מצד בודדים מהשוליים כי אם מפי הסוס ממש, ראשי ממשלה לשעבר, רמטכ"לים, גנרלים, מובילי דעה בציבוריות הישראלית, אקדמאים פוחזים ,ואינם פועלים לעצור את מרכבת ההסתה אשר סופה מי יישורנו.

אכיפה בררנית היא פשע, היא רשע, היא סכנה ממשית לדמוקרטיה, מדליף חומר מסווג מוועדת חוץ וביטחון מוזמן לחקירה באזהרה רק לאחר לחץ ציבורי עצים, בעוד שעל הרבה הרבה הרבה פחות מזה נפתחות חקירות פוליטיות בין יממה.

מפכ"ל המשטרה הנבחר מושפל באופן תדיר בשלל תארי מכונות הרעל הבלתי ניתנות לעצירה, כשכל חטאו הוא מינויו על ידי השר לביטחון פנים, המשטרה נפלה, המפכ"ל כלבלב של השר, אלו מעט מדברי הבלע של אדוני הארץ. ואין מי שיעצור את הזוהמה הנשפכת מפי עלובים אלה.

שר החינוך החליט לבטל את הברור מאליו, הענקת פרס ישראל לגברת המתנאה בתואר פרופסור ועסוקה בעיקר בלהשחיר ולהבאיש את ריחה של מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, מדוע היא משתוקקת כל כך לקבל פרס ממדינה נוראית כל כך? הבג"ץ כבר מוכן.

שר ביטחון לשעבר, רמטכ"ל לשעבר גורם לנזק תדמיתי בעולם לחיילי צה"ל ולמדינת ישראל בהאשימו אותם כמי שפוגעים בילדים בעזה ושותפים לעלילת הדם כאילו גיבורנו הינם פושעי מלחמה, ואף אחד אינו עוצר בעדו מלהפיץ את עלילת הדם.

חובת ההוכחה על הרמטכ"ל הנבחר ועד שלא יצהיר בשבועה כי הוא אינו נאמן למלך אלא לממלכה, יסתובב כשעל מצחו אות קין, מינוי של ראש הממשלה, כל זכויותיו בעבר, שירותו המשמעותי למען המולדת עומדים בצל ממתינים למעידה הראשונה.

23 אנשי לשכה ומקורבים לראש הממשלה נחקרו ונחקרים, עד כה כל החקירות נסגרו, המרדף אחר ראשו של ראש הממשלה ממשיך מיום בחירתו, הדחתו שלא בדרך הקלפי היא בבחינת המטרה מקדשת את האמצעים, את כל האמצעים.

מפגין, מהאנשים האחרים, מאנשי ה"זה לא אותו דבר", פוגע מינית, בשידור חי, בשוטרת מג"ב, לרשויות החוק והצדק לוקח זמן רב להחליט האם לעצור אותו, האם לפרסם את שמו ולהביאו להארכת מעצר, הרי הוא כבר גנב טנק ולא נעשה לו דבר, ארגוני הנשים איבדו את קולן, צרצרים, אין פרץ ואין צווחה, ככה זה כשאתה מהמחנה הנכון.

שפט החליט לשחרר את יועצי ראש הממשלה לאחר שלא התרגש יתר על המידה מהפרשה הביטחונית התקופתית "החמורה בתולדות המדינה", "המזעזעת", "המטלטלת" ולאחר שמתח ביקורת חריפה ביותר על גורמי אכיפת החוק ולא הרכין ראש מול דפי השב"כ המושחרים, "זכה" כמצוות מייסדי מכונות הרעל להתקפה פרועה משולחת רסן על ידי גורמים שהעלילו כי החלטתו נובעת מרצונו להתקדם בערכאות המשפט, ומי לא יצא להגנת השופט, ומי לא נחרד ובשרו נעשה חידודין חידודין?

נשיאות ונשיאי עליון בעבר ובהווה, שומרי הסף לדורותיהם, שופטי עליון בעבר ובהווה, יועמ"שים, פרקליטי מדינה, לשכת עורכי הדין, אף אחד לא נחרד, את הזעזוע שומרים למחנה ההוא.

באנשים האחרים, הם האחים שלנו, על אף שמספרם הולך ופוחת, הם עדיין אוחזים במוקדי הכוח, השליטה וההשפעה, ברם, נדמה כי זו שירת הברבור של מי שבחרו להדהד רק רע כל הזמן, לייצר מציאות מדומה של מדינה בהתפרקות.

ותארו לכם, רק תתארו.

בג"צ - בראשו עומד בריון עברין שמינה את עצמו לנשיא וע"י כך לקח לעצמו את זכותו של הנשיא לקבוע את הרכב השופטים לכל דיון.
כמו כן לקח לעצמו את הזכות לפרש חוקים לפי דעותיו, כך שאין טעם בחקיקה כי הוא יפרש את החוק לפי רצונו.
דוגמא אקטואלית היא החוק בנושא פיטורי ראש השב"כ המנוסח באופן הברור ביותר ,כי זאת סמכותה של הממשךה לפטרו בחר "הנשיא" הלעומתי לפרש כי אמנם זו סמכותה של הממשלה אך את הדרך יקבע בית המשפט -סוג של התחכמות בזויה.
יש גם מתחכמת אקטיבית זו דפנה ארז אשר עשתה כל דבר כדי לשבש ולהפריע לטעוניו של ציון אמיר בהפרעות טיפשיות כאשר המטרה הייתה ברור והשלישי סולברג שאינו יודע לשאול ישב שם רק לקישוט.
יש לקבוע בחוק כי הרכב השופטים יקבע באופן אקראי ע"י מחשב וכך גם הרכב השופטים וראש הועדה

יועמת משפטית - אשה שאין לה כל מושג בתחום המנהלי והפלילי ונמצאה כנראה בניגוד ענינים עם ראש השב"כ עושה את כל לאל ידה כדי לטרפד את עבודת הממשלה בין אם יש סיבה אמיתית או סתם המצאה אשר תטרפד את הפעילות שמתכננת הממשלה.
במקרה שלה יש הליך מוגדר לפיטוריה אך גם כאן יתערבו אותם "שופטים" לעומתיים וידאגו למשוך את ההליך עד אין סוף הפרושים מטורפים כאלה או אחרים של הדין !

ראש השב"כ - ברור כבר כי מדובר בבריון מסוכן שתוך הליך הפיטורין שלו יוצר עוד חקירות שיצרו ניגוד ענינים עם הממשלה כדי שלא תוכל לפעול לפיטוריו וכן דואג להסית ולרגל בכל דרך נגד הממשלה וראש הממשלה

יש לפעול באופן הבא:
בנושא בג"צ - להקים מיד ערכאת שיפוטית נוספת והיא בית המשפט הגבוה לנושא המנהלי אשר ייתר את בג"ב ויאפשר טיפול מהיר ויעיל לעירעורים על פסקי דים של הערכאות הנמוכות
כל הנושאים שאינם עירעורים יופנו לערכאה החדשה אשר שופטיה יבחרו ע"י הכנסת תחום העיסוק שלה יוגדר במדויק ללא צורך לפרוש וכך גם סמכויותיה.
היא לא תהיה כפופה לשום ערכאה קיימת ובמקרים מסוימים שיוגדרו תהוו ערכאת עירעור על הית המשפט העליון

בנושא יועמש
לחלק את התפקיד לשניים
לבטל את הדין בנושא היעמש ולחוק חוק יועמש אשר יכלול הגדרת תפקיד מפורטת ללא יכולת לפרש ,משך זמן כהונה וסמכויות וכפיפות וכן להגדיר תפקיד זה כמשרת אמון גם במשרדים השונים.
וכן חוק ראש התביעה הגדרת תפקיד זמן כהונה וסמכויות וכן כפיפןת

יש להוסיף כי תקופת הכהונה של שתי המשרות תהיה תקופת כהונתה של הממשלה בה החלה את תפקידה, אם תבחר ממשלה חדשה, הממשלה החדש תוכל להמשיך את תפקידה עד סיום פעילותה של הממשלה החדשה.
פיטורי היועמ"ש וראש התביעה בכל עת תהיה בסמכותה הבלעדית של הממשלה וכך גם דרך שבה יפוטר וכי אין לפרש חוק זה

בנושא ראש השב"כ -
יש להוציאו לחופשה להעביר לאחר בתקופת החופשה את כל סמוכיותיו
ולאסור עליו ליצור קשר עם כל אותם גורמים שקשורים לעבודתו כולל הכפופים אליו.
לתקן את חוק השב"ע ולכתוב בפרוש כי במקרה של פיטורין גם אופן הפיטורין יוגדר ע"י הממשלה וכי אין לפרש חוק זה וכי אין לפרש חוק זה.